החברה של תמר

שכבתי במיטה, צופה במערבון ישן עם ג'ון ווין במסך הפלאזמה הגדול התלוי על הקיר מולי, כשרעש מוזר משך את תשומת ליבי. 
בהתחלה חשבתי שזה מהסרט אבל הקולות והתמונה לא התאימו, על המסך האינדיאנים תוקפים בשצף קצף ופה גניחות הנאה, לא מתאים!

החלשתי את הקול בטלוויזיה והגניחות נשמעו יותר ברורות. לא צריך להיות מומחה גדול כדי לדעת מה זה הגניחות האלה הבוקעות מהקיר המשותף של חדר השינה שלי והחדר של תמר, הבת שלי, גניחות הנאה של אשה שמקבלת את עונתה ולא סתם מקבלת, מקבלת אותה ב-ג-ד-ו-ל.

נכון, שמונה שנים לא שמעתי את הגניחות האלה אבל גניחות כאלה לא שוכחים! שמונה שנים עברו מאז שטלי אשתי נהרגה באותה תאונת דרכים מטופשת, צעיר ששתה "קצת" יותר מדי רצח אותה, לא עצר ברמזור אדום ושם קץ לסיפור האהבה שלנו, משאיר אותי עם ילדה בת 12 וחצי, עם תמר, ועם הרבה זכרונות.

זה לא שלא ניסיתי עם נשים אחרות אחרי שטלי מתה, ניסיתי אבל תמיד ברגע שהגענו למיטה הייתי רואה את טלי מול עיניי ומאבד את זקפתי באחת, קודם חשבתי שזה בגלל שניסיתי במיטה שלנו אז עברתי למיטה שלהן אבל גם זה לא עזר, אחר כך למלון אבל כלום, נאדה, כל ניסיון כזה נכשל כשלון חרוץ ומביך נוסף.

שכבתי והקשבתי, מדמיין אותה שוכבת כך על הגב כשאמנון, הקצין החנון מ-8200 שמשמש כרגע כחבר התורן שלה, שוכב בין רגליה ומזיין אותה, מזיין את תמר הקטנה שלי.

האינסטינקט הראשון היה לקפוץ ולהפסיק אותם אבל אז נזכרתי שהיא כבר לא קטינה, חיילת שעומדת לקראת שחרור, בחורה בוגרת שיכולה לעשות מה בראש שלה, והמשכתי לשכב, מקשיב, שומע את הדפיקות הקטנות של ראש המיטה שלה בקיר וחוזר לדמיין, רואה מול עיניי את אמנון נועץ בה את הזיין שלו, הוא דופק אותה וראש המיטה דופק בקיר, בדיוק כמו שהיה קורה לטלי ולי רק שאני הייתי חכם ודחפתי כרית בין ראש המיטה והקיר ובכך הייתי משתיק את הדפיקות. 

כנראה שהם בכל אופן עשו משהו, החנון כנראה לא כל כך טמבל כי הדפיקות הפסיקו אבל לעומת זאת הגניחות שלה התגברו, גניחות הנאה שמפסיקות לרגע ואני מקווה שגם זה כמו שהיה ביני ובין טלי, שהוא חותם את פיה בנשיקה תאוותנית, ושוב אני שומע אותה גונחת בהנאה.

שמעתי אותו לוחש לה "ששש… אבא שלך ישמע" מנסה להשתיק אותה, לרגע זה הצליח לו אבל אחר כך היא שוב גנחה בקול והוא שוב ניסה להשתיק רק שהפעם שמעתי אותה עונה לו בחזרה "הוא בטח ישן…וחוץ מזה שיקנא, אני בטוחה שגם הוא עושה את זה!" ופתאום אני מוצא את עצמי משפשף לעצמי, בלי להרגיש צמחה לי זקפה שכבר הרבה מאד זמן לא היתה לי כמוה, משפשף באיטיות ומקשיב, מקשיב ומתחרמן עוד יותר.

"אמנון, בא לי בדוגי" שמעתי את הבת שלי מבקשת מעבר לקיר בקול מתפנק ובדימיוני ראיתי אותה עומדת על ארבע ואמנון טוחן אותה מאחור, השדיים שלה התנדנדו תחתיה אבל משום מה הם נראו לי מטושטשים כאלה ופתאום הבנתי כי לא ראיתי לה אף פעם את השדיים, בעצם לא ראיתי אותה עירומה מאז הפעם האחרונה שרחצתי אותה כשהיתה בת שנתים או שלוש, אומנם אני רואה אותה יום יום אבל תמיד ראיתי בה את הילדה הקטנה היפה ולא את האשה שצמחה מול עיני!

הגניחות בחדר השני התגברו ואצלי הזקפה נמתחה לשיאים חדשים, שפשפתי במרץ, שמעתי את הבת שלי מזדיינת ועשיתי ביד, הרגשתי שעוד רגע זה בא לי והגברתי את הקול בטלוויזיה, מסתיר גניחה חלשה משלי ושומע אותם משתתקים לרגע ואחר כך מצחקקים במבוכה אבל עכשיו כבר זה לא עניין אותי, עכשיו הייתי שקוע בעצמי, משפשף לי במהירות, נושך שפתיים שלא לצעוק מהנאה ו… משפריץ, יורה את זרמתי, משפיך את הנוזל הסמיך והחם על אגן הירכים והבטן שלי.

מזמן לא גמרתי ככה, בעצם שמונה שנים לא נהניתי ככה לאונן ולרוקן את הבקבוקים שלי. הקולות מהחדר השני נעלמו, אולי גם הם גמרו ואולי סתם השתתקו אבל אני רק שכבתי על הגב, מתנשף, נזכר כמה זה טוב לגמור, מחייך לעצמי ונשכב על הצד, מחבק את הכרית הגדולה שהיתה פעם של טלי ו…נרדמתי.


כל בוקר אני ותמר אוכלים יחד קורנפלקס לפני שאני מקפיץ אותה לבסיס בדרך לעבודה והבוקר הזה לא היה שונה.
"אבא'לה, קרה משהו?" הפתיעה אותי, תמיד המפגש הזה עובר בשתיקה.
"לא, למה?" כמו כל יהודי טוב עניתי על השאלה שלה בשאלה משלי.
"כי אף פעם אתה לא מחייך ככה בבוקר"
"איך?"
"ככה, כאילו…" נתקעה באמצע המשפט, כאילו חוששת להמשיך, קוברת את מבטה בצלחת הקורנפלקס עם חלב שלפניה, משחקת בה בכפית, מסמיקה קצת וממשיכה "תגיד, שמעת משהו אתמול בלילה?"
"למה? הייתי צריך לשמוע משהו?"
תמר בחשה במרץ עם הכפית בצלחת הקורנפלקס, עיניה נעוצות בה כאילו היתה הדבר הכי מעניין בעולם "כי אמנון היה אצלי ו…היה נדמה לנו ש… ש…שמעת אותנו" גמגמה במבוכה והסמיקה עוד יותר.
"ומה הייתי צריך לשמוע?"
תמר הרימה את הראש והסתכלה לי עמוק בעיניים "שהזדיינו!" הפתיע אותי בתשובה הישירה "שמעת שהזדיינו?!?" סיימה בשאלה תוקפנית שאי אפשר להתעלם ממנה.
"שמעתי" עניתי במבוכה והפעם זה היה תורי להסמיק ולשחק עם הכפית בצלחת שלפניי.
"ו…?" חקרה.
"וכלום" התחמקתי.
"אתה לא אומר לי כלום?" שאלה במין פליאה.
"לא, למה? את כבר ילדה גדולה" עצרתי לרגע, מסתכל לה בעיניים, והוספתי "בעצם את כבר לא ילדה, את אשה, בוגרת, ואני סומך עליך שאת יודעת מה את עושה"
"אני אוהבת אותך אבא'לה" חייכה אלי, חיוך ראשון שלה הבוקר, נעמדה והתכופפה אליי, מנשקת אותי במצח ואני לא יכולתי להוריד את העינים מהעמק הקסום שנגלה לי בין שדיה העסיסיים, פעם ראשונה שאני שם לב לעובדה שיש לה שדיים מגרים כאלה ובמכנסיי הזקפה קפצה בבת אחת.
הנסיעה התחילה בשתיקה, רק לקראת הבסיס היא תפסה אומץ והפתיעה אותי "אבא'לה, מה שמעת?"
"הרבה" ניסיתי להתחמק בתשובה לקונית.
"לא שאלתי כמה, שאלתי מה?" תיקנה אותי והיה משהו בקול שלה שאי אפשר לעמוד בפניו.
סיפרתי לה. אני לא יודע מה קפץ עלי אבל סיפרתי לה את כל מה ששמעתי, לא מסתיר ממנה כלום, אפילו לא את זה שהיא ביקשה מהחבר החנון שלה לדפוק אותה בדוגי "וחוץ מזה, שתדעי, מאז שאמא שלך מתה אני לא ממש עושה את זה!" הדגשתי את הזה.
"לא!?!" אמרה בקול לא מאמין "אבל היו לך כמה דייטים ו…"
"וזה לא ממש הצליח" קטעתי אותה "אבל הנה הגענו" עצרתי מול שער הבסיס שלה.
"אבא'לה תודה" עמדה כבר ליד הדלת הפתוחה והסתכלת עלי "ושלא תחשוב שגמרנו את השיחה" התכופפה לעברי ונישקה אותי על הלחי כמו כל פעם שאני מקפיץ אותה לבסיס רק שהפעם העינים שלי התמקדו אל העמק הקסום שבין שדיה של בתי היחידה והתורן שלי הונף אל על, "אבא'לה, מה זה?" הצביעה על הבליטה שצמחה במכנסיי, צוחקת צחוק מתגלגל וסגרה את הדלת בלי לחכות לתשובה. 

היום עבר עלי במחשבות, פעם ראשונה שאני מנהל עם הבת שלי שיחה כזאת. את כל שיחות האמא ובת תמר עשתה עם ציפי, אחות של טלי, אבל לא רק שיחות, גם ללכת לקנות בגדים, לקנות חזיה ראשונה, לבחור שמלה למסיבת סיום התיכון וללכת לרופאת הנשים למה שגילתי אחר כך שזה היה לצורך מרשם לגלולות נגד הריון. 

האמת שחששתי מהערב, לא הרגשתי נוח עם כל השיחה הזאת. יצאתי מהעבודה מאוחר יחסית, שתי שיחות ועידה ארוכות עם ארצות הברית, התפללתי שתמר לא תהיה בבית כשאגיע, כל כך קיוויתי שהקצין החנון שלה יקח אותה לבלות.
תפילתי לא נענתה, תמר חיכתה לי בבית. "לא אכלתי, בא לך לקפוץ לארקפה?" קידמה את פני "ואל תגיד לי שאתה עייף" הקדימה תרופה למכה "אני מזמינה".
"אני מזמינה" זה אומר שהיא משלמת בכרטיס האשראי שלה שאותו אני מממן מחשבון הבנק שלי. היה לה מבט כזה על הפנים שהזכיר לי כל כך את אמא שלה כשהיתה מזמינה אותי לצאת לקפה עד שלא יכולתי להגיד לה לא.

שתקנו כשישבנו בפינה צדדית וחיכינו להזמנה שלנו. תמר נכנסה לאפליקצית FourSquare באייפון שלה והודיעה לכולם שהיא נמצאת בארקפה תוך שהיא מראה לי בגאווה שהיא הראש-עיר של בית הקפה ומתעלמת בכלל ממה שהיה בבוקר. אחר כך אכלנו, היא טוסט איטלקי ואני פיצה, עדיין בשתיקה, ורק כשהגענו לקרואסון והקפה היא פתחה את הפה "אבא'לה, נכון עמד לך היום באוטו?"
כמעט ונחנקתי. קודם הסתכלתי בה במבט ארוך, מנסה לסדר את מחשבותי ואז גמגמתי "כן" ואני לא יודע למה.
"בגללי" ושוב היא התכופפה לעברי והחולצה נפתחה קצת, נותנת לי להציץ לה ואני משפיל את עייני ושוב ממלמל "כן".
"ואני מגרה אותך?"
הפעם כבר לא התאפקתי, "תמר, אני אבא שלך, איך את מדברת?" גערתי בה כשאני מסתכל מסביב שאף אחד לא מקשיב לנו.

היא הסתכלה עלי רגע וחייכה, בדיוק אותו חיוך של אמא שלה שהיה ממיס אותי, "אבא'לה, אתה מסמיק" ציחקקה "אמרת לבד שאני כבר לא ילדה, גם עם דודה ציפי אני מדברת על הכל… אבל ה-כל" הדגישה את הכל השני, "התיעצתי איתה לפני שפתחו אותי" ולרגע הסמיקה "ומי לדעתך דאג לי לגלולות? סיפרתי לה אחרי והיא נתנה לי כמה טיפים ל…" עשתה את אותה תנועה ביד שיש לה רק פרוש אחד, זיון, "שהוכיחו את עצמם" המשיכה וחייכה, מלטפת בעדינות את כף היד שלי שהיתה מונחת על השולחן ומתכופפת לעברי, לוחשת, "אני לא לסבית, גם היא לא, אבל שכבתי איתה פעם, פעם אחת!, אבל היה סוף…זאת אומרת גמרתי שחבל על הזמן".

היתה שתיקה. מזל שפנינה, המזכירה שלי, לימדה אותי את הביטויים האלה אחרת הייתי חושב שסוף וחבל על הזמן זה משהו רע. הייתי צריך זמן כדי לעכל את כל המילים שלה, האמת שעמד לי, לא יודע ממה אבל עמד לי כמו טיל, אולי מהליטוף העדין על כף היד, אולי מהחריץ המפתה בין שדיה שביצבץ ממחשוף החולצה ואולי בכלל ממה שהיא ספרה לי, רואה בעיני רוחי אותה ואת ציפי שוכבות עירומות ב-69 פרוע במיטה, "רגע, אני תכף חוזר…שרותים" התנצלתי וקמתי, מושך את ידי מתחת לידה.

"אני מזמינה לי עוד קפה, רוצה גם?" שאלה בשיא הטבעיות.
"כן, אספרסו קצר בלי סוכר!" 

כשחזרתי האספרסו חיכה לי על השולחן, גם עוגת שוקולד בלגי עם שני מזלגות, מסתבר שהיא מכירה את החולשות שלי, לא יכול להגיד לא לעוגת שוקולד בלגי, "אז איפה היינו?" שאלה אחרי כמה ביסים, עושה הצגה של כאילו לא זוכרת, "אהה, כן, שאלתי אם אני מגרה אותך?"
שוב הסמקתי ושוב התורן שלי הזדקף ונמתח. "כן" מלמלתי "בטרוף" הוספתי אחרי רגע "את עושה לי את זה" יצא לי, מפתיע אפילו אותי.
תמר חייכה, מלטפת שוב את כף היד שאחזה במזלג ושיחקה במבוכה בעוגה, "עושה לך מה?"
"את יודעת" הסתכלתי לה בעינים "הרי סיכמנו שאת גדולה".
"כן" חייכה אלי חיוך כובש כזה, מפעילה עלי את הנשק שהצליח תמיד לאמא שלה, "אבל אני רוצה לשמוע ממך".
הייתי במבוכה, מצד אחד היא סיפרה לי בלי בושה על זה שהיא שכבה עם דודה ציפי ומצד שני אני אבא שלה. "אתה יכול לספר לי" התכופפה שוב לעברי, נותנת לי להשקיף עמוק למחשוף החולצה ואצלי הזקפה התרוממה עוד יותר, "אני לא אספר לאף אחד" חייכה חיוך שובב כזה "מבטיחה, נשבעת לך… ספר לי" השלימה בקול מתפנק.

נשברתי. ידעתי שזה לא חינוכי אבל סיפרתי לה. סיפרתי לה איך שכבתי במיטה, שומע אותה מזדיינת מעבר לקיר ושיפשפתי לעצמי.
"אוננת!" קבעה עובדה.
"כן" מלמלתי מובך.
"עשית ביד?" הביכה אותי עוד יותר, כאילו בכוונה.
"כן" הפכתי אדום מבושה.
"והשפרצת?"
"כן" הפעם הבטתי לה בעינים "כן, אם את רוצה לדעת אז אוננתי והשפרצתי, מאז שאמא שלך נהרגה לא גמרתי ככה"
היא הסתכלה עלי במבט ארוך ובוחן שבסיומו היא הסתכלה לי ישר לעיניים "אבא'לה, זה לא בריא להתנזר… סקס זה טוב לבריאות!"
לא עניתי, מה אתה יכול לענות לבת שלך על משפט כזה?
"אני יודעת מה אתה צריך" היא הפתיע אותי "ארוחת ערב ואחר כך סקס" ציחקקה, כנראה שגם היא היתה קצת במבוכה, "אבא'לה סמוך עליי!"

הזדעזעתי. סיפורים ששמעתי על אבא ובת במיטה התרוצצו במוחי. המבט בעיני כנראה הסגיר את מחשבותי כי עוד לפני שהספקתי להוציא הגה מפי היא המשיכה "אבא'לה" חייכה אלי "יש לך ראש כחול!" נזפה בי עם האצבע "אל תדאג אני לא בקטע של גילוי עריות למרות ש…" עצרה רגע "אתה שווה זיון וכל אחת היתה רוצה לעשות את זה איתך, אפילו אני".

רק הפלאפון שלה שצלצל מנע ממני לענות, לפי החיוך על שפתיה ידעתי שזה החבר החנון שלה שאחרי הלילה האחרון וגניחות ההנאה שלה המניות שלו עלו אצלי קצת.

"אמנון מחכה לי ליד הבית", סגרה את הפלאפון ופתאום סדר העדיפות שלה השתנה, "בוא ניסע הביתה, בוא".

נסענו הביתה, כל הנסיעה עברה בשתיקה כשהיא שולחת ומקבלת מסרונים במהירות שהדהימה אותי, רק כשעצרתי בחניה והיא היתה כבר עם רגל אחת בחוץ היא הסתובבה לעברי ואמרה "אבא'לה, גם הלילה תשמע, זה בסדר אם תקשיב ותאונן, אני מרשה לך" לקחה לעצמה את התפקיד של המבוגר האחראי, "ו…אבא'לה, אני מרשה לך גם להציץ, אני אשאיר את הדלת פתוחה קצת!" זרקה את הפצצה, חייכה ויצאה, רצה לזרועותיו של החבר שחיכה לה.

תמר הבטיחה וקיימה. אותו לילה שמעתי אותם נכנסים כשכבר כמעט נרדמתי, אחר כך התחילו ההתלחשויות מהחדר שלה, הוא מנסה להשתיק אותה "אבא שלך ישמע" והיא בשלה.

שכבתי על הגב, הקשבתי ומהר מאד מצאתי את עצמי מוריד את מכנסי ההתעמלות ששימשו לי כפיג'מה ומשפשף לעצמי שוב את הזקפה שצמחה לי, מקשיב ומאונן, עושה ביד בתנועות מלטפות ועדינות, מושך זמן.

פתאום התיישבתי במיטה, מהסס, מצד אחד ידעתי שהדלת פתוחה ואני מת להציץ מה הם עושים שם ומצד שני זה נראה לי סוטה מדי להציץ לבת שלך אבל כשמעבר לקיר גניחות ההנאה התאוותניות של בתי התגברו לא עמדתי בזה וקמתי, לבשתי שוב את מכנסי ההתעמלות והתגנבתי על קצות האצבעות לעבר החדר שלה.

הדלת היתה פתוחה קצת, כמו שהיא הבטיחה, אבל לא העזתי להציץ, נצמדתי לקיר שליד הדלת, מקשיב, שומע בברור איך היא גונחת לעברו "כן, זה טוב, תזיין אותי… כן ככה, חזק" והיד שלי נכנסה אוטומטית למכנסיים והתחילה לשפשף כאילו יש לה רצונות משל עצמה.

בסוף לא עמדתי בפיתוי והצצתי, תמר עשתה לי עבודה קלה והשאירה את מנורת הלילה שלה דולקת, מאירה על המיטה כמו פנס המאיר על השחקנים בתאטרון, הבת שלי שכבה עירומה על המיטה ואמנון, החבר שלה, שוכב בין רגליה, חזהו מוחץ את שדיה העסיסיים וישבנו העירום עולה ויורד בקצב כשהוא נועץ בה את הזיין שלו, גונח ותוקע חזק, מרעיד את גופה וסוחט ממנה עוד ועוד גניחות הנאה.

הצצתי ונעמד לי עוד יותר, מסתכל ולא מפסיק לשפשף, היה משהו מוכר בתנוחה הזאת, לקח לי רגע להתאפס ואז זה היכה בי בבת אחת, הרגליים של תמר היו מפושקות חזק, מורמות ומתוחות בתנוחת V בדיוק כמו שאמא שלה אהבה, בדיוק כמו שטלי היתה שוכבת תחתיי.

תמר גנחה "כן" ארוך וחזק של אשה שמגיעה אל סיפוקה ואחר רגע הוסיפה בקול מתפנק "זה טוב, בוא נסתובב, אני רוצה גם בדוגי" ואני מהרתי להתחבא, נצמד לקיר, מרגיש את הלב שלי פועם בחוזקה ומפחד שהם ישמעו, איך שהיא אמרה את זה הזכיר לי שוב את אשתי, את לילות הזימה שהיינו מבלים יחד בחדר הקטן שלה.

הצליל של האגן של אמנון המכה באחוריה כשהוא דופק אותה בדוגי החזיר אותי למציאות, הצצתי שוב, תמר עמדה על ארבע ואמנון מאחוריה, אוחז במותניה ודופק אותה, שדיה של תמר התנדנדו תחתיה, מחזירים אותי שוב במחשבות ולרגע היה נדמה לי שאני הוא זה שעומד שם ודופק את טלי באותה תנוחה האהובה על שנינו.

ראיתי את תמר מציצה לאחור, לעבר הדלת, ושוב מהרתי להתחבא. היד שלי בתוך מכנסיי שפשפה במרץ והרגשתי שעוד רגע זה בא לי וברחתי חזרה לחדר שינה שלי, סוגר את הדלת ועולה במהירות על המיטה, שוכב על הגב, משלשל את המכנסיים ומאונן במרץ, שפשוף חזק ומהיר.

בחדר השני תמר גמרה שוב, שמעתי אותה מודיעה על כך בקול וכאן על המיטה אני השפרצתי, גומר בהנאה, יורה את זרעי באוויר וזה נוחת על בטני ורגליי, ממלא את החדר בריח העז של זרמה גברית טריה.

כמו כל בוקר אני ותמר אכלנו יחד את הקורנפלקס, אכלנו בשתיקה, כמו כל בוקר גם הקפצתי אותה לבסיס בדרך לעבודה, והבוקר הזה לא היה שונה, וגם כאן שתקנו, כאילו אתמול לא היה. 


בשבת תמר היתה עסוקה בלבשל "אני מכינה לנו ארוחת ערב חגיגית" היא הודיעה לי "פרטים בהמשך, רק אל תתכנן משהו להערב" חייכה אלי, כאילו שבכל מוצאי שבת אחר הייתי עושה משהו חוץ מלבהות בטלוויזיה.
אחרי הצהרים הגיע אמנון ועזר לה לאפות, ריח עוגה טריה התפשט בחלל הדירה, מצטרף לריח הטוב שעלה מהסירים ויחד מגרים כל כך, מפעילים את בלוטות הרוק.
"נאכל בשמונה" הודיעה לי "ואבא'לה, תתלבש יפה, באה אלי עוד חברה לאכול" הסתכלת אלי וחייכה, "אין לך התנגדות, נכון?"
לא היתה לי התנגדות, אז עוד לא הכרתי את התוכנית שתמר רוקמת.

החברה של תמר נראתה לי מבוגרת ממנה, לא הכרתי אותה, אני בטוח שהיא לא היתה מהחברות מהתיכון או הצופים, מצאתי את עצמי סוקר אותה מלמעלה למטה, שיער ארוך חלק שגלש על כתפיה, פנים יפות עם אף קטן וחמוד, מבעד למחשוף חולצתה הציץ חזה גדול עטוף בחזיה שהרימה והצמידה את שדיה ובנתה עמק קסום ומפתה, כאילו מכיר את חולשתי לחריץ שבין השדיים, הבטן בסדר, לא שטוחה כמו כוכבת קולנוע אבל גם בלי צמיגים מיותרים, ישבן עסיסי וזוג רגליים ארוכות עטופות בגרבונים דקים שלא הסתירו ושנמתחו מתחת לחצאית שלבשה, עומדת על נעלי עקב גבוהות שמטשטשות את העובדה שבסך הכל היא לא גבוהה.

"תכיר, נורית" הציגה אותה תמר "וזה אבא שלי" הציגה אותי. לחצנו ידים, היתה לה לחיצה נעימה, עצרתי בעדי ברגע האחרון מללחוץ חזק מדי כדי לא להכאיב לה, מלמלתי "נעים מאד" והעיניים שלי תקועות בלי להרגיש בעמק הקסום שבין שדיה, "נורית היא חברה שלי מהצבא" התחילה להסביר לי, כאילו קוראת את מחשבותיי "קצינה בקבע" המשיכה להזרים לי מידע "בת 31, אלמנה בלי ילדים" ואז עוד לא הבנתי למה זה חשוב לי "בעלה נהרג לפני שנתיים בתאונת דרכים" וזה כבר יותר מוכר לי "משאית לא עצרה בעצור".

לרגע היתה מין שתיקה כזאת, "מצטער לשמוע" מלמלתי ולרגע רצה מול עיני התאונה של טלי, חוצה במעבר החציה כשמכונית ה-BMW הלבנה של אותו צעיר שיכור מגיחה במהירות, עוברת ברמזור אדום ופוגעת בה בחוזקה, מעיפה אותה באוויר ושוב פוגעת, לא משאירה לה שום סיכוי, "שלא תדעי צער" המשכתי באותו משפט נדוש ששמעתי כל כך הרבה בשבעה ואף פעם לא הבנתי למה באמת הכוונה.

"בואו לאכול" קטעה אותי תמר ממחשבותיי, מושיבה אותנו, היא מול אמנון ואני מול נורית, "אבא'לה, תמזוג יין" הגישה לי את הבקבוק וניגשה להביא את המנה הראשונה.

מנה ראשונה עברה בשתיקה, תמר יודעת לבשל וכבדי העוף ביין היו מצויינים, רכים ונימוחים בדיוק כמו שצריך להיות, אמנון אומנם ניסה לארגן שיחה אבל השאלות שלו היו יותר לנורית ופחות אלי למרות שהוא תרם לי עוד מידע לגביה.

"אני צריכה שתעזרי לי" פנתה תמר לנורית לקראת המנה השניה ואני נשארתי עם אמנון ליד השולחן. הסתכלתי עליו והוא עלי, זה שיש לי תואר MBA לא עזר לי, באף בית ספר למנהל עסקים לא מלמדים אותך מה להגיד לזה שמנענע את הבת שלך, טוב אולי מנענע זאת מילה גסה אז בוא נגיד זה שמפנק את הבת שלך אבל גם את זה לא מלמדים.

8200 ועוד כוסית יין שמזגתי לנו חילצו אותנו מהשתיקה. זה שגם אני התחלתי שם ב-8200, כן גם אני הייתי שם אחד מהקצינים החנונים שכשהשתחרר הפך את הידע שצבר לסטארט-אפ מצליח ובוכטה של כסף, עזר לנו לפתוח בשיחה, שאלה שלו אם גם פעם היתה מין מסורת מסויימת שברה את הקרח והתחלנו להשוות, פעם מול היום, לא סודות צבאיים כמובן, רק מה שאפשר לגלות, משווים מה יש להם היום שלא היה לנו פעם ואני מנסה להסביר לו איך אנחנו הצלחנו לעשות יותר עם הרבה פחות, מה שכמובן לא נכון.

המנה השניה היתה טובה לא פחות מהראשונה, תמר השקיעה ברוסטביף שהיה עשוי בדיוק כמו שאני אוהב, נתח סינטה מיושן היטב ועשוי מדיום רייר, ורדרד כזה בפנים, עם חרדל דיז'ון משובח לידו ומחית ארטישוק ירושלמי, מנה שאף מסעדת גורמה לא היתה מתביישת בה. 

הפעם השיחה קלחה יותר, עוד לפני שבקבוק היין נגמר כבר פתחתי בקבוק נוסף, הפעם בחרתי יין ישראלי טוב שמזגתי לדקנטר, אותו קנקן מיוחד שעוזר לפתוח אותו ולעדן את טעמו. לא יכולתי לעצור בעדי והעיניים שלי שוב ננעצו במחשוף של נורית, בתחרה העדינה של החזיה שהציצה מבעד לחולצה, לקח לי קצת זמן לתפוס שכנראה נפתח לה עוד כפתור כשהיתה עם תמר במטבח אבל לא שערתי לי שתמר פיתתה אותה לעשות את זה בכוונה. 

לקפה ולעוגה עברנו לסלון, החבר החנון של תמר תפס כורסה, תמר גם, ולי ולנורית לא נשאר אלא לשבת יחד בספת העור הגדולה, שוקעים ומתנגשים זה בזה וכאילו זרם עבר בכל גופי אבל מיד התרחקנו, כאילו מתביישים או אולי חוששים.

בלי שארגיש תמר עשתה לי תרגיל, הניחה את הקפה והעוגה כך שאצטרך להתקרב אל נורית ואני נפלתי בפח, מתקרב, נצמד ונשאר שם לשבת, מתעצל לקום שוב ולהתרחק, נורית היתה שקועה בשיחה עם אמנון וכאילו במקרה היא הניחה יד על רגלי כשנשענה לסדר את ישיבתה ואצלי הזקפה נמתחה בתוך המכנסיים.

"מישהו רוצה קוניאק טוב?" קמתי כשסיימנו את הקפה, מנסה להסתיר את האוהל שבמכנסיי.

כולם רצו. מזגתי לכוסות הרחבות כמות נדיבה וחילקתי, שם לב פתאום שזאת הפעם הראשונה שאני יושב ככה עם הבת שלי, נינוח וצוחק מהבדיחות שהיא יורה בקצב, עוד תכונה שהיא ירשה מאמא שלה.

ברקע עבדה הטלוויזיה, עוצרים לרגע בשיחה לראות איזה קטע בתוכנית ראליטי מטופשת וחוזרים לשוחח, הכוסות התרוקנו, מצב הרוח התרומם ומילאתי שוב, תמר עברה לשבת לאמנון על הברכיים, מחבקת אותו כאילו לא ליפול והוא מלטף אותה חזרה, היד שלו מלטפת לה את הרגל מתחת לחצאית, ככה מולי בלי בושה, ועולה לאט למעלה עד שבא לי להגיד לו "היי, הלו, ראבאק, אני אבא שלה" אבל שתקתי, מרגיש שדווקא זה מחרמן אותי ונצמד קצת לנורית.

הזמן עובר מהר כשנעים. קוניאק טוב, שיחה קולחת, קצת פוליטיקה, קצת ביקורת על הממשלה והרבה ביקורת על תוכניות הראליטי, סיפורים מהצבא והזמן רץ.

רק כשתמר פיהקה בהפגנתיות שמתי לב שכבר מאוחר, עוד פיהוק והיא נעמדה, אוחזת בידו של אמנון "בוא, אני עיפה" משכה אותו "בוא נלך לישון" חייכה כשהיא עושה בידה הפנויה תנועה שלא משאירה ספק מה באמת היא הולכת לעשות איתו "ואל תשארו מאוחר, מחר יש עבודה" ציחקקה לעברנו, חוזרת על מה שאני תמיד אומר לה, "ואל תשכח להפעיל אזעקה" הזכירה לי כמו שאני תמיד מזכיר לה.

נשארנו לבד והיתה מין מבוכה כזאת, שותקים, בטלוויזיה הציגו את "סיפור אהבה" ואנחנו הסתכלנו אבל לא באמת ראינו.
נורית נצמדה אלי עוד יותר, "אני מתה על הסרט הזה" לחשה לי ומשכה באפה, מנסה להסתיר את זה שהיא בוכה, ושוב היתה דממה, שתיקה.
"בא לך לעשות משהו?" רמזה לי.
"לעשות?" לא הבנתי.
"כן, אהה…" הפסיקה לרגע "תמר אמרה לי שמהחדר שלך שומעים כשהיא עושה את זה" הפתיעה אותי כשהיא חוזרת על אותה תנועת יד גסה שתמר עשתה.
הסמקתי, "נכון" גמגמתי, לא תארתי לעצמי שתמר תעז לספר למישהו זר כזה דבר.
"אז בוא נקשיב להם" קמה ממקומה והושיטה לי יד "בוא" הוסיפה בקול מתפנק "בבקשה, אני מתה פעם לשמוע" וראיתי שגם היא מסמיקה.
קמתי ואחזתי בידה "בואי" הובלתי אותה אחרי, אני יודע שזה לא בסדר אבל באותו רגע זה פיתה אותי, פתאום רציתי גם אני לשמוע שוב את תמר נהנית, הובלתי את נורית לחדר השינה והרגשתי איך רק מהמחשבה נעמד לי.
"ששש…" לחשתי לנורית כשנכנסנו לחדר, נורית סגרה את הדלת אחריה, הולכת על קצות האצבעות והתיישבה על המיטה "ששש…" היא לחשה לי חזרה "בוא" סימנה לי לשבת לידה "וואו, באמת שומעים".

שמענו את תמר גונחת "כן" חנוק של תאווה צרופה ונורית ציחקקה, מניחה יד על רגלי ונצמדת אלי "מחרמן" לחשה וליטפה לי את הירך והברך ומבעד לבד המכנסיים הרגשתי את ידה החמה ורציתי שהיא תגע בי באמת אבל קפאתי, לא העזתי לזוז או לגעת בה.

הליטוף של נורית הפך חרמני יותר, מלטפת ועולה במעלה הרגל שלי עד שהגיעה לדבר האמיתי, לזקפה שאימה לקרוע את המכנסיים ולצאת. "וואו מה זה" פנתה לעברי, מחייכת, והסתכלה לי ישר לעיניים,"אני רואה שאתה שמח שאני פה" ציחקקה וליטפה לי את הזקפה הכלואה במכנסיים.

ניסיתי להתנגד אבל לא באמת, קצת מנימוס, בכל אופן היא אורחת, קצת מהפחד, מפחד שהיא חברה של הבת שלי ובעיקר מהפחד ששוב אכשל, אבל נורית לא נתנה לי הרבה זמן להתלבט, דחפה אותי על המיטה "תשכב" והתחילה לפתוח לי את המכנסיים, קודם החגורה, אחר כך הכפתור ובסוף הרוכסן, אני שוכב ולא זז והיא פותחת, מושכת את המכנסיים "תרים" סימנה לי על הישבן ואני צייתי, מרים והיא מורידה לי את המכנסיים עד הברכים "עכשיו את זה" אחזה בתחתונים והפעם שתפתי פעולה, הרמתי את הישבן לפני שביקשה ונתתי לה להוריד גם את התחתונים "וואו, גדול" ליטפה את הזיין שנחשף והזדקר בין רגליי, גוחנת ומנשקת את העטרה המתוחה שלו "נעים להכיר, אני נורית" הציגה את עצמה לפניו כאילו הוא זה לא אני "ובא לי עליך!"

מה שקרה אחר כך רואים רק בסרטים, כאילו על פי פקודה נעמדנו שנינו והתחלנו להתפשט במהירות, כאילו שד רודף אחרינו, קורעים מעלינו את הבגדים, אני נשארתי עירום ראשון, מסתכל בה מתפשטת, מה שחשבתי כגרבונים התבררו כגרבי נילון סקסיים האחוזים בחגורת ביריות מתחרה והיא נשארה איתם, רק איתם, לא מסתירים את משולש ערוותה הלבן, מברשת השיער המעוצבת ושפתי הכוס הכהות שפס ורוד מבריק מפריד בינם.

רגע עמדנו ככה זה מול זו, אני עירום לגמרי והיא רק בחגורת הביריות וגרבי הניילון שלה, עוד רגע של מבוכה שאחריו חיבקתי אותה בהיסוס והיא נצמדה אלי, עולה על קצות האצבעות ומנשקת אותי על שפתי.

עמדנו צמודים, הידים שלה עוטפות ומצמידות אותי לגופה החם כששדיה הרכים נמחצים אל גופי והידים שלי רצות ומלטפות את גופה, יד אחת מלטפת את שערה, מובילה את ראשה אל ראשי לעוד נשיקה על שפתיה, הפעם נשיקה צרפתית תאוותנית עם הלשון, והיד השניה ממזמזת את פלחי ישבנה.

"אני מפחד" לחשתי לה "מאז שאשתי נהרגה לא עשיתי את זה"
"בכלל?"
"ניסיתי, לא הצליח לי, לא עמד לי" גיליתי לה.
הרגשתי את היד שלה בודקת את הזיין שלי "עכשיו הוא עומד" נישקה אותי "בוא" הובילה אותי אל המיטה.
"אני מפחד, לא עשיתי את זה שמונה שנים, אני בטח לא זוכר" ניסיתי שוב.
"אל תפחד, לזיין זה כמו לרכב על אופנים, לא שוכחים" עלתה על המיטה ונשכבה על הגב, מפשקת רגליים ונותנת לי לראות את אוצרותיה "בוא" הושיטה לי ידים "בוא תזיין אותי".

שכבתי בין רגליה, מועך אותה תחת גופי ומכוון בידי את הזיין המתוח אל היעד הנכסף "בזהירות" היא לחשה לי "גם אני לא עשיתי את זה מאז שדן נהרג" לחשה וחיבקה אותי "בוא, אני רוצה להרגיש אותך".

באתי. חדרתי לתוכה לאט ונזכרתי בהרגשה. נורית היתה מוכנה לקראתי, רטובה ומשומנת והחלקתי לתוכה בקלות, חודר למעמקי הכוס שלה, מרגיש את קירות נרתיקה נלחצים סביב הזיין שלי "וואו" לחשתי לה כשכל הזיין היה תקוע עמוק בתוכה "אני מזיין אותך" והתחלתי לפמפם. 

נורית צדקה. לא שוכחים לזיין. זיינתי אותה במין תאווה בלתי נשלטת, משלים חוסר של שמונה שנים ארוכות, נועץ בה את זקפתי בתנועות אגן חזקות הסוחטות משנינו גניחות הנאה, כאילו אין טבעי מכך שלחתי יד ודחפתי כרית בין ראש המיטה לקיר והשתקתי את הדפיקות של המיטה הרועדת בקצב נעיצותי, "וואו, שכחתי כמה זה טוב" לחשתי לה ונישקתי אותה על השפתיים.
"גם לי" לחשה לי חזרה, עוטפת אותי בידיה וברגליה, לוחצת על ישבני ברגליה ומצמידה אותי אליה יותר חזק "גם לי זה טוב…כן, תתקע אותי, גם אני התגעגעתי ש…" נתקעה לרגע "שינענעו אותי" השלימה, מחייכת ומסמיקה ומצמידה את שפתיה לשפתי בנשיקה צרפתית ארוכה.

"לאט" היא בקשה ואני האטתי את הקצב, מתפנק בכוס שלה, "תשמע אותם" לחשה לי באוזן, מצחקקת, ומהחדר השני שמעתי את הבת שלי גומרת בסערה, צועקת "אני באה!" בלי בושה ואמנון לא מצליח להשתיק אותה.
"הם גמרו" לחשה לי כששקט השתרר בחדר השני "עכשיו גם אני רוצה" הוסיפה "בוא, תטחן אותי"

טחנתי אותה מהר וחזק ונורית גנחה בהנאה, מעודדת אותי להמשיך, "אני באה" גנחה בקול, "אלוהים, אני גומרת" הגבירה את הקול והפעם אני מנסה להשתיק אותה "כן, תן לי, זה טוב" המשיכה "אני גומרת, בוא, בוא!, בוא!!" הרגשתי אותה נמתחת, גומרת ואני הצטרפתי אליה, "אני בא!!" הודעתי לה והשפרצתי, גמרתי בהנאה במעמקי הכוס החם שלה.

שכבנו על הגב, מתנשפים, אני מסתכל בה והיא בי, מחייכים, "הייתי צריך את זה" לחשתי לה "תודה".

"תודה לך" החזירה לי "אתה זיון טוב, אני לא מבינה ממה פחדת, נתת לי את עונתי בגדול ו…גם אני הייתי צריכה" לחשה חזרה "לא פחות ממך" הסתובבה על הצד, הגב אלי, אחזה בידי ומשכה אותי אליה ועטפה את עצמה בידי. נצמדתי אליה כפיות, מחבק, חפנתי בכף ידי את שדה ונישקתי אותה בעורף "לילה טוב" לחשתי, מרגיש איך נשימתה הופכת איטית ושקטה, יודע שהיא נרדמה אבל אני לא, שוכב ככה וחושב, מנסה להבין איך כל זה קרה.

בארבע בבוקר היא התעוררה, קמה בשקט, מנסה שלא אשמע אבל גם אני התעוררתי. "אני צריכה ללכת הביתה" התנצלה ואני ניסיתי לשכנע אותה ללא הצלחה.
"אני רוצה להתרחץ קודם" אספה את בגדיה ונכנסה למקלחת, הלכתי אחריה, נשען על השיש ומסתכל איך היא מתרחצת במקלחון השקוף, איך היא מסבנת לעצמה שם למטה ואצלי הזקפה הרימה ראש מחדש.

אחר כך היא יצאה והתחילה להתלבש, לובשת חזרה את החוטיני שלה וכאילו בלי כוונה מלטפת את הזקפה שבלטה מחלוק הרחצה שלבשתי.

עמד לי, טיל מוכן לשיגור, בלי לחשוב פשטתי את החלוק ופרסתי אותו על השיש, אוחז בה והשענתי אותה קדימה והיא לא התנגדה, להפך נורית שתפה פעולה, נשענה בידיה על השיש ופשקה את רגליה, מתכוננת, נצמדתי אליה מאחור, אחזתי בחוטיני שלה וקרעתי אותו ממנה, בער לי ולא היה לי זמן להוריד לה אותו מסודר, כיוונתי בידי את האיבר הנוקשה אל החריץ שבין רגליה ותקעתי אותו, נעצתי בה את כל הזיין במכה אחת חזקה, דוחף ומגלה ששוב היא מחכה לי, ששוב היא רטובה, ששוב אני מחליק לתוכה בקלות.

הפעם זה היה זיון מלא תשוקה, לא שקודם לא היתה תשוקה בזיון אבל הפעם זה היה סקס תאוותני ופרוע, אחזתי במותניה וטחנתי אותה, משתפשף בתוכה במהירות ושנינו גונחים בתאווה, גניחות של הנאה ותשוקה, נורית גמרה וביקשה עוד ואני המשכתי, אוחז במותניה ומפמפם במהירות, נורית גמרה פעם שניה אבל זה לא הספיק לה ואני נתתי לה את מה שרצתה, הפעם השלישית שלה היתה יחד איתי, הודעתי שאני גומר והיא הודיעה שהיא מצטרפת, גמרתי בסערה והרגשתי את נרתיקה מתכווץ סביב הזיין שלי, סוחט אותו עד הטיפה האחרונה.

"עכשיו צא, אני צריכה שוב להתרחץ" שלחה אותי וסגרה את הדלת.
יצאתי, שוכב על הגב במיטה ומחכה לה, נורית יצאה עירומה "אין לי תחתונים, קרעת לי אותם, יש פה במקרה תחתונים?"
בלי לחשוב הצבעתי על מגירה בארון והיא ניגשה ופתחה, לרגע הסתכלה בי והחלה מחפשת, מוציאה זוג תחתוני תחרה מגרים שעדיין עם תווית המחיר והציגה לי "אפשר?"
"כן" אישרתי ופתאום הבנתי מה עשיתי, שלחתי אותה למגירה של טלי, שמונה שנים לא נתתי לאף אחד לגעת בבגדים של טלי, הם עדיין מסודרים בארון כמו שהיא השאירה אותם ביום שיצאה ולא חזרה, והנה אני נותן לה לגעת ולא רק לגעת, לקחת. "כן" אמרתי שוב "את יכולה".
"הם היו של אשתך?" שאלה.
"כן אבל הם חדשים, היא לא לבשה אותם"
"היה לה טעם טוב"
"אני קניתי לה" עניתי "היינו צריכים לצאת לנופש"
לרגע היא היססה אם ללבוש אותם, "אתה בטוח שאני יכולה לקחת?"
"כן" עניתי בבטחון "אני בטוח שהם יראו עליך יותר טוב מסתם לשכב בארון ולחכות שהעש יאכל אותם"
ליוויתי אותה למעלית, לרגע עמדנו מחובקים והתנשקנו, "היה לי טוב" היא לחשה לי כשהמעלית הגיעה, הסתובבה ועזבה אותי, נכנסה למעלית ו…נעלמה.

ישבתי במשרד, מנסה להתרכז באיזה מסמך אפיון שמונח לפני ולא מצליח. פנינה המזכירה המסורה שלי נכנסה והביאה לי אספרסו "קצר, בלי סוכר, כמו שאתה אוהב" אמרה "תגיד, קרה משהו?"
"לא, למה?"
"אתה נראה מוטרד"
"לא, להפך" חייכתי אליה ושוב שחזרתי במוחי את הלילה שהיה.

"רוצים אותך מהצבא, מישהי מהיחידה של תמר" פנינה הודיעה לי בטלפון והעבירה לי את השיחה. "מה קרה?" שאלתי בבהלה, ככה זה, חושבים שרק אמהות דואגות אבל זה לא ככה, קודם כל ראיתי שחור, קפצו לי מחשבות שמשהו קרה לתמר, שקרתה לה תאונה, ש… "כלום" שמעתי את קולה של נורית, "רק רציתי להגיד לך שהיה לי טוב ו…" השתתקה.
"ו…מה?"
"וחשבתי ש…אולי…אהה…אני גומרת בחמש אז אולי נפגש לקפה?"

בסוף נפגשנו בשבע בבית קפה קטן שהיא הציעה, שוב התעכבתי בגלל שיחה שהתארכה עם ארצות הברית, נורית חיכתה לי במדים שדווקא הלמו אותה, משום מה היא נראתה בהם אפילו יותר צעירה, דרגות הרב-סרן שלה והכומתה שבכותפת מושכו לאחור את החולצה שהסתירה את העמק הקסום בין שדיה.

"מצטער" הקדמתי התנצלות למרות שהודעתי לה מראש שאני אאחר, "בשבילך" הגשתי לה פרח שקניתי בדרך וחייכתי אליה "וזה במקום מה שקרעתי לך" הושטתי לה שקית עם חוטיני זנותי שהייתי צריך הרבה אומץ בשביל להכנס לחנות לבני נשים בקניון ולקנות לה, "מתאים לך המדים" החמאתי לה וסימנתי בידי למלצר שמיהר לגשת אלינו. 

התחלקנו בעוגת סברינה עתירת קצפת וסירופ רום שדובדבן מסוכר מקשט את ראשה, יושבים זה מול זה ואוכלים, משתעשעים עם הכפיות הארוכות שבידנו כמו שני ילדים קטנים, אני מנסה לקחת חתיכה והיא מפילה לי, חוטפת אותה ואני כמובן לא נשאר חייב, חוטף לה בביס הבא וככה ישבנו, אוכלים שותים ומדברים ולא מרגישים איך הזמן רץ.

כשנורית הציעה לי לעלות אליה לדירה שנמצאת בדיוק שתי דקות הליכה מבית הקפה התפלאתי אבל לא באמת, הכתובת שאנחנו הולכים לעשות את זה שוב היתה על הקיר במשך כל השיחה שלנו רק הפליא אותי שהיא גרה כל כך קרוב.

הלכנו אליה מהר, כאילו בוער לנו, אבל שתקנו, לא נוגעים, כאילו כל אחד שקוע בעצמו. היא גרה בדירה שכורה קטנה ומטופחת בקומה רביעית בלי מעלית, מזל שאני מקפיד לשמור על כושר במכון, הסערה האמיתית התחילה ברגע שהיא פתחה את הדלת, כאילו הכל התפרץ בבת אחת, ועוד לפני שסגרתי את הדלת עם הרגל כבר הצמדתי אותה לקיר שפתיי צמודות לשפתיה בנשיקה צרפתית רטובה ולוהטת וידי מתחילות לפתוח את כפתורי חולצתה ולהפשיט אותה. נורית היתה חמה לא פחות ממני, משתפת פעולה, שולחת ידים וגם היא מתחילה להפשיט אותי בתנועות מהירות, בוער לנו בין הרגליים, אין לנו זמן.
לרגע הסתבכתי עם החזיה שלה, חיפשתי את הקרס מאחור אבל הסתבר שאת החזיה הזאת פותחים מקדימה אז היא עזרה לי, מדריכה אותי ומקבלת בתמורה נשיקה ומציצה בפטמה שנחשפה, עם החוטיני שלה כבר לא היה לי זמן, עמד לי בטרוף אז שוב תלשתי אותם במשיכה, בדיוק כמו בלילה במקלחת, לוחש לה "אני אקנה לך אחרים" חופן את פלחי ישבנה בכפות ידי, מרים אותה ומשחיל אותה על הזיין המתוח שלי!

אני יודע שזה גס להגיד על אשה שהשחלת אותה אבל זה בדיוק מה שהיא לחשה לי באוזן כשהושבתי אותה על הזיין שלי, "אני מרגישה כמו חרוז, השחלת אותי", ואני תוקע את עצמי למעמקי הכוס שלה רק כדי לגלות שהוא כבר מחכה לי, שהוא חם ורטוב, עוטף באהבה את הפולש שחדר לתוכו, מחבק ונצמד אליו כאילו פחד שאברח. 

"כן זה טוב" הצטרפתי אליה, "זה טוב להיות שם בפנים" גנחתי בקול.
"כל כך התגעגעתי" היא לחשה לי חזרה באוזן, מחבקת אותי בידיה וברגליה שלא ליפול ומוצצת את תנוך האוזן שלי "כל כך רציתי להרגיש אותך שוב בתוכי" הוסיפה, מנשקת אותי בצוואר.

בלי להוציא לקחתי אותה למיטה, היא תלויה עלי משופדת, אוחזת בי בידיה וברגליה שלא ליפול, ואני מתנועע כמו שיכור, כמו ברווז, עד שהגענו למיטה שלה ונפלנו עליה, שוכב בין רגליה המפושקות לכבודי, מועך אותה תחת גופי ומתחיל לפמפם, ישבני עולה ויורד והזיין שלי משתפשף בין שפתי הכוס, מחליק בתוך הנרתיק המשומן, "אני גומרת" לחשה לי בשקט באוזן נועצת את ציפורניה בגבי ומצמידה אותי חזק לגופה, "כן, ככה, עוד" הגבירה את הקול, לוחצת על ישבני ברגליה "כן, תדפוק אותי, כן הנה…הנה…הנה זה בא…בא!!!" גמרה פעם שניה ואני טוחן אותה במהירות, "אני בא!!" צעקתי, קופא במקומי ונמתח "אני גומר!" יריתי את מטעני הגועש בתוכה "אני משפריץ!" רוקנתי בה את בקבוקיי המלאים, לרגע שוכב עליה מתנשף בלי לזוז ואז נישקתי אותה על שפתיה "את זיון טוב נורית" לחשתי לה והתגלגלתי הצידה, שוכב על הגב לצידה "ואני אומר לך את זה בתור מחמאה" התנשפתי.

נורית נשכבה על הצד ונצמדה אלי, הניחה את ראשה על החזה שלי והתכרבלה בזרועותיי. הרגשתי את שדיה הרכים נמחצים לצלעותיי והאצבע שלה ציירה שביל על הבטן שלי ויורדת איתה כל פעם עוד קצת למטה,לכיוון הנכון. "לדן היה מנהג…" לחשה לי פתאום, ולקח לי רגע להזכר שדן הוא בעלה שנהרג, "כשהייתי זיון טוב" ציחקקה במין מבוכה "הוא היה עושה בי סימן".
"סימן?" לא הבנתי "איפה".
"פה" התרחקה ממני קצת והרימה את הציצי, מצביעה למטה על החלק המוחבא בדרך כלל בחזיה "היה עושה לי איקי כזה, מציצה"
"אז נמשיך את המסורת" צחקתי וסובבתי אותה על הגב, גוחן מעליה, "תבחרי, ציצי ימין או שמאל?"
נורית הרימה את השד הימני ואני הצמדתי את שפתיי לחיבור בין השד לבטן, מוצץ בתאווה, יונק ומפוצץ את נימי הדם הדקים, "מספיק?" שאלתי, מציץ בכתם הכהה שנוצר במקום שמצצתי.
"לא יודעת, אתה מחליט".
גחנתי שוב, מרים בידי את השד השני ומוצץ לה גם שם "את שווה שני איקי" צחקתי כשסיימתי, מסתכל בכתם השני שנוצר, ונישקתי אותה על שפתיה "הייתי עושה לך גם אחד בצוואר אבל לא נעים, מה יגידו החילים על הקצינה שלהם?"
"שהיא מזדיינת" הסתכלה לי ישר בעיניים, מחייכת, וחזרה להתכרבל בזרועותי "כל כך טוב לי" לחשה כאילו לעצמה, מהרהרת, "לא חשבתי שאני אגיד את זה שוב אי פעם".

עשינו את זה עוד פעם לפני שנסעתי הביתה, זיון לוהט של מי שמשלים חוסר של שנים. נורית לא היתה צריכה להתאמץ הרבה בשביל להעמיד לי מחדש, הספיקו לי הליטופים הקטנים שלה, המשחק בביצים והציפורן שהיא העבירה על הזיין השמוט שלי כדי שזה יימתח ויעמוד מחדש.

"רוצה בדוגי?" לחשתי ושאלתי אותה, "אני שומע תמיד את תמר מבקשת את זה מהחבר שלה וזה מחרמן אותי" גיליתי לה סוד.
נורית לא ענתה, רק קמה ונעמדה על ארבע, מפשקת מעט את רגליה ומנענעת את ישבנה בתנועות קטנות ומזמינות, "בוא!" ציחקקה ואני לא נתתי לה לחכות, באתי, נצמדתי אליה מאחור ותקעתי אותה.
זיינתי אותה בלהט, פמפמתי בתוכה בהנאה. רכנתי מעליה, מנשק אותה בעורפה ושולח ידים לתפוס את שדיה המתנדנדים, אוחז ומעסה את שדיה הרכים, סוחט אותם בכפות ידי וסוחט ממנה גניחות הנאה.

נורית אחזה בכרית גדולה והניחה אותה תחתיה, יורדת לאט, שלא יברח לי חלילה, עד ששכבה על הבטן ברגליים פשוקות וישבן מורם כשאני לא מפסיק לזיין אותה, "כן, זה טוב" גרגרה בהנאה "תמשיך. חזק" ואני המשכתי, מגביר את הקצב, אגני מכה בישבנה בצליל שמהדהד בחדר והזיין שלי מחליק עמוק בנרתיקה "כן, זה טוב" חזרה שוב על אותן גירגורים "כן, זה בא" הגבירה את קולה, "הנה זה בא…זה בא, בוא! בוא תן לי!!" המשיכה ואני גמרתי, משקה שוב את גינתה, מרגיש איך אני משפריץ וזה לא נגמר, מין התפרקות מפנקת כזאת שהשאירה אותי בלי כוחות, שוכב על הגב לידה ומתנשף, מחייך באושר, מסתכל עליה ככה שוכבת על הבטן בעיניים עצומות, מחייכת כמו שרק אישה מסופקת מצליחה לחייך, ולפני שהיא הספיקה להגיד ג'ק רובינזון עשיתי לה איקי נוסף, הפעם על התחת!.


למחרת היא היתה בתורנות בבסיס, שכבתי על המיטה ולא נרדמתי, שמעתי את תמר בחדר הסמוך עושה מה שעושה עם החבר שלה ואני משפשף, עוצם עיניים, מפנטז על נורית ומאונן.

בצהרים לא התאפקתי וצלצלתי אליה למירס, הצעתי לה שנפגש בקניון. "אתה מכיר את הבדיחה על שני המרוקאים שמשחקים שש-בש?" היא ענתה לי "מרוקאי אחד שואל את החבר שלו תגיד, אתה רוצה לשחק שש-בש?" התחילה כשאמרתי שאני לא מכיר "אז החבר עונה לו – למה? בוא נלך ישר מכות" פרצה בצחוק מתגלגל "הבנת? בשביל מה להפגש קודם בבית קפה, אני אבוא אלך ונכנס ישר למיטה!"

היא הגיעה אבל לא נכנסנו כל כך מהר למיטה, בדיוק תמר הזמינה פיצה אז ישבנו ואכלנו, מפטפטים.
"אני עייפה לא ישנתי כמעט הלילה" קמה נורית מפהקת "בוא לישון" הושיטה לי יד.
"לישון?" חייכה תמר "את מתכוונת…" עשתה את אותה תנועת זיון גסה ומוכרת ביד.
"כן, לישון" חייכה אליה נורית חזרה, עושה גם היא את התנועה, "בוא" משכה אותי אחריה ביד אחת ואוחזת תיק שהביאה ביד השניה "הלילה אני לא בורחת, הבאתי בגדים לנסוע בבוקר ישר לצבא"

התפשטנו לאט, כאילו לא ממהרים, אבל בפנים הכל כבר בער, רגע עמדנו ככה אחד מול השניה, עירומים, ואז נכנסנו למיטה, שוכבים על הגב, בוהים בתקרה, השקט שלפני הסערה… ורגע אחרי כבר שכבתי בין רגליה, מועך אותה תחת גופי ומזיין אותה בלהט פראי, מרגיש את כפות ידיה חופנות את ישבני ושומע אותה לוחשת לי באוזן "אתה הדבר הכי טוב שקרה לי".