אודישן – חלק ב

זהו המשך לסיפור אודישן – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה

עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

גם כשהסוכנת שלנו הצטרפה אלינו לשתות כוסית אצל טלילה עדיין לא חשדתי, כנראה שאז עוד הייתי תמים. הסוכנת מזגה מהוויסקי, השקנו כוסות לכבוד סיום הצילומים ושתינו בלגימה אחת ששלחה גלי חום בכל גופי והעירה את מי שהתנמנם לו קצת בין הרגלים שלי, הסוכנת מזגה שוב מהוויסקי המשובח, שוב השקנו כוסות והפעם לחיי התפקיד הממשי הראשון שלי, זה שלדעת הסוכנת וטלילה הולך להפוך אותי לכוכב, ושוב שתינו בלגימה ועוד גל חום צרב בגרוני ושלח גלים מענגים בגופי, מעמיד את מה שהתעורר ובלט עכשיו במכנסיי. "מה אתה כוסית?" טלילה ציחקקה כשרציתי לעצור את הסוכנת ששוב מלאה את הכוסות, "לא יזיק לנו, מחר אין צילומים" הוסיפה בקול מתגרה והיה ברור שהיא עליזה, "לחיי העבודות שבדרך" בירכה אותנו הסוכנת כשהשקנו כוסות ועוד גל חום צרב את ביטני והרגשתי שגם אני הופך עליז.

"גבי" טלילה פנתה אלי מחייכת ועליזה אחרי שהניחה בטריקה את הכוס הריקה שלה על השולחן מול הסוכנת וסימנה לה למלא אותה שוב, "לשרמוטה ולי יש מסורת" והיה לי לא נעים שהיא קוראת לסוכנת שלי שרמוטה לידי כי כשהיו עוד אנשים היא לא קראה לה ככה, "זוכר שאמרתי לך שאני דו ואני עושה את זה לפעמים עם נשים?"

"כן" מלמלתי ועדיין לא קלטתי אבל הפעם אני מאשים בזה את הוויסקי.
"אז המסורת שלנו היא שכשאני גומרת לעשות סרט אנחנו עושות סקס והיא נותנת לי לזיין אותה".

הייתי המום, "אני לא מאמין" מילמלתי והבטתי בסוכנת שלי כאילו מבקש ממנה אישור, "את… את… את באמת?" גמגמתי, לא מוצא את המילים.

"כן, למה אתה חושב שהיא קוראת לי שרמוטה?" היא ציחקקה ואין ספק שהוויסקי הפך אותה לעליזה, "הערב אני הולכת להיות באמת השרמוטה שלה" היא חייכה לעברי, "ככה אני מפנקת את הלקוחות היותר חשובים שלי" היא המשיכה והסבירה.

"גם אני לקוח חשוב שלך?" לא התאפקתי.

"חשוב אבל עדיין לא מספיק חשוב" הסוכנת שלי חייכה, "יש לך עוד כִּברַת דרך לעבור עד שתגיע למעמד הזה, קודם כל אתה צריך לחתום על חוזה ארוך טווח עם בלעדיות, כמוה" היא הסבירה, "אחר כך להיות מצרך מבוקש, כזה שמכניס סכומים נכבדים לסוכנות, כמוה".

"וכשזה יקרה?" לא הֵנַחְתִּי לה.

"אני אוהבת את האטיטיוד (attitude) שלך, הגישה הזאת שאתה אומר כשזה יקרה ולא אם זה יקרה" הסוכנת שלי הביטה בי וחייכה, "כשזה יקרה אתה תקבל את אותו יחס בדיוק, תגמור סרט ככוכב הראשי ותקבל ממני לילה שלם שאני אהיה השרמוטה שלךָ, עושה כל מה שתרצה בדיוק כמו שאני אעשה הלילה כל מה שטלילה רוצה" היא עצרה לשניה, הביטה בי לרגע במבט רציני ושוב חייכה, "אבל בינתיים אתה לא כזה" החזירה אותי למציאות, "ויש לךָ התחיבות, טלילה עמדה בחלקה, השיגה לך את התפקיד הנחשק, ועכשיו תורך להשיב לה כגמולה, לעשות מה שהיא רוצה" הזכירה לי איך קיבלתי את התפקיד ויותר מזה למה אני פה, כדי לעשות מה שטלילה רוצה, בדיוק כמוה.

הבטתי בטלילה שישבה ושתתה מכוס הוויסקי שבידה בלגימות קטנות. "אתה לא הראשון שאנחנו עושות איתו את זה" היא עצרה, לגמה עוד לגימה והמשיכה, "אני מקווה שגם לא האחרון" ציחקקה, "זוכר מה אמרתי לך שאני הכי אוהבת?" היא חייכה לעברי, "שגבר יושב וצופה איך אנחנו עושות אהבה" לא חיכתה שאני אענה והזכירה, "אז זה לא מדוייק, אני אוהבת שהגבר עירום יושב וצופה איך אנחנו עושות אהבה" היא הדגישה במיוחד את העירום, "תתפשטו!" היא גמרה את המשקה שבכוס, קמה והתחילה להתפשט בעצמה.

עמדנו עירומים בחדר השינה וטלילה ידעה בדיוק מה היא רוצה והיא אפילו התכוננה לזה. "שב פה!" היא פנתה אלי והצביעה על מושב כסא הבמאים שעמד בחדר השינה ואני בטוח שהוא לא היה שם בביקורים הקודמים שלי, "מצטערת, אני חייבת לקשור אותך, שלא תפריע לנו" היא ציחקקה והתחילה לקשור את ידיי לידיות הכסא, יד ימין עם החגורה ששלפה קודם ממכנסי ורק עכשיו הבנתי למה ויד שמאל עם החזיה שהסוכנת שלי הורידה.

טלילה התיישבה על המיטה, השעינה כרית גדולה על גב המיטה ונשענה עליה, לרגע היא הביטה בי ככה, קשור לכסא, חייכה ופישקה את רגליה, מגלה לעין כל את אוצרותיה.

"בואי שרמוטה" היא פנתה לסוכנת שעמדה בצד עירומה, "בואי תפנקי אותי כמו שאני אוהבת".

הסוכנת ליקקה את שפתיה בתנועה מתגרה כשעלתה בתנועות איטיות ומתפנקות על המיטה, מגרגרת כחתולה מיוחמת ונשכבה על הבטן בין רגליה המפושקות של טלילה, קודם היא ליקקה ליקוק ארוך לאורך כל החריץ, מצקצקת בשפתיה כאילו הייתה זאת סוכריה טעימה ומתוקה שהיא ליקקה, ואז הצמידה את שפתיה לשפתי הכוס של טלילה בנשיקה צרפתית לוהטת, תקעה בה את הלשון והתחילה לטפל בה.

לא ראיתי איך בדיוק היא מטפלת בה, שיער ראשה השחור של הסוכנת בלט בין רגליה הלבנות של טלילה אבל הסתיר את מה שהיא עושה לה, אבל גניחות ההנאה של טלילה שמילאו את חלל החדר לא השאירו ספק שהיא אכן מפנקת אותה.

ראיתי את טלילה עוצמת עיניים ואוחזת באגרופיה את הסדין, הפטמות שלה היו כהות וזקופות וגם בלי למשש ידעתי עד כמה הן נוקשות, ההבעה על פניה איששה את מה שהגניחות סיפרו, שטלילה מתקדמת בדרך לאורגזמה שלה ולא סתם מתקדמת, מתקדמת מהר, טסה! "כן! ככה! תמשיכי!" ראשה של טלילה נשמט לאחור ואגרופיה האוחזים בסדין התכווצו עוד יותר, "כן, שם! עוד, אל תפסיקי!" היא התנשפה, מניחה את רגליה על כתפיה וגבה של הסוכנת ומוחצת את ראשה בין ירכיה, "כן! פאק! הנה! הנה!! אני משפריצה!" היא צווחה, "תמשיכי, עוד אחד, אני רוצה עוד אחד!" האיצה בסוכנת וזאת המשיכה.

התחרמנתי! עמד לי עוד לפני שהן התחילו, נכון שלא ראיתי את הלשון של הסוכנת בפעולה אבל בתמורה ראיתי את גן השעשועים של הסוכנת ששכבה מולי עם רגליים מפושקות ומצצה לטלילה, ועכשיו, ממה שראיתי ומהגניחות ששמעתי, הזיין שלי נמתח עוד יותר, נמתח והזדקר כל כך שהביצים כאבו לי ומה שהייתי צריך זה לשחרר לחצים, לדפוק! ואם לא לדפוק לפחות שימצצו לי, ואם גם זה לא אז לשפשף לי אותו, לעשות לי ביד, אפשר גם לאפשר לי לאונן עד שאשפריץ, אבל אני הייתי קשור לכסא, הן היו עסוקות בסקס שלהן ואני לא עניינתי אותן, וכל מה שנשאר לי זה להמשיך להסתכל, להתחרמן עוד יותר ולסבול כמו גבר את כאב הביצים בלי לקטר או לבכות.

שלוש גמירות הסוכנת העניקה לטלילה, שלוש גמירות מפנקות שהרעידו את גופה ואת חלל החדר, "כן, הנה!" טלילה צווחה באקסטזה כשגם האורגזמה הרביעית התחילה להשתולל בגופה, "כן, אלוהים, אני גומרת, אני באה, אני…" ראיתי איך כל גופה נמתח וקולה נדם לרגע, "וואו, פאק! כן-ןן! פאקקקקק!!" היא צווחה ונמתחה, בטנה ואגנה התרוממו ו…בבת אחת היא נפלה ונמרחה על המיטה, כאילו כל האוויר התרוקן מגופה, והתנשפה בכבדות.

הסוכנת הסתובבה ונשכבה על הגב, מחייכת, מתנשפת ובוהה במראה שמעל ראשה, מלקקת את מיצי הכוס של טלילה המרוחים בנדיבות על שפתיה וסביב הפה שלה.

"תראי את גבי" טלילה צחקה פתאום כשראתה את זקפת האדירים המתרוממת בין רגליי, "מסכן גבי" גיחכה בלגלוג עוקצני, "שרמוטה, את מוכרחה לעזור לו" גחנה לעבר הידה שלידה וזרקה לעברה בקבוק ג'ל סיכה שעמד עליה, "תעשי לו ביד אבל אל תמצצי לו! עד שהוא לא מביא פסלון לא מגיעה לו מציצה!" ציחקקה.

הסוכנת ניגשה אלי מחייכת, "תתעודד" היא ציחקקה למראה המבט האומלל שעל פני, לא פלא עם כאב הביצים שהיה לי, "בשביל מה צריך סוכנת אם לא כדי לפתור לך בעיות" שפכה כמות נדיבה של ג'ל סיכה שמנוני על כף ידה, "ואני רואה שיש לך כאן בעיה גדולה" אחזה בזיין המתוח עד הקצה והתחילה לשפשף, לעשות לי ביד.

ברגע הראשון הרגשתי רק את הקור של ג'ל הסיכה אבל מייד זה התחלף בהרגשת השפשוף המהנה, היא התחילה לאט, מורחת את הג'ל ומשמנת אותו לכל אורכו ואז הגבירה את הקצב. "כן!" גנחתי בקול ועצמתי עיניים, "כן, תמשיכי" התרווחתי בכסא לאחור ככל שיכולתי והבלטתי את מפשעתי, "כן תשפשפי לי, תעשי לי ביד" והקול שלי הפך צווחני ככל שההנאה מהשפשוף התגברה.

הייתי מגורה בטרוף, הייתי בטוח שאני גומר בשניה אבל קרה לי בדיוק מה שהתפללתי שלא יקרה, לא גמרתי! הסוכנת שפשפה במרץ, מהר וחזק, היד התעייפה והיא החליפה יד ועדיין לא גמרתי, "הוא לא גומר" הסוכנת הודיעה לטלילה.

"תשפשפי לו בין השדיים שלך" טלילה ציחקקה, "זה תמיד עובד".

יש לה שדיים גדולים לסוכנת, אומנם שמוטים, היא לא בת שמונה-עשרה, אבל מתאימים בדיוק כדי שאשתפשף בינם. הסוכנת מרחה עוד ג'ל, הפעם בין שדיה, נעמדה בין רגליי, התכופפה וטמנה את זקפתי בין שדיה, אוחזת בהם בידיה ועוטפת אותו ואני, במין אינסטינקט כזה, התחלתי להשתפשף ככל שידי הקשורות אפשרו לי, מניע את אגני קדימה ואחורה ומשפשף את הזיין בין שדיה הרכים והנעימים, רואה את העטרה נעלמת בינם ונשלפת חזרה כשאני דוחף קדימה ו…טלילה צדקה, זה עבד, ועוד איך עבד, "הנה!" צווחתי בקול כשהרגשתי את השפיך זורם במעלה הזיין המתוח, "הנה! קחי!" המשכתי באותו קול צווחני והר הגעש התפרץ, שפריץ של שפיך סמיך וחם התרומם באוויר ונשר על שדיה, עוד שפריץ ריחני והפעם טיפות פגעו בראשה, מנקדות את פניה באגלי שפיך ועדיין הלבה לא נגמרה ועוד מטח נורה רק שהפעם היא ברחה והטיפות כיסו את ביטני ורגליי.

"תודה" מילמלתי, מתנשף בכבדות.
"על לא דבר" היא צחקה, "בשביל זה יש סוכנת".

"מחרמן" טלילה התערבה, "אפילו יותר מחרמן ממה שחשבתי, אבל עכשיו אני שמחה לבשר לכם שהגיע שלב הזיונים" היא המשיכה, "תגידי שרמוטה, ראית פעם איך גבי מעמיד לעצמו?" היא ציחקקה.

"לא" וראיתי את המבט הזימתי והכחול בעיניה.
"מה אתה אומר, נראה לה?" טלילה חייכה לעברי.
"אם את רוצה" ניסיתי להשמע אדיש למרות שדיי התביישתי.

"תשחררי אותו!" טלילה פקדה על הסוכנת וזאת שיחררה. "קום" היא נעמדה לידי ורגע שנעמדתי היא תפסה את מקומי על הכסא, התיישבה ופישקה רגליים, "יאללה בוא! תראה לה"

ירדתי על ברכיי מולה, מיקדתי את מבטי בכוס שלה, בשפתיים הבשרניות והנפוחות ובחריץ הוורוד המבריק החוצה בינם והתחלתי לשפשף לי. לא פשוט להעמיד אותו מחדש כל כך מהר אחרי שהשפרצתי, אחרי שרוקנתי את הבקבוקים שלי, והפעם היה לי ברור שזה יקח יותר מחמש דקות.

למזלי הזיין שלי היה משומן מאותו ג'ל סיכה שהסוכנת מרחה לי ומהשפיך שלי וזה הקל עלי. לאט לאט הרגשתי את ההתעוררות בחלצי, את הזקפה שמתחילה להתרומם מחדש.

"מחרמן" הסוכנת לחשה ונעמדה לצד כסא הבמאים עליו ישבה טלילה, "מחרמן ברמות" היא גחנה לעברה ולהפתעתי הן התחילו להתנשק, נשיקה צרפתית תאוותנית, "אני בוערת שוב" הסוכנת נעמדה בפישוק וההפתעה שלי התגברה כשטלילה שלחה יד ודחפה לה אצבע לכוס והתחילה לפמפם אותה.

אני לא יודע מה חירמן אותי יותר, השפשוף, מראה הכוס הכל כך רטוב של טלילה או זיון האצבע שהיא זיינה את הסוכנת אבל הזקפה שלי התרוממה והפכה לטיל-בין-יבשתי-המוכן-לשיגור ואת זה בדיוק טלילה ראתה, "יאמי, הוא מוכן" היא ציחקקה, "מצטערת, הגיע הזמן שאני אחטוף את הדבר האמיתי" היא כאילו התנצלה כששלפה את האצבע מהכוס של הסוכנת וקמה מהכסא, "את יודעת שאני אוהבת שמציצים לי כשאני חוטפת אז שבי כאן ותביטי איך מזינים אותי" הודיעה לסוכנת, "מצידי את יכולה לאונן עם הויברטור" הוסיפה למראה המבט האומלל על פניה, לא פלא כשעוזבים אותך רגע לפני שאתה מגיע לשיא, מבט שהפך לחיוך כשטלילה ניגשה למגירה בשידה ושלפה משם ויברטור גדול וכסוף ונתנה לה, "בוא!" היא אחזה בידי וגררה אותי אל עבר המיטה, "בוא תכניס לי!" נשכבה על הגב ופתחה רגליים.

עשינו את זה בתנוחה המיסיונרית, הכי בנאלי אבל מה זה מחרמן, שכבתי עליה, מעכתי אותה תחת גופי השרירי וזיינתי אותה, דפקתי אותה בתנועות אגן ארוכות וחזקות.

מהצד שמעתי את זמזום הויברטור ואת הסוכנת גומרת אבל זה לא עניין אותי, הייתי שקוע בזיון, סוף סוף הדבר האמיתי, כל השפשופים ביד, גם כאלה עם הג'ל, לא משתווים לשפשוף של הזיין בין שפתי הכוס הנפוחות, גם ההרגשה המדהימה של הזיין הנח בין השדיים הגדולים והרכים לא מגיע להרגשה של קירות הנרתיק המחבקות.

הייתי מגורה בטרוף, הבעיה עם רמות גירוי כאלה היא שהם מביאות אותך לשיא במהירות ואני רציתי לתת לטלילה גמירה אחת לפחות לפני שאני ממלא לה ת'כוס באותו נוזל גברי שלי. עשיתי כל תרגיל שאני מכיר כדי לעכב את בעירה וההתפרצות שבאה בעקבותיה ולמזלי גם היא הייתה מגורה לא פחות ממני כי הרגשתי איך קירות נרתיקה מחבקים חזק את הזיין שבתוכה, הפטמות שלה הפכו נוקשות עוד יותר, המבט על פניה הכריז שהיא על הקצה ואז, כשהיא צווחה בקול שהיא גומרת הצטרפתי וגמרתי איתה ביחד, הסיום האולטימטיבי לזיון שכזה.

באותה שנה הפכתי לסלאב. שני הקמפיינים שהסוכנת סידרה לי היו מוצלחים והובילו לקמפיינים נוספים והזמנות לארועי השקה. צלמי פפארצ'י צילמו אותי גם כשלא הייתי עם טלילה וכן, שידרגתי קצת את מעמדי בסוכנות, הסוכנת הפסיקה להוריד אותי למצוץ לה.

היחסים עם טלילה המשיכו, הבטחתי עד הצגת הבכורה ועמדתי בזה. כמות הלילות שביליתי איתה אומנם הצטמצמה אבל זה לא בגלל שנמאס לה ממני אלא בגלל הצגת תאטרון שהיא השתתפה.

על פי דרישת יחסי הציבור של ההפקה תכיפות הפגישות שלנו שוב התגברה כשהטריילר לסרט יצא לקראת הצגת הבכורה. אשת יחסי הציבור ההיפר-אקטיבית סידרה לנו להרבה הזמנות לארועים ודאגה שיצלמו אותנו  ויפרסמו את זה, הוזמנו לתוכניות אירוח גם כאלה בבוקר שחייבו השכמה בשעות מוקדמות שאני לא רגיל לקום בהם, כאלה שעוד חושך בחוץ, וגם בשעות מאוחרות של הלילה ואנחנו ניצלנו את זה גם לסקס ותאמינו לי, טלילה לא עשתה לי הנחות.

להצגת הבכורה הגענו כל אחד בנפרד. טלילה הגיעה עם מישהו שלמד מחזור אחד מתחתי בבית הספר למשחק והסוכנת שלי, שהיא כזכור גם הסוכנת של טלילה, אימתה לי את מה שחשבתי, שזה המחליף שלי, מישהו שמכר את גופו ונשמתו תמורת תפקיד בתאטרון. אני לעומתה הגעתי עם השותפה לדירה שלי, זאת שמוצצת אבל לא מזדיינת, רק שכשחזרנו באותו לילה היא כן הזדיינה, "להזדיין עם סלאב זה משהו אחר" היא חייכה לעברי כשנשכבה על הגב ופתחה ת'רגליים, "זה משדרג את הסטטוס" היא הסבירה לי כששכבתי עמוק בתוכה ואיך שגמרנו היא רצה לצלצל ולספר את זה "רק" לחברה הכי טוב שלה, המתכון הבדוק להפיץ את הידיעה בכל רחבי העיר.  

המעמד שלי השתפר עוד יותר כשנודע שאני מועמד לפרס שחקן המשנה הטוב ביותר על הסרט שעשיתי עם טלילה. הגעתי לטקס לבד, לא כי לא היה לי עם מי, דווקא היו לי כמה הצעות מפתות אבל העדפתי לוותר. האמת שההימורים הצביעו על מישהו אחר כזוכה ורציתי לשמור את האופציה לעזוב מייד אחרי ההכרזה והאכזבה וללכת לישון.

בכניסה פגשתי את אותה הכתבת הנמרצת של תוכנית הטלוויזיה המוכרת העוסקת בענייני בידור ורכילות. "אתה יודע שאתה סתם תפאורה, שאין לך שום סיכוי" היא אמרה לי אחרי שסיימה לראיין אותי והצלם ואיש הקול עזבו.

"מי שמאמין לא מפחד" עניתי לה, לא יודע למה אבל באותו רגע זאת נראתה לי תשובה הולמת, "ואם כן?" הוספתי בהתרסה.

"זה לא!" היא אמרה, בטוחה בעצמה כאילו מישהו הדליף לה מראש את התוצאות.

"ואם בכל זאת?" התעקשתי.

"אז אני באה אליך ופותחת את הרגליים" היא ציחקקה, "רק אני לא ממליצה לך לבנות על זה וכנראה שהלילה תצטרך להסתפק ביד ימין שלך" צחקה בקול והסתלקה, משאירה אותי לעמוד פעור פה.

אותו ערב עליתי על הבמה פעמיים! בפעם הראשונה עם כל הצוות כשזכינו בפרס הסרט הטוב ביותר ובפעם השניה לקבל פסלון משלי, כן, זכיתי בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר!

חוץ מהסרט הטוב ביותר, והפרס שלי, פרס שחקן המשנה הטוב ביותר, גם טלילה זכתה לעלות שוב לבמה ולקבל את פרס השחקנית הטובה ביותר, והבמאי לקבל את פרס הבימוי, והתסריטאי, הצלם ומעצב הפסקול לקבל את הפרסים שלהם.

כשחזרתי הביתה מהמסיבה שארגנה ההפקה לכבוד שבעת הפרסים שקטפנו  מצאתי את הכתבת יושבת על המדרגות ליד הכניסה לבית שלי.

"הפסדתי" היא קמה לקראתי ואמרה.
"כן" חייכתי אליה והצגתי את הפסלון שבידי.
"הבטחות צריכים לקיים" היא המשיכה כשתקעתי את המפתח בדלת.
"את לא חייבת" אמרתי במין פרץ ג'נטלמניות, אולי בגלל ה-היי(High) שהייתי מהזכיה והאלכוהול הרב ששתינו, ופתחתי את הדלת.
"אתה עדיין לא מכיר אותי, מילה שלי זה כספת" היא נכנסה אחרי לדירה והתחילה לפתוח את כפתורי החולצה שלה, "כשליאת מבטיחה ליאת מקיימת! ו…חוץ מזה השמועה שאתה סופרמן שם למטה" היא צחקה.

לא התווכחתי וגם אני התחלתי להתפשט, כשהזיין עומד הג'נטלמניות שותקת ואצלי הזיין עמד זקור ומתוח.

אותו לילה זיינתי אותה פעמיים. בפעם ראשונה בתנוחה המסיונרית, זיון גברי חזק וארוך שהדהיר אותה לשלוש אורגזמות חזקות ומפנקות והשאיר אותה בלי אוויר לנשימה, ובפעם השניה רכבתי עליה כשהיא על הבטן, השכבתי אותה על כרית גדולה שאני שומר במיוחד לארועים כאלה, ישבתי לה על שיפולי ישבנה המוצק, פישקתי את פלחי ישבנה בידיי ונעצתי את עצמי עמוק לתוכה וככה, כשכל הזיין הגדול תקוע עמוק בכוס הרטוב והחם שלה, אחזתי עם יד אחת בפרקי כף ידה, משכתי אותם לאחור עד שגבה התקער ושדיה נתלו באוויר ו…דהרתי, רכבתי עליה, מדרבן אותה בפליקים קלים עם ידי החופשית על פלחי ישבנה הלבנים ושולח אותה לעוד ארבע גמירות מהנות לפני שגם אני הצטרפתי וגמרתי בתוכה.

"הן צדקו, אתה תותח-על" הכתבת התנשפה בכבדות כששכבנו מותשים על הגב אחרי הזיון.

"מי זה הן?" חקרתי.

"עתונאי טוב לא מגלה מקורות" היא צחקה, "ו…" היא היססה לרגע ובאור החלש נראה שהיא גם הסמיקה, "אם יבוא לך תצלצל, אתה יודע את המספר שלי, לכזה פינוק אני אף פעם לא אומרת לא" היא ציחקקה במבוכה.

"סיים-סיים (same-same)" צחקקתי חזרה, "גם את זיון טוב וגם את מוזמנת תמיד" ואכן היחסים שלי עם הכתבת נמשכו עד שהיא התחתנה, מדי פעם היינו נפגשים לסקס מהנה, יזיזים כאלה ששוכבים בלי התחייבויות, זיונים מהנים לשם סיפוק ההורמונים.

השנה הבאה הייתה שנה עמוסה עבורי, השנה שהעניקה לי סופית את חותמת הכוכב. קמפיינים המשיכו לזרום ועכשיו גם יכולתי לסנן, הרבה הזמנות לתוכניות אירוח, הזמנות להשקות של מותגי על, כאלה שסתם פליט ראליטי מצוי לא מוזמן, הרבה עצירות ברחוב עם בקשות לסלפי, קצת מציק, אפילו יותר מקצת, אבל חלק מהתשלום שצריך לשלם עבור התהילה והבונוס הכי גדול, חוץ מהרבה כסף כמובן, היה הקלות הבלתי נתפסת שבה הייתי משיג לי זיונים, לא הייתי צריך לרדוף או לחזר, ההצעות זרמו אלי בלי הרף ואני ניצלתי אותם עד תום.

גרתי לבד, עזבתי את הדירה עם השותפה ושכרתי דירה מהודרת משלי, הייתי בוחר אותן בעיקר בזכות המראה ועד כמה רחוק הן מוכנות ללכת במיטה, לא בוחל באף אחת, דוגמנית, שחקנית, זמרת או פליטת ראליטי עם גוף משגע, מביא אותה לדירה שלי וחוגג אליה, מזיין בכל חור עד שהרגשתי שמיציתי אותה ועובר לבאה בתור לא לפני שהייתי נותן לה את מה שהיא מצפה לו, תמונות פפרצ'י בדפים מרכזיים בעיתון, איזכור בעיתון נשים פופולרי או באותה תוכנית רכילות שעם הכתבת שלה הייתי מבלה לילות של זימה.

את יונית, קצינת האופנה, פגשתי כשהיא הייתה המלבישה באיזו פרסומת שעשיתי, אז היא הייתה עדיין רווקה ומתהוללת ידועה שלא בוחלת בשני המינים.

מי שחיברה ביננו הייתה ליאת, הכתבת האנרגטית של תוכנית הטלוויזיה המוכרת העוסקת בענייני בידור ורכילות. שלחו אותה לסקר את הצילומים והסתבר שהיא ויונית הן BFF-יות, החברות הכי טובות לנצח כל זמן שזה משרת את המטרות שלהן ואחר כך גיליתי שהן גם חוטאות מדי פעם באותה מיטה, וכשליאת הזמינה אותי לשתות אתן קפה ביחד לא סרבתי.

גם כשיונית הציעה שנאכל ארוחת ערב, ולא רק קפה, לא סרבתי, אותו יום הצילומים התארכו והייתי רעב, אבל אז ליאת, הכתבת, התנצלה שהיא חייבת לרוץ לסקר איזה אירוע ולי לא היה נעים לבטל את מה שכבר הסכמתי ונשארתי לאכול איתה.

מהר מאד גיליתי שה-BFF שלה סיפרה לה ששכבתי איתה ועל נפלאות הכלי המוחבא בין רגליי, מה שהסביר את ליטוף המפשעה שיונית, המלבישה, העניקה לי כשסידרה את המכנסיים שלבשתי וחשבתי שהוא מקרי ותמים. "היא אמרה שאני חייבת להתנסות בנחש האנקונדה שלך" יונית חייכה אלי, חיוך זימתי וחסר בושה, "היא הבטיחה לי חוויה של פעם בחיים" הוסיפה עוד סופרלטיב, אולי כדי לאתגר אותי.

"אל תפתחי כאלה ציפיות, אני לא ג'ון הולמס או רון ג'רמי" ציחקקתי, בוחר במיוחד שני כוכבי פורנו מפורסמים שלא היה לי ספק שהיא שמעה לפחות על אחד מהם אם לא על שניהם.

"תן לי להחליט" היא חייכה והרגשתי שמתחת לשולחן כף הרגל שלה נלחצת אל מבושי.

אם יש משהו שאני לא אומר לו 'לא' זה לזיון וכשיונית הציעה ככה את עצמה לא סרבתי, תמיד אני אוהב לנסות דברים חדשים.

עוד לפני שסגרתי את הדלת יונית כבר התחילה להתפשט ואני אחריה, מתפשט ומוביל אותה לעבר חדר השינה, מפזרים את הבגדים שהורדנו במהירות לאורך המסדרון ועל רצפת חדר השינה.

"וואחד כלי אתה מחביא שם" היא חייכה לעברי כשראתה את הגבר-גבר שלי שהזדקר במלוא תפארתו בין רגליי, "אני בטוחה שאם ג'ון הולמס ורון ג'רמי היו רואים אותו הם היו מקנאים" היא שלחה יד וליטפה את הזיין  הגדול והמתוח וזה קפץ ונמתח עוד יותר, "בוא גבר, אני כבר לא יכולה לחכות" היא נשכבה על הגב ופתחה רגליים, "בוא, בוא תכניס לי אותו" היא אחזה בו כשעליתי עליה והובילה אותו למקום הנכון.

יונית הייתה חתולת מין מיוחמת והגניחות שלה, כשהתחלתי לדפוק אותה, מילאו את חלל החדר. יונית הייתה מתעמלת בצעירותה והיא הייתה גמישה להפליא, היא הרימה את הרגליים גבוה ופישקה אותם רחב, פותחת את הדרך בפניי כמו שאף אחת לא פתחה לפניה.  שכבתי עליה, מחצתי אותה למזרון ודפקתי אותה בתנועות ארוכות, חזקות ומהירות והאורגזמה הראשונה שלה לא אחרה להגיע. "כן!" היא גנחה בקול, כן ארוך ומלא הנאה, "כן, הנה, זה בא לי, זה בא לי, כן!!" היא הפתיעה אותי וגמרה, "וואו, גמרתי, עוד, בבקשה, תמשיך, עוד, עוד! כן, ככה בדיוק אני אוהבת!!" היא התנשפה וחיבקה את ישבני ברגליה, לוחצת כאילו רוצה שאכנס עוד יותר לתוכו או לפחות שלא אוציא את מה שכבר תקוע בה, "הנה זה בא, זה שוב בא לי, הנה!" ההתנשפויות שלה הלכו והתגברו, "פאק! זה טוב, תמשיך, חזק, יותר חזק!" ואני נתתי לה בדיוק את מה שהיא חיפשה, תקעתי אותה חזק ועמוק, מדהיר אותה במהירות לעבר עוד אורגזמה, אותה ואותי.

"את מוגנת?" שאלתי בחשש כשהרגשתי שתכף זה בא לי, הדבר האחרון שרציתי עכשיו זה ילד.

"כן!!" היא צווחה במין פחד כזה שאני הולך לברוח ולחצה עוד יותר עם רגליה על ישבני, "כן! שלא תעז לברוח! תן לי בפנים, כן! תן לי!!" ואני הצטרפתי לגמירה שלה ושלחתי את מיליוני זירעוניי למסע חסר תועלת למעמקי הווגינה שלה.

"אין לך בְּמָה להתבייש" יונית התנשפה כששכבנו זה ליד זה על הגב ובהינו בתקרה ובלי לראות ידעתי שהיא מחייכת, "עד קץ חיי אתה תהיה בשלישיה המובילה שלי ותאמין לי, יותר משלושה ביקרו לי שם בטוטה, הרבה יותר משלושה" היא ציחקקה, מושכת ומדגישה את ה-הרבה.

ידעתי שזאת מחמאה אבל בכל זאת יצא לי "תודה" מבויישת.
"לא, באמת, נשבעת לך" יונית ציחקקה, "עשית לי טעם של עוד".
"עכשיו??", "הוא…" הצבעתי במבוכה על הזיין הרטוב והמדולדל ששכב וישן בין רגליי.
"זה לא בעיה" היא ציחקקה, "לזה תן לי לדאוג אבל…" היא נעצרה לשניה, "תרשה לי הפעם לנרתק אותך?",
"לנרתק??" אז עוד לא הכרתי את המושג הזה,
"כן, לנרתק, אתה יודע, לזיין אותך",
"אף אחד לא דופק לי ת'תחת" ההומופוב שבי שוב התפרץ,

"אתה לא יודע מה זה לנרתק?" היא צחקה ובלי לחכות הסבירה, "זה מושג של בנות, אתה שוכב על הגב כשהזיין שלך עומד בדום מתוח ואני מִשְׁתַּפֶּדֶת ודוהרת על זה, אנחנו קוראות לזה לנרתק ואני בטוחה שאתה מבין גם למה",

"כל יום לומדים משהו חדש" ציחקקתי, "אם תצליחי להעמיד אותו אני מרשה לך לנרתק אותי" התרווחתי במיטה ופישקתי רגליים.

יונית לא היססה לשניה, נשכבה בין רגליי וירדה לי, הכניסה את הזיין המצופה בקוקטייל תאוותנו המשותפת לפה והתחילה למצוץ אותו בתשוקה, מצקצקת בשפתיה כאילו הייתה זו הסוכרייה הכי טעימה בחייה, מוצצת את הזיין וידיה משחקות בשק האשכים שלי, מגלגלת ביד ענוגה את הביצים והגבר-גבר שלי לא נשאר אדיש, הרגשתי איך הוא הולך ומתעורר, בהתחלה לאט, כאילו מתלונן שהטרידו אותו במנוחתו, ואחר כך החל להמתח ולהתקשות עד שעמד זקור ומתוח, מוכן שוב לפעולה.

"זהו, עשיתי זאת" יונית הודיעה בגאווה ונעמדה על ברכיה מעליי, מכוונת בידה את הזיין המתוח אל החריץ הרטוב שבין רגליה, "אני הולכת לנרתק אותך" הכריזה כשחיוך גדול על שפתיה ובתנועה איטית התיישבה עליו והשתפדה.

"כן!!" יונית גנחה בהנאה כשכל הזיין חדר אל בין רגליה, "כן, אני מתה על התנוחה הזאת" הניחה את כפות ידיה על החזה שלי, נשענה עליו מעט והתחילה לדהור. קודם לאט, עליות קטנות, עולה, יורדת ומשפשפת את ערוותה ימינה ושמאלה, עולה שוב, יורדת ומשפשפת את ערוותה קדימה ואחורה, "זה לסדר את זווית ההתקפה" היא חייכה לעברי, "בזווית ההתקפה הנכונה האורגזמה יותר חזקה" היא הסבירה והגבירה את הקצב, "לא!!" היא עצרה אותי כשניסיתי לשלוח ידים לציצים שלה, לא אשכוליות גדולות אבל תפוזים זקופים ומדליקים, "עכשיו אני מנרתקת אותך, חכה שאני אתן לך רשות!"

שכבתי על הגב, הנחתי את כפות ידי מאחורי עורפי, התענגתי על השפשוף הנעים של שפתי הכוס שלה בזיין המתוח שלי והבטתי בה, דוהרת בקצב אל האורגזמה הראשונה שלה, הראשונה בזיון הזה והמי יודע כמה שאני מעניק לה הלילה.

"עוד לא!" היא עצרה אותי שוב כשניסיתי לשלוח ידים אחרי הגמירה הראשונה ועברה להשען עם כפות ידיה על קרסוליי, מסדרת מחדש את זווית ההתקפה בסדרת שפשוף ערווה בערווה וחזרה שוב לדהור, עוצמת עיניים וגונחת בקול הברות לא ברורות שמשדרות תאווה ותשוקה.

"כן! הנה! כן!!" היא גמרה שוב ולא עצרה לנוח, ממשיכה באותה דהירה מטורפת שלה, "כן! עכשיו! עכשיו תשחק לי בבזזים" היא גנחה בקול צרוד וחושני, "כן, ככה, חזק!" היא נאנקה כשחפנתי את שדיה ומוללתי את הפטמות הנוקשות בין אצבעותי, "כן, תלוש אותם, חזק, יותר חזק!" ומההתכווצויות שהרגשתי סביב הזיין שלי היה ברור שהיא מגיעה לשיא השלישי שלי ועדיין זה לא הספיק לה.

מה שטוב בתנוחה הזאת זה שגומרים בה לאט, לפחות אני. יונית עצרה לרגע  וככה, כמו שהיא משופדת, הסתובבה סביב הזיין שלי כאילו היה ציר משומן, התישבה עם הגב אלי וחזרה לדהור במשעול האורגזמה שלה.

הפסקתי לספור את הגמירות שלה אבל באותו לילה יונית שברה את שיא האורגזמות שהענקתי לאשה בזיון אחד, או אולי זה בכלל שהיא העניקה לעצמה ואני הייתי רק סוג של דילדו אנושי לצורך העניין. באותו לילה גם כרתנו את הברית הזאת ביננו, יד לוחצת יד, היא, בתפקידה כקצינת האופנה, מחמיאה לבנות הזוג שלי כשאני מבקש ובתמורה אני נותן לה לנרתק אותי, הסכם שבו שני הצדדים יוצאים מרוצים.

 

לפני חצי שנה…

ישבתי בחדר של הסוכנת שלי, שולחן עץ המהגוני הגדול שלה מפריד ביננו, ולגמתי מהקפה האיכותי שהמזכירה הגישה לי, ככה זה כשאתה הכוכב המוביל בסוכנות, מגישים לך קפה איכותי עם צלחת עוגיות חלבה מ"טאטי"  שאתה אוהב ולא תה עם וופלים לימון או שוקולד שהיו במבצע במכולת.

"תכף העורך דין יגיע" היא חייכה, "הודיע שהוא תקוע בפקק, שהייתה תאונה" התנצלה בשמו.

"ציפי" חייכתי לעבר הסוכנת שלי, כשאתה הכוכב המוביל אתה כבר יכול להרשות לעצמך לפנות אליה בשם הפרטי שלה, "אני מהלקוחות היותר חשובים שלך?".

"כן, בטח" היא הביטה בי וחייכה את החיוך המקצועי שלה, "לקוח פלטינה, הטופ (TOP), למה?".
"ואני מכניס סכומים נכבדים לסוכנות שלך?" התעלמתי מהשאלה שלה והמשכתי לשאול."כן" ראיתי דאגה על פניה של הסוכנת, כרגע כל מה שהיא רצתה זה שהעורך דין יגיע עם החוזים ואני אחתום והשאלות האלה לא תאמו את הציפיות שלהם.
"ואחרי שאני אחתום אני אקבל את אותו יחס כמו טלילה?",
"כמו, בטח, אפילו יותר" ציפי ענתה במהירות, מחייכת את אותו חיוך מתחנף.
"בטוחה, כל מה שהיא קיבלה גם אני אוכל לקבל?!" לא הרפיתי.
"כן, הכל, כל מה שהיא קיבלה גם אתה תקבל!" היא הדגישה, "אתה הרי יודע את זה, דאגת שזה יופיע בחוזה!".
"רק רציתי להיות בטוח" חייכתי, "כי מחר יום הצילומים האחרון של הסרט" ולא הייתי צריך להסביר איזה סרט.
"אל תדאג, לא שכחתי, אני אבוא להרמת הכוסית" היא חייכה לעברי, "אני לא אפספס ארוע כזה של הלקוח פלטינה שלי".
"אני בטוח," חייכתי חזרה בציניות, את הרמת הכוסית בסרט האחרון שלי היא דווקא פיספסה, "אבל לא לזה התכוונתי, זוכרת מה הבטחת לי פעם, בלילה ההוא במיטה של טלילה?"

החיוך נמחק מעל פניה, הסוכנת שלי זכרה והבינה היטב למה אני מכוון "אהה, כן" היא מילמלה במבוכה והסמיקה.

"מה?" שאלתי, נהנה להתקיל אותה.
"גבי, אתה יודע" והיא הסמיקה עוד יותר,
"אני יודע אבל אני רוצה לשמוע את זה ממך" התעללתי בה.
"הבטחתי שכשתהיה כוכב כמוה אני אתן לך את אותו היחס בדיוק, תקבל ממני זכויות יתר כמו שאני קוראת לזה"
"נכון" ציחקקתי כמו המורה למתמטיקה שהייתה אוהבת להביך אותי כשקראה לי ללוח, "ועל איזה זכויות יתר אנחנו מדוברים?"

"מניאק" היא מלמלה לעצמה אבל שמעתי, "הבטחתי שכשתגמור סרט ככוכב הראשי תקבל ממני לילה שלם שאני תהיה השרמוטה שלך" היא הביטה בי ישר בעיניים ופתאום היא חייכה, "אני אעשה כל מה שתדרוש ממני בדיוק כמו אז בלילה אצל טלילה כשעשיתי את כל מה שהיא רצתה" הוסיפה בבטחון.

דפיקה בדלת קטעה את השיחה. העורך דין נכנס, התנצל והניח שני עותקים מהחוזה החדש שלי על השולחן, עותק אחד לפניי ועותק אחד לפניה, חוזה ארוך טווח עם בלעדיות לסוכנות.

חתמתי על העותק שלי והתחלפנו, חתמתי גם על העותק שקודם היא חתמה והיא חתמה על העותק שלי. "בשעה טובה" העורך דין ברך אותנו וראיתי בעיניו את השמחה על הצ'ק השמן שהוא הולך לקבל. המזכירה פתחה בקול פיקוק חזק בקבוק שמפניה קרה, שמפניה אמיתית לא פנטזיה, מזגה לכוסות וארבעתנו הרמנו כוסית לכבוד החוזה שנחתם והמשך העבודה המשותפת שלנו.

למחרת הסוכנת הגיעה עוד לפני סיום הצילומים, עמדה והביטה בשוט האחרון שצילמנו ובה בעת ניצלה את הזמן לדבר עם המפיק על השתתפותי בסרט ההמשך שהוא מתכנן ולבדוק אם תוכל לשבץ בו עוד מהמיוצגים על ידה.

השמש התחילה לשקוע כשהוכרז ה-"קאט" האחרון לקול תשואות הנוכחים. שתינו לכבוד סיום הצילומים וברכנו את העורך, עכשיו הכדור אצלו כדי שיעמדו בלוח הזמנים הצפוף שתוכנן עד להצגת הבכורה, צפוף כי רצו שהסרט יכלל במועמדים לפרס הסרט הטוב, ופרסי המצטיינים השונים, כבר השנה.

נסענו באודי-6 של הסוכנת שלי על כביש 40 לכיוון תל-אביב, רק שנינו, שותקים, היא נוהגת ואני עוצם עיניים ונהנה מהדיסק של אביתר בנאי שמתנגן ברקע.

"בוער לך כבר להכניס לי או שאפשר קודם לאכול?" הסוכנת שלי ציחקקה כשחצינו את צומת קרית-גת, "יש מסעדה טובה פה תכף ואני רעבה".

התאים לי, גם אני הייתי רעב, לא בא לי על הכיבוד שההפקה הביאה לצהריים, "זה בסדר, נאכל קודם, בשביל מה שאני מתכנן לך להלילה צריך כוח".

"וואו, פחד" היא צחקה ופנתה לכיוון מושב סגולה.

אכלנו במסעדת "כרמים", פעם ראשונה שלי פה, שלה לא. זיהו אותי מייד והאחראית משמרת הגישה לנו קנקן יין הבית על חשבון הבית שעלה לי בסלפי איתה וסלפי נוסף עם המלצרית שלנו.

ציפי, הסוכנת שלי, הזמינה בקלוואת-טלה ולעיקרית פילה מוסר-ים ואני מרק בצל, שהמלצרית שלא הפסיקה להביט בי במבט מעריץ המליצה עליו, וסינטה מדיום.

האוכל היה מצויין. בזמן שאכלנו הסוכנת עדכנה אותי לגבי המגעים שלה לסרט ההמשך ולגבי קמפיין יוקרתי של חברת סלולר ידועה שמתעניינת בי.

קינחנו באספרסו אבל אחראית המשמרת הוסיפה גם קינוח של קן-קדאיף במילוי קרם שוקולד לבן ברוטב פירות יער על חשבון הבית, מעדן שליקקתי עד הטיפה האחרונה.

לפני שהלכנו חתמתי להם בספר האורחים והוספתי מחמאה לשף וכמובן אי אפשר בלי עוד כמה סלפים עם בנות מהמושב שכאילו במקרה הגיעו למסעדה אבל על פי הציחקוקים שלהן עם המלצרית נראה לי שהיא הזעיקה אותם.

בדרך חזרה הסוכנת ניהלה כמה שיחות שהיא הייתה חייבת ואני שמתי אוזניות ושמעתי את לאונרד כהן באיפון, אין כמו להקשיב ללאונרד כהן, במיוחד ל"כולם יודעים" (Everybody knows) כשאתה רוצה להרגע ולהכנס למוד זיונים. עשיתי את עצמי לא מתעניין, כאילו לא שומע בגלל האוזניות והמוזיקה ששמעתי בקול אבל לא יכולתי שלא לשמוע את הרכילות העסיסית שהן החליפו בינן.

"תתפשטי שרמוטה!" הודעתי לסוכנת עם חיוך על פני, "את מרשה לי לקרוא לך שרמוטה? נכון?" המשכתי והתחלתי להתפשט בעצמי.

"כן" היא מילמלה, מסמיקה ובולעת רוק, "כמו שהבטחתי, מותר לך כול מה שטלילה עשתה" היא שלחה ידים אחורה והתחילה לפתוח את רוכסן השמלה, "אבל תדע לך שאני מזיעה ו…"

"גם אני" קטעתי אותה, "תתפשטי, אנחנו הולכים למקלחת".

הפעם הראשונה שזיינתי את הסוכנת שלי הייתה במקלחת, מתחת למים הזורמים. קודם הסתבנו, מצטופפים במקלחון הצר ומתחככים זה בזה. לא הייתי צריך הרבה כדי שהגבר-גבר שלי יעמוד זקור ומתוח, ביחוד שכאילו בצחוק היא רחצה לי אותו, מסבנת ומשפשפת והוא בתגובה נעמד בדום מתוח, "תסתובבי" לחשתי לה בקול חרמני ולא הייתי צריך להסביר לה יותר, ציפי, הסוכנת המכובדת שלי, הסתובבה ונצמדה אלי עד שישבנה נלחץ לערוותי, נעמדה בפישוק רחב, התכופפה מעט קדימה ונשענה על הקיר, נענעה מעט בישבנה ובקול חרמני לא פחות משלי לחשה, "כן, בוא, בוא תתקע לי ת'שמוק שלך" ומסתבר שכמו כולן גם הסוכנת המכובדת שלי מתחילה לדבר גסויות כשהיא חרמנית, "כן, עכשיו! בוא תזיין ת'שרמוטה שלך, כן! פאק! וואו!" היא התנשפה בקול כשנעצתי לתוכה את כל הזיין המפותח שלי באבחת אגן אחת חזקה שהרעידה את גופה וטלטלה את שדיה, "כן, ככה, חזק!" היא המשיכה באותה התנשפות תאוותנית שלה כשהתחלתי לפמפם אותה, אוחז חזק במותניה ודופק אותה בתנועות אגן ארוכות וחזקות.

גחנתי מעט מעליה, עטפתי אותה בידי וחפנתי את שדיה הרטובים, "כן!!" היא לחשה בתשוקה כשהתחלתי ללוש אותם ולהשתעשע בפטמות הנוקשות שלה, "כן, תמשיך עוד!" והיא דחפה אחורה את ישבנה כאילו מנסה שאכנס עמוק יותר לתוכה, "כן, הנה! זה בא!" הלחישה הפכו לגניחה קולנית שטופת זימה, "כן, תכניס לי, כן! עכשיו! חזק! כן!!" והרגשתי את הרעד העובר בגופה ואיך הכוס שלה הופך לביצה טובענית וחמה, "עוד, עוד! בבקשה תמשיך, תמשיך לזיין ת'שרמוטה" היא התנשפה בכבדות ואני המשכתי לפמפם אותה, ממשיך ומצליח להדהיר אותה לעוד אורגזמה חייתית לפני שפרקתי את הביצים המלאות שלי עמוק בתוך הווגינה המחבקת באהבה את זקפתי שבתוכה.

ציפי, הסוכנת שלי, ואני ישבנו במטבח, מגבת קשורה סביב מותנינו, ושתינו את הקפה שהסוכנת הכינה ועוגיות חלבה שקניתי ב'עוגיה' כשביקרתי את ההורים ביבנה. המבט שלי היה נעוץ בשדיים שלה, הסוכנת חגגה יום הולדת 40 לא מזמן ועדיין השדיים הגדולים שלה עמדו זקופים וגאים. "טבעי, 100 אחוז טבעי" ציחקקה כשראתה במה אני נועץ עיניים, "אף מנתח פלסטי לא נגע בהם, אף סי.סי סיליקון" הוסיפה עם חיוך גאה על פניה, "תראה" הרימה אותם בידיה, "אין שום צלקת".

"תיסלם" חייכתי חזרה, "ציצים יפים, שימשיך ככה" הוספתי, לא בדיוק יודע מה אומרים במקרה כזה.

שתקנו והמשכנו לשתות. "חשבתי שתבקש את זכויות היתר שלך כבר בסוף הסרט הקודם" הסוכנת שברה את השתיקה שהשתררה בחדר.

"חשבתי שאת נותנת אותם רק אם יש חוזה בלעדיות" עניתי.

"פרט קטן" היא צחקה בביטול, "עם כוכב כמוך לא הייתי מתעקשת עליו, תגיד," היא חייכה ושינתה נושא, "שמעתי שיש לך שיטה מאד יצירתית כדי להעמיד לך מחדש".

"למה? בוער לך בין הרגליים?" שאלתי, מה יש? גם לי מותר לדבר גסויות, לא רק לה.
"כן" היא צחקה.
"ומי סיפר לך?",
"טלילה",
"בת-זונה!" קיללתי, "מה היא מספרת לך? זאת צנעת הפרט",

"צנעת הפרט זה מה שאתה מציץ בו כשאתה משפשף ת'זיין" הסוכנת שלי פרצה בצחוק והוכיחה לי שטלילה סיפרה לה בפרטי פרטים איך השיטה עובדת,

"ציפי!!" אמרתי בקול מאיים.

"מה?" היא ענתה בקול צדקני ומיתמם, "אתה יודע איך זה, לא רק בנים גומרים ורצים לספר לחבר'ה גם בנות מספרות לחברות" היא עצרה לשניה והביטה בי לפני שהמשיכה, "אם זה מעניין אותך אז לטלילה כבר אין זכויות יתר!" והיא הדגישה את ה-אין במין שמחה לאיד כזאת, "אני כבר לא מרשה לה לקרוא לי שרמוטה ואני לא פותחת לכבודה את הרגליים, ורק שתדע שגם אתה" והיא הדגישה במיוחד את ה-אתה, "כשתפסיק להטיל עבורי ביצי זהב גם אתה תאבד אותם" היא השלימה כשהבעה רצינית על פניה וידעתי על מה היא מדברת, טלילה כבר לא הייתה אותה כוכבת כמו פעם, כבר שנתיים שהיא לא עשתה אף סרט או קמפיין רציני וגם בתאטרון היא קיבלה רק תפקידים משניים בהצגות שבדרך כלל נכשלו.

"את יודעת" אמרתי לה אחרי רגע של מחשבה, "סתם להציץ ולשפשף כבר לא עושה לי את זה" חייכתי אליה וקמתי, "בואי, אני אראה לך מה כן עושה לי" הושטתי לה יד והובלתי אותה אל הסלון.

"תורידי את המגבת" אמרתי לה כשהגענו לסלון ושחררתי את המגבת שלי שנפלה לרצפה, "עכשיו תשכבי על השטיח" הדרכתי אותה עד ששכבה על הגב כשכפות הרגליים על השטיח, הברכיים מורמות והרגליים פשוקות, חושפת בפניי את צנעת הפרט שלה כמו שהיא קראה לזה, "עכשיו תדחפי לך אצבע ותתחילי לפנק את עצמךְ!" התיישבתי על הכורסה מולה והתחלתי לשפשף לעצמי.

"מניאק" היא ציחקקה אבל שיתפה פעולה דחפה לעצמה אצבע והתחילה לאונן, "זה מה שעושה לך? לראות אותי עושה ביד?",

"כן" חייכתי אליה, "לראות אותך מאוננת עושה לי את זה" שפשפתי במרץ והרגשתי איך הזיין שלי מתחיל להמתח ולהתרומם.

מסתבר שזה נכון, להציץ למישהי כשהיא מאוננת זה הרבה יותר מחרמן מלהציץ לסתם מישהי שיושבת ברגליים פתוחות, והזיין שלי הזדקר במהירות, "תעמדי על ארבע! בדוגי!" הודעתי לציפי כשהרגשתי שהזיין שלי ערוך ומוכן לחדירה, "יאללה, תעמדי! אני הולך לזיין אותך!" זרזתי אותה.

אני אוהב את התנוחה הזאת, תנוחת הדוגי-סטייל או תנוחת-הכלבה-החוטפת כמו שאני אוהב לקרוא לה. עמדתי על הברכיים, צמוד לאחוריה, אחזתי חזק במותניה ודפקתי אותה בתנועות אגן ארוכות וחזקות, הזיין שלי החליק בין שפתי הכוס הנפוחות שלה, מתחכך בהם ושולח בכל גופי זרמי הנאה, זיינתי אותה במרץ והיא אהבה את זה, גניחות ההנאה החזקות וגירגוריי התאווה הקולניים שלה העידו עד כמה זה מגרה אותה, מקרב אותה במהירות אל האורגזמה המיוחלת וכל מה שהייתי צריך בשביל לגרום לה לפיצוץ הגדול היה לתפוס את שדיה שהשתוללו לכל עבר לחפון אותם בידיי ולמולל את פטמות האבן הכל כך מגורות שלה בין אצבעותיי.

פעמיים היא גמרה לפני שגם אני גמרתי, שתי גמירות מפנקות שהשאירו אותה בלי אוויר ובשלישית אני הצטרפתי, "אני לוקחת גלולות, תגמור לי בפנים!!" היא צווחה במין אקסטזה כזאת, כנראה שהיא הרגישה שאני הולך לגמור ופחדה שאברח, ואני, ילד טוב השומע בקול הסוכנת שלו, אחזתי חזק במותניה, נצמדתי הכי חזק לאחוריה, תקעתי ת'זיין הכי עמוק שהצלחתי ושלחתי מטח אחר מטח של מיליוני הזרעונים שלי לדרכם הארוכה וחסרת התועלת.

(הערת הכותב) ניצול סמכות לצורך השגת טובות הנאה מיניות היא הטרדה מינית ומהווה עבירה פלילית!

המשך יבוא…..

 

אודישן – חלק ב
דירגו: 74 | ציון: 4.5





32 מחשבות על “אודישן – חלק ב

בא לך לדבר קצת יותר לעומק? פורום סליזי מחכה לך.
    1. יש את הבלוג של כל המוסיף. נראה לי שדרכו ניתן לפרסם. מישהו יודע מה הסיבה שסליזי לא מתפקד?

    1. אולי נפתח אתר אחר שבו אנחנו נעלה את הסיפורים וכך הוא יהיה מעודכן כמו שצריך?

הוספת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.