ד"ר שחר

אלון

הגענו למרפאת הנשים קצת בלחץ, מהבוקר אשתי מדממת, שבוע 8, הריון ראשון.
"כן, אפשר להיכנס" קרא לנו קול נשי, לפי השם על הדלת: ד"ר גל שחר.

כשהסתכלתי על ד"ר שחר, הפסקתי לנשום לרגע. זו לא שום גל שחר, זוהי מיכל שוורץ, בוודאות!! הייתי מזהה את העיניים האלה בכל מקום, את המבט החתולי המתגרה, את השפתיים הבשרניות שטעמן המתוק לא נשכח ממני, את הגוף הסקסי הזה, שחקרתי אותו, כל סנטימטר ממנו בעשר אצבעות.

התיישבנו והיא נתנה בי מבט ארוך.
אשתי סיפרה את מטרת בואנו וד"ר שחר בקשה ממנה להתארגן לבדיקה מאחורי הפרגוד.
ברגע שאשתי קמה, קראתי לה "מיכל, הי זה אני, אלון".

היא הסתכלה עלי "לא יודעת מי אתה, כנראה טעות בזיהוי, לא קרה כלום, אתה מבולבל עם הדימום והכל. אני אבדוק שהעובר בסדר, אתה יכול לבוא לראות".

השתהיתי לרגע והתקרבתי, עמדתי מאחוריה כשהיא בודקת את אשתי, מראה לנו את העובר, יש לו דופק ואפילו קצת תנועות. היא מדברת ומסבירה, ואני רק נושם אותה.

גל

העיניים, חיתוך הדיבור, הכריזמה, כאילו לא עברו כמעט 30 שנים.
אני קמה בפיק ברכיים, ובודקת את אשתו, "יש אזור דימום מאחורי שק ההריון, אני ממליצה על מנוחה של שבוע ולחזור לביקורת, מאמינה שהכול יהיה בסדר" .

כשהם יוצאים אני מבחינה בפתק קטן שהושאר מתחת למקלדת: הי, אני יודע שאת מיכל! בבקשה, צרי קשר! אלון ומספר הטלפון שלו.
אני מקמטת את הפתק ומעיפה אותו ישר לפח.

את אלון הכרתי לפני כמעט 30 שנים. אני הייתי נערה פורקת עול, מבית חרדי שהחליטה בגיל 16, שכל העניין עם אלוהים, לא מתאים לה יותר. עזבתי את התיכון החרדי, הסתובבתי בכל מיני מקומות, עד שהגעתי לתיכון אקסטרני, לפחות להוציא תעודת בגרות. כלפי חוץ, השתדלתי להראות דתיה, חצאית ארוכה, שיער אסוף, אבל בפנים הכל בער, הכול רק רצה לשבור מוסכמות. אלון היה אליל הבנות בכיתה, כל יום החליף בחורות, התגאה והשוויץ לכולם על כל סקס שהוא עשה ובמילים הכי בוטות, שלאוזן כמו שלי היה קשה לשמוע. אותי הוא לא ראה כל השנה, רק בסוף השנה, כשהיה צריך עזרה בבגרות בתנ"ך, הוא גילה אותי.

הוא גילה את קיומי, ועזר לי לגלות עולם חדש.
הוא דיבר אלי כמו שאף גבר לא העז, הוא נגע בי ביד עדינה, ליטף, חיבק, עיסה, אכל, ליקק, מצץ.
עשינו סקס כמו שפנים, מכל הכיוונים ובכל מקום. בשירותים של בית הספר, בגן המשחקים בין השיחים, אצלו ברכב, על שפת הים. העיקר שיהיה סקס והרבה.

ואז, אחרי חודשיים בערך, אבא שלי גילה את חבילת הגלולות אצלי במגירה.
אחרי צעקות ואיומים יצאתי מהבית, ולא חזרתי. הבנתי שאני כבר לא במקום הזה ואם הם לא מקבלים אותי כמו שאני, אז אני אצא לדרך חדשה. התנתקתי מכולם, אפילו מאלון. השארתי לו מכתב בו כתבתי שלא יחפש אותי, אני במקום אחר-חדש.

מדירת "יוצאים בשאלה", החלפתי את השם, ממיכל – לגל, כי אני רוכבת על גל חדש בחיי, ואת השוורץ (שחור) החלפתי לשחר, כי גל החדשה יוצאת לשחר של יום חדש.

התגייסתי לצבא, למדתי רפואה, התקדמתי בחיי. אבל כל הזמן חיפשתי את דמות הגבר בחיי.
בצבא זה היה המפקד, שלקח אותי תחילה בתור חיילת בודדת, תחת חסותו, אחרי כן חסותו היתה כבר גופו, הייתי המאהבת כל השבוע, למדתי ממנו את רזי הגוף, למדתי מה גברים רוצים, איך קונים אותם, כמה נגיעות חטופות ורמיזות גסות, מציצות טובות, והשדיים – לא יודעת למה הגברים כל כך מהופנטים מהם, אבל גיליתי ששלי יפים במיוחד, גדולים במיוחד.

אז היה המפקד בצבא, אחר כך המרצה לקרדיולוגיה שבדק לי את הדופק יותר מדי, הסטודנט שעזר לי לעבור את מבחני האנטומיה תמורת טובות הנאה. למדתי לא לסמוך על גברים, תמורת זיון טוב, הם ימכרו את עצמם.

אחרי שסיימתי את הלימודים בהצלחה יתרה, הבאתי את בתי יחידתי מגבר ללא נישואין, בהסכם כתוב, לא צריכה להיות כבולה לאף אחד.

והנה בא אלון וטורף את הקלפים, הוא מחזיר אותי לחלומות של הילדה הטובה שהייתי פעם.

עבר לו שבוע, ואשתו של אלון רשומה לי ברשימת המטופלות להיום. אני מתפללת בלחש, בבקשה שהוא לא יגיע איתה. אני לא אעמוד בזה שוב. היא נכנסת בגפה, ואני נושמת עמוק, "בעלי כבר יגיע, הוא רק מחנה למטה" היא פולטת.

אני מזדרזת בבדיקה, "העובר מקסים, גדל כמו שצריך, אפילו אזור הדימום קטן משמעותית, את יכולה לחזור לפעילות רגילה" אני אומרת ומתיישבת לכתוב סיכום ביקור, כשאלון פותח את הדלת. הוא מניח על השולחן שוקולד קטן "מתנה לרופאה המקסימה שמבשרת בשורות טובות". הוא אפילו זכר איזה שוקולד אני אוהבת.

אלון

הזמנתי לנו מקומות לערב מוצלח, רק מקווה שהיא תסכים להגיע.
קניתי לה במיוחד את השוקולד שזכרתי שהיא אהבה פעם, מקווה שהיא עדייו אוהבת.
שאלתי את המזכירה מתי ד"ר גל מסיימת, והתקשרתי אליה.

"היי, בבקשה, תקראי לעצמך איך שאת רוצה, רק תקשיבי לי, בבקשה" אמרתי דבר ראשון לתוך הפומית.
"טוב, אבל מהר, יש לי אימון ולא בא לי לאחר" היא נשמעה לי כל כך מתוקה וכל כך נואשת.
"תראי, אני מבקש ממך רק כמה דקות, קפה לא מחייב. יש בית קפה שקט ואינטימי לא רחוק מפה, לזכר הימים שהיו?! בבקשה".

גל

לא מאמינה שהסכמתי, אמנם בשבוע החולף, עברו בי כל מיני מחשבות על אלון, הרצתי קדימה ואחורה כל סקס שהיה לנו. דמיינתי את הסקס שהיה יכול להיות לנו במשך השנים האלו, אוננתי השבוע כמעט כל יום, חושבת עליו. כבר שנתיים שלא הייתי עם גבר, מאז ההשתלמות באיטליה, עם המרצה האיטלקי הסקסי בטירוף, אני רטובה רק מהמחשבה על אלון ועל הסקס שיכול להיות לי אתו. ואולי לכן אמרתי כן, למרות שאני שונאת גברים בוגדים, כדי לראות אם עוד יש משהו בינינו.

הוא אמר שהוא מחכה לי למטה, ברכב שלו. הסתכלתי על עצמי במראה: בת 47, שמורה, נראית טוב לגילי. גברים עדיין מסובבים את הראש שלהם כשאני רצה בטיילת, אז כנראה שאני שווה משהו. סידרתי קצת את האיפור והשיער, נחושה לא להראות מסכנה.

נכנסנו לבית הקפה ובקשתי שהוא יקרא לי גל, אמנם הוא זוכר אותי בתור מיכל אבל גלגלתי לפניו את סיפור חיי וביקשתי התחשבות.
אלון רק הביט בי בעיניו הגדולות, בולע אותי בכל מילה.

עכשיו הגיע תורו, הוא נכנס לדיכאון אחרי שנעלמתי ככה, התגייס והשקיע את כולו בצבא. הוא התחתן עם הפקידה שלו, אחרי שהיא נכנסה להיריון ממנו, יש להם שני ילדים ואחר כך היא חלתה בסרטן השד ונפטרה לפני 10 שנים. את אשתו הנוכחית הוא הכיר במקרה, אין אהבה, רק הסכם: היא רוצה ילד, הוא רוצה סקס חופשי ועזרה בבית, זה עובד כבר 3 שנים.

ואז אני הגעתי וכבר שבוע שהוא לא אוכל, לא ישן, רק חושב עלי, אשתו אפילו יודעת על זה והיא עודדה אותו לחדש איתי את הקשרים. הלילה ירד ובקשתי ממנו שיקפיץ אותי למרפאה לקחת את הרכב שלי בחזרה. בדרך אלון סיפר לי שכשאשתו הראשונה היתה חולה, היתה לו כל הזמן קנאה ברופאים, שנותנים לעצמם דרור בשוטטות על גופה.

הוא רוצה, כל כך רוצה, להרגיש פעם אחד מה זה להיות רופא נשים.
התלבטתי, אחרי הכול היינו פעם זוג, הוא היה הראשון שלי. אבל מאז עברו כבר כמה שנים והרבה מים זרמו.

עלינו למעלה, נתתי לו את הכסא שלי, והתיישבתי מעבר לשולחן.

אלון

פתאום, מהכיסא הזה, דברים נראים אחרת. בקשתי מגל להתארגן לבדיקת שדיים, מאחורי הווילון כמובן. בינתיים התארגנתי, פשטתי את בגדיי ונשארתי רק עם החלוק הארוך שלה, נושם את הבושם שלה שדבק לבד הלבן.

"אני מוכנה" היא אמרה, רעדתי ונכנסתי, לא יודע למה לצפות.
החזיה הקטנה והסגולה שלה כיסתה בקושי רב את השדיים הגדולים שאני זוכר. ההילה הכהה של הפטמה הציצה דרך התחרה השקופה. הרגשתי את מבושיי בוגדים בי.

היא הסתכלה עליי בעיניים גדולות "אתה לא לובש כלום!!".
הסמקתי, היא לא תבין, אני חולם על הרגע הזה כבר 30 שנים. רק לחזור לסקס אחד איתה!

"את לא צריכה להוריד את החזיה?" שאלתי בקול צרוד.
"משאירה לך משהו, שנתחיל לאט" היא ענתה בקול מבויש משהו.

הסתובבתי מאחוריה ופתחתי את החזיה, נתתי לה לפול, מעסה לה את הכתפיים ויורד לאט לאורך הגב ואל צדיו. עכשיו כבר נעמדתי מולה, השדיים שלה עמדו מולי זקופים, הפטמה זקורה בחוצפה כלפיי, מתגרה בי, חפנתי את שני שדיה בידיי, מרגיש אותה נדרכת. היא נשענה אחורה, גונחת, רוטטת. לקחתי את הפטמה הימנית אל פי "אחרת הבדיקה לא תהיה טובה" אמרתי "אני מקצועי מאוד".

מצצתי לה את הפטמה הימנית, כשאצבעותיי מוללות את השמאלית וההפך. היא התחילה לנוע במקום. הזין שלי כבר היה גדול וקשה, אבל לא רציתי לגמור, עוד לא. רציתי לענג אותה, שהיא לא תשכח אותי יותר לעולם. המשכתי לאחוז בשדיה, מקרב את פני אל פניה, השפתיים נפגשו בנשיקה לוהטת. הרגשתי את הלשון שלה בפי, את הרוק שלי מתערבב עם שלה.

היא החזיקה את ראשי מאחור, לא נותנת לי לעזוב. רגל אחת היא שלחה אל מפשעתי, דרך החלוק הסגור חלקית, מרגישה את האיבר הענק שלי עומד זקוף וגאה.

"השדיים על פניו נראים תקינים, אבל אם את כבר פה, אולי נבדוק גם את הנרתיק והרחם" אמרתי בלחש, הישר לאוזנה.

גל

אלון מרים את החצאית הצרה שלי, חושף רגליים ארוכות וחטובות ותחתון סגול מתחרה. הוא נוגע בתחתון שלי, עוד לא מוריד אותו, מחפש בין התחרה את הדגדגן. אני מתלבטת מה הוא אוהב, שיער ערווה או חלק, מקווה שהלייזר שעשיתי לפני שנים, יעשה את העבודה.

הוא מוריד את התחתון לאט לאט, כאילו מפחד לראות מה יש שם. "זה כל כך יפה" הוא אומר "כל כך סקסי".
"הכל כל כך רטוב" הוא אומר בחלש.
"אתה לא יודע כמה רטוב" אני עונה בחזרה.

היד שלו כבר בתוכי, "אני אבדוק אותך בשתי אצבעות, ואם זה לא נעים, פשוט תגידי" הוא אומר, ממש כמו רופא אמתי.
"ואם זה יהיה נעים?" אני שואלת מתגרה.
"אז אני בטוח שאני ארגיש את זה" הוא עונה בבטחה.

האצבעות שלו מטיילות בתוכי, הוא מגיע עד נקודת השיא שלי ומשחק איתה, הלוך וחזור, בשתי אצבעות לאורך הנרתיק, הכוס שלי רטוב, אני מרגישה את הנוזלים נשפכים ממני החוצה. כשאני כבר כמעט ולא נושמת, אלון מחדיר לתוכי את הלשון שלו. מוצץ את כל המיץ של הכוס שלי. המיץ שהגיע ישר לכבודו ובשבילו.

"את כל כך טעימה" הוא אומר ותופס לי את הדגדגן בשתי אצבעות. אני מרגישה את זרימת הדם המוגברת לדגדגן ולשפתיים, הכל כבר נפוח ואדום, ואלון ממשיך.

"אני רוצה לשמוע אותך גונחת" הוא אומר ואני גונחת ומשתוללת.
"בוא כבר, תזיין אותי" אני מתחננת "אני לא נושמת".

אלון נעמד ומראה לי את הזין הגדול שלו וככה, כשאני שוכבת על המיטה הגניקולוגית במרפאה שלי, הוא נכנס לתוכי ומזיין אותי שוב ושוב. שנינו גונחים בהנאה, כזו שכבר הרבה זמן לא הייתה לנו.

"השתפרת מאז, למדת עוד" אני אומרת בחצי חיוך.
"כל הזמן למדתי על אחרות, בשביל לחזור לסקס שלנו ביחד" הוא עונה בחיוך.
"בשביל סקס כזה היה שווה לחכות כל כך הרבה זמן, לא?!" אני שואלת.

"ממש לא, סקס כזה רק פותח את התיאבון לעוד" הוא אומר ומסובב אותי על הבטן. הוא מעסה לי את שני פלחי העכוז הלבן שלי,
"מותר קצת אלימות?" הוא שואל ולא מחכה לתשובה. אני מקבלת טפיחה קטנה על העכוז השמאלי, לא באלימות אלא אולי בבוטות.
"הי, שאלת ולא חיכית לתשובה" אני כועסת קצת, קמה מהמיטה ומשכיבה אותו עליה. גם אני יודעת לקחת את ההובלה.

אלון ההמום מסתכל עלי בעיניו הגדולות כשאני יושבת עליו, רוכנת מולו, השדיים שלי ממש מול הפנים שלו עכשיו. אני נותנת לו את הפטמה, וברגע אחד מרחיקה ממנו, מן משחק שהיה לנו פעם. "אני זוכר את זה" הוא אומר, ותופס את שדיי בידיו הגדולות. אני מתנגדת ומרחיקה את עצמי שוב, נשארת ישובה על האגן שלו.

הזין שלו נכנס אלי בקלות ואני נשארת ככה.
נוגעת לו בחזה השעיר, משחקת ביד אחת בביצים שלו. אלון קופץ במקום ואני מרגישה איך האבר שלו מתעורר בתוכי שוב.

אני קמה ממקומי, משאירה אותו חשוף ונעמדת לידו, מכניסה את כל האבר שלו אל תוך פי, מוצצת לו אותו וגורמת לו להיאנח ולגנוח. רגע לפני שאני מרגישה אותו גומר, אני רוכבת עליו שוב. הוא שולח יד עדינה אל בין רגליי, מרגיש את גבריותו עמוק בתוכי.

אנחנו גומרים ביחד על המיטה. הנייר רטוב מזיעה והפרשות, נדבק אל הגב של אלון. אני עוזרת לו להתקלח בחדר השירות הקטן שיש לי. אנחנו מתלבשים בשקט, בוהים אחד בשניה. מחליטים שמה שהיה כאן היום יישאר כאן וזהו… למרות, שאולי עוד 30 שנה, מי יודע….

ד"ר שחר
דירגו: 56 | ציון: 4.14


סיפורים נוספים מאת אנונימית:



39 מחשבות על “ד"ר שחר

בא לך לדבר קצת יותר לעומק? פורום סליזי מחכה לך.
  1. מטורף פשוט מהמהם ‏
    כול סיפור שלך יותר מוצלח
    השתי מתנות הכי מכניס לסיפור אבל כ ו ל ם מיוחדים
על ‏
תתיחסי לאלה שאומרים שאת לא דתיה
    תודה לך מתוקה

  2. היי אנונימית

    ככתוב שירה אירטית
    וקרוב להווייתך מהעבר,,
    ריגשת אותי מאוד,
    מחבר מציאות לתשוקות שמיימיות
    מחבר עוצמות לאהבה פשוטה וכנה

    דניאל

  3. אנונימית כל הכבוד על כתיבה מהנה, אהבתי מאוד שאת שופכת אור על הדמויות, הגברית והנשית וכותבת מזוויות ראיה שונות.
    סיפוק וכתיבה מקסימים!

  4. וואו
    סיפור מהמם
    אין סיפורים חדשים

    אז קוראים את הסיפור עוד הפעם ועוד הפעם

    כי זה אכן סיפור טוב ואולי עוד יהיה לזה המשך לקראת הלידה

    1. תודה.
      אכן התלבטתי על המשך,
      בינתיים המשכתי את הסיפור של רותם,
      בתקווה שיתפרסם בקרוב.

    2. ממתינים בקוצר רוח לכל מילה של הסופרת הכוכבת החדשה !!
      בבקשה אל תתלבטי – תפציצי בהרבה סיפורים …..
      שיהיה לנו מה לעשות , תרתי משמע (-:
      תודהה

  5. וואוו , מהמם , מרגש ומגרה , כמו תמיד ….
    קראתי בשקיקה כל מילה …
    ואכן כל מילה עומדת ומעמידה במקום (-:
    אני אוהב את כיוון הכתיבה והחשיבה שלך …
    אני מרגיש איתך כמו מראה פנימית שלי (-:
    תמשיכי כך , אל תעצרי …

    1. תודה רבה.
      לא עוצרת..
      חייבת להוסיף, שאחרי כל המחמאות פה,
      קצת מלחיץ לשלוח את הסיפור הבא…

    2. מממממ מלחיץ …
      זה עוד יותר מסקרן …
      אני אוהב את הסגנון ומחכה בקוצר רוח …
      משתוקק ל ….. מאוד (-:

    3. אנונימית יקרה ומסקרנת …
      אני כבר ממתין בקוצר רוח …
      מתי ייצא הסיפור הבא ?
      זה שקצת מלחיץ אותך … (-:

הוספת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.