תעשה לי ילד – חלק א

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.

פרולוג
עמדתי על השטיח, כורע על הברכים, וזיינתי בלהט את אנה שכרעה לפני בתנוחת הדוגי סטייל, אוחז לה במותניים ודופק אותה בהתלהבות, אגני מכה בישבנה בכל נעיצה, שדיה מתנדנדים ושנינו מביטים במסך הפלזמה הגדול התלוי על הקיר ממול, 10 גברים מגודלים רודפים אחרי כדור ומנסים להשחיל אותו בטבעת קטנה… בסל.
המבטים של שנינו התמקדו בתומר, הקלע המצטיין של המשחק, עוד סבסוב והטעיה ותומר עלה לעוד שלשה, זורק מרחוק ושוב קולע, משחיל את הכדור בדיוק במרכז הטבעת ואני משחיל את אנה… אשתו !

בחינות בגרות
את אנה ותומר הכרתי עוד מבית הספר התיכון, אנה היתה בכיתה שלי, תומר בכתה המקבילה, שניהם היו מלכי בית הספר ואני הייתי ילד הכאפות של השכבה, החנון.
אנה היתה יפה, מאד יפה, דוגמנית! בתעודת זהות שלה היה כתוב חנה אבל כולם קראו לה אנה, אולי בגלל שככה אמא שלה קראה לה, מתנדבת הולנדית יפיפיה שהגיעה לקיבוץ בעמק הירדן, התאהבה בחבר גרעין הנח"ל השרמנטי, צבר אתלטי ותמיר, יפה לא פחות ממנה, התגיירה בשבילו, התחתנה איתו ויחד עשו את אנה, באהבה, ילדה יפה כל כך יוצאת רק באהבה .
התמונות של אנה היו בכל מקום, עדיין תלמידת תיכון אבל כבר מפורסמת. הפוסטר שלה, פרסומת לבגד-ים של חברה ידועה, היה הפוסטר הכי נגנב בישראל וגם הכי שנוא על הדוסים שהיו תולשים ומשחיתים את אותם שלא הספיקו להגנב.
תומר היה כדורסלן מחונן, כבר בשביעית הוא הוביל את בית הספר לאליפות בתי הספר התיכוניים, עוד לא בן 18 וכבר שיחק בקבוצת הפאר של המדינה, לא בנוער, בבוגרים ולא על הספסל, משחק ממש, משחקים בליגה ובאירופה, תקוות העתיד של המדינה.

והייתי אני, רמי, נער צנום וחלש, משקפי עיגולדים שלא הוסיפו לחן, חנון חסר טאקט אבל מה, גאון! הייתי בא לבית הספר כי צריך, אתם יודעים חוק חינוך חובה, בשעורים עניין אותי רק דבר אחד, למצוא טעויות למורים ולהביך אותם, ובהפסקה, כשכולם היו משחקים כדורסל או כדורגל, אני הייתי שקוע בנסיונות לפתור משוואות לא-ליניאריות מסובכות אז אין פלא שהייתי נער הכאפות, אפילו המורים שמחו קצת בלב כשהייתי חוטף.

בשמינית אנה נעדרה הרבה, בגלל הקמפיינים שלה. לא שאנה היתה תלמידה גרועה, להפך, אבל בכל אופן לקראת הבגרות היא היתה צריכה קצת עזרה במתמטיקה.
"רמי" היא נגשה אליי פעם בהפסקה ואני קפאתי במקומי, לא מאמין, פעם ראשונה שאנה מדברת איתי, "אולי אתה יכול לעזור לי עם השאלה הזאת?" הראתה לי את השאלה בספר.
"ב…ר…צו…ן" גמגמתי, מסמיק "הנה תראי…" והסברתי לה במהירות .
"וואו" אמרה "עכשיו כשאתה מסביר לי זה נראה כל כך פשוט, תודה"
"על לא דבר" גמגמתי שוב "ואם את צריכה עוד עזרה רק תגידי" המשכתי ומהרתי לתקן את עצמי "עזרה בשעורים, בחומר הלימוד כמובן" חלילה שלא יתפרש כאילו… אתם יודעים.
"מה? אתה מסכים לעזור לי? יש עוד כמה נושאים שהחסרתי ועכשיו כשאני חושבת יהיה נהדר אם תוכל להסביר לי גם אותם"
"ברצון" אמרתי ושוב הסמקתי, מה אני אגיד לה שכל אחד בבית ספר מוכן לעשות הכל בשביל לעזור לה, שכל מה שהיא צריכה זה רק לשרוק ואני מתייצב מולה בדום מתוח.
"מה באמת?" התפלאה "אז אולי אני יכולה לבוא אליך היום בחמש?"
יותר טוב מזה לא יכולתי לבקש, הדוגמנית אנה, מלכת בית הספר, תהייה אצלי בחדר, "רגע ו…" נבהלתי פתאום, נזכר מי החבר שלה.
"לא, זה בסדר" צחקה, מבינה "תומר מבין, לא יתנגד… ואתה יודע מה, גם לו לא יזיק פה ושם עזרה"

אנה הגיעה בחמש ורבע, נותנת לי רבע שעה להתבשל במחשבות שאולי צחקה עליי, שאולי התחרטה. החדר שלי היה מסודר כמו שלא היה מסודר מעולם, שנתיים אמא שלי מתחננת ללא הצלחה ועכשיו היא בטח לא הבינה מה נפל עליי.
ישבנו אחד על יד השני, הרחתי את הריח שלה, בושם עדין כזה, ועמד לי בטרוף, זקפה נוקשה שמאיימת לפרוץ מהמכנסיים, מעולם לא ידעתי שיש לי זיין גדול כל כך.
נצמדתי לשולחן, מנסה להסתיר את בושתי, ולימדתי אותה, היא ידעה ורק הייתי צריך לעשות לה קצת סדר במחשבות, אחרי שעה היא התנצלה שהיא צריכה לעזוב, "מצטערת, יש לי שעור כושר, קבעתי עם המאמן האישי שלי במכון, אכפת לך אם נפגש גם מחר, הפעם אצלי, אתה חיב לטעום את העוגיות שאמא שלי מכינה".

הסכמתי ועוד לפני שהספקתי לקום היא נישקה אותי על הלחי, נשיקה קלה כזאת, אמרה "תודה" ורצה לדרכה.

לא יכולתי להתאפק יותר, נעלתי את הדלת במהירות, הוצאתי את הפוסטר הגנוב שלה, לא, לא אני גנבתי אותו, לי לא היה אומץ, קניתי ממישהו שגנב, פרסתי אותו על המיטה, ירדתי מולו על הברכים, שלפתי את הזין הזקור שלי והתחלתי לאונן, מסתכל על התמונה שלה, מפנטז ומשפשף במרץ, חושב על אנה, מריח את הריח שלה שעדיין נותר בחדר ועושה ביד.
כאב לי, מהשפשוף, אבל לא היה אכפת לי, ירקתי לכף היד, כי ככה ראיתי פעם בסרט, עטפתי את הזין המתוח בכף ידי ושפשפתי במרץ, מציץ בחריץ המדליק שבין שדיה המדהימות שבתמונה, עוצם עיניים, חולם שהיא זאת עומדת מולי, עירומה, ומשפשף מהר יותר.
לא הייתי צריך הרבה, הרגשתי שאני הולך לגמור, שהזרע שלי מטפס במעלה הזיין, הזזתי במהירות את התמונה של אנה, שלא תתלכלך חלילה, וגמרתי… משפשף ויורה את מטעני הרותח והריחני לכל עבר, שופך את זרעי לשווא.

למחרת באתי אליה, נכנסתי לחדר שלה בדחילו ורחימו, על הקירות פוסטרים מקמפיינים שונים, גם מחו"ל, ישבנו ולמדנו, אנה היתה טבעית כל כך, למדה ברצינות, ישבנו קרובים והרחתי את הריח הנפלא שלה, מבעד למחשוף חולצתה הצלחתי לגנוב מבט חטוף אל החריץ המפתה שבין שדיה ושוב נעמד לי בטרוף… נבהלתי!
אמא שלה דפקה בדלת ונכנסה, הביאה לנו שוקו ועוגיות, הסתכלה עליי במבט של הערכה, הודתה לי שאני מסכים לעזור לאנה שלה ויצאה.
"זהו, מספיק לי להיום" עצרה אותנו פתאום וראיתי שבלי להרגיש עברו שעתיים, "מחר אני טסה לרומא אז אם תסכים נקבע שוב כשאחזור"
הסכמתי, איך לא, טסתי במהירות הביתה, סגרתי את הדלת של החדר שלי, הוצאתי שוב את הפוסטר שלה מהארון, הורדתי את המכנסיים והתחלתי לאונן, כורע על הברכים, מסתכל בתמונה ועושה ביד…

בפעם הבאה למדנו שוב אצלה, הפעם גם תומר הצטרף אלינו, מודה לי על שהסכמתי ללמד אותם, משלימים את החומר שהפסידו בנסיעה האחרונה שלהם, היא לרומא והוא למשחק בספרד, בסוף, בשיא הטבעיות, היא שוב נישקה אותי על הלחי, ליד תומר החבר שלה! והוא לחץ לי את היד, לחיצה גברית, חזקה.
רצתי הביתה, מפחד שיראו עד כמה עומד לי, הסתגרתי בחדר ושוב אוננתי, כרעתי על הברכים, כמו תמיד מול הפוסטר הפרוס של אנה, ושפשפתי לעצמי במהירות עד שגמרתי, משפריץ ומרגיש את ההקלה…

את הפרס האמיתי קיבלתי ביום מבחן הבגרות במתמטיקה. גמרתי את המבחן מהר, לא היה קשה, וחיכיתי בסבלנות בקצה המסדרון שאנה תצא, לשמוע איך הלך לה.
אנה רצה אליי לאורך המסדרון "ר-מ-י" צעקה מרחוק "היה מצוין, בדיוק מה שלימדת אותי…" נופפה בידיה וקפצה עליי, מחבקת אותי ומנשקת אותי על שפתיי.
כולם עמדו והסתכלו, משפשפים את העיניים, ואני הסמקתי כמו שלא הסמקתי מעולם, סלק היה ורוד לעומתי.
אחריה יצא תומר, גם הוא מהכתה שבה נבחן, וניגש אלינו, מי שחשב שיראה דם התאכזב, תומר טפח בחברות על כתפי, חיבק אותי והודה לי, כמו תמיד מדבר בקיצור, אחר כך הם התחבקו והתנשקו, על השפתים, והשוונו תוצאות ו… היה רגע של מבוכה, שתיקה…
"אתה לא יודע איך עזרת לי" היתה אנה הראשונה לשבור את השתיקה "אני חייבת לך בגדול" המשיכה.
"גם אני" הוסיף תומר לפני שהספקתי לענות "שעזרת לאנה ולי"
"תגיד לו" דחקה אנה בתומר "נו…"
"רמי" פנה אלי תומר במין רשמיות כזאת "רציתי לבקש ממך שתלווה את אנה למסיבת הסיום, אם לא אכפת לך?"
זה שלא התעלפתי על המקום זה נס, לא האמנתי למשמע אוזני, אחרי רגע התעשתתי "רגע… חשבתי ש… אתה?" גמגמתי במבוכה.
תומר חייך "אני בדיוק בחו"ל, מוסקווה, משחק קובע לתואר, אז מה אתה אומר?"
הלב שלי קפץ, כמעט יצא ממקומו, אבל ניסיתי להראות קול, לדעתי בלי הרבה הצלחה "אהה… אין בעיה, אני מסכים"

שני דברים טובים כן יצאו לי מהקפיצה הזאת של אנה עליי במסדרון, קודם כל חזרתי להיות רמי, רק רמי ולא רמי-אבו-ארבע או רמי-החנון או כל שמות הגנאי האחרים שהיו מדביקים באופן קבוע לשמי, פתאום אנשים שעד אותו רגע לא ספרו אותי התחילו להגיד לי שלום, לדרוש בשלומי, והדבר השני קרה למחרת, לא תאמינו אבל איבדתי את בתולי! כן, עמדתי לסיים תיכון ועדיין הייתי בתול ולא היה כל סימן שזה הולך להשתנות, אבל אז אנה קפצה עליי ו…הכל השתנה.

כשנורית צלצלה אליי וביקשה אם אני יכול לעזור לה לקראת בחינת הבגרות בכימיה לא תארתי לי לאיפה זה יוביל, הייתי תמים, גם לא ממש מעורה בחיי החברה.
"תבוא אלי" ביקשה, "אין אצלי אף אחד, ההורים בחו"ל" הסבירה, "נוכל ללמוד בשקט"
הגעתי בערך בחמש בערב, היה משהו פרובוקטיבי בלבוש שלה, מכנסיים קצרים והדוקים בגזרה נמוכה שהחוט של החוטיני מציץ מלמעלה, חולצת בטן קצרצרה שבקושי הסתירה את השדיים שלה, אבל אתם יודעים, קיץ חם ולא היה לי במה לחשוד, ישבנו ולמדנו, ממש למדנו, נורית אומנם נצמדה אלי, נותנת לי להריח את הבישום החריף שלה אבל התעסקנו רק בכימיה, עזרתי לה לפתור את מבחני הדוגמה שקיבלנו, מבחני בגרות ישנים, מסביר לה.

"רוצה לאכול משהו?" עצרה פתאום "כבר כמעט שמונה ואני רעבה, אני מזמינה פיצה, רוצה משהו מיוחד?"
"וואו, אני חייב להתקשר לאמא שלי, בטח הם דואגים לי שלא הגעתי לארוחת ערב"
"בבקשה" הצביעה נורית על הטלפון, "ותגיד גם שתגיע מאוחר, שלא ידאגו כי אנחנו לומדים ומחר הרי אין בית ספר"
הפיצה הגיעה וישבנו לאכול בסלון, מול הטלוויזיה, כל מה שאמא שלי כל כך שנאה.
התחלנו לדבר, כללי, לא משהו מיוחד, "שמעתי שעזרת לאנה בבחינה במתמטיקה" הפתיעה אותי פתאום.
"עזרתי לה ללמוד לבחינה במתמטיקה" תיקנתי אותה, "בדיוק כמו שאני עוזר לך עכשיו, במבחן ישבנו בכיתות נפרדות"
"ומה היא נתנה לך בשביל זה?" שאלה מסתכלת עלי במבט חודר.
"כלום" אמרתי, משום מה מסמיק, "לא ביקשתי כלום" ואחרי רגע נזכרתי, "אהה כן אני לוקח אותה למסיבת סיום" הסמקתי עוד קצת "כי תומר בחו"ל" מהרתי להסביר בקול מתנצל.

נורית הסתכלה אליי וחיכה, חיוך ממזרי כזה, ושוב לקחה אותי לטייל בכל מיני דיבורי סרק, מתיישבת קרוב יותר אליי וכאילו במקרה מניחה יד על רגלי.
"זיינת פעם?" הפתיעה אותי שוב ואני כולי הפכתי אדום.
"זה… פרטי" גמגמתי.
"רמי, אנחנו חברים, אני לא אספר לאף אחד, אני כבר לא בתולה" זרקה לי פתיון "ואתה?" אחזה בכף ידי והניחה אותה על רגלה החשופה.
"אני …כ… כן…" גמגמתי, לא יודע למה עניתי "לא עשיתי את זה אף פעם" משכתי את היד חזרה מרגלה.
"אני לא מאמינה, אתה בתול, עשית טובה לאנה ובסוף לא ביקשת ממנה תמורה??"
"מה פתאום" נבהלתי.
"הצחקת אותי" הרגשתי את ידה על אברי שקפץ והזדקר כאילו קיבל חיים משלו "לא עושים טובה סתם, אתה בטח עובד עליי"
"לא באמת" הזדרזתי לענות "לא ביקשתי כלום וחוץ מזה יש לה חבר, תומר"
"תרגע, אני מאמינה לך… אני בטוחה שגם אנה עשתה כמה טובות בחיים שלה כדי לפתוח בפניה את הדרך, אתה יודע, קראתי שככה זה בעולם האופנה, בכל אופן אני בחיים לא הייתי מנצלת אותך ככה, אולי זה בגלל שאתה בתול ו…"
"ומה?" שאלתי בחשש.
"ואסור שזה ימשך!" אמרה "אתה צריך מישהי שתגאל אותך מבתוליך, מישהי מנוסה, מישהי שכבר עשתה את זה, למשל…" עצרה לרגע ושוב אחזה בידי והניחה את כף ידי על רגלה החשופה, מובילה אותה לאורכה, מלטפת את עצמה בכף ידי "למשל אני… אתה לימדת אותי כימיה ואני אלמד אותך על עובדות החיים"
"מה?" לא האמנתי למה שאני שומע.
"אל תהיה כבד כזה, אנחנו כבר ילדים גדולים, בני 18" התחילה להוריד את החולצה הקצרה שלבשה, חושפת חזיה שלא הסתירה הרבה "תעשה כמוני, עכשיו תורך, תוריד חולצה"

נורית הצליחה להרגיע אותי ולאט לאט התפשטנו, "תן לי את הידים שלך" הושיטה לי את ידיה אחרי שהיא הורידה את החזיה והניחה את כפות ידי על השדים שלה "תרגיש, תמשש בעדינות, נשים אוהבות את זה" הדריכה אותי בשעור המעשי הראשון שלי בחינוך מיני.
אחר כך עמדנו עירומים זה מול זה, אני נבוך והיא לא, "תחבק אותי" הדריכה שוב והרגשתי את גופה מחכך בגופי, נלחץ, מגע נעים כל כך, "עכשיו תנשק אותי, על השפתיים, בעדינות" המשיכה "עכשיו תן לי להכנס עם הלשון… לפה שלך"
נורית נגעה בזין שלי ואני נבהלתי, בורח "תרגע, אני רק נוגעת" נגעה שוב, עוטפת אותו בעדינות בכף ידה "יש לך זין גדול" לחשה, נצמדת חזק יותר, משעינה את ראשה על החזה שלי.
"בוא" משכה אותי בזין אחריה והתיישבה על הספה "לא, תעמוד פה, לפניי" עצרה אותי כשגם אני רציתי לשבת "תעמוד ותן לי לראות" בחנה את הזין שלי מקרוב "זיין גדול, כמו שאני אוהבת" ליטפה אותו ואת הביצים.
"עכשיו אל תפחד" הכינה אותי לשלב הבא "אני הולכת למצוץ לך" הסבירה "בנים אוהבים שמוצצים להם, מצצו לך פעם?" נגעה קלות בלשונה בזין שלי.
"לא" אמרתי והפקרתי עצמי בידיה, היא צדקה, עוד שבועים אני מסיים תיכון והגיע הזמן שאני אאבד את בתוליי.
נורית ליקקה את הזין לכל אורכו, משרטטת עליו פסים עם קצה לשונה, עמדתי מולה והסתכלתי עליה, על שדיה הזקופים שפטמות קטנות ונוקשות הזדקרו בראש העטרה המעטרת אותם, על החריץ המזמין שבין שדיה, הזין שלי הזדקר בגאון, מתוח, ונורית ליקקה אותו "עכשיו אני אמצוץ אותו" הסבירה כמו מורה לתלמיד והכניסה את ראשו לפיה, מוצצת בקול, גוחנת ומכניסה עוד יותר ושוב מוצצת.
כל הזין שלי היה בפיה, הרגשתי את שיניה מתופפות על הזין שנמתח עוד יותר, התקשה כפלדה ואז היא יצאה.

"עכשיו תורך" פשקה את רגליה "תרד על הברכים, כאן בין רגליי" אחזה בעדינות בראשי בשתי ידיה "ועכשיו תנשק אותי… לא שם בכוס" תיקנה אותי כשרציתי לנשק אותה על השפתים "אל תפחד הוא לא נושך" צחקה כשהיססתי "אהבת שירדתי לך? עכשיו תורי, עכשיו תרד לי, גם נשים אוהבות שיורדים להם"
טעמתי בפעם הראשונה טעם ערוות אישה, מנשק קלות את שפתי הכוס של נורית, "עכשיו תגע עם הלשון" ואני נגעתי, נגיעה קלה ואחריה יותר חזקה, ליקוק, נוגע בלשון בורוד המבריק שבין שפתי הכוס שלה "טעים לך רמי?" שאלה ולא חיכתה לתשובה, מצמידה בידיה את ראשי חזק לערוותה "תכניס לי את הלשון, עמוק, כמו שאני הכנסתי את הזין שלך לפה, סובב אותה"
אחר כך היא לימדה אותי למצוא את הדגדגן שלה, מדריכה אותי צעד אחרי צעד, "ככה, תמשוך אותו בלשון ותתפוס אותו בזהירות בשפתים… כן ככה, עכשיו תמצוץ"
נורית הפסיקה להדריך והתחילה לגנוח בהנאה "כן, תמשיך, אני אוהבת את זה, תמשיך, עוד, כן… כן" עצמה עינים וגנחה בקול.
נורית גמרה, פעם ראשונה שאשה גמרה כשירדתי לה "אני גומרת" הודיעה בקול וכל גופה נמתח "אמא'לה זה טוב, זה טוב, אני!" ובבת אחת היא נרגעה.

עמד לי בטרוף, זיין גדול ומתוח, נורית נשכבה על הספה הגדולה "בוא, תשכב עליי" הזמינה אותי "רגע חכה שאני אגיד לך" כיוונה בידה את הזיין שלי למקום הנכון בין רגליה "תתכונן וכשאני אגיד לך תדחוף באגן" הסבירה לי מה לעשות "עוד רגע" כיוונה כיוון אחרון "עכשיו!"
"אני לא בתול יותר" היתה המחשבה הראשונה שחלפה בראשי כשחדרתי לכוס של נורית, תוקע בכוח ומתחיל לזיין במהירות "תרגע מתחילים לאט" עצרה בעדי, "ברגש, תן גם לי להתחמם" המשיכה בשעור המעשי "כן ככה, יופי, זיין אותי, אל תפחד, אני לוקחת גלולות! עכשיו יותר מהר, אל תברח! תגמור בפנים! כן, כן, אמאל'ה… כ-ן-ן-ן"
"בתור זיון ראשון החזקת הרבה זמן מעמד" החמיאה לי אחר כך, אחרי שגמרתי, שכבתי עליה, מוחץ אותה תחת גופי "גם אני גמרתי, קצת לפניך" המשיכה ונישקה אותי על שפתיי "איך אתה מרגיש גבר?" דחפה אותי בעדינות מעליה "בוא, צריך לשתות משהו, לחגוג"

שתינו קוניאק מהבר של ההורים שלה, "לחיים" היא אמרה לי ושתתה בלגימה אחת ואני אחריה רק שאני לא רגיל לזה ושרף לי בגרון, כמעט ונחנקתי, בקושי הצלחתי לא להשתעל, "מה אתה אומר גבר?" שאלה אותי "איך זה לזיין? אני יודעת להשיב תודה, נכון? לא כמו אנה ש…" עצרה רגע ואני לא הגבתי "בחיים אין מתנות חינם, אתה לימדת אותי ואני לא נשארתי חייבת, טובה תחת טובה"
נורית מזגה לנו עוד כוסית. "לחיים גבר" היא הכריזה ושתינו כוסית שניה, "בוא" התישבה בכורסה הגדולה והרחבה "בוא גבר, אני אעמיד לך שוב" משכה אותי אליה, נעמדתי מולה והיא בחנה שוב את הזין שלי מקרוב "כלי כלי יש לך גבר, אפילו כשהוא ישן הוא גדול" נישקה בעדינות את העטרה שבראשו "עושה חשק לעוד סיבוב" הוסיפה והכניסה אותו לפיה, מוצצת, יורדת לי שוב, מעירה אותו מתרדמת החורף שלו, מעמידה אותו מחדש, זקור ונוקשה, מוכן למשימה הבאה.
"עכשיו רד על הברכים" הדריכה אותי "כאן" הצביעה על המרווח שבין כפות רגליה "עכשיו תכוון אותו ביד" פשקה חזק את רגליה וחשפה בפני את הגן הקסום שלה "כן, ככה, עכשיו תכניס!"
הכנסתי, עמדתי על הברכים וזיינתי אותה "קוראים לזה הנערה העצלנית" הסבירה לי וכרכה את רגליה סביב מותניי, "יש לי ספר עם 101 תנוחות" הסבירה ונשענה לאחור "עכשיו תורך לעבוד, לפנק אותי, כן, ככה, כ-כה, כ-ן… תמשיך"
תפסתי יוזמה ולשתי את שדיה, בעדינות, נורית עצמה עיניים והתמכרה לתענוג "כן, תמשיך, בפטמות, איי… בעדינות" מדריכה אותי בקול מתפנק "שלא תעז לגמור לפני, שמעת רמי! שלא תעז!"
לא העזתי, זיינתי אותה במרץ, נותן לה לגמור בקול גדול "עכשיו בוא, בוא… ב-ו-א!" שאגה ואני זיינתי הכי מהר שיכולתי זיינתי וזיינתי, מרגיש שזה בא, עולה… וגמרתי, השפרצתי, נמתח כולי ומודיע לה… מודה לה.

קבענו להמשיך ללמוד גם מחר אחר הצהרים, בדיוק באותה השעה. אותו לילה לא נרדמתי, שכבתי ונזכרתי בכל מה שהיה, נזכר ונעמד לי, כלי זקור ומתוח, וכשלא ירדה הזקפה… עשיתי ביד, אוננתי, משפשף, משפשף וכלום לא עזר. בסוף הוצאתי את הפוסטר של אנה מהמחבוא ושוב שפשפתי, שנים שלושה שפשופים והשפרצתי… גמרתי ו…נרדמתי.

למחרת, כשהגעתי שוב לנורית מצאתי שם גם את איה, "לא אכפת לך שהיא מצטרפת?" שאלה אותי בקול מתפנק "נכון?"
האמת שהיה אכפת לי, עם האוכל בא התאבון וקיוויתי לעוד זיון, אבל מה אני אגיד לה? אז הסכמתי.
למדנו ברצינות, שתיהן לא גאוניות הדור ואני יישמתי את התאוריה שמי שרוצה ללמוד, ילמד. הסברתי להם ודברים הפכו ברורים יותר גם לי, לא שחלילה הייתי נכשל בלי השעור איתן, ואצלי נכשל זה פחות מ-95, אבל…
בשמונה שוב הציעה נורית להזמין פיצה, הפעם ביקשתי עם תוספת זיתים, ישבנו בסלון ואכלנו, מדברים, בעיקר הן מרכלות ואני שומע, נורית קמה והביאה בקבוק יין אדום וכוסות "פיצה אוכלים עם יין" קבעה בפסקנות "תשאלו כל איטלקי, תמיד רואים בסרטים שפיצה אוכלים עם יין" מזגה לנו, היקשנו לחיים ושתינו, רוקנתי את הכוסית שלי בבת אחת והרגשתי גל חום מתפשט לי בכל הגוף, נורית מלאה לי כוסית נוספת "לחיים" השיקה את הכוס שלה בשלי ושוב שתינו, ממשיכים לדבר על מסיבת הסיום שבפתח.
"את יודעת מי הבת זוג של רמי?" שאלה פתאום נורית את איה בהתרגשות כשהיא מצביעה עליי.
"את?"
"לא אנה!"
"מה? אנה? אני לא מאמינה, היא גמרה עם תומר?"
"לא הוא בחו"ל" הסברתי במהירות, "והוא ביקש ממני" התנצלתי במהירות כאילו היה לי על מה "בואו נמשיך ללמוד" הצעתי.
ראיתי אותן מסמנות אחת לשניה בהתרגשות "רק רגע" אמרה נורית "חכה פה, אנחנו תכף באות" קמו ויצאו לחדר שלה.
אחר כך הם חזרו, מסמיקות קצת, שמתי לב שמשהו שונה אצלן, קודם הבחנתי בליפסטיק על השפתים שלהן, אדום ובולט, ברגע הראשון לא הבנת למה אבל אחר כך ראיתי שהן החליפו גם בגדים, עברו למכנסיים קצרים והדוקים, כמו שנורית לבשה אתמול, וחולצת טריקו צמודה שהבליטה את השדיים הזקופים שלהם.
"חשבנו שאולי, לפני שנחזור ללמוד, נשחק קצת" הציעה נורית בקול מתחנחן כזה ואיה צחקקה בצד "אתה יודע, משחקי בנים ובנות"
"אהה…" היססתי, מנסה לרמוז לנורית שגם איה פה בלי שאיה תרגיש.
"זה בסדר גבר" צחקה "סיפרתי לה על אתמול בלילה ועל הזין הגדול שלך ודווקא היא זאת שהציעה, נכון איה?"
"נכון ואתה לא צריך לדאוג, אני לא בתולה, גם אני לוקחת גלולות ואני לא במחזור אז למה שלא נשחק קצת לפני שנחזור לנוסחאות המעצבנות ו…"
"כן, נשחק בבקבוק" קטעה אותה נורית, ספק הציעה ספק קבעה ומיד הסבירה "מסובבים את הבקבוק ואם הוא מצביע עליך אתה מוריד בגד ואם על אחת מאתנו שתינו מורידות, בן נגד בנות"
רציתי להגיד לה שהסיכוי שלהן להשאר עירומות גדול משלי אבל שתקתי, מה אכפת לי, כנראה שאיה פרשה את השתיקה שלי קצת אחרת והחליטה לזרוק עוד פתיון "וכשלא יהיו בגדים להוריד נעשה מעשים" צחקקה "ניתן לספר של נורית להציע, ראית את הספר שלה?"

הספר של נורית היה הספר שהיא רמזה עליו אתמול, ספר על 101 תנוחות סקס "מי שהבקבוק מצביע עליו יזרוק מספר, מ-1 עד 101" הסבירה נורית במהירות.
"רצוי מהמספרים הגדולים כי אז זה יותר מעניין" התערבה איה והמשיכה "ואז…"
"נעשה את התנוחה שיצאה" סיימה נורית במהירות "אתה ואחת מאתנו, השניה תשב ותקריא את הוראות"
שתיהן הסמיקו קצת, אני לא ידעתי מה להגיד, היה מין רגע של מבוכה ונורית התעשתה ראשונה "חכו לי על השטיח, אני מביאה בקבוק ואת הספר ובאה"
הסטטיסטיקה לא עבדה, הסיכוי שהבקבוק יצביע עליי היה 1:3 אבל בשני הסיבובים הראשונים אני התפשטתי, עם הסנדלים לא היתה בעיה אבל עם החולצה כבר הסמקתי, מוריד אותה וזורק הצידה.
אחר כך הסטטיסטיקה התחילה לעבוד, פעם הבקבוק הצביע על נורית ופעם על איה ושוב על איה ושתיהן ישבו לפני עם תחתוני חוטיני וחזיה שבקושי הסתירו את מה שהיו אמורות לכסות ולי צמח כלי לתפארת בין הרגלים, זיין גדול ומתוח.
בתור הבא שוב הבקבוק הצביע עלי, הורדתי את המכנסים וראיתי את המבט של איה באוהל שצמח בתחתוניי הבוקסר שלי "וואו נורית… צדקת" מלמלה בלי להוריד את העינים לרגע "כלי כלי יש לו לרמי, שטרונגול לתפארת… אני כבר רוצה" ליקקה את השפתיים בתנועה מתגרה "אפשר?" שאלה ובלי לחכות לתשובה החליקה בידה על מוט האוהל הנוקשה שלי שהזדקף עוד יותר.

הסטטיסטיקה הוכיחה את עצמה, אחרי שהורדתי את המכנסיים הן הפסידו, הבקבוק הצביע על איה ובחיוך של אושר הן הורידו חזיה, מגלות את השדיים המפוארות של שתיהן, ביחוד של איה, שדים גדולים עם עטרה גדולה וכהה, מנענעות אותן מולי בהתגרות, אחר כך הן הסתובבו אחת אל השניה.
"כיף?" שאלה נורית והן הצמידות אותן, לוחצות שד לשד, "כף" ציחקקה איה ושתיהן סיימו בנשיקה.
רק בנס לא גמרתי, הזיין שלי היה עמד בטירוף, איה סובבה את הבקבוק והן שוב הפסידו, שתיהן עמדו והורידו את החוטיני הקטנים שלהם, מצחקקות כאילו בבישנות ומגלות בפני את המשולש הלבן הקטן שהשמש לא שיזפה, את הכוס המגולח של איה ואת פלומת שיער הערווה המעוצבת של נורית, את שפתי הכוס הפתוחות כמו כנפי הפרפר והחריץ הורוד והמזמין שבינן.
שוב סובבנו והבקבוק הצביע עליי, הסמקתי כסלק, ניסיתי להוריד את התחתונים בישיבה אבל איה התעקשה שאעמוד "כמו שאנחנו" הסבירה "אין סודות בחברה"
"וואו, יותר גדול ממה שחשבתי" קמה איה על ברכיה ובחנה את הזין שלי מקרוב, הכי קרוב, "נורית, תראי איך עומד לו" נישקה קלות את עטרת הזין המתוחה "אני כבר לא יכולה לחכות" העבירה אצבע בין שפתי הכוס שלה ומצצה אותה "וואו, איך שאני כבר רטובה"
לא היה מה לחכות יותר, בסיבוב הבא של הבקבוק אני הולך לזיין, עדיין לא ידעתי את מי ואיך אני הולך לזיין אבל דבר אחד הייתי בטוח, כל היום חלמתי על זה, אתמול לא הספיק לי, באתי כי קיוויתי לזיין ועכשיו אני הולך להגשים את החלום, לזיין שוב.
"נו, רמי, סובב" קטעה אותי נורית מהמחשבות.
סובבתי חזק, הבקבוק הסתובב והסתובב ועצר מול נורית.
"שיט!" קיללה איה "אני כל כך רציתי, את חייבת לי, את תעזרי לי אחר כך, נכון?" פנתה לנורית המחייכת "עכשיו תביאי ת'ספר ותגידי מספר, וכדאי לך שיהיה יותר גדול מ-60"
"86" אמרה נורית מחייכת חיוך מאוזן לאוזן "תנוחה 86 לא עמוד 86" המשיכה, מוסרת את הספר לאיה שהתיישבה על הכורסה הרחבה.
איה פתחה וקראה, חיוך עלה על שפתיה "מתאים לך נורית" צחקה "משגל הפרה… זה לא אני ככה כתוב, ככה קוראים לזה" התנצלה והתחילה להדריך אותנו "תעמדי שם נורית, במרכז החדר, ואתה רמי, מאחוריה"
נעמדנו, בדיוק כמו שהיא אמרה, חפנתי את שדיה ונישקתי אותה בעורפה אפילו שאיה לא אמרה לי, מאלתר.
"עכשיו תפשקי את הרגלים" המשיכה איה להקריא את ההוראות מהספר "עוד קצת… עכשיו תתכופפי קדימה ברגלים ישרות ותניחי את כפות הידים על הרצפה, כן, בדיוק כמו בשעור ההתעמלות" נורית היתה גמישה ועשתה בדיוק את מה שאיה הקריאה לה, גוחנת קדימה, שדיה תלויים, מתנדנדים, והכוס שלה נפתח מולי, מזמין שאקפוץ לביקור.
"עכשיו הגבר חודר" הקריאה, למרות שלא היה צריך, אחזתי במותניה ונכנסתי לכוס הרטוב שלה, לוחץ וחודר, מרגיש איך שרירי נרתיקה מתכווצים על האיבר המפותח שפלש לתוכם "ועכשיו" סגרה איה את הספר, יושבת בישיבה מזרחית על הכורסה, הכוס שלה גלוי בפניי והיא מסתכלת בנו "עכשיו תזיין אותה!"
זיינתי במרץ, מניע את אגני קדימה ואחורה, מפמפם בתוכה במהירות, ידי מונחות על פלחי ישבנה הפרוסים לפני, חציים לבנים וחציים שזופים, ואני דופק אותה, מחליק בתוכה.
שנינו היינו חרמנים, מהמשחק המקדים, מהמגע, אולי מכך שאיה יושבת ומסתכלת בנו, עיניה תקועות בנו במבט מהופנט והיא משחקת בעצמה, "כן, זה טוב, כן, שם, שם" כיוונה אותי נורית "תמשיך, עוד… יותר חזק" ואני צייתי, גחנתי עליה, חפנתי את שדיה בידי ותקעתי אותה בתנועות חזקות, לש ותוקע, הכי חזק שרק יכולתי, מספיק חזק בשביל לשמוע אותה גומרת, "א-מא-ל'ה" ארוך שלה "אני גומרת", עוד שני פמפומים שלי וגם אני השפרצתי, יורה בתוכה את נחשול הלבה שהתפרץ מתוכי.

שכבנו שנינו על הגב, מתנשפים בכבדות "מחרמן" הצהירה איה "יותר טוב מכל הסרטים הכחולים שראיתי עד היום" המשיכה "גם אני גמרתי, לא התאפקתי, כל כך מחרמן זה היה" התוודתה והתיישבה על השטיח לידנו "אבל זה לא במקום! נכון רמי? נכון? תעשה לי גם? אני בוחרת 67"
"מה?"
"תנוחה 67, בספר" הסבירה "זה מה שאני רוצה"
"הוא ישן" הצבעתי על הזין שלי ששכב מדולדל בין רגליי.
"תכף הוא יתעורר" אמרה איה והתכופפה אליו, אוספת אותו לפיה, ככה כמו שהוא, רטוב בקוקטיל התאווה שלי ושל נורית, והתחילה למצוץ.
לא הייתי צריך הרבה כדי שהזיין שלי יחזור ויזדקף, איה ידעה את העבודה, שיחקה בו בעדינות, מלקקת ומוצצת, עד שנעמד לשביעות רצונה.
"67 זה לראות ולהרגיש שזה בעצם שם יפה לדוגי" הודיעה נורית שהתיישבה בכורסה, בעמדת המקריאה, ופתחה את הספר "אני במקומך הייתי רוכבת עליו קצת, את יודעת, מנצלת את זה שהוא שוכב ככה על הגב, משתפדת על התורן הגברי שלו ודוהרת… תנוחה מומלצת, מניסיון, תתישבי לו ולא תצטערי"
איה לא היססה לרגע, התרוממה על ברכיה והתיישבה על הבטן שלי, אחר כך התרוממה שוב, ירדה קצת, אחזה בזין שלי וכיוונה אותו את בין רגליה, שפשפה אותו בחריץ הרטוב והתיישבה עליו, גונחת גניחת הנאה כזאת ותוקעת אותו עמוק לתוכה.
פעם ראשונה שרכבו עליי, "תרגע" הדריכה אותי נורית "שים ידים מאחורי העורף ותן לה לעבוד, תן לה לזיין אותך" וזה בדיוק מה שעשיתי, שוכב על הגב, ידי מאחורי הראש והסתכלתי איך איה מזיינת אותי , איך שדיה הגדולים קופצים כשהיא עולה ויורדת על הזיין שלי שמפמפם בתוכה, איך העיניים שלה נעצמות והבעת העונג מתפשטת על פניה, גונחת בתאווה, הברות לא ברורות ברוסית שהופכות לשאגות הנאה "אני גומרת!" עברה לעברית "כן, אני גומרת, אימא'לה, א-נ-י-ג-ו-מ-ר-ת" והשתתקה.

"עכשיו תעמדי על ארבע" התחילה נורית לחלק הוראות "שימי מרפקים על השטיח ותפשקי קצת את הרגלים" המשיכה להקריא ואיה נעמדה כמו שנורית אמרה לה "עכשיו אתה רמי" פנתה אלי "תכרע על הברכים מאחוריה, לא ככה, בין הרגלים שלה, ועכשיו תכניס לה"
הכנסתי, מחליק בקלות לתוך הכוס המשומן שלה, תוקע את הזין עד הסוף, עד ששערות ערוותי נמחצו אל ישבנה, אוחז במותניה ומתחיל לפמפם, לאט וחזק, מרעיד את שדיה הגדולים התלויים תחתיה, מתנדנדים קדימה ואחורה "להרגיש את מרגישה, שומעים, עכשיו גם תסתכלי עליו" המשיכה נורית בהוראות "בשביל מה קוראים לזה לראות ולהרגיש"
איה הסתכלה אחורה, ככל שיכלה, רואה אותי מזיין אותה "מדליק" גנחה "כן תן לי… יותר חזק"
רכנתי קדימה, נשען על יד אחת ובשניה משחק בשדיה "אפשר להצטרף?" קמה נורית ונצמדה אלי מאחור, מחבקת אותי, ידיה משחקות בפטמות הקטנות והזקורות שלי ואגנה נע בצמוד לישבני, עוזרת לי לדפוק את אנה.
אחר כך היא נשכבה על יד אנה והתחילה להתנשק איתה, נשכבה על הגב ודחפה את ראשה אל מתחת לגופה, כאילו היתה מוסכניק שנשכב מתחת למכונית , והתחילה למצוץ לאיה שד, לינוק מפטמתה.
הייתי חרמן אש, הזיין שחגג בכוס של איה והמראה של נורית היונקת ממנה היו יותר מדי, הגברתי את הקצב, טוחן אותה במהירות, "תתכונני!" הזהרתי "תתכונני אני בא" הודעתי שוב "הנה, ה-נ-ה!!" נמתחתי וגמרתי בתוכה, משפריץ ומרוקן את הבקבוקים שלי עד הטיפה האחרונה.
ישבתי על הכורסה הרחבה והסתכלתי עליהן, הזיין שלי שכב מדולדל בין רגליי וישן שינה עמוקה, אפילו שתי הבנות ששכבו לפני שקועות ב-69 מחרמן, טועמות זאת מזאת את מה שהשארתי שם, לא הזיזו לו, לזיין שלי, לא העירו אותו מתרדמתו.

לפני שנפרדנו הן הודו לי על העזרה בכימיה ואני על שהן גאלו אותי מבתוליי, נפגשתי אתם אחר כך עוד פעם אחת, עם כל אחת מהן בנפרד.
איה באה לקיים הבטחה, אמרה שאם היא תוציא 8 בבחינה היא תבוא אלי לחדר ותגיש לי את ישבנה לנעיצה, שנינו לא האמנו אבל כנראה שאני מורה יותר טוב ממה שחשבתי והיא, נאמנה למילתה, הופיע אצלי יום אחד באחת החופשות מהצבא, והראתה לי את דו"ח המחשב, את ה- 8 שקיבלה! הציון הכי גבוהה בתעודת הבגרות שלה.
"תנעל את הדלת" לחשה באוזני והתחילה להתפשט ואני לא התנגדתי.
דפקתי אותה על המיטה הצרה שלי, שכבנו עירומים, היא על הבטן ואני עליה, ישבנה משומן היטב בשמן סיכה שהביאה, ונעצתי את הזין העומד שלי בישבנה, פעם ראשונה שדפקתי מישהי בתחת, לא בדיוק יודע מה לעשות, מסתבר שגם איה לא היתה עם הרבה יותר ניסיון ממני.
כאב לה, לאיה, הרגשתי את זה "לצאת?" שאלתי בדאגה
"לא, עכשיו כבר בסדר, תדפוק… אבל לאט"
גמרתי מהר, מהלחץ .
אחר כך היא התלבשה והלכה ויותר לא פגשתי אותה.

עם נורית זה היה שונה, תפסה את החבר שלה, זמר רוק תמהוני , מזיין את המתופף, גבר! ובתגובה הוא האשים אותה שזה בגללה וסיפר לכל מדורי הרכילות שרק רצו לשמוע שהיא קרחון, אוהבת נשים ומסרסת גברים, בקיצור עשה ממנה מפלצת.
נורית באה להתנחם בזרועותיי, זיינתי אותה בחדר שלי, על המיטה הצרה, שכבתי עליה ודפקתי אותה, מהר ובכוח, זיון מהנה כזה שהחזיר לה את הביטחון, אמרתי לה שכל כך נעים לי בכוס שלה ושהיא בכלל לא מסרסת ושאני מוכן לזיין אותה בכל פעם שהיא רק רוצה… אחר כך היא הלכה וגם אותה לא פגשתי יותר.

את מסיבת הסיום עם אנה אני לא אשכח לעולם, אף אחד לא היה שוכח דבר כזה, אני החנון של הכתה, נער הכאפות, ואנה הדוגמנית הבינלאומית בשמלה צנועה וצמודה שעשתה לה רק טוב, נכנסים לאולם שלובי ידים, מדברים כמו שני ידידים ותיקים, אחר כך רוקדים ביחד, סלאו צמוד כשהלחי שלה מונחת על הכתף שלי וכל המבטים נעוצים בנו בקנאה…
אחר כך ליוויתי אותה הביתה, מוקדם יחסית כי למחרת היו לה יום צילומים, בדרך היא גילתה לי שנורית סיפרה לכולם שהייתי בתול והיא פתחה אותי ואיה הודיע שאני זיון מומלץ, אחר כך היא נישקה אותי שוב על הלחי ויותר מזה לא היה, נשבע! …חוץ מזה ששוב רצתי לחדר ואוננתי, שפשפתי עד שהבקבוקים שלי עלו על גדותם וגמרתי… אבל זה הרי הפך כבר לשגרה.

וזהו, אחר כך לא נפגשנו יותר, כל אחד פנה לדרכו ומהר מאד התגייסנו. אנה שרתה במוזיאון חיל האוויר, מגיחה מפעם לפעם למסע פרסום כזה או אחר שלא ישכחו אותה ובכל פעם כזאת נראת יותר ויותר יפה, אחר כך היא השתחררה ונסעה לניו-יורק והתמונות שלה פארו את שערי המגזינים הנחשבים בעולם.
תומר הפתיע, בצבא היה יכול להיות שחקן מצטיין ולהמשיך לבנות את הקריירה אבל הוא רצה קרבי, לא עזרו השכנועים והפיתויים, גם לא האיומים שזה יהרוס לו את הקריירה, תומר התנדב לאחת הסיירות המובחרות ונעלם ל- 3 שנים!
כשהשתחרר וחזר ישב על הספסל, כולם הספידו אותו, אמרו שעושים לו טובה שנותנים לו לחמם את הספסל, ואז הגיע הרגע שהוא עלה על המגרש, רק כמחליף, לתת לכוכב הכושי רגע מנוחה, ויותר לא ירד, "תומר פורטה" זעקו כותרות העיתונים לאחר המשחק שבו הוביל את הקבוצה לנצחון סוחף, קולע וחוסם, לוקח אחריות, מנהיג אמיתי, משחק בשביל הקבוצה, לא כמו תומר הישן ששיחק רק בשביל עצמו.
חצי שנה אחרי שהשתחרר היתה החתונה, תומר ואנה, חתונה צנועה בחוג משפחתי מצומצם, מבצע סודי שלא היה מבייש את הסיירת, כל כך מתאים לשניהם וכל כך לא מתאים למעמדם, תמונה אחת בודדת, זה כל מה שהם הרשו לפרסם.
אחר כך הייתי קורא עליהם בעיתונים, זוג זוהר כמוהם לא ירד מהכותרות, פפרצ'י מחכה להם בכל פינה בניסיון לתעד את הזוג המלכותי של המדינה.

ואני? גם אני תודה לאל הסתדרתי, ארבע שנים ביחידת פיתוח תוכנה הכשירו אותי לחיים האזרחיים, שלוש שנים חובה ושנת קבע שנראתה כנצח ועוד לפני שהשתחררתי כבר התחלנו, אני ועוד שני חברים ליחידה, לבנות את הסטארט-אפ המצליח שלנו.

אקזיט מוצלח, משכורת ענק, תנאים בלתי רגילים, ניתוח להסרת משקפיים, יועץ תדמית אישי, הרבה שעות בחדר כושר משוכלל עם מאמן אישי ומזדה MX-5 ספורט אדומה הפכו אותי לאחד הרווקים המבוקשים בעיר, כזה שלא צריך להתאמץ הרבה כדי להשיג זיון, זיון איכותי, בקלסה, לא איזה פְרְחַה שנדבקת אליך בבר.

המשך קריאה – חלק ב