השעון של הודיני

המשכתי בזה, בהגרלה של לילה עם רוק סטאר, אני נהניתי, זיינתי כל פעם מישהי אחרת, ואם זה טוב גם לביזנס אז בכלל נהדר.
בחרתי לבד, לא נתתי לאף אחד לבחור בשבילי, והאמת שזייפתי, אף רואה חשבון לא היה מאשר הגרלה כזאת, הייתי מציץ ומריח, לא נותן לגורל להחליט בשבילי, ובסוף בוחר, מה שבא לי, לרוב מצליח, לפעמים גם נופל.

הפעם הכי הזויה הייתה אחרי ההופעה ההיא בהרצליה, שתי חזיות מחוברות ברצועות הכתף משכו את תשומת ליבי.
היה ברור שהן לא של אותה בחורה, למרות שאותו מספר פלאפון הופיע על שתיהן, אפילו אני, בעין הבלתי מנוסה שלי, יכולתי לראות את ההבדלים בגודל הקאפים, הגביעים המכסים ותומכים של החזיה.
הרחתי אותן, גם הריח היה שונה, סיקרן אותי והחלטתי שזהו, זאת הבחירה שלי להיום וצלצלתי.
שיר בהמתנה שלי, איך לא, ואז ענה קול צעיר, אחר כך שמעתי את הצווחה המוכרת, צווחה של הפתעה וההתרגשות בדיוק כמו כל האחרות כשחיגתי אליהן, שמעתי אותה צווחת ומספרת במהירות למישהי לידה והשניה לקחה את הפלאפון והתערבה בשיחה, הפעם הקול היה יותר מבוגר. 
הצגתי שוב את עצמי, היה רגע שקט ברקע שמעתי את הצעירה צווחת, עדיין לא נרגעה, ואז היא שאלה אותי בהתרגשות "שמת לב שיש שתי חזיות?"
"כן"
"ובמי בחרת בלבנה או בורודה?"
"בשתיהן" עניתי ללא היסוס "בשביל זה הן היו מחוברות, לא?" 
היה עוד רגע של דממה, כנראה שהיא הופתעה, אחרי זה שמעתי אותן מדברות במהירות אחת עם השניה "שתיכן כבר בנות 18 נכון?" המשכתי לשאול כאילו אין טבעי מכך שאני מזמין שתים "אז מה אתן אומרות?" דחקתי בה.
"איפה?" חזרה אלי.
"בואו לחדר ההלבשה שלי"

הדפיקה בדלת מצאה אותי עם כוס תה ביד, פתחתי והן עמדו מולי, שתים, אחת ליד השניה, קצת דומות, לובשות בדיוק את אותן בגדים, אחת נראתה לי ממש ילדה והשניה יחסית מבוגרת.
"אני ורד" הציגה את עצמה המבוגרת. 
"ואני סמדר" המשיכה הצעירה "אבל כולם קוראים לי סמדי, אפשר להכנס?"
"קודם תעודה" עצרתי אותה, חוסם את הדרך.
שלפה תעודת חוגר "19 בדיוק" הציגה בגאווה "אתמול היה לי יום הולדת" חייכה חיוך גדול "לא יכולתי לבקש מתנת יום הולדת יותר יפה" חייכה "אפשר?" סימנה לי שוב שהיא רוצה להכנס.
הסתכלתי בתאריך שבתעודה, אכן בת 19 ועוד חיילת, זזתי, פותח בפניהם את הדרך "ממני אתה לא מבקש?" התרעמה המבוגרת, ספק בצחוק ספק ברצינות.
"צודקת" פניתי גם אליה בהבעה הכי רצינית שיכולתי "אפשר לראות תעודה?"
הוציאה והציגה, הסתכלתי בתאריך הלידה, בת 42, לא נראית, בקושי הייתי נותן לה 35, קראתי את השם, ברגע הראשון לא קלטתי ואז נפל לי האסימון "ל-א, אני לא מאמין, את אחותה או אמא שלה??" 
ורד צחקה "אמא, למה?" 
"לא, את יודעת, בכל אופן" גמגמתי "אנחנו לא בדיוק הולכים לשחק שש-בש ואת אמא שלה" הסמקתי "ולראות איך אני" עשיתי ביד תנועה של דפיקה, לא אומר את המילה המפורשת "את הבת שלך"
"תרגע" הפסיקה אותי "זאת לא הפעם הראשונה שלנו ביחד, כבר ראיתי איך" וגם היא עשתה את אותה התנועה כמוני "אותה".
"נכון" הצטרפה גם סמדר, הבת, "עשינו את זה כבר פעם עם שחקן כדורסל, כושי, היה לו זיין גדול" צחקה "כזה" סימנה בידיה, מגזימה, "אבל לא הצליח יותר מפעם אחת"
"ופעם נוספת עם קצין צנחנים שאספנו טרמפ" המשיכה האמא "לקחנו אותו אלינו הביתה וחגגנו, היה לו כושר, נכון סמדי?"
"כן, הוא היה הראשון שתקע אותי בתחת. וואו, היה טוב אבל אחר כך שבוע לא הצלחתי לשבת" 
"חם פה" שינתה האמא נושא "חם וצפוף, אולי אתה רוצה לבוא אלינו?"
"אליכן?" התפלאתי
"כן, אנחנו גרות לא רחוק, רק שתינו, בית גדול, כדאי לך, נפנק אותך, נעשה לך גוד-טיים"

הלכנו, יותר נכון נסענו, האמא נהגה בוולבו הלבנה ואני מזמזתי את הבת בכסא האחורי, פותח לעצמי את החנות ומוריד אותה למציצה רטובה, רואה את האמא עוקבת דרך המראה ומחייכת.
האמא צדקה הן גרו קרוב, לא הספקנו הרבה, נכנסנו לחניה המקורה של וילה מפוארת בהרצליה פיתוח ועצרנו.

ישבתי על הספה הגדולה בסלון, נשען לאחור, הרגלים מתוחות קדימה, מניח אותן על שולחן הסלון הנמוך "נעשה את זה כמו שאני אומר, תעמדו שם" הצבעתי על הרחבה שלפני "שם, מאחורי השולחן" חיכיתי שיעמדו והמשכתי "עכשיו אמאל'ה, תורידי לסמדי את החולצה"
"ורד, תקרא לי ורד" התחילה לפתוח כפתור ראשון. 
"לא ככה, תתלשי לה את הכפתורים"
ורד התחילה לתלוש את כפתורי החולצה של ביתה, מסובבת כפתור עד שהחוט נקרע ותולשת, ממשיכה לתלוש כפתור אחרי כפתור, מושכת ממנה את החולצה ומשאירה אותה בחזיה מינימלית שלא הסתירה הרבה.
"ועכשיו את סמדי, תורידה לאמא את החולצה" ראיתי את המבט הנוקב של ורד, "בסדר, אני אקרא לך ורד" והבת התחילה להפשיט אותה, תולשת גם לה את הכפתורים, נותנת להם ליפול לרצפה להתגלגל.
אחר כך הורידו ביחד את חצאית המיני הקצרה שלבשו, התכופפו מולי, ישבנן אלי, רגלים ישרות, מנענעות בישבן ומושכות את החצאית למטה, נשארות רק בחזיה סקסית וחוטיני דקיק.

"סמדי" פניתי לבת "לכי תביאי לנו מספריים"
ראיתי את המבט של האמא, לא בדיוק מבינה מה אני מתכנן "לא אכפת לך שנשחק איזה משחק קטן, נכון אמאל'ה?" 
"בוא" התישבה שוב על השולחן הנמוך "אמרתי לך לא לקרוא לי אמאל'ה! עכשיו תחליט, או שאתה מבטיח לא לקרוא לי יותר אמא או שתשכב לי על הברכים תחטוף קצת ורק אז אני ארשה לך לקרוא לי אמאל'ה"
נשכבתי, צוחק, מצא חן בעיניי המשחק שלה, הפשיטה לי את המכנסים ואני עזרתי לה, אחר כך משכה את התחתונים והאנטנה לונג שלי הזדקרה לה מול העיניים, נשכבתי לה על הברכים, הזין בין רגליה והיא הצליפה לי בישבן.
סמדר חזרה, המספרים בידה, עומדת ומסתכלת איך אמא שלה מצליפה בישבני, מכה ועוד מכה, אחרי עשר היא הפסיקה, מנשקת לי את פלח הישבן האדום "עכשיו אני מרשה לך!"
"תודה אמאל'ה" עניתי צוחק וקמתי, הזקפה שלי רק גדלה, התישבתי שוב על הספה והן נעמדו חזרה מולי "המשחק שלנו פשוט" חייכתי חיוך ממזרי "כל אחת תחתוך לשניה את החזיה והתחתונים ומי שתגרה אותי יותר תהיה הראשונה"
"הראשונה שמה?" התפלאה סמדי.
"הראשונה שתחטוף" הסבירה לה אמא שלה.
סמדר חתכה ראשונה, מצקצקת במספרים כמו ספר וחותכת את הכתפיות, אחר כך נעמדה מאחורי אמא שלה וחתכה את רצועת הגב, נותנת לחזיה לנשור לרצפה ולשדים הגדולים של אמא שלה להחשף.
"לא משהו, תני לאמאל'ה ונראה מה היא יודעת"
ורד לקחה את המספרים והורידה במהירות את הכתפיות של סמדר, אחר כך החדירה את הלהב בחריץ שבין שדיה הזקופים של הבת, משפשפת בעדינות, בתנועות מגרות, מותחת וחותכת לאט את הבד, חותכת לא גוזרת עד שזה כמעט ונקרע ורק אז גזרה, חושפת את שדי האגס הזקופים של ביתה.
"יופי, הרבה יותר טוב" החמאתי לה "עכשיו התחתונים"
ורד המשיכה והורידה לה פס אחרי פס ממשולש הבד הקטן שכיסה את ערוותה של סמדר, חושפת בכל פעם עוד קצת ועוד קצת עד שנשאר רק פס דקיק שלא כיסה כלום מערוותה המגולחת ובשני חיתוכים מהירים גזרה את הגומי שהצמיד את שארית החוטיני למותניה וזה נפל.
הבת נקטה בטקטיקה אחרת, משכה את מרכז משולש הבד הקטן, יצרה אוהל וחתכה את ראשו, יוצרת חור במרכז משולש החוטיני דרכו אפשר היה לראות את שפתי הכוס הכהות, דחפה אצבע לחור ומשם לכוס, מסתכלת עלי ומחייכת, תוקעת לעומק ומוציאה, מנגבת במעט הבד המתוח ומתחילה לגזור מסביב לחור, בדרך מספרת מעט את מברשת השיער של אמה, קצת לא הרבה, רק בשביל לגרות אותי, מגדילה את החור בתחתונים עד שנשאר רק הגומי סביב מותניה, משכה וחתכה, משאירה גם את אמא שלה עירומה כביום היוולדה.
"נייס" אמרתי "השתפרת"

שתיהן עמדו לפני עירומות, זאת בשדי האגס הזקורים שלה והכוס המגולח וזאת בשדיה הגדולים שעטרות גדולות וכהות סובבות את הפטמות הזקורות ומברשת שיער הערווה המסופרת היטב.
"אמאל'ה את חושבת שסמדי מוכנה?" שאלתי, משפשף בעדינות את התורן הזקור שלי, זין נוקשה ומתוח, מזמין.
"לא יודעת, אבל אם בא לך אני מוכנה!" 
"תבדקי בבקשה, תכניסי לה אצבע ותבדקי אם היא באמת מוכנה"
"מניאק" צחקה "בואי סמדי, תעמדי בפישוק" נצמדה לסמדר ביתה ודחפה את האצבע שלה עמוק לכוס של ביתה, שיחקה בה רגע והוציאה, מציגה לי אצבע רטובה, מלקקת את האצבע ומכריזה "מוכנה"
"עכשיו את, סמדי, תבדקי את ממוצ'קה"
ורד נעמדה בפישוק, נותנת לבת שלה לדחוף את האצבע ונמרחת סביבה "מוכנה" הודיעה סמדר כשהוציאה גם היא אצבע רטובה.
"לא טעמת!"
סמדי מצצה, ממצמצת בשפתיים "יאמי, אמא מוכנה"
"היא קראה לך אמא, אני לא הייתי מוותר" סכסכתי בינן "אם היא היתה הבת שלי הייתי משכיב אותה על הברכים ומפליק בה, כמו שהפלקת לי"
"אין בעיה" התישבה על השולחן "בואי סמדי" וזאת נשכבה על ברכיה ישבנה מופנה אלי, מפשקת רגליה ונותנת לי להשקיף על גן העדן שלה, שפתים בשרניות נפוחות ומגרות, כהות כמו הפטמות של אמא שלה ופס ורוד ורטוב חוצה בינן.
ורד הפליקה לה, מכות מצלצלות שהשאירו סימן אדום על הישבן הלבן, אחרי חמש מכות כאלה עצרתי אותה "לדעתי היא למדה את הלקח, נכון סמדי?"
"נכון"
"כאב?" שאלתי.
"כן"
"אז תני לה נשיקה אמאל'ה, על השפתיים"
ורד אחזה בסמדר, הבת שלה, ונישקה אותה על הפה.
"לא השפתים האלה, שם למטה, בכוס!" תיקנתי אותה. 
"מניאק" התכופפה ונישקה, מדביקה לה נשיקה צרפתית על השפתים התחתונות, חודרת בלשון, מלקקת.

"טוב אמאל'ה, לדעתי את היית יותר טובה, חרמנת אותי יותר, בדוגי מתאים לך?" 
"כ-ן" חייכה מאוזן לאוזן.
"סמדי, תשכבי על השטיח, לא ככה על הגב, תפשקי רגליים, עוד" סידרתי אותה עד שהייתי מרוצה.
"יופי, עכשיו את אמאל'ה, תעמדי על ארבע בין הרגלים שלה ותמצצי לה" חיכיתי שתרד ותתחיל למצוץ ורק אז נעמדתי מאחוריה, מכופף ברכיים, יורד עד שהזין המתוח שלי ניצב בדיוק בפתחה, בין שפתי הכוס הכהות, נוגע בחריץ ומרגיש את הרטט שעובר בכל גופה, לוחץ ומרגיש עד כמה היא רטובה, גונחת גניחה חרמנית ראשונה "כן, תן לי אותו, אני רוצה אותך"
נעצתי את שרביטי, מכה חזקה באגן החדירה את כולו לתוכה, מחליק בקלות, חודר למעמקי נרתיקה וסוחט ממנה גניחה נוספת "כן, ככה, עוד, תעשה אותי רוק סטאר! תטחן אותי!"
מילים גסות עושות לי את זה, את זה אתם כבר יודעים אבל מסתבר שגם לורד הן עושות את זה, זיינתי אותה בלהט והיא ביקשה עוד, במילים הכי גסות, "כן תזיין אותי, כן, ככה, תתקע אותי, תטחן אותי" יללה כחתולה מיוחמת ואני אחזתי במותניה וזיינתי אותה במהירות, "כן, זה טוב, אתה אוהב לתקוע את אמאל'ה" המשיחה בצרחות התשוקה שלה, "כן, הנה, ככה, זהו, אני באה…אני גומרת, כן, כן! אלוהים!! אני משפריצהההההההה" גמרה ואני לא הפסקתי.
הגניחות של הבת שלה הבהירו שגם היא הולכת לגמור, שאמא שלה יורדת לה ועושה לה טוב, מפנקת לה את הכוס ולמרות זאת כששאלתי אותה אם מפנקים אותה היא אמרה שלא.
הצלפתי לאמא שלה על פלח הישבן, נוזף בה ושולף את הזין שבתוכה, מוציא עד שרק העטרה המתוחה נשקה לשפתי הכוס המיוחמות.
"מניאק" שאגה "תחזיר אותו, תטחן אותי" יללה שוב כאותה חתולת רחוב מיוחמת שלא קיבלה את עונתה והצמידה את שפתיה חזק לשפתי הכוס של ביתה, דוחפת עמוק את הלשון, "הנה, אני מפנקת אותה, תתקע לי!" הפסיקה רק כדי לבקש וחזרה, אוחזת בדגדגן של ביתה ומוצצת, סוחטת ממנה גניחת הנאה שלא מטילה ספק שהיא גמרה.
תקעתי אותה שוב, אחזתי חזק במותניה וטחנתי אותה, פמפמתי אותה חזק ומהר והרגשתי שוב איך היא גומרת, איך שרירי נרתיקה מתכווצים על האיבר הנעוץ בתוכם ו…"אני ב-א-א-א" צעקתי והשפרצתי, יריתי צרור ארוך וחם במעמקי נרתיקה, נמתח ונצמד לאחוריה, לא זז, נותן לזיין שלי להרגע בתוכה עד שהחליק וברח.

שכבתי על הגב, מתנשף וראיתי את הבת גוחנת מעליי, "מה איתי?" שאלה בקול נעלב.
"תעמידי, תקבלי" צחקתי והמשכתי להתנשף.
"אי-מא" התחילה לרדת לי, לא אכפת לה שהזין מרוח בקוקטיל המיצים של אמא שלה ושלי "אמא, בוא תעזרי לי"
שתי נשים שיורדות לך זה מראה מחרמן, מאד מחרמן, ביחוד כשאתה יודע שזאת אם ובת, הליקוקים שלהן, המציצות והנשיקות עשו את שלהם והטיל שלי שוב היה מוכן לשיגור.
העמדתי אותן באותה פוזה, הפעם האמא על הגב והבת על ארבע, יורדת לאמא שלה ומחכה שאני אתקע אותה.
תקעתי אותה, תקעתי אותה חזק, היא הייתה רטובה, אני לא זוכר מישהי שהיתה רטובה כמוה, היה לה כוס צר, הרבה יותר צר משל אמא שלה, ובכל זאת החלקתי בקלות לתוכה ונעצתי את כל איבר זכרותי למעמקיה. 
שאגות ההנאה שלה לא אחרו לבוא, שלה ושל אמא שלה, טחנתי מהר והצטרפתי למקהלה, שומע אותן גומרות ולא יכול יותר, מצטרף גם לחגיגה הווקאלית, משפריץ, מנסה לכבות את האש היוקדת, את השריפה הבוערת בתוכה.

אחר כך ורד נתנה לי מגבת גדולה ושלחה אותי להתרחץ, חשבתי שהן תצטרפנה אבל לא, הן הלכו להכין ארוחת לילה מאוחרת.
ישבנו על בקבוק יין טוב, גבינות משובחות, פרוסות עגבניה וזיתים ולחם טרי שכאילו נאפה רק הרגע.
קינחנו באספרסו קצר ומר, מעורר, הן ישבו מולי בחלוקי משי שנצמדו לגופם, מגרות, והרגשתי איך המה-שמו שלי חוזר לחיים.
"החלטנו שאחת מאתנו תזכה בכל הקופה, תגמור אתך את הלילה אצלה במיטה"
"והשניה?" שאלתי בסקרנות, פתאום מצא חן בעיניי שתים ביחד "למה להשאיר מישהי מקופחת?"
"שובב" צחקה ורד, האמא, "אבל הלילה תצטרך להסתפק רק באחת, במי מאתנו אתה בוחר?"
דילמה! התלבטתי במי לבחור, בבת הצעירה והרעננה או באמא הבשלה והמנוסה? בזאת עם השדיים הקטנים או בשניה עם השדיים הגדולים? 
"דילמה" שיתפתי אותן בהתלבטות "שתיכן שוות ואת שתיכן אשמח לנענע" המשכתי "אז החלטתי" עצרתי, בונה את המתח, רק תופים היו חסרים ברקע, "תעשו הגרלה, אבן, נייר או מספרים" ופתאום בא לי רעיון אחר שהקפיץ לי בבת אחת את הזקפה "בעצם לא הגרלה, תחרות, הורדת ידים, המנצחת זוכה!"
"המניאק" של האמא ו"הבן זונה" של הבת הבהירו לי שהפתעתי אותן.
"עשיתן את זה פעם?" שאלתי
"לא, דווקא חידוש מרענן" השיבה ורד האמא "נכון סמדי? מה את אומרת?"
"מקובל עליי" ענתה "אחרי המשקלות בחדר כושר, אין עלי, בוא" פנתה לעברי "תהיה השופט"

ורד וסמדר עמדו משני צידי השולחן, יד שמאל אוחזת בשולחן ויד ימין שלהן נשענת על המרפק כשכף היד מורמת ואוחזת בזו של השניה.
"מוכנות?" שאלתי "שלוש, שתים, אחת, הורד!"
בהתחלה סמדי הצליחה להוריד קצת את היד של אמא שלה, לא מספיק בשביל לנצח, אחר כך האמא החזירה את המצב חזרה, מנסות, שרירי הידים נמתחים, הפנים נהיות אדומות, שוב הצליחה הבת להוריד קצת ושוב האמא התאמצה והתיישרה חזרה, מתאמצות, גונחות ממאמץ אבל אף אחת לא מוכנה לוותר. 
הידיים שלהן התחילו לרעוד, רעידות קטנות שהתגברו, הפרצופים היו אדומים ואז ראיתי את סמדי מתאמצת עוד יותר, פוש חזק, עושה מאמץ להוריד ולא מצליחה ואז ורד, האמא, לוחצת בכוח, מחזירה לה, שואגת בקול ומדביקה את גב כף היד של הבת שלה לשולחן.
לפי הצהלות היה אפשר לחשוב שהיא לקחה את גביע המדינה בכדורגל, מוציאה כמו ילדה קטנה לשון לסמדי, הבת שלה, אוחזת בידי ומושכת אותי "בוא ילד, בוא עם אמאל'ה" הובילה אותי אחריה לחדר השינה שלה. 

נכנסנו לחדר והיא סגרה את הדלת, "רכבת פעם?" שאלה אותי כשהיא מורידה את החלוק ונשכבת על המיטה "לא על סוסה, על אשה?"
"מה?" לא בדיוק הבנתי.
"ילד, מה אפשר לצפות" אמרה כאילו לעצמה והתהפכה על הבטן, "בוא שב לי על הירכים, קצת יותר למעלה, בחיבור לתחת" כיוונה אותי, מפשקת מעט את הרגליים "איפה בא לך ילד?" שאלה כשהיא צוחקת "בכוס או בתחת?"
"אהה" לא החלטתי.
"טוב נתחיל בכוס" פסקה "תכוון אותו ותכניס לי!"
כיוונתי והכנסתי, מחליק בקלות לכוס המצפה לבואי, מסדר את הישיבה ותוקע את עצמי עמוק יותר, דוחף חזק עד שכל הזין היה נעוץ בתוכה.
"יופי" הושיטה לי את שתי ידיה לאחור "עכשיו תתפוס לי את הידים ותמשוך כמו במושכות, כן ככה, חזק" המשיכה בקורס המזורז לרכיבה על אשה, "יותר חזק!"
משכתי, מרים את ראשה וכתפיה, גבה מוטה לאחור, שדיה הגדולים תלויים תחתיה מתנדנדים, הבנתי את הפרינציפ והתחלתי לדהור, תוקע בתוכה ויוצא, גונח בהנאה והיא גונחת אחרי, נהנית.
"עכשיו תחזיק רק ביד אחת" המשיכה בשעור המעשי "כן, תדהר, יאמי, עוד" חיכתה שאחזיק טוב, חזק, "ועכשיו נראה אם אתה יודע מה עושים לסוסה כשרוצים שתדהר יותר מהר?"
"דיו!" צעקתי והצלפתי בידי הפנויה על פלח ישבנה, "דיו" צעקתי שוב והפלקתי על פלח הישבן השני "דיו" המשכתי, מצליף ותוקע את הזרג המתוח במכה חזקה.
גניחות ההנאה שלה מילאו את החדר, שאגות תאווה שהתגברו כשהיא גמרה, "כן" ארוך "אני משפריצה" ארוך עוד יותר, כל גופה נמתח ושרירי נרתיקה התכווצו חזק סביב אבר זכרותי החוגג בתוכה, עוד "כן" ארוך, יותר ארוך מהקודם, והיא גמרה בסערה, מתנשפת "וואו, זה היה טוב, רוצה גם בתחת?"
"רוצה" צעקתי, מפמפם אותה במהירות, "מת, אבל…" תקעתי חזק וקפאתי, נמתח ומשפריץ, גומר בהנאה, מרוקן בתוכה את הבקבוקים שלי ונופל לצידה.
אחרי שהתאוששנו שכבנו על הגב, מסתכלים בתקרה, ורד סיפרה לי שהיא גרושה, תפסה את בעלה מזיין מהצד וזרקה אותו לכל הרוחות, רציתי לשאול אותה על היחסים המוזרים עם הבת שלה כשדפיקה חלשה בדלת הקפיצה אותי והתכסיתי במהירות בשמיכה.
"תרגע, זאת סמדי" לחשה לי ורד "ילדה מפונקת, בדרך כלל שאנחנו חוזרות מבילוי היא רגילה לישון איתי, בטח תגיד שהיא מפחדת לישון לבד" הסבירה וכיסתה את ערוותה הרטובה.
"פ-תוח!" קראה בקול חזק.
סמדי עמדה בדלת, מחבקת דובון מסמורטט כמו ילדה קטנה, "אני לא נרדמת" אמרה בקול בוכה, "אני מפחדת" המשיכה בדיוק כמו שאמא שלה צפתה, "אפשר?" המשיכה בקול מתפנק והצביעה על המיטה…



אפילוג 

ההרגשה שמישהו מוצץ לי קטעה לי את המחשבות והחזירה אותי מהזיכרון למציאות… לחדר שלי… לריקי שהייתה בתיכון שלי, זאת הנחשקת שלא שמה עליי עד עכשיו…פתחתי עינים וראיתי אותה רוכנת ויורדת לי.
נתתי לה למצוץ, אין כמו מציצה לעשות לך טוב לכל היום, אחר כך התחלתי להסתובב, בלי שתפסיק למצוץ, עד שהפנים שלי היו מול ערוותה, תפסתי בישבנה ונצמדתי, מריח את ריח תשוקתה ומנשק את שפתי הכוס שלה.
ריקי מצצה לי חזק יותר, מכניסה את כל הזין עמוק לגרונה ואני בתגובה החדרתי את לשוני לתוכה, מחפש ומוצא את הדגדגן שלה ומתחיל למצוץ אותו.
בסרט גברים במלכודת יש דו-קרב בין גיטרה לבאנג'ו, אצלנו זה היה דו קרב של מציצות, כל אחד מנסה להוכיח שגם הוא יכול ואפילו יותר טוב, למצוץ יותר, ללקק, לגרות. 
שנינו היינו מגורים פחד, בסוף הרגשתי שזהו, אני מוכן, בשל לזיון, בא לי לרכב עליה, כמו שרק לפני רגע נזכרתי ברכיבה על האמא ההיא מהרצליה פיתוח, תפסתי אותה בבת אחת, לא מוכנה, והשכבתי אותה על הבטן, התיישבתי על ירכיה ולפני שהספיקה להתאושש תקעתי את עצמי אל החריץ המזמין שבין רגליה, היישר לכוס הרטוב שרק לפני רגע לשוני הייתה עמוק בתוכו.
אחזתי בידיה ומשכתי אותה אחורה, מרים את ראשה, גבה מוטה לאחור ושדיה תלויים תחתה, מתנדנדים לקצב התקיעות שלי.
דהרתי עליה, מזיין אותה במהירות, אחזתי את שתי ידיה ביד אחת שלי ובשניה הצלפתי על ישבנה, מכות לא חזקות אבל מחרמנות, את שנינו, נעצתי את עצמי הכי חזק, נמתחתי והשפרצתי, יריתי בתוכה צרור ארוך של זרמתי הרותחת, גמרתי ונפלתי עליה, מועך אותה.
"וואו…" התנשפתי "אמרתי לך שאת זיון טוב?"
"כן" שוב הסמיקה.
"אז אני אומר לך שוב" נישקתי את עורפה והרגשתי רעד עובר בגופה "תגידי ריקי? יש לך חבר?"
"נשואה!" הפתיעה אותי, היה רגע של שקט ואחר כך היא המשיכה "חשבתי שאתה יודע, הורדתי את הטבעת לפני שניגשתי אליך, רוצה לראות?" נמתחה וניסתה להגיע לתיק שלה ללא הצלחה, "קראתי עליך בעיתון וראיתי בטלוויזיה" הסבירה לי, "אחרי כל הכתבות הייתי מוכרחה לנסות, לדעת איך זה" גמגמה במבוכה, "בעלי טס אתמול לחו"ל, נסיעת עסקים, ידעתי שאתה חרמן עליי וזהו, תפסתי אומץ, הייתי חייבת להרגיש איך זה, פעם אחת" עצרה רגע "פעם אחת ודי!" 

חלק ב

היה מעונן כשיצאנו מקפה יפו, פה ושם היו שלוליות מהגשם של הלילה. הלכנו לנו לאיטנו דרך שוק הפשפשים לכיוון הנמל, עוברים בין הדלפקים ונכנסים לחנויות הקטנות, עוצרים מביטים ובעיקר מחפשים מציאות.
אני לא מאמין בניסים, גם לא באותות מהשמים, אבל אחרי שחצינו כמעט את כל השוק, עוצרים פה ושם ומסתכלים בכל מיני ג'אנק שאני לא מבין מי בכלל ירצה לקנות אותו, התקרבנו לדוכן עלוב שמוכרת זקנה ישבה לידו כשפתאום, בבת אחת, כיסו עננים שחורים את השמיים, נהיה חשוך ורק קרן אור דקה חדרה דרך חור בענן והאירה על פינה באותו דוכן, נשברת כאילו פגעה במראה או מתכת מבריקה וחוזרת אלי! מסנוורת אותי.
היה משהו מהפנט באותה קרן אור שמשך אותי לעבר הדוכן כאילו באופן בלתי נשלט או אולי זאת הייתה הסקרנות הטכנולוגית הטבעית שלי לראות במה פגעה הקרן שסינוורה אותי כל כך. ברגע הראשון לא הבחנתי בכלום, סתם ערימת סמרטוטים ובינם ראיתי את הניצנוץ מחתיכת פח כסופה, הושטתי יד, מחטט בין הסמרטוטים ושלפתי משהו, בשניה הראשונה לא מזהה מה זה עד שקלטתי שיש לי ביד שעון כיס ישן.
כיסוי המתכת שלו היה מעוך ומלוכלך, הציפוי הכסוף היה חרוץ וחלודה ביצבצה פה ושם, בקושי הצלחתי לפתוח את המכסה כדי לגלות שהזכוכית שלו סדוקה והשעון עומד, רציתי להניח אותו חזרה בערימה אבל הוא נדבק לי ליד, נתפס וכאילו התחנן "קח אותי, קח אותי, בבקשה!"
"כמה?" שאלתי את הזקנה שישבה בצד.
"1000"
"50 ש"ח" עניתי מיד, יודע היטב שבשוק חייבים לעמוד על המקח.
"אתה לא נורמלי, זה שבור וחלוד" התערבה ציפי, מנסה למשוך אותי מהדוכן, "תאמין לי, פרוטה לא הייתי משלמת על זה".
"זה היה השעון של הודיני, אתה יודע מי זה הודיני?" שאלה אותי הזקנה וכאילו בכוונה התעלמה מציפי.
"הודיני הקוסם?"
"כן" היא הביטה בי במבט ארוך, "500"
"יודע, הוא היה יהודי ולא עזר לו כל הקסמים שלו כי הוא מת בגיל 52" הוספתי בקול קצת ציני, "100 ש"ח" הצעתי, לא יודע למה בכלל הצעתי 100 ש"ח.
"זה שעון מכושף, יש בו סוד!" היא ענתה במה שנראה לי כניסיון לפתות אותי.
"150" העליתי את המחיר.
"אתה לא שפוי" הרגשתי את ציפי מנסה למשוך אותי ואני לא זז.
"400"
"200, אין לי יותר" שלפתי את השטר האדום עם התמונה של זלמן שז"ר מהארנק שלי והצגתי אותו מול עיניה.
"לא נורמלי, לבית חולים אברבנל צריך לקחת אותך" תרמה ציפי את חלקה במשא ומתן.
הזקנה לקחה את השטר ובדקה אותו מכל צדדיו, הוציאה מטפחת קשורה מבין שדיה, פתחה וגלגלה את השטר עם עוד כמה שטרות שהיו בצרור וסגרה חזרה, "בסדר, השעון שלך" חייכה אלי חיוך חסר שיניים, והחזירה את המטפחת הקשורה אל החזיה, מחביאה אותה חזרה אל החריץ שבין שדיה הגדולים והשמוטים, "קח אבל תזהר! השעון מכושף" ונשמע לי כאילו היא מלגלגת עלי, "בהצלחה"

עד כיכר השעון לא הוצאנו מילה. רק כשממש הגענו לנמל, בערך ממול למסעדת "קאסה נובה", ציפי אמרה לי "תגיד השתגעת? זכית בפיס או שאתה קוטף כסף על העצים? 200 שקל לג'אנק שאין בו תועלת??"
"את עוד תראי" אמרתי במין נחישות כזאת שלא בדיוק ידעתי להסביר, "את תראי, אני אתקן אותו!"
"בחיים לא" היא אמרה, בטוחה בעצמה.
"על מה מתערבים?" שאלתי, גם אני בטוח בעצמי ולא מבין למה.
"ניקיון" היא חייכה, "אם אתה מצליח אני רוחצת כלים, מכבסת ומנקה במקומך את השרותים במשך חודשיים" שזה בדיוק הדברים הכי שנואים עלי.
"ואם אני לא מצליח?"
"אתה מנקה", ציחקקה, "כולל לרחוץ את התחתונים והחזיות שלי ביד כדי שלא יתקלקלו!"

התחלתי בעבודה כבר בדרך חזרה הביתה, קניתי "בראסו", משחת ניקוי והברקה המשמשת בדיוק לדברים כאלה ו-WD40 לשימון הצירים וכפתור המתיחה התקוע, "אתה סתם מבזבז זמן וכסף" ניסתה ציפי לשכנע אותי לרדת מהרעיון אבל אני לא נכנעתי, ישבתי בחדר שלי, ציפי שלחה אותי לשם בטענה שהיא לא סובלת את הריח של הבראסו ועוד פחות של WD40, ושפשפתי בהתלהבות, ת'שעון כמובן, מוריד את שכבות הלכלוך ומגלה מחדש את הברק.
אחרי שקצת ניקיתי ואחרי שהשפרצתי כמות נדיבה של WD40 ניסיתי למתוח את הקפיץ ומה שקודם לא הצליח לי עכשיו הצליח, הכפתור הסתובב, הקפיץ נמתח והשעון והמחוג התחיל לזוז! השעון עבד!!
ההצלחה הראשונה עודדה אותי, החלטתי בשלב זה עדיין לא לספר לציפי והמשכתי בניקוי היסודי, על המכסה מבחוץ התגלה לי לאט לאט כיתוב, קודם הארי הודיני באותיות גדולות ומסולסלות ולאחריו, באותיות קטנות יותר, אריך וייס, השם האמיתי שלו. אחר כך עברתי לחלק הפנימי של המכסה ושם, להפתעתי, גיליתי משהו מוטבע בכתב קטנטן שרק עם זכוכית מגדלת אפשר אולי לקרוא אותו ומאחר ולא היתה לי זכוכית מגדלת ויתרתי ודחיתי את ההמשך למחר.

למחרת, כשחזרתי מהעבודה, עברתי דרך הבית, דרך החדר שלי שכאילו קפא ולא השתנה מהרגע שעזבתי כי אמא טוענת שאני עוד אתחרט ואחזור, ושם, במגירה, מצאתי את הזכוכית מגדלת שקנו לי לשעורי הביולוגיה.
לאט לאט חשפתי את האותיות הזעירות ובעזרת זכוכית המגדלת הצלחתי לקרוא מה כתוב שם ומהר מאד הבנתי שמה שכתוב כתוב זה בלטינית!

לטינית אומנם אני לא יודע אבל בשביל זה בדיוק המציאו את אתר התרגום של גוגל ולהפתעתי המילה הראשונה שהצלחתי לקרוא היתה sexum וגוגל רק אישר לי את מה שחשבתי שזה, סקס.
מילה אחר מילה חשפתי אותם, מוסיף במתרגם של גוגל, רואה את התוצאה ומסתקרן עוד יותר, ממשיך לשפשף ולנקות, לחשוף, עד שכל המשפט התבהר, "תראה לה אותי, תגיד סקס והיא תעשה כל מה שתרצה עד הבוקר"
ישבתי ובהייתי במסך המחשב, בודק בעוד אתר תרגום כדי להיות בטוח ועדיין לא מאמין, אתם מוכרחים להודות שזה נשמע הזוי, בטח למי שלא מאמין בניסים ונפלאות.
רציתי להראות לציפי איך השעון נראה כשהוא נקי ומצוחצח ובמיוחד שהשעון עובד והיא הולכת לעשות את כל המטלות השנואות עלי במקומי וכמו ארכימדס התפרצתי לי מהחדר רק לבוש, לא כמוהו שרץ עירום ברחובות וצעקתי "תראי! תראי!" אבל ציפי לא היתה בבית ונזכרתי שהערב זה הערב שהיא יוצאת עם המאהב הנשוי שלה רק שלי בער לבדוק את מה שכתוב שם, לבדוק שאכן השעון של הודיני קסום.

סיפרתי לכם כבר שלתפוס זיון בנוה-צדק זאת לא בעיה גדולה, בטח שלא למישהו שנראה טוב כמוני, אבל בבית הקפה הסמוך הייתה מלצרית, כוסית אתיופית עם שדי אגס מדהימים שבא לי עליה וניסיתי רק שהיא שיחקה את עצמה קשה להשגה ונפנפה אותי בבושת פנים ואליה בדיוק פניתי עכשיו כדי לבדוק את השעון המכושף של הודיני.
למה אני מציין שהיא אתיופית? סתם, אין לי כלום נגד אתיופיות, להפך הכל בעד! ביחוד אצל זאת עם צבע העור השחום והמבריק שלה שלא "לכלכה" את הפנים והידים באותם קעקועים שלדעתי רק מקלקלים, וגם עכשיו, כשראיתי אותה ככה עם חולצת הטריקו הלבנה הצמודה שלא השאירה ספק שאין חזיה מתחת, ותאמינו לי היא לא צריכה חזיה, קצרה בדיוק במידה הנכונה שלא להראות זנותית מדי אבל שיראו את הפופיק ושולי הבטן השטוחה מקדימה ואת "זנב הלוויתן" של החוטיני הלבן שלה מאחור, ומכנסי הסקיני-ג'ינס ההדוקים שהדגישו את הישבן המוצק שבנוי בדיוק כמו שישבן נשי צריך להיות בנוי ואת הרגליים הארוכות והחטובות, בקיצור סוג של נעמי קמבל שגורמת לא רק למוח שלי לצעוק "רוצה!", אלא גם לזיין שלי להמתח ב-הקשב! עמוד מתח גבוה שהתרומם בגאון בין רגליי, תורן לתפארת.

הייתי גיבור גדול כל הדרך, הייתה לי תכנית גרנדיוזית, אבל ברגע שנכנסתי לבית הקפה כל האוויר יצא לי, לשימחתי בית-הקפה היה כמעט ריק והתיישבתי בפינה, באזור שאני מכיר שהיא מטפלת בו, והתחלתי לבנות את התוכניות שלי מחדש.
"שלום אַדיסִיֶה" ניסיתי להגות נכון את השם הרשום החרוט על התג הצמוד לחולצה שלה, "בעברית בטח קוראים לך הדס, נכון?" ניסיתי להרשים אותה אבל האמת שבדקתי את זה בגוגל אחרי הפעם הראשונה שראיתי אותה, הפרוש האמיתי, ככה לפחות מצאתי שכתוב שם, הוא "חדשה שלי" אבל בישראל החליטו לשנות לפי הצליל להדס.
"כן" היא ענתה לי, כן קר ולא מתרשם, "אם זה יותר נוח לך אתה יכול לקרוא לי הדס, רוצה לשמוע על המיוחדים שלנו הערב?" החזירה אותי למציאות.
הקשבתי, רק כדי לשמוע את הקול המתגלגל שלה, נקי וצלול שהעמיד לי עוד יותר את הזיין שלשמחתי הוחבא על ידי השולחן, בסוף הזמנתי קפה ועוגה וראיתי את המבט הכועס על פניה כאילו אומרת "בשביל קפה הטרחת אותי לדקלם את כל הספיישלים?"
רציתי להראות לה את השעון כשהיא הביאה לי את הקפה אבל הבטן קרקרה לי מדי ולא העזתי, רק כשהיא החזירה לי את כרטיס האשראי עם הפתק לחתימה תפסתי סוף סוף אומץ, יודע שזה עכשיו או לעולם לא, עם הרבה פרפרים בבטן הוצאתי את השעון מהכיס, "רוצה לראות משהו יפה?" שאלתי, "תראי" הצגתי אותו בפניה בלי לחכות לתשובה וברגע שמבטה ננעץ בשעון הוספתי בקול נמוך, משתדל שלא ישמעו מסביב, "סקס"!

נדרכתי, מוכן לאיזו שטיפה על החוצפה שלי או אולי אפילו סטירה, רגע אפילו התכווצתי משהו והשפלתי עיניים, אבל כשכלום לא קרה הזדקפתי ושוב הבטתי בפניה, "אדוני רוצה ממני עוד משהו?" היא הפתיעה אותי בשאלה ברגע שמבטינו התלכדו ובפעם הראשונה גם חייכה אלי.
עמד לי על קצה הלשון להגיד לה להוריד ת'חולצה, הייתי מת לראות כבר את הציצים שלה, אבל פחדתי, גם לא נעים להביך אותה לפני כולם אם אכן הקסם עובד, "מתי את גומרת?" שאלתי במקום.
"עוד שעה אדוני" היא ענתה במהירות ומבחינתי זאת הייתה התקדמות אדירה, בפעם שעברה ששאלתי אותה את אותה השאלה היא ענתה לי שזה לא ענייני.
"יש לך עט?"
"סליחה אדוני" היא מהרה להגיש לי עט.
קודם חתמתי על פתק האשראי, אחר כך לקחתי מפית ורשמתי עליה את הכתובת שלי, "זה פה תכף, בית שלישי מימין בקומה שניה" הגשתי לה את המפית, "תבואי אלי כשאת מסיימת" השלמתי בקול החלטי, פוקד!
שוב נדרכתי, מתכונן לתגובה עצבנית, ושוב הופתעתי מהתגובה, "כן אדוני, בשמחה"

השעה שהייתי צריך לחכות לה עברה לאט, השעון כאילו לא זז ובטלוויזיה כרגיל לא היה מה לראות. ניצלתי את הזמן כדי לסדר במהירות את החדר שלי, להחליף סדין, להכין קונדומים בהשג יד, להתרחץ ושוב לשבת לבהות בטלוויזיה לפני שהדפיקה בדלת הקפיצה אותי.
קמתי לפתוח, מרגיש איך הזיין שלי נמתח עוד קצת ומאיים לקרוע את מכנסיי, שוב היה לי פרפורים כאלה בבטן, חששות, אז הצצתי דרך העינית שבדלת לראות שהיא לא מכינה לי הפתעה, שהיא לא באה עם החבר הבריון שלה שיעשה ממני קציצה.
"שלום" פתחתי את הדלת עם חיוך כשראיתי שהיא לבד.
"שלום אדוני" היא חייכה אלי, עומדת זקופה וכל כך מושכת, "קראת לי אדוני?"
"אסף" תיקנתי אותה, "קוראים לי אסף" חייכתי לעברה, "לא אדוני" ניסיתי להתבדח.
"כרצונך אדון אסף" היא שוב חייכה.
לרגע עמדנו ככה, אחד מול השני ולא זזנו עד שקלטתי שבעצם אני חוסם את דרכה. "בבקשה, תכנסי" פיניתי לה את הדרך.
"תודה אדון אסף" היא נכנסה.
"אני רוצה שלא תקראי לי אדון אסף רק אסף!" והפעם זה היה ציווי.
"כן אד…אהה, אסף" היא ענתה במהירות, "מה אתה רוצה שנעשה אסף?"
זה נשמע לי קצת מכני, קצת מתוכנת, אבל באותו רגע זה לא עניין אותי, "בואי" אחזתי בידה והיא הלכה אחרי לחדר שלי, "תעמדי פה" הצבתי אותה מולי והתיישבתי על המיטה, "עכשיו…" עצרתי לשניה, בולע רוק ומרגיש איך הלב דופק בחוזקה, "עכשיו תורידי את החולצה!"

בתנועה חתולית היא משכה והרימה את החולצה מעל ראשה, מאשרת לי את מה שחשבתי, שהיא הולכת בלי חזיה. הציצים שלה, שנחשפו מול עיניי, היו עוד יותר יפים ממה שדמיינתי, זוג שדיי אגס זקופים שעטרה גדולה וכהה, אפילו על רקע העור השחום שלה, עיטרו את ראשם ובמרכז העטרה הפטמה, כהה עוד יותר, זקופה ונוקשה ובין אותן שתי שכיות חמד מנצנץ לו מגן דוד מזהב התלוי על צווארה בשרשרת זהב עדינה.
שוב בלעתי רוק, הפעם מהשתאות, לדעתי העיניים שלי גם יצאו מחוריהן כמו באותם סרטים מצויירים, היא גמרה לפשוט את החולצה וזרקה אותה לצד, "מה עכשיו אדו…אסף?"
"תורידי את המכנסים!"
"כן… אסף" היא הביטה בי, מחייכת, קודם היא חלצה את הסנדלים שלרגליה ורק אז התחילה לפשוט את מכנסי הסקיני-ג'ינס שלה, פותחת את הכפתור והרוכסן ודוחפת אותם למטה, מורידה מעט ומגלה את החוטיני הלבן, מתכופפת וממשיכה, מוציאה רגל אחת מהמכנסים ואחריה את השניה, אוחזת במכנסיים שפשטה בידיה ומחייכת לעברי, כאילו גאה במה שעשתה או אולי כי הבחינה שהאוהל בין רגליי צמח לו עוד קצת לגובה, גלגלה וזרקה אותם ליד החולצה וחזרה ונעמדה מולי, מחייכת ושיניה הצחורות בוהקות, עומדת זקופה כשרק החוטיני לגופה ומשולש הבד הלבן הקטן בקושי מסתיר את הגן-הקסום שכל כך רציתי להכנס בשעריו.

"עכשיו התחתונים, תורידי את התחתונים" לא חיכיתי שתשאל.
"כן אסף" היא שלחה ידים לשרוכי הגומי הלבנים הדקים המתוחים בצידי גופה, "בבקשה אסף" היא הסתובבה, מתכופפת קדימה ומענטזת בישבנה המושלם כשהיא דוחפת ומורידה לאט את החוטיני, מגלה טפח אחר טפח את שפתי הכוס הכהות שלה שפס וורוד ומבריק חוצה בין השפתיים הבשרניות והנפוחות, עוד ענטוז אחד או שנים בישבן, מתכופפת יותר עמוק וחושפת יותר מאותו גן-קסום והיא הורידה את החוטיני עד הרצפה, מוציאה רגל אחרי רגל ומסתובבת לעברי, נותנת לי לראות את ערוותה החלקה ואת קעקוע הדובדבן הקטן שהתחבא עד עכשיו מאחורי משולש הבד שהורד, ושוב עמדה זקופה, שוב מחייכת עם אותן שיניים צחורות, עומדת והידים מאחורי גבה, לא מסתירה.

"תאונני!" עליתי עוד מדרגה בתעוזה שלי, "עם האצבע"
היא לא היססה, מפשקת מעט את רגליה, מתכופפת טיפה קדימה ושולחת יד אל בין רגליה ומתחילה לשחק לעצמה עם האצבע בין שפתי הכוס הנפוחות מתאווה, דוחפת לעצמה ומתחילה לפמפם, לעשות באצבע.
"זה טוב?" שאלתי.
"כן" וחיוך של אושר התפשט על פניה.
"כי אני הולך לזיין אותך" קמתי והודעתי לה, יודע שאם לא אגיע לתכל'ס אני אגמור עוד לפני שאכנס.
"אני יודעת אסף" היא ענתה, "בשמחה" הפתיעה אותי עוד יותר, "איך אתה רוצה אותי?"
"תשכבי על הגב" הצבעתי על המיטה המוכנה וגם אני התחלתי להתפשט, מהר, כאילו רודפים אחרי, כאילו אני מפחד שעוד שניה היא תתעורר מהקסם ותתחרט.

ַאַדיסִיֶה, או הדס כמו שהחלטתי לקרוא לה מעכשיו, חיכתה לי על המיטה עם רגליים פתוחות, שוכבת על הגב ומחייכת, חיוך מזמין כזה, "את כל כך יפה" לא התאפקתי ואמרתי לה כשעליתי על המיטה, נשכב בין רגליה, נשען על יד אחת שלא למחוץ אותה ובשניה מכוון את הזיין המתוח אל עבר היעד הנכסף, "וואו, כמה שאת יפה" הוספתי, אם לא הייתי מספיק ברור בפעם הראשונה, וחיככתי את העטרה המתוחה שלי בין שפתי הכוס, מרגיש את הפס הרטוב שבין אותן השפתים המגורות ולוחץ מעט, רק כדי שיתפס שם ואוכל לשחרר את היד האוחזת, "אני רוצה לנשק אותך" לחשתי והיא הושיטה לי את שפתיה לנשיקה ראשונה, קודם נשיקה מהוססת ואחריה נשיקה אמיתית, רטובה.
"את רוצה אותי" לא שאלתי, אמרתי.
"כן" היא גנחה, לחישה תאוותנית של אשה מיוחמת, "אני רוצה אותך, בוא" היא עצמה את עיניה והוסיפה בקול מגרה, "בוא אסף, בוא תכניס לי!"

אם עד שהייתי בתוכה עוד ריחף הספק בראשי שאולי היא תעצור, תתחרט ותברח, עכשיו, כשאני שוכב עליה, מועך את שדיה המהממים עם החזה השרירי שלי, הבטן שלי נלחצת לבטן שלה וכל הזיין שלי נעוץ עמוק בין רגליה, אחרי שעברנו את נקודת האל-חזור הזאת, הבנתי סוף סוף שהקסם הזה של השעון של הודיני באמת עובד! שהיא עושה בלי שום ויכוח את מה שאני אומר לה, שכנראה השקעתי את ה-200 שקלים הכי מוצלחים בחיי גם אם הקסם הזה הוא חד-פעמי!
הדס לא הייתה רק יפה, הדס הייתה גם זיון טוב! ה-"כן" הראשון שלה, כן ארוך ותאוותני של אשה מיוחמת המקבלת את מה שכל כך רצתה בו, הגיע כבר אחרי הפמפום הראשון, שכבתי עליה, רגליה מפושקות וישבני עולה כשאני דופק אותה במרץ.
"זה טוב לך?"
"כן" היא לחשה בקול מגורה, "כן, תמשיך זה טוב לי כל כך" ממשיכה בסדרת גניחות קולניות.

לרגע קפאתי כשמרחוק שמעתי את הדלת של הדירה נפתחת, ציפי, השותפה ובעלת הבית שלי חזרה, "ששש…שקט!" היסיתי את הדס וכאילו לחצתי על כפתור ה-מיוט באיזה שלט נעלם היא השתתקה.
לא, לא הפסקתי לדפוק אותה, אבל האטתי קצת את הקצב, מקשיב ושומע את ציפי מדברת עם מישהו אבל לא מבין על מה הם מדברים, אחר כך שמעתי אותם נכנסים לחדר שלה וסוגרים את הדלת ואני חזרתי להשקיע בזאת ששוכבת תחתיי, מגביר שוב את הקצב ומרגיש שהיא נעשית יותר ויותר רטובה.
ציפי, השותפה ובעלת הבית שלי, לא הייתה צריכה הרבה לפני שהתחילה לגנוח בקול חזק, מודה לו על מה שהוא עושה לה, אני לא יודע בדיוק מה הוא עושה לה אבל אני כן יודע שמחר היא תראה לי טבעת או זוג עגילים שקיבלה ממנו, תמיד זה ככה אחרי שהיא מקבלת ממנו מתנה, התודות והתשבחות האלה על מה שהוא עושה לה רק שפעם, כששאלתי, היא לא רצתה לספר מה הוא עושה וטענה שהיא מזייפת שיהיה מרוצה אבל לי זה לא נשמע ככה, לי זה נשמע אמיתי.
"זה טוב לך?" שאלתי שוב את הדס.
"כן" היא הניעה את שפתיה בלי קול וסימנה עם הראש.
"אז אני רוצה לשמוע" ועוד לפני שסיימתי התחילו הגניחות, חזקות, הברות בלי פשר, אולי מילים באתיופית, אבל כאלה שלא משאירות ספק מה אנחנו עושים.
"זה טוב לך?" שאלתי בפעם השלישית.
"כן, תודה"
"אז תגידי"
"כן, זה טוב לי, זה טוב מה שאתה עושה לי"
"יותר חזק!"
"כן, זה טוב לי, זה טוב מה שאתה עושה לי" היא צעקה, חזק.
"מה אני עושה לך?"
"מזיין אותי" היא הכריזה, חזק, אפילו יותר חזק ממה שצריך כדי שאהיה בטוח שציפי בחדר הסמוך שומעת.
"יותר גס!" לחשתי לה באוזן.
"כן, אסף, אתה דופק אותי" היא השיבה בצעקה ללחישה שלי.
"עוד יותר גס" דרשתי שוב בלחישה, שציפי לא תדע שאני מנחה אותה.
"כן, אתה מנקנק אותי, אתה טוחן אותי, אתה קורע לי ת'צורה, אתה… הנה, כן, אמא'לה זה בא לי, אסף, אני גומרת, אני גומרת, אלוהים זה כל כך טוב, אני גומרת!!"
הדס גמרה אבל אני לא, המשכתי לזיין אותה, נתתי לה רגע לאסוף את נשימתה ושוב לחשתי לה, "איך הזיין שלי?"
"גדול" הגיעה צעקת התשובה במהירות.
"את אוהבת את הזיין שלי?"
"כן, אסף, אני מתה על הזיין שלך!" הכריזה בקול.
"יותר גס!"
"אני מתה על התותח שלך, אני מתה על מה שהשטרונגול שלך עושה לי! כן, תמשיך, תתקע לי אותו, כן אני אוהבת את מה שהמפלצת שלך עושה לי בין הרגליים"

הקולות מהחדר של ציפי נדמו, רק קולה של הדס נשמע, ממשיכה לתת סופרלטיבים לזיין שלי, לשבח אותו בקול ולתאר כמה הוא גדול וכמה טוב הוא עושה לה שם בכוס, גם אני כבר הגעתי לשיא, מרגיש את הלבה הזוחלת במעלה הזיין, מאיימת להתפרץ, "כן, אני גומרת!!" הדס הודיעה במין צווחה בלתי נשלטת, "כן, אמא'לה ג-מ-ר-ת-י-י-!-!" וזה היה כנראה הסימן בשבילי כי גם אני הצטרפתי, נצמד חזק לערוותה ויורה את כל ארגז הפעולה המלא שלי עמוק בווגינה שלה.

רק אחרי שירדתי ממנה, מתגלגל ושוכב לצידה מתנשף, נזכרתי מה בעצם עשיתי, גמרתי בתוכה, ונבהלתי. "אני מקווה שאת לוקחת גלולות" שאלתי במין חשש כזה, הדבר האחרון שרציתי זה להכניס אותה להריון.
"לוקחת" היא חייכה ואני נשמתי לרווחה, "וחבל" הוסיפה, מסבירה, "ילד מכזה זיון יהיה מאושר כל חייו"

עדיין חששתי, שוב החשש שהקסם יפוג פתאום והיא לא תבין מה היא עושה פה או אולי אפילו תאשים אותי באונס, "את גרה קרוב?" שאלתי בזהירות כששנינו נרגענו.
"כן, שני רחובות מכאן, בדירה עם חברה"
"בואי, אני אלווה אותך הביתה" הצעתי, לא שאני כזה ג'נטלמן אבל חששתי שבחורה כזאת יפה שהולכת לבד בלילה עלולה לחוות חוויות לא נעימות.
"למה? אתה כבר לא רוצה אותי? אני לא זיון טוב בשבילך?" היא שאלה בקול נעלב.
"רוצה" עניתי, "ואת זיון מעולה" המשכתי במחמאה, "אבל מחר יום עבודה ואני צריך להגיע מוקדם, להתכונן לפרזנטציה"

לבקשתי הדס השאירה לי את החוטיני שלה למזכרת, רשמה עליו אפילו את מספר הפלאפון שלה. ליוויתי אותה הביתה, היא הציעה שנעלה עליה ואני סרבתי, שוב התרוץ של העבודה, כשחזרתי לקח לי הרבה זמן להרדם, חושב על הכל, על הדס, אַדיסִיֶה, ועל הזיון המדהים שהיא נתנה לי, או אני נתתי לה, אבל בעיקר על השעון, ליתר דיוק על הקסם של השעון! על הפוטנציאל האדיר שיש בו, על הפנטזיות שאפשר לממש איתו ועם המחשבות האלה נרדמתי.

למחרת לא התאפקתי וסיפרתי לחבר'ה על הזיון המדהים שהיה לי, משמיט כמובן את כל נושא השעון, אבל באמת הייתה לי פרזנטציה ושקעתי בהכנות אליה, נשאב עמוק לעבודה ושוכח מהכל.
בערב, כשחזרתי, ציפי ישבה בסלון, רואה טלוויזיה, "צווחנית הזאת שהבאת אתמול" היא חייכה ועקצה אותי.
"למה את דיברת בשפת הסימנים עם ההוא הנשוי שעשה אותך" עקצתי חזרה.
"תראה" הראתה לי טבעת גדולה חדשה על האצבע, "לא שווה?" והיא לא הייתה צריכה להסביר למה היא מתכוונת.
"שווה" עניתי, "רק שאצלי זה היה בחינם"
"נורא מצחיק" היא עיוותה את הפרצוף מולי, "רק שתזכור שהשבוע אתה תורן שרותים והאסלה מלוכלכת"
"הופה!" חייכתי מאוזן לאוזן, "רק רגע" זינקתי לחדר שלי וחזרתי עם השעון, "אצלי בשעון השעה שמונה עשרה עשרים וחמש, מה אצלך?"
"מניאק!" היא חטפה את השעון מהיד שלי, "אמא'לה, הוא עובד" הוסיפה, משתהה, אחרי התבוננות ממושכת, "איך?"
"אמרתי לך שאני אתקן אותו"
"בן זו" היא עצרה ולא השלימה למרות שלא צריך להשלים כדי להבין את הקללה, "שיחקת אותה, ומה עם הקסם?"
"שחוק שיחקתי" חייכתי חיוך מאושר כזה, "והקסם מתחיל עכ-שיו, קסם של חודשיים שאת עושה את כל התורנויות במקומי"
רגע ארוך היא הסתכלה בי ככה, שותקת, "שיחקת אותה אסף, למרות שלא בטוח ששווה 200 ש"ח הקסם הזה"
עמד לי על קצה הלשון לספר לה מה באמת הקסם אבל התאפקתי, שומר את האמת למקום ולזמן המתאימים לי, "שווה, שווה" ציחקקתי, "ואל תשכחי שהאסלה מלוכלכת" חייכתי לעברה אבל אז בדיוק הפלאפון שלי צלצל!

חלק ג

יש יתרונות בהיי-טק, אבל יש גם חסרונות, והפעם הפעילו אותי לתקן תקלה במוצר שלנו אצל לקוח במזרח אירופה וכל התוכניות שהיו לי השתנו בבת אחת.
התכוונתי לחזור הערב לבית הקפה ולבדוק איך אַדיסִיֶה, הפצצה האתיופית מאתמול בערב, התרשמה ממני אבל עכשיו מצאתי את עצמי מתחבר מרחוק למחשבים של הלקוח, מדבר איתם במקביל בפלאפון באותה אנגלית קשה להבנה שלהם, ומתחיל לעבוד, לתקן!
הצלחתי להחזיר להם את השרות אבל הייתי צריך לנסוע לשם כדי להמשיך בחקירת בעיית השורש ובתיקונה וככה מצאתי את עצמי בחמש בבוקר חוצה את הדיוטי-פרי בריצה כדי לתפוס את המטוס ובקושי מספיק לקנות את ה-רם אורן החדש כדי שיהיה לי מה לקרוא.
הבונוס היחיד בטיסה היה המקום במחלקת העסקים, לא כי ככה מפנקים אותנו בחברה אלא זה היה הכרטיס היחיד שעוד נותר וממילא הלקוח יממן את זה. שבוע הייתי שם, עובד ללא הפסקה אפילו בשבת, קם, מסיעים אותי למפעל ומאוחר בערב מחזירים אותי למלון, לישון כדי לצבור אנרגיה ולחזור למחרת עם כוחות מחודשים.
פעם אחת, בשבת בצהרים, לקחו אותי למסעדה מפוארת אבל חוץ מזה כלום, לעבוד, לישון ושוב לעבוד, עד היום האחרון, ערב לפני הטיסה חזרה, כשהכל כבר נפתר ויכלנו סוף סוף לנשום לרווחה.
כנראה שעשיתי עבודה טובה והם היו מרוצים ממני כי הם הציעו שאני אלך להתרחץ ולנוח ובערב מישהו יבוא למלון ויקח אותי לראות קצת את העיר.

המישהו היה מישהי, סופי, בלונדינית מהממת שחיכתה לי עם שלט נייר ועליו רשום השם שלי בלובי אחרת בחיים לא הייתי מנחש שזה המישהו. להפתעתי סופי גם דיברה אנגלית אמיתית, לא כמו כל אלה שעבדתי אתם כל השבוע.
הלכנו לאכול, מסעדה מסורתית-יוקרתית אבל האוכל לא משהו, לא יודעים לתבל, אחר כך הראתה לי קצת מנפלאות העיר, לוקחת אותי למקומות שלא בטוח שתייר רגיל היה מגיע, לקינוח נכנסנו לפאב מקומי, כוסית מרטיני אחת שלי ושלוש שלה, וכשהיא החזירה אותי למלון היא פשוט עלתה איתי לחדר באופן הכי טבעי, לא שואלת בכלל אם אפשר, ו…התפשטה.
עשינו סקס, לא היה פה שום אקט של אהבה, סקס בשביל הסקס, תאוות בשרים ותו לא, הייתי חרמן ברמות, גם שבוע לא זיינתי, גם היא, שאפה ברמות בינלאומיות שמציעה לי את עצמה, וגם היין והנגיעות הקטנות האלה שבדרך.
לסופי לא היו עכבות, עשתה בדיוק מה שביקשתי, קודם מציצה טובה ואחר כך נעמדה כמו שאני אוהב, בתנוחת הדוגי, פותחת בפני את הדרך ומזמינה אותי להכנס ולשחק בגן-השעשועים שלה, לאחוז במותניה ולטחון לה ת'כוס בפמפום מהיר וחזק כשהיא גונחת בקול, עוברת לאותה שפה מוזרה שלהם אבל מהניגון והטונים לא הייתי צריך תרגום.

קודם היא גמרה, את זה היא בישרה לי באנגלית, אחר כך אני גמרתי בתוכה, יורה את כל התחמושת שאגרתי מאז שזיינתי את הדס המדהימה, כמה דקות שכבנו על הגב מתנשפים, שותקים ובוהים בתקרה, ואז היא קמה והתחילה להתלבש.
"את יכולה להשאר" הצעתי לה.
"אתה באמת רוצה שאני אשאר?" היא שאלה בחיוך.
"כן"
"זה 200 יורו שעה, מראש!"
נשארתי המום, שום דבר לא הכין אותי מראש לקטע הזה, מסתבר שסופי היא נערת ליווי אקסקלוסיבית שהלקוח מימן לי כבונוס על העבודה הטובה שעשיתי להם.
באותו הרגע הצטערתי שלא לקחתי איתי את השעון של הודיני, להראות לה אותו, להגיד את מילת הקסם ולבדוק אם גם בחו"ל הקסם שבו עובד, במקום זה ביזבזתי את שארית האש"ל שלי על עוד שעה מופלאה עם סופי ועבור הסכום ששלמתי נתתי לה לעשות את העבודה, קודם למצוץ ולהעמיד לי ואחר כך להשתפד ולדהור על התורן שהתרומם בגאון בין רגליי ותאמינו לי, לראות את השדיים הגדולים שלה קופצים כשהיא דוהרת אל עבר האורגזמה שלה, עולה ויורדת על הזיין שלי התקוע עמוק בין רגליה, היה שווה את הכסף.

הטיסה חזרה הייתה מעייפת, הפעם כבר לא ביזנס, ואחרי חניית ביניים ארוכה הגעתי הביתה באמצע הלילה, מותש, מודה לאלוהים ולבוס שלי על החופשה המחכה לי מחר, יום חמישי, פיצוי קטן על השבת שעבדתי.
כשהתעוררתי היה כבר צהרים, ציפי לא הייתה בבית, המקרר היה ריק וגם אם היה משהו לא בא לי לבשל ולטרוח אז יצאתי לאכול בחוץ, לא שוכח לקחת את השעון של הודיני.
הלכתי לבית-הקפה שהדס עובדת בו, מחליט שאם היא עובדת אני אוכל שם, למרות שהם טובים בארוחת בוקר אבל אני לא מת על העיקריות שלהם, ואם היא לא עובדת אז אפנק את עצמי בעיסקית ב-"הרברט סמואל".
היא הייתה שם, ידעתי בדיוק איפה לשבת כדי שהיא תיגש אלי, לקח לה זמן, בהתחלה חשבתי שהיא מתביישת אבל אז היא ניגשה בפנים קפואות ולא מחייכות, "כן" קצר וחסר רגש, סתמי ומנוכר, "אתה רוצה עוד זמן או אתה רוצה להזמין?"
הסתכלתי בה, שותק, אחר כך שאלתי "את לא זוכרת אותי?"
רגע היא הביטה בי במבט בוחן, "אהה, כן" התחילה בקול קצת לועג, "אתה זה שנתן לי לשיר את כל תפריט המיוחדים בשביל כוס קפה"
"וחוץ מזה?"
"חוץ מזה מה?"
"את לא זוכרת עוד משהו?"
"אתה באמת רוצה לשמוע"
"כן" נדרכתי, הנה מגיע הרגע.
"באמת?" היא שאלה שוב וחיוך ציני עלה על שפתיה.
"כן!"
היא התכופפה אלי מעט, לוחשת לי ליד האוזן, "אני זוכרת שלא השארת לי טיפ, יא קמצן!"

היא לא זוכרת כלום! התובנה הזאת צנחה עלי בבת אחת, היא לא זוכרת את כל הזיון שלנו הבנתי ועכשיו נשאר לי עוד ניסיון אחד לעשות, "מתי את גומרת את המשמרת?" שאלתי אותה בחיוך, מנסה לשחק אותה רגוע אבל בתוכי הלב דפק כמו קטר.
"זה לא עניינך!" היא ענתה בקול כעוס את התשובה שכבר שמעתי ממנה לא-פעם ובאופן אוטומטי הכנסתי את היד לכיס ושלפתי את השעון של הודיני, מביט בו רגע, אחר כך מציג אותו בפניה, "תראי משהו יפה" הצגתי אותו בפניה, מחכה שניה לראות מה קורה, וברגע שמבטה ננעץ בשעון לחשתי לה, "סקס"!

ברגע הראשון לא קרה כלום, לפחות ככה זה נראה לי, אחר כך היא חייכה אלי, כאילו מישהו עשה לה איתחול (Reset) והיא התחילה הכל מהתחלה, "שלום אדוני" שמח החליף את הכן הקר מקודם, "אדוני רוצה משהו מהמיוחדים שלנו?"
"כן, מתי את מסיימת את המשמרת?"
"בשמונה אדוני" היא ענתה בקול מכני משהו, מביטה בי מהופנטת, "רק עכשיו התחלתי".
ישבתי בפינה, המקום לא היה מלא, הגב שלה היה מופנה לכולם והחלטתי לקחת את העניינים צעד קדימה, "תרימי לאט את החולצה מקדימה, אני רוצה לראות לך ת'בזזים!"
נדרכתי! רגע האמת, סטירה או… לא סטירה! הדס, הלא היא אַדיסִיֶה האתיופית המדהימה, התחילה למשוך באיטיות את החולצה מהמכנסיים, מעלה אותה עם יד אחת מקדימה עד שנחשפו שדיה המדהימים אבל אוחזת עם היד השניה בגב החולצה כדי שלא תתרומם, כדי שלא יחשדו.
"ככה אדוני" היא שאלה ולא זזה, נותנת לי לשטוף את עיניי בחזה המדהים שלה.
"כן" חייכתי, מתבונן ומרגיש איך הזיין נמתח לו, "די!" ציוויתי כשהיה נדמה לי שמישהו מתקדם לשולחן הסמוך והיא הורידה, מסדרת את החולצה חזרה במכנסיים ושואלת "אדוני מרוצה ממה שראה?"
"כן" עשיתי את עצמי מעיין בתפריט כשזוג התיישב בשולחן הצמוד,"מאד מרוצה, על מה את ממליצה?"
הדס אמרה לי על מה היא ממליצה ואז סימנתי לה להתכופף לעברי, "לפתיחה אני רוצה את התחתונים שלך על צלחת" חייכתי אליה ומשם המשכתי להזמין על פי ההמלצה שלה, מנה ראשונה סלט ירקות ישראלי וכדורי פלאפל בטחינה, לעיקרית מוסקה ובסוף אספרסו ארוך.

זה היה מדהים לראות אותה חוזרת ומניחה לפני צלחת גדולה ובמרכזם מונחים התחתונים שלה, חוטיני קטן ולבן, "איך אני יכול לדעת שזה באמת שלך?" הקשתי אליה כשאני מצביע על הצלחת שהניחה לפני.
הדס הסתובבה והסתדרה עם הגב לכולם, לוקחת זווית שגם מהשולחן הצמוד לא יראו, והתחילה לפתוח את חנות הג'ינס שלבשה, בזהירות, מורידה ופותחת מעט עד שראיתי את שפתי הכוס שלה, "אוקיי" חייכתי אליה, "את יכולה לקחת אותם חזרה אבל לא ללבוש, שיהיו בכיס שלך!"
"תודה אדוני" היא אספה את תחתוני החוטיני שלה מהצלחת והכניסה אותם במהירות לכיס המכנסיים, הלכה למטבח ואחרי רגע חזרה והגישה לי את המנה הראשונה, "תראי לי אותם!" דרשתי.
לא הייתי צריך להסביר מה, בזהירות היא הוציאה את החוטיני מהכיס והראתה לי, מנסה שאף אחד אחר לא יראה, מחכה שאגיד לה שאני מרשה והחזירה במהירות לכיס.
"יפה" חייכתי אליה והתחלתי לאכול.

לגמתי בזהירות מהאספרסו, נהנה מהטעם הארומטי החזק, לשלם שילמתי והפעם גם השארתי טיפ הולם, רק שרגע לפני שהלכתי הגבר-גבר שלי שכמעט קרע לי את המכנסיים אותת לי "היי, הלו, מה איתי?"
צודק, מה איתו? אז קראתי לה חזרה, "חשבתי שוב ובא לי קינוח" חייכתי אליה, מסמן לה להתקרב שלא ישמעו, "לזיין אותך! תחכי לי בשרותים"

הפעם השניה שזיינתי את הדס הייתה בשרותים של בית-הקפה בו היא עובדת, זיון חפוז, קוויקי, אומנם היה שם צפוף אבל הסתדרנו, לא ממש התפשטנו, הורדנו רק מה שנחוץ לצורך הזיון וגם זה לא עד הסוף, היא עמדה על הברכיים על האסלה ואני באתי לה מאחור כשמכנסיי משולשלים עד ברכיי וזיינתי אותה בהנאה, תוקע לה את כל הזיין ומרגיש איך קירות נרתיקה עוטפים אותו באהבה, מרים לה ת'חולצה ומשחק לה בשדיים ורק חבל שאי אפשר לצעוק ולצרוח, חסר לנו שמישהו ישמע ויבוא לראות מה קורה פה, ותאמינו לי, בזיון כזה היא לא הייתה צריכה הרבה זמן כדי לגמור ו…גם אני!
"בסוף המשמרת תבואי אלי" מסרתי לה פתק עם הכתובת שלי שהכנתי מראש אחרי שגמרתי וסידרנו מחדש את הבגדים, כולל החוטיני ששלפתי מכיסה והרשתי לה ללבוש, "זה פה תכף, בית שלישי מימין בקומה שניה" הסברתי לה את מה שהיא בטח לא זוכרת.

היה לי הרבה זמן עד שהיא תבוא אז הלכתי קצת לים, המים קרים מדי אבל השמש יצאה והתחרדנתי לי, שוכב ככה בחצי גוף עליון גלוי וקולט את הקרניים הנעימות, קולט אנרגיה.
כשחזרתי הלכתי לישון קצת, לאסוף כוח לקראת הלילה, כשהתעוררתי היה כבר חשוך בחוץ וציפי, השותפה ובעלת הבית שלי, כבר הייתה וישבה במטבח.
עברנו לסלון ושתינו תה צמחים שהיא הכינה. "דרך אגב, האסלה לא נקיה משהו, את יכולה יותר!" אמרתי לה, מזכיר לה בכך את ההפסד בהתערבות ועוקץ אותה חזרה על כל הפעמים שהיא זאת שאמרה לי בדיוק את אותו משפט כשאני הייתי התורן.
"אל תשכח שביום שני הראשון לחודש" היא החזירה לי, "אני מקווה שיש לך את הכסף וכמו שסיכמנו, במזומן!"
"אני עובד על זה" החזרתי למרות שכל הכסף שכב לו במעטפה במגירת הגרביים.
"אין מקווה!" היא חייכה, חיוך של חתולה שהניחו לפניה צלחת חלב, "יום שני במזומן או תשלום ריבית הפיגורים!" ולפי החיוך הרחב שלה ותנועת היד הגסה היה ברור לאיזה ריבית פיגורים היא מתכוונת.
"אני מקווה שאצליח" ציחקקתי למרות שהיה ברור לי שלא אתן לה ת'כסף בזמן, מה אכפת לי לזיין אותה קצת?

מהר מאד עברנו לדבר על הנסיעה שלי לחו"ל, "אין הרבה מה לספר" התחלתי, מתלונן על עומס העבודה הרב, "מהמלון למשרד, מהמשרד למלון"
"מסכן שלי" היא גיחכה, "והמניאקים האלה אפילו פעם אחת לא הזמינו אותך לארוחת ערב?"
"פעם אחת, בערב האחרון, שלחו מישהו שיראה לי קצת את העיר"
"מישהו או מישהי?"
"מישהי"
"יפה?"
"כן"
"נו ו…" הוסיפה תנועת יד גסה.
"מה?" התממתי.
"עשית אותה?"
"כן" הסמקתי, מתלבט אם לספר קצת יותר אבל הצלצול בדלת הציל אותי, "זה אלי" קמתי במהירות בכוונה לפתוח את הדלת, "מישהי" חייכתי, "מתה עלי!"
"מתה עליך?" היא חקרה וראיתי את הפליאה על פניה.
"רק רגע! אני כבר פותח" צרחתי, "כן תעשה כל מה שאני רוצה ממנה" השווצתי, לא יודע למה אבל פשוט נפלט לי.
"כן, שמענו עליך" ציפי גיחכה שוב, הכל דיבורים, כולך פקה פקה"
"אני אראה לך!" ניגשתי ופתחתי את הדלת, מחייך להדס שעמדה מולי, "בואי, תכירי, זאת ציפי, השותפה ובעלת הבית שלי" הצגתי בפניה את ציפי, "וזאת הדס"
"נעים מאד" ציפי חייכה אליה, "את נראית לי מוכרת"
"היא עובדת בבית הקפה בפינה" עניתי במקומה.
"אסף אמר שאת שרופה עליו ותעשי כל מה שהוא אומר לך" ציפי חייכה אליה.
הסמקתי, לא ציפיתי לזה, הדס הביטה בי רגע, כאילו מנסה לקרוא את פניי, "נכון, אני אעשה כל מה שהוא יגיד לי" היא כאילו דיקלמה את המחשבה שעברה בדיוק במוחי.
"בטח" ציפי אמרה בקול ספקני כזה.
"לא מאמינה?" התערבתי, עושה את עצמי נעלב.
"לא"
"אוקיי, אני אוכיח לך!" אמרתי, אימפולסיבית, ונתקעתי, מבין לרגע מה בעצם אמרתי, "כן, אהה" היססתי לעוד שניה ועזרתי אומץ, "אני אוכיח לך!… הדס! תורידי ת'חולצה ותראי לה ת'ציצים המדהימים שלך!"
"כן אדוני" הדס ענתה ובלי להסס פשטה את חולצת הטריקו שלבשה, נשארת בחצי גוף עליון חשוף, "להוריד עוד משהו אדוני?".
העינים של ציפי כמעט יצאו מחוריהם, "וואו" היא לא הצליחה לעצור את קריאת ההשתהות שלה למראה זוג שדיי האגס הזקופים שלה, שתי שכיות החמד שבינן נצנץ לו המגן דוד מזהב, "וואו, הלוואי עלי ציצים כאלה".
"מספיק או שאת רוצה עוד?" קיבלתי תאבון ושאלתי את ציפי.
"מספיק" ציפי ענתה במהירות, מסמיקה וקצת נבוכה, "יאללה, אמרנו שלא עושים את זה פה, קח אותה לחדר שלך" היא ציחקקה.
"בואי" אחזתי בידה של הדס והובלתי אותה אחרי לחדר שלי, לא סוגר בכוונה את הדלת עד הסוף כדי להשאיר לציפי את האופציה להציץ, "עכשיו תתפשטי!" אמרתי להדס וגם אני התחלתי.

"איך לשכב אדוני?" הדס שאלה אותי, עומדת מולי עירומה ומחכה למוצא פי.
"לא לשכב" נזכרתי בתנוחה שקראתי באיזה סיפור באתר "סליזי", "לעמוד, שם" הצבעתי על מקום בערך שלוש בלטות מהקיר, "בפישוק, לא, הפוך, עם הפנים לקיר…כן ככה, קצת יותר רחב…עכשיו תשעני על הקיר!"
"קוראים לזה תנוחת השוטר" הסברתי ונעמדתי מאחוריה, "קודם נבדוק שאין לך נשק" ציחקקתי והתחלתי לבדוק אותה כמו בסרטים למרות שבמצבה, עירומה, לא היה לה איפה להחביא משהו, מתחיל מלמעלה ויורד, טוב לקרוא לבדוק למזמוז שמיזמזתי אותה זה אולי קצת תמים אבל זה מה זה מחרמן? ברמות! מחרמן אותי אבל גם אותה והרגשתי את זה טוב כשבדקתי לה שמן בפרטיים שבין רגליה, בודק ומרגיש שלא חסר שהיא משומנת היטב שם בגן השעשועים הקורא לי לבוא!
"תתכונני" אחזתי ביד אחת במותניה ובשניה כיוונתי את הזיין המתוח שהתרומם בין רגליי אל החריץ שרק לפני רגע האצבע שלי ביקרה בו, מניח את ראשו בדיוק במקום הנכון ומרגיש את הרעד העובר בגופה, "רוצה?"
"כן אדוני!" וזה היה כן מלא תשוקה.
"ומה את רוצה ממני?"
"את הזיין שלך!" היא צעקה בתשוקה, "שתכניס לי!".
"קחי!" נעצתי אותו בחוזקה, אוחז בשתי ידי במותניה ודוחף את כל הזיין עמוק בכוס שכבר חיכה לו בשקיקה, "קחי!" נעצתי אותו חזק יותר, נכנס עוד קצת, עוד יותר עמוק לווגינה שלה, "קחי!" לחשתי שוב באוזנה, דוחף שוב, הכי עמוק שאפשר ונשאר ככה, נעוץ עמוק בתוכה ולא זז, מרגיש את הכיווצים של שרירי הנרתיק שלה סביב האיבר הגדול שפלש לתוכו ו…נהנה!

הרבה זמן לא נהניתי ככה מזיון כמו מאותו זיון בעמידה שזיינתי אותה, נצמד אליה, אגני נע קדימה ואחורה במהירות כשאני מפמפם במרץ בכוס המשומן והחם שלה, גוחן מעט קדימה וידי העוטפות את גופה משחקות בשדיים המדהימים שלה, לש אותo בעדינות וממולל את הפטמות הנוקשות בין אצבעותיי, סוחט ממנה גניחות הנאה שהלכו והתגברו ואתם גם הגמירה הראשונה שלה, חזקה, הרגשתי את הכיווץ החזק של הווגינה שלה סביב הזיין הכותש בתוכה, עוטפת ונלחצת אליו, אחר כך באה הגניחה החזקה, "כן! גמרתי!!" ואפילו מתחת לעורה השחום היה ברור שהיא מסמיקה.
פעם אחת לא הספיקה לי, גם לא לה, המשכתי לטחון אותה, צובט בעדינות בפטמה הרגישה ומרגיש איך היא שוב נדלקת, איך היא שוב דוהרת במהירות לעבר האורגזמה הבאה.
הפיצוץ השני שלה לא איחר לבוא ואיתו הצעקה החזקה שאין לי ספק שציפי שמעה אותה, "כן, הנה, כן אדוני, כן! אני ג-ו-מ-ר-ת-!-!"

היום אני יודע שציפי לא עמדה בפיתוי והציצה לנו אבל אז הייתי שקוע בלזיין את הדס ושום דבר אחר לא עניין אותי, כתשתי אותה, אין מילה יותר טובה לתאר את מה שהעלי הגדול שלי עשה במכתש שלה, זיינתי לה ת'צורה, כמו שאנחנו אוהבים לקרוא לזה בחבר'ה, הצלחתי גם לתת לה אורגזמה שלישית שהתלכדה בדיוק עם הקתרזיס שלי, עם הגמירה המשחררת, נצמדתי חזק לאחוריה, נעצתי את עצמי הכי עמוק שאפשר ורוקנתי את בקבוקיי המלאים בתוכה, ממלא לה ת'כוס באותה זרמה גברית חמה וריחנית.

בלי לתכנן התיישבנו שנינו על הרצפה, נשענים על הקיר ומתנשפים, "וואו" היא ציחקקה, מחייכת, "אדוני, מזמן לא היה לי כזה"
"וואו שלך ועוד וואו" התחכמתי, מחייך במין גאווה כזאת, "אם עוד לא אמרו לך את זיון טוב, אפילו יותר מטוב, מעולה!"
"תודה אדוני" היא הסמיקה, נבוכה משהו, "תודה"
"מה תודה? בא לי עוד" קמתי ואחזתי בידה, מושך ועוזר גם לה לקום, "בואי" התיישבתי על המיטה ופישקתי רגליים, "תמצצי לי! תעמידי אותו!"
"כן אדוני" היא ירדה על ברכיה בין רגליי, אוחזת בעדינות בזיין המדולדל ומתחילה לטפל בו, בעדינות, נגיעות קלות עם קצה הלשון, מתגרות כאלה, אחר כך ליקוקים ארוכים, מתחילים בביצים ועולים לאורך הזיין עד העטרה וחזרה.
הזיין שלי הגיב כמעט מייד, מתעורר, קודם ברעידות קטנות, אחר כך הוא התחיל להמתח, נעמד ומתרומם, "כן" גנחתי, נשכב על הגב ונותן לה להמשיך במלאכה, "כן!" הרגשתי איך היא מכניסה אותו לפיה החם ומתחילה למצוץ לי, "כן, זה טוב תמשיכי"

לא הייתי צריך הרבה כדי להיות מוכן לעוד סיבוב, הפעם שכבתי עליה בתנוחה המסיונרית, אולי זה נשמע קצת מיושן שמכל התנוחות שיכולתי לבחור דווקא זיינתי אותה בתנוחה הכי פשוטה אבל אני מת על התנוחה, לשכב ככה על הבחורה שמתחתי, להרגיש את השדיים שלה נמחצים לחזה שלי ולחגוג בין רגליה, ביחוד אם הן מורמות ומפושקות כמו שאמרתי להדס לעשות.
חגגתי לה בכוס, זיון לשם היצרים שלי, הישבן שלי עולה ויורד והזיין מחליק בתוכה כבוכנה משומנת היטב, שולח זרמים נעימים בכל גופי ולפי גניחות ההנאה שבקעו מגרונה כנראה גם אצלה.
לשמחתי היא גמרה לפני, לא שהיה חשוב לי בזיון הזה שכולו היה מוקדש לי, הדס חיבקה אותי בידיה וברגליה והרגשתי את גופה הנצמד בחוזקה לגופי ובעיקר את אגנה הנדחק אל אגני, "אני גומרת!" היא גרגרה באוזני בקול מתפנק ואני הצטרפתי, נועץ את עצמי הכי חזק לכוס המחבק, "כן, בואי" לחשתי באוזנה והרגשתי שזה בא לי, "קחי!" יריתי את זרמתי החמימה עמוק בתוכה והיא ענתה ב-"כן" תאוותני משלה והמשיכה באותן גרגורי הנאה, "כן, זה טוב" לא יכולתי שלא לראות את החיוך הגדול על פניה, "כן, כן, תודה אדוני"

הייתי עייף, פחדתי שנירדם עד הבוקר ועד שהיא תתעורר הקסם יפוג והיא תחשוב שאנסתי אותה אז שוב ליוויתי אותה הביתה רק שבדרך חזרה עצרתי בגלידריה, פתאום בא לי כדור גלידה לסיום של ערב מהנה, חורף זה לא התקופה העמוסה בחנות, למרות שלא היה קר או גשם בחוץ, והמוכרת עמדה משועממת, לבד, מחייכת אלי וממליצה לי איזה טעם חדש אבל אני העדפתי את הווניל הישן והטוב.
"אני אתן לך עוד כדור על חשבון הבית אם תשאר לדבר איתי קצת" היא חייכה אלי.
עמדתי, גביע הגלידה ביד ודיברתי איתה, בעצם היא דיברה ואני רק הקשבתי, מהנהן בראש עם איזה "כן" קטן או "וואלק?" משתומם מדי פעם, סוקר אותה, קטנה כזאת עם מותניים צרות וחזה ענק, מין דולי פרטון, נתתי לה 17 מקסימום 18 אבל היא הפתיעה אותי כשסיפרה לי שהיא כבר אחרי צבא, גם אחרי הטיול הגדול להודו ולא סתם, היא סטודנטית לתואר שני!
האמת שבא לי עליה, את השעון של הודיני לא היה לי אבל יתכן שמהשיחה שלנו היה יוצא לי זיון רק שאז נכנסה קבוצה גדולה ורעשנית, שלפי הדיבורים שלהם הבנתי שהם יצאו מהצגה בסוזן-דלל, היא הייתה עסוקה בהם ואני נצלתי את ההזדמנות והלכתי, מתייק אותה במוח במגירת ה-"חייבים לנסות".

למחרת החלטתי לנוח קצת, היה לי את "הנערה ששיחקה באש" שרציתי לגמור לקרוא, לדעת מה קורה עם ליסבת סלאנדר גיבורת הסיפור אבל בסוף לא התאפקתי, עמד לי ובא לי לעשות סיבוב על הדס, אם אתם מבינים לאיזה סיבוב אני מתכוון, אז בערב ירדתי לקפה שהיא עובדת בו, מצוייד בשעון של הודיני כמובן, אבל אז הסתבר לי שהיא לא עובדת, "נסעה הביתה, לשבת" הסבירה לי המלצרית האחרת שבאה לשרת אותי.
היא לא הייתה משהו מיוחד המלצרית הזאת, לא מכוערת אבל גם לא יפה, קצת שמנה, טוב, קצת יותר מקצת, דבה, לא מישהי שהייתי רוצה שציפי תראה אותי איתה והמניות שלי ירדו, אבל כשהזיין עומד השכל בתחת ודווקא היום שני המלצרים האחרים במשמרת היו מלצר, "רוצה לראות משהו יפה?" שאלתי אותה כשהיא התכופפה והניחה על השולחן את הקפה שהזמנתי, "סקס" לחשתי באוזנה ברגע שעיניה התמקדו בשעון.
"כן אדוני" היא הזדקפה ועמדה מתוחה מולי, וה-אדוני שלא היה קודם כשהיא פנתה אלי היה הסימן בשבילי שהקסם עובד, "מה אדוני רוצה?"

זיינתי אותה בשרותים, זיון לצורך שחרור לחץ! הקסם עבד והיא עשתה בדיוק מה שאמרתי לה, חיכתה לי ליד השרותים, נכנסה איתי לתא הקטן, הרימה את השמלה הרחבה שלבשה, לפחות היא מבינה שמשטרת האופנה לא מרשה לאחת כמוה ללכת בסקיני-ג'ינס או מכנסיי טייץ הדוקים, פתחה את החזיה ושחררה את השדיים, שיהיה לי קל לתפוס ולמזמז, הורידה את תחתוני הביקיני, גלגלה אותם ואחזה בהם בשיניה, כי ככה אמרתי לה לעשות כדי שחס וחלילה לא תתפרץ לה פתאום צעקה וכולם יבואו, עלתה ונעמדה בברכיה על הקרש של האסלה, פישקה רגליים ככל שהקרש הצר איפשר לה והתכופפה קדימה, נשענת על הניאגרה, מציגה בפני את הדרך הפתוחה אל מגרש המשחקים שלה, מוכנה שאבוא לתוכה.
קודם בדקתי לה שמן, דחפתי אצבע חוקרת בין שפתי הכוס, פמפמתי קצת והרגשתי שהאצבע מחליקה בקלות, שהיא רטובה. "תתכונני" נצמדתי מאחוריה, מכוון בידי את הזקפה המתוחה אל החריץ המזמין בין רגליה, לוחץ מעט, שלא יברח, ואחזתי בשתי ידי במותניה, "אני בא!" הודעתי לה ונעצתי את זקפתי עמוק בכוס הרטוב והחם שלה, תוקע לתוכה את כל הזיין הגדול שלי באבחת אגן חזקה.
כל גופה נמתח! התחלתי לפמפם בה, "איך קוראים לך?" נזכרתי פתאום שלא שאלתי אותה.
"בתיה, אדוני" היא סיננה מבעד לשיניה המחזיקות בתחתונים.
"שלום בתיה, את אוהבת את מה שאת חוטפת?"
"כן אדוני" סיננה חזרה.
"אני שמח" ציחקקתי והגברתי את הקצב, גוחן ותופס את שדיה הגדולים שהתנדנדו תחתיה בקצב נעיצותי החזקות, "זה טוב?" שיחקתי עם הפטמות הנוקשות שלה באצבעותי.
"כן אדוני" והתחתונים כמעט נפלו לה אבל היא תפסה אותם בידה והחזירה למקום.
"את לוקחת גלולות?" שאלתי, ליתר בטחון.
"לא אדוני" היא הפתיעה אותי.
"בת זונה" מלמלתי לעצמי, מקווה שהיא לא שומעת, ומשום מה זה גירה אותי עוד יותר והגברתי עוד יותר את הקצב, טוחן אותה בתנועות ארוכות וחזקות, "את מזדיינת הרבה בתיה?"
"לא אדוני" ואפילו באור החלש שבתא ראיתי שהיא הסמיקה.
"את אוהבת להזדיין?"
"כן" הגיעה התשובה המהירה.
"אז למה את" התחלתי לשאול לגבי הגלולות ונעצרתי, בתיה גמרה, הרגשתי את זה בכיווץ החזק של הנרתיק שלה סביב הזיין שמפמפם בתוכה, מה-"כן" החנוק שהיא פלטה ומהגוף שנמתח, "כן, כן, הנה!" היא סיננה, "כן, הנה זה, הנה זה בא, זה בא, בא!" וללא כדור התחתונים שבין שיניה אין לי ספק שהיא הייתה צועקת, "כן, הנה, תודה אדוני, תודה!"

הייתה לה גם פעם שניה אבל אז, עוד לפני שזה נגמר לה גם לי זה בא, עוד פמפום אחד או שנים, מושך את הרגע עד גבול היכולת וברחתי ממנה, שומע את גניחת האכזבה מפיה, אוחז בזיין הרטוב, משפשף ויורה, גומר עליה, מכסה את גבה בשפיך הלבן הסמיך והחם, ממלא את חלל התא באותו ריח זימתי של זרמה גברית רעננה.
לפני שנפרדנו היא מצצה לי, מציצה לשם הניקוי לא כדי להעמיד מחדש, מין עונש כזה שהייתי צריך לגמור בחוץ, אחר כך אני יצאתי והיא נשארה, חזרתי למקום וחיכיתי עד שגם היא תחזור ותיגש אלי.
"אדוני רוצה ממני עוד משהו?" היא שאלה בפנים אטומות.
"חשבון" עניתי, "ואת התחתונים שלך" הוספתי ברגע של שובבות.
קיבלתי חשבון ואת התחתונים שלה, בדיוק כמו שביקשתי, אחר כך היא החזירה לי את פתק האשראי לחתימה והלכה, חתמתי, טיפ לא השארתי, ורגע לפני שקמתי ללכת הכתה בי המחשבה שנכון, הרגע זיינתי, אבל זה לא זה, זה לא מספיק לי ואני רוצה עוד ו…גם ידעתי בדיוק איזה עוד אני רוצה.
על מפית כתבתי את הכתובת שלי והכנסתי לכיס, "את הטיפ שלך כבר קיבלת ממני" לחשתי לה כשעברתי לידה בדרך ליציאה.
"כן, אדוני" היא חייכה אלי, "תודה, אדוני" הוסיפה כשהיא מלווה אותי ליציאה, "אני מקווה לראות אותך שוב בקרוב, אדוני" חייכה, חיוך של אחת שקיבלה את עונתה.
"רק אם תקחי גלולות" חייכתי אליה חזרה והלכתי.

משם לגלידריה הדרך הייתה קצרה מאד, רגע חיכיתי בחוץ, עד שראיתי שהלקוח עזב ואז נכנסתי.
"שלום" היא קיבלה אותי בחיוך, "לאיפה נעלמת לי אתמול?"
"הם באו והיית עסוקה" תרצתי.
"חבל, רוצה שוב את הדיל המיוחד?" היא חייכה, "כדור פלוס כדור מתנה אם אתה נשאר לדבר איתי"
"מצטער, אני ממהר" חייכתי חזרה, בוחן שאף אחד לא מגיע ושולף את השעון של הודיני מהכיס, "רוצה לראות משהו יפה?" חייכתי אליה כשהיא הושיטה לי את הקונוס עם כדור הגלידה עליו, "תראי" הצגתי בפניה את השעון ולחשתי "סקס"
לשניה נראה לי שכלום לא קורה אבל אז היא הזדקפה והחיוך מעל פניה נעלם, "אדוני רוצה ממני עוד משהו" היא שאלה בהבעה רצינית כזאת, מדגישה את ה-ממני.
"מתי את גומרת?"
"בחצות אדוני"
"את לא יכולה קודם?"
"אני יכולה לבקש שיחליפו אותי ב…" היא הסתכלה בשעון שעל ידה, חושבת, "בעשר" השלימה, שזה עוד פחות משעה.
"מצויין, תבקשי, קחי" מסרתי לה את המפית עם הכתובת שהכנתי, "ברגע שמחליפים אותך תבואי, מהר! זה פה תכף, קומה שניה" הסברתי ויצאתי, לא מחכה לתשובה.

מירב, ככה היא סיפרה לי עוד בלילה הראשון בגלידריה שקוראים לה, הגיעה אלי קצת לפני עשר בלילה, "שלום אדוני" היא חייכה אלי כשפתחתי את הדלת, מתנשפת כמו אחרי ריצה, "הנה באתי, אדוני, הכי מהר שיכולתי" הוסיפה, "הבאתי לנו קצת גלידה" מסרה לי קופסה לבנה קטנה.
ישבנו במטבח ואכלנו, ככה, ישר מהקופסה עם שתי כפיות, מירב ידעה מה לבחור ואהבתי במיוחד את השוקולד מנטה והווניל טופי למרות שגם מגלידת התאנים התלהבתי.
הקולות מהחדר של ציפי לא השאירו ספק מה קורה שם, ידעתי שזה לא המאהב הנשוי שלה, הוא בערב שבת עם אשתו, אלא אחד מהסטוצים שהיא כל כך אוהבת לאסוף. "זאת השותפה שלי" חייכתי למירב, "מזיינים אותה!" הסברתי בקול הכי רגוע שיכולתי, "מנקנקים אותה".
לרגע היא פתחה זוג עיניים המומות, "כן אדוני" היא מילמלה והסמיקה.
"כמו שאני הולך לזיין אותך!" המשכתי במין אדישות כזאת ולקחתי עוד ביס מהגלידה.
"כמובן אדוני" באה התשובה הלא מפתיעה, "כל מה שתרצה אדוני" היא דקלמה שורות מטקסט שכאילו הוכתבו לה.
"ואת רוצה שאני אזיין אותך?"
"כן אדוני"
"כמה?"
"הרבה, אדוני"
"זה מגרה אותך השאלות שלי?" שאלתי כשראיתי איך הפטמות שלה בולטות מתחת לחולצת הטריקו ההדוקה שלבשה.
"כן אדוני" היא חייכה, "מאד אדוני"
"ומה את רוצה שאני אעשה לך?"
"שתזיין אותי, אדוני"
"לזיין כבר אמרנו, מה עוד"
"אהה" היא מילמלה, כאילו הפתעתי אותה, "שתדחוף את המכחול שלך לשפופרת שלי?"
"היית דתיה?" הפתעתי אותה.
"כן אדוני" היא הסמיקה, "אבל עכשיו כבר לא" הוסיפה במהירות כאילו פחדה "זה משנה?"
"לא" חייכתי אליה, מרגיע, "אבל תמשיכי, אני אוהב כשאת מדברת גסויות, תנסי שוב, יותר גס"
"ש… שתדפוק אותי אדוני?" שאלה כשהיא מחייכת, מנסה והפטמות שלה כאילו נעמדו עוד יותר, "שתטחן אותי אדוני?" המשיכה במרץ, כנראה שגם בעיניה זה מצא חן, "שתנקנק אותי אדוני!" והפעם זאת לא הייתה שאלה.

קמתי והכנסתי את הגלידה שנשארה למקרר, "אז בואי" הושטתי לה יד והובלתי אותה אחרי אל עבר החדר שלי, בער לי ואפילו לא טרחתי לסגור עד הסוף את הדלת מאחוריה, "תעמדי פה" הצבעתי על מרכז השטיח ואני התיישבתי על המיטה, מביט בה, מתכונן לקראת מה שאני כל כך אוהב לאחרונה, לראות אותן מתפשטות על פי הפקודה שלי, "עכשיו תורידי את החולצה!" התחלתי.
בגד אחר בגד אמרתי לה להוריד והיא צייתה. ברגע שהיא הורידה את חולצת הטריקו שלה הבנתי למה הפטמות שלה בלטו כל כך, החזיה שלה תמכה בשדיה הענקיים אבל לא כיסתה אותם, "מה?" היא שאלה למראה המבט המשועשע שלי כשהורידה גם את הג'ינס, תסכימו איתי שבחורה הלובשת תחתוני בוקסר גבריים זה מראה משעשע, "זה בגלל הקור מהמקרר גלידות" היא המשיכה והסבירה, "הוא מקרר לי ת'טוטה" חייכה לעברי במבוכה.
קודם הוריתי לה להוריד את התחתונים, לחשוף את מברשת הערווה המעוצבת שלה, מסופרת בצורת משולש המצביע אל עבר חריץ הכוס שלה, "תסתובבי" אמרתי לה והיא הסתובבה, לאט, נותנת לי לבחון אותה מכל הצדדים, לראות את הישבן המוצק שלה, רגע עוד הבטתי בה ככה, מסתובבת, מרגיש איך הזיין שלי מאיים לפרוץ ממכנסיי, ואז השלמתי "עכשיו תורידי את החזיה!"

וואו, איזה שדיים היו לה, ענקיים! בולטים במיוחד לאור הגוף הקטן והמותניים הצרות, זוג שדיים מפוארים שאומנם לא עמדו זקופים כמו קודם, כשנתמכו עם החזיה, אבל גם כך עמדו לתפארת, "תקפצי!" בדקתי אותה והיא קפצה, קפצה והשדיים שלה קופצים איתה.
"אם אתה רוצה לדעת אז אין בהם סיליקון" היא כאילו קראה את מחשבותיי, ממשיכה לקפוץ, "אפילו לא מיליליטר אחד" חייכה.
הייתי חרמן בטרוף, עמד לי כמו טיל, במהירות קמתי והתחלתי להתפשט, יותר נכון לקרוע את הבגדים מעלי, "תשכבי על המיטה!" פקדתי עליה תוך שאני מוריד את מכנסיי, "על הגב! כן, ככה. עכשיו תפתחי ת'רגליים! חזק!"
ראיתי את העיניים שלה נפערות לרווחה כשהיא ראתה מה מחכה לה, מה שעמד לי שם בין הרגליים לא היה סתם זיין, מה שעמד לו שם בין רגליי הייתה מפלצת, שטרונגול גדול ומכובד…

חלק ד

מירב שכבה על המיטה ברגלים פתוחות והעיניים שלה פעורות לרווחה, "וואו" היא לחשה כשראתה מה מחכה לה, מה שעמד לי שם בין הרגליים לא היה סתם זיין, מה שעמד לו שם בין רגליי הייתה מפלצת, שטרונגול גדול ומתוח, "את זה את הולכת לחטוף" חייכתי ואחזתי בו בידי, מציג את זקפתי בפניה בתנועה גסה, "מוכנה?"
"כן אדוני" היא מהרה לענות, מפשקת חזק יותר את רגליה.

עליתי עליה, לא בדקתי לה שמן, זה לא עניין אותי אם היא מוכנה, עניין אותי רק לדחוף לה ת'זיין בין הרגליים ולדפוק אותה, לזיין לה ת'צורה כמו שאומרים וזה בדיוק מה שעשיתי, עליתי עליה, מועך את גופה הקטן תחת גופי, מרגיש את השדיים הגדולים והרכים שלה נמחצים אל החזה השרירי שלי, לא הייתי צריך לכוון ת'זיין עם היד, הוא ניווט את עצמו לבדו לנמל היעד, נמשך אל חריץ הכוס שלה כמו דבורה לצוף ובלי לחכות לאישור נעצתי את חרבי השלופה עמוק בטוטה שלה, כמו שהיא קראה לו.
היא הייתה מוכנה, אין ספק, החלקתי בתוך הנרתיק הרטוב והחם עמוק לתוכה, חודר ומרגיש את קירות הווגינה הצרים מתהדקים סביב הזיין הגדול שלי, עוד נעיצה חזקה וגניחת הנאה ארוכה נפלטה מפי שנינו, "כן!" חזק משותף של תאוות בשרים צרופה, "כן, זה טוב" היא המשיכה וגנחה כשהתחלתי לפמפם בתוכה, מרימה ומותחת את הרגליים לצדדים ואני חדרתי עוד קצת.
מהחדר של ציפי התחזקו הגניחות, מישהו שם נתן לה טיפול יסודי ואני התחרמנתי עוד יותר, זיינתי את מירב מהר וחזק, טוחן אותה, "אני רוצה לשמוע שאת נהנית" לחשתי לה באוזן, "יותר ממנה!".
"כן, זה טוב" היא הכריזה בקול, "כן, תמשיך, כן!!"
"יותר חזק"
"כן, זה טוב" היא צעקה בתשוקה.
"עכשיו גם יותר גס!"
לרגע היא עצרה, אולי חשבה, "אני מתה על השמוק שלך" היא צעקה פתאום, "כן, זה טוב איך שאתה מזיין אותי" המשיכה, "כן, הנה, אני באה!" הכריזה בקול, "כן, אמא'לה, אני גומרת! אני באה! אני משפריצה!!" ומהכיווצים החזקים של הכוס שלה היה ברור שהיא לא מזייפת.

ציפי גמרה בחדר הסמוך, היא דאגה שאשמע את זה, אחר כך היא השתתקה אבל אצלנו הקונצרט המשיך, טחנתי את מירב דק דק, ישבני עלה וירד והזיין שלי החליק בתוכה כמו מכונה משומנת היטב. מירב דאגה שציפי תדע מזה, שתבין כמה טוב אני עושה לה שם בטוטה שלה רק שיש לזה גם חסרון, כל התאורים שלה גירו גם אותי והרגשתי איך הר הגעש שלי עומד להתפרץ.
"אני מקווה שאת לוקחת גלולות" לחשתי באוזנה למרות שלא הייתה לי כל כוונה לברוח גם אם היא תגיד לא, פעם אחת היום הספיקה לי.
"לוקחת, אדוני" היא הרגיעה אותי והתשוקה נשמעה היטב בקולה.
"יופי ואת יודעת מה אני הולך לעשות לך?"
"לא אדוני"
"לגמור לך ב-טוטה"
"כן אדוני, תודה אדוני" היא הפתיעה אותי, "כן, אני מזמינה אותך לגמור בתוכי" צעקה בקול, "כן אדוני, תשקה את גינת האגוז שלי" ציחקקה, מחבקת אותי ברגליה ונצמדת חזק, "כן, ככה, כן!! תודה" היא צעקה באקסטזה כשגמרתי בתוכה, ממלא את הווגינה שלה בזרמה גברית לבנה וחמה.

בחדר השני ציפי התחילה עוד סיבוב. "אם היא יכולה גם אני יכול" חשבתי לעצמי והורדתי את מירב למצוץ לי, להעמיד לי את הזיין מחדש, שוכב על הגב, מביט בה, נותן לה לעבוד והיא לא הייתה צריכה להתאמץ הרבה כדי שהגבר-גבר שלי יהיה מוכן שוב לפעולה.
"איך את הכי אוהבת?" שאלתי אותה.
"בדוגי"
"גם אני" ציחקקתי, "יאללה תעמדי"

אותו לילה דפקתי אותה עוד פעמיים. בפעם הראשונה בדוגי-סטייל כמו שהיא ביקשה, היא על המיטה, על ארבע, ואני עומד מאחוריה, אוחז במותניה ומזיין אותה בהנאה.
הזיין שלי החליק בתוכה, הופך את אנרגית החיכוך לזרמי הנאה המשוגרים בגופי ובגופה, ישבני נע קדימה ואחורה ובכל פעם כזאת אגני מכה בישבנה ומרעיד לה את השדיים הגדולים שלה, תלויים תחתיה ומתנדנדים לכל עבר.
גניחות התאווה שלה הרעידו את החדר, תאורים קולניים וגסים של מה אני עושה לה וכמה שזה טוב לה, מודיעה ברבים שהיא גומרת וכמה זה מחרמן אותה, בדיוק כמו שדרשתי ממנה, דואג שציפי תדע.
הקולות מהחדר של ציפי נעלמו, כנראה שהם גמרו שם, גם אני הייתי כבר קרוב לקטרזיס, אחזתי חזק במותניה ותקתקתי אותה, זיון חזק ומהיר כמו שאני אוהב ולפי התגובות שלה גם היא חגגה, הגמירה של שנינו הגיעה ביחד, מודיעים על כך בקול, נצמדתי הכי חזק לאחוריה, נכנסתי בה הכי עמוק שהצלחתי ו…השפרצתי, גומר בהנאה במעמקי הכוס שלה.
הפעם השניה, השלישית לאותו הלילה, הייתה אחרי ששלחתי אותה להכין לנו קפה, לבושה רק בחולצת הטריקו שלי שעליה נראתה כמו שמלה ארוכה, שתינו, אחר כך היא שוב העמידה לי אותו במציצה, נותנת לי להרגיש את החום שהשאיר הקפה בפיה, "עכשיו את תעשי את העבודה" ציחקקתי כששוב היה לי מה להציע לה ונשכבתי על הגב, "יאללה, בואי שבי לי" והיא לא הייתה צריכה הסברים נוספים, עולה ומשתפדת לי על התורן שהתרומם בגאון בין רגליי, "כן!" היא גנחה בחוזקה כשהיא יורדת ומתיישבת עלי, יורדת ודוחפת לעצמה את כל הזיין עמוק לכוס הרטוב והחם שלה.
שכבתי, כפות ידי משולבות מאחורי העורף, והבטתי בה דוהרת לי על הזיין, עולה ויורדת ושדיה הגדולים קופצים ומשתוללים, "זה טוב?" חייכתי אליה.
"כן אדוני" היא גנחה בתשוקה.
"אז למה לא שומעים את זה?"
"סליחה אדוני" היא מלמלה במבוכה והתחילה לגנוח, בקול, מתחילה בהברות לא ברורות, אחר כך באו ה-כן-ים התאוותניים ואז התפוצצה בתוכה האורגזמה, צווחת ומודיעה בקול שהיא גומרת.
לרגע היא עצרה אבל אני דרבנתי אותה להמשיך, להמשיך לדהור ולהמשיך לגנוח, ה-כן-ים הפכו למשפטים, תאורים של כמה זה טוב לה, משתמשת במילים גסות, בדיוק כמו שאמרתי לה לעשות.
גם אחרי הגמירה השניה שלה לא הרשתי לה להפסיק, הייתי קרוב והרמתי אותה לגובה, מגביה את ישבני ואותה היושבת עלי, מרגיש איך הלבה מתחילה לטפס בהר הגעש שלי, ואז, בלי שאני אבקש, היא התחילה לשחק לעצמה בפטמות, ממוללת אותן בין אצבעותיה וגונחת בקול, "כן!" לא יכולתי להתאפק והרמתי את ישבני ואותה עוד קצת לגובה, "כן בואי" המשכתי באותן גניחות תאווה שלי והרגשתי איך קירות נרתיקה מתכווצים סביב הזיין שלי שבתוכה, "כן, הנה!" וראיתי גם על פניה שהיא מגיעה לשיא, "הנה! קחי!!" גמרתי, משפיך ומתלכד עם הגמירה השלישית שלה.

שלחתי אותה הבית בלי התחתונים, שומר לי אותם למזכרת. הפעם כבר הייתי פחות ג'נטלמן, ליוויתי אותה אבל רק עד הדלת וברגע שסגרתי והסתובבתי ראיתי את ציפי יושבת על הספה בסלון, עטופה בחלוק משי פרחוני ומביטה בי.
"צווחנית הזאתי שהבאת" היא חייכה לעברי.
"למה את דיברת בשפת הסימנים עם ההוא שעשה אותך" עקצתי חזרה במה שנראה שהופך כבר למסורת, "דרך אגב, איפה הוא?"
"הלך" היא חייכה, "עשית לו רגשי נחיתות עם הביצועים שלך" והחיוך על פניה התרחב, "ורק שתדע שאתה חייב לי"
"חייב לך מה?"
"רציתי עוד אחד אבל הוא היה מותש"
"גם אני" הצבעתי לעבר הזיין הישן מתחת למכנסי ההתעמלות שלבשתי.
"את זה תשאיר לי!" היא ציחקקה, "כשציפי רוצה ציפי מעמידה"
"אבל…" עוד ניסיתי.
"בלי אבל ובלי חבל" היא קמה והחלוק שלה נפתח, מגלה שאין לה כלום מתחתיו, "בוא, אני רוצה כמו שעשית לה" היא ציחקקה, "לרכב עליך"
"מה?" כמעט התעלפתי, "הצצת?"
"כן" היא אמרה בקול מתמם, "הדלת הייתה קצת פתוחה והגניחות שלכם" עצרה ולא המשיכה, "למה?" עברה לשאלה, "הייתי ילדה רעה?"
"מאד" עניתי, "וילדה רעה מענישים!"
כנראה שירדתי לסוף דעתה כי היא חייכה באושר, "איך?" היא נכנסה למשחק, "אולי ספנקינג?"
רק מהרעיון התחילה לי התעוררות בין הרגליים, "כן" אמרתי, מתיישב על הכורסה, "תשכבי לי על הברכיים!"

הפלקתי לה, פליק מצלצל על כל אחד מפלחי ישבנה, וזה חירמן אותי! ציפי שכבה לי ככה על הברכיים, פלחי ישבנה הלבנים פרוסים לפני וטביעת כף ידי צבועה באדום בוהק על כל אחד מהם, "תתכונני" לחשתי, מבין שהיא יודעת שזה מדליק אותי, שהיא מרגישה את הזיין המתרומם ונמחץ אל גופה והפלקתי לה שוב, עוד חמסה אדומה על פלח ישבנה הימני ומיד אחריו עוד מכה, לפלח ישבנה השמאלי, שלא ירגיש מקופח.
"אייה'לה" היא ציחקקה, "אספי" היא פנתה אלי בקול מתפנק ופתאום האסף הפך לאספי, "סבסד לי"
"למה מה?" ניסיתי לשוות לקולי טון כועס, "ילדה רעה" הפלקתי לה שוב כשאני דואג לאיזון, מכה לכל פלח ישבן מרטט.
"אייי, אספי" היא שוב התפנקה למרות שהמכות היו יותר מצלצלות מכואבות, "אני מבקשת סליחה"
"ולא תציצי לי יותר?"
"אהה" ולפי הציחקוק שלה הייתה ברורה התשובה.
"איי, אסף!" היא שפשפה את ישבנה אחרי עוד זוג פליקים שלי, "סליחה, תוותר לי"
היא לא אמרה שלא תציץ יותר אבל פתאום זה לא היה לי חשוב, מצא חן בעיניי המשחק הזה, היא מציצה ואני מפליק לה, גם עמד לי! זקפה גדולה ונוקשה שדקרה בגופה, שטרונגול שמחפש בית חם להכנס לתוכו, "אם עוד פעם תציצי לי אני שוב אפליק לך" אמרתי לה ועזרתי לה לקום, "פה, אצלך או אצלי?" חייכתי לעברה, רואה את המבט המתרשם והחושק שהיא שלחה לזקפה שהזדקרה בין רגליי.

עשינו את זה אצלה במיטה, נתתי לה לדהור עליי, להשתפד ולרכב לי על הזיין, לעלות ולרדת עליו כמו סוסי העץ בקרוסלה שבפארק השעשועים, בדיוק כמו אצל מירב גם אצלה השדיים קפצו להם וגם היא גנחה בקול, מתארת בקול כמה טוב הזיין שלי עושה לה.
"רק שתדע שזה לא דוחה לך את התשלום ביום שני" היא ציחקקה אחרי שתי גמירות קולניות שלה, ממשיכה לדהור אבל מתחילה להתנשף.
"לא צריך" עניתי, מרגיש שהנה זה בא לי, "אני מרים אותך!" הודעתי לה, מרים את ישבני ואיתו אותה היושבת עלי למרות שהיא הייתה הרבה יותר כבדה ממירב, "אני מרים אותך!" צעקתי, מרגיש שהנה זה מתפרץ לי, "אני גומר" צרחתי במין אקסטזה כזאת ויריתי מטח ראשון שלזרמה גברית חמימה בתוכה.

אותו לילה ישנתי במיטה שלה, לא היה לי כוח לעבור למיטה שלי, בבוקר היא העירה אותי עם כוס קפה וקרואסון למיטה, "עבד קשה" היא ציחקקה, שולחת מבט חמדני לגבר-גבר הישן בין רגליי, "קח" הושיטה לי את המגש אחרי שהתיישבתי ונשענתי אל גב המיטה, "מגיע לך"

הייתי מותש, סחוט, חזרתי לחדר שלי ונרדמתי שוב עד הצהרים. אחר כך הלכתי לשפת הים, לנצל את השמש החורפית, ישבתי וקראתי בשקיקה את "הנערה שבעטה בקן הצרעות", ספר ההמשך של "הנערה ששיחקה באש", האחרון בטרילוגיה המותחת של סטיג לרסון השבדי.
גם בערב לא יצאתי, ישבתי וראיתי טלוויזיה, ביום ראשון חזרתי מאוחר מהעבודה ושכבתי במיטה לגמור את הספר, היו לי מחשבות לצאת לתפוס לי זיון אבל בסוף ויתרתי, נתתי לו לנוח, שומר כוח לערב הבא.

ביום שני, כשחזרתי מהעבודה, ציפי חיכתה לי בסלון. "אספי" היא הושיטה לי יד, מחייכת אלי, "איפה הכסף?"
"מצטער" עניתי, משחק את המשחק שהפך להרגל, "רק עוד יומיים יהיה לי את הכסף".
"אז תצרך לשלם לי את ריבית הפגורים שקבענו" היא השיבה לי עם חיוך גדול על השפתיים.
"קבענו?" התממתי, "אני לא זוכר שיש סעיף כזה בחוזה" כמו תמיד וכמו תמיד גם קיבלתי את התשובה ממנה, "קבענו! דה פקטו קבענו! בדיוק כמו ששלמת בכל הפעמים הקודמות"

לא התווכחתי, בעצם אני חושב שרציתי את זה בדיוק כמוה למרות שהפעם יש הבדל רציני כי זיינתי בלי הכרה ולא היה לי חוסר, "איך?" שאלתי אותה למרות שלא היה לי ספק מה תהיה התשובה.
"איך מה?" היא ציחקקה, עוד חלק מהריטואל הקבוע שלנו.
"איך את רוצה שאני אעשה אותך?"
"אהה" היא חייכה ועצרה, "תתפשט!" וגם היא התחילה להתפשט, "הנה פה" ירדה אל השטיח ונשכבה על הצד, מרימה רגל באוויר ופותחת לי את הדרך אל חריץ התענוגות שלה, "בוא אסף, בוא תעשה אותי"
התפשטתי ונשכבתי לידה, נצמד אליה כפיות והיא, במין חוסר סבלנות, שלחה יד והובילה את הזיין המתוח שלי לפתחה, "יאללה, בוא גבר, בוא ת'זיין אותי" עברה לגסויות ו…חטפה את כל הזיין, בדיוק מה שהיא רצתה.

נצמדתי אליה, מחבק ומשחק לה בציצי, ישבני נע קדימה ואחורה והזיין שלי החליק במהירות בין שפתי הכוס המגורות שלה ו…האורגזמה הראשונה שלה לא אחרה לבוא, ציפי קיבלה את עונתה בפעם הראשונה, גומרת בגדול, "וואו" היא מילמלה, "הייתי צריכה את זה" הוסיפה כאילו לא זיינתי אותה רק ביום שישי, "אספי" היא התפנקה, "רוצה שאני אסתובב?"
"דיר באלאק אסף, לא בתחת!" היא הזהירה אותי כמו תמיד כשהיא נשכבת על הבטן ומפשקת חזק בידיה את פלחי ישבנה, פותחת בפני את הדרך בעוד תנוחה שהיא אוהבת כל כך. עליתי עליה, נשכב על גבה ומועך אותה תחת גופי, "קחי" כיוונתי את הזיין המשומן שלי ונעצתי אותו חזרה אל הכוס הרטוב שלה, ממשיך באותו פמפום מהיר וחזק, שומע את הגניחות החזקות ומרגיש שהיא עוד רגע היא שוב גומרת, אני גומרת!!" היא צרחה ואני, כמו ברפלקס מותנה, שוב הצטרפתי אליה, נמתח ויורה בתוכה צרור ארוך של זרמה גברית רעננה.

שכבתי לצידה על הגב, יודע שעוד רגע יבוא ההמשך, "פעם אחת לא מספיקה לריבית שאתה חייב לי" היא ציחקקה כמו תמיד.
"אני מותש, שיחקתי את המשחק, "תראי" הצבעתי על האיבר הרטוב והרופס שנח לו בין רגליי.
"ציפי רוצה ציפי מעמידה" היא אמרה בקיצור והתחילה לשפשף לי, גוחנת לעברי, מתעלמת מהקוקטייל המצפה את הזיין שלי ועוברת למציצה, "רואה" היא אמרה בגאווה כשהוא נעמד, "בוא" היא הובילה אותי למיטה שלה, נעמדת בדוגי על שפת המיטה כמו תמיד, כאילו התנוחות לתשלום הריבית כתובות בחוזה ואסור לשנותן, "אסף! לא בתחת!" היא הזהירה אותי כשלרגע היה נדמה לה שאני מכוון לחור הלא נכון מבחינתה, "כן!" היא גנחה בתשוקה כשדחפתי לה את כל הזיין, "כן, תמשיך, ככה"
זיינתי אותה אבל המחשבות שלי היו במקום אחר, האיסור הזה שלה דווקא יותר גירה אותי, הביקור בדלת האחורית שלה הפך פתאום ליעד מועדף, משהו שאני חייב להשיג אותו ומהר ואז, בבת אחת, נפל לי האסימון וידעתי בדיוק מה אני הולך לעשות, עוד הלילה.
הכיווצים האלה של הכוס שלה סביב הזיין שלי הפכו חזקים יותר וידעתי שציפי גומרת, גם אני הייתי מגורה בטרוף ואחזתי חזק במותניה וטחנתי אותה, מפמפם בה מהר וחזק, הזיין שלי שנמתח עוד יותר נע בתוכה כבוכנה משומנת, "אני בא!" הודעתי לה, "הנה אני בא!" חזרתי בקול חזק אם היא לא שמעה במקרה, "הנה!" נצמדתי חזק לאחוריה, תקוע הכי עמוק ולא זז, "הנה!" נצמדתי עוד יותר חזק, "אני גומר!!" השפרצתי, ממלא את הכוס שלה בשפיך הלבן והחם שלי.

"יש גלידה במקרר" אמרתי תוך שאנחנו מתלבשים חזרה.
"כבר אין" היא ציחקקה, מסדרת את הציצים הגדולים שלה בחזיה ולובשת חזרה את החולצה שלה, "גמרתי אותה, חשבתי שהשארת אותה בשבילי, לא היה פתק לא לגעת".
לא מתווכחים עם בעלת הבית שלך בגלל קצת גלידה, בטח לא כשאתה זומם מזימות ובמיוחד שאת התרוץ על הפתק אני המצאתי כשגמרתי לה פעם את הקוטג', "אז תעשי לנו קפה במקום, אני מקווה שאת הפתי-בר לא גמרת" ציחקקתי, "אני כבר חוזר"
לרגע עוד היססתי, יושב על המיטה שלי וחושב, בכל אופן היא בעלת הבית שלי ואם זה לא יצליח אני עלול למצוא את עצמי ברחוב או יותר גרוע חוזר לאמא עם הזנב בין הרגליים, אבל אז החשק גבר על ההגיון ושלפתי את השעון של הודיני מהמחבוא שלו, עמוק במגירת התחתונים שלי, והכנסתי אותו לכיס.
כשחזרתי למטבח הקפה כבר היה מוכן, חבילת פתי-בר וקופסת שוקולד למריחה "השחר" היו מונחים על השולחן אז הוצאתי סכין מהמגירה כדי למרוח, אין כמו סנדוויץ' של שני ביסקוויטים פתי-בר ושוקולד מרוח בינם.
ישבנו ושתינו, אחרי הסנדוויץ' פתי-בר הראשון בא השני, השעון צרב בכיסי, כאילו מת כבר לצאת, אבל אני עדיין הססתי.

אם הייתי צריך סימן כדי להתחיל דווקא ציפי הייתה זאת שסיפקה לי אותו, "תגיד אסף" היא חייכה לעברי, "נכון שאתה מת להכניס לי בתחת?!?"
ברגע הראשון הייתי המום, גם מהשאלה ועוד יותר מצרוף המקרים, "כן" הסמקתי, לא רואה טעם לשקר.
"תשכח מזה!" היא ענתה בתקיפות ופרצה בצחוק, "זה לא שלא ביקרו לי שם כבר" עצרה לשניה, בוחנת את התגובה שלי והמשיכה, "אבל אני שומרת את זה רק לירון, המאהב הנשוי שלי" היא חייכה לעברי את החיוך הזימתי שלה, "וגם הוא, רק אם הוא מביא לי מתנה יפה ויקרה".
בא לי להגיד לה משהו לא יפה על מי שעושה מין תמורת כסף אבל התאפקתי, מזכיר לעצמי שוב שהיא בעלת הבית שלי, אבל באותה שניה בדיוק כל החששות שהיו לי נמוגו באחת, "ציפי" פניתי אליה תוך שאני שולף את השעון של הודיני מהכיס, מרגיש איך הזיין שלי מתעורר ומתחיל לעמוד מחדש, "תגידי, הראיתי לך כבר כמה יפה השעון שקניתי בשוק הפשפשים?"
"הראית כבר" היא חייכה בלי להביט בו, "מניאק, בגללו אני מנקה את השרותים במקומך"
"לא, תראי" התקרבתי אליה יותר, מציג לה אותו מקרוב וברגע שמבטה ננעץ בו לחשתי לה באוזן "סקס!".

הרגע הזה, מהלחישה "סקס" ועד שזה עובר במסלול אוזן-מוח והן מגיבות, נראה לי תמיד כנצח למרות שזה פחות משניה וזה בדיוק מה שקרה גם הפעם, לדעתי החסרתי פעימה עד שהיא הביטה בי, החיוך על פניה נמחק והבעה רצינית החליפה אותו, "אדוני רוצה ממני משהו?"
אין לי ספק שבאותו רגע חייכתי מאוזן לאוזן, הרגע הגדול התקרב בצעדי ענק אבל הגבר-גבר שלי עדיין לא היה בשיא יכולתו.
אומנם יכולתי להגיד לה למצוץ לי, זה שמציצה טובה מעמידה לי אני יודע, אני גם יודע שציפי יודעת למצוץ, אבל החלטתי לא למהר אלא לנצל את הרגע ולהתעלל קצת בבעלת הבית שלי, "בואי אחרי לסלון" קמתי והיא אחרי.
"תעמדי שם" התישבתי על הכורסה והעמדתי אותה מולי.
"כן אדוני" היא נעמדה במקום שסימנתי לה, עומדת ישר, מתוחה, ומחכה לפקודה.
"מעכשיו את תקראי לי אדוני ואני אקרא לך ביץ' או אוכלת בתחת!" הודעתי לה, מחייך.
"כן אדוני" היא ענתה אוטומטית.
"אז איך קוראים לך?"
"ביץ', אדוני"
"ואיך עוד?"
"אוכלת בתחת, אדוני"
"יופי, ועכשיו, בכל פעם שאני מוחא כפיים, את מורידה בגד"
"כן אדוני"
מחאתי כף וציפי הורידה במהירות את החולצה שלה, "לא ככה, ביץ'!" גערתי בה, "תלבשי שוב!" חיכיתי עד שתלבש את החולצה, "אני רוצה שתגרי אותי ביץ', שתעשי סטריפטיז"
"כן אדוני, סליחה אדוני" היא התנצלה.
שוב מחאתי כף, הפעם היא הורידה לאט, מזמזמת לעצמה שיר ונעה על פי המנגינה.
אין ספק שהתגריתי, בגד אחר בגד היא פשטה, משתדלת לחרמן אותי, "כן, יופי" החמאתי לה כשהיא העבירה את החזיה שהורידה בין רגליה מניעה אותה קדימה ואחורה ומשפשפת לעצמה את שפתי הכוס בתנועה מתגרה.
כשציפי גמרה להתפשט, עומדת מולי עירומה, עמד לי תותח אבל עדיין רציתי יותר לפני שאני תוקע אותה מאחור, "לכי תביאי את כל צעצועי המין שלך, ביץ'"
חשבתי שהיא תחזור עם צעצוע אחד, אולי שנים, ולא ציפיתי לכל הצעצועים שהיא הביאה, היו שם שלושה ויברטורים מסוגים שונים, אחד מהם ארוך וגמיש, דילדו דו-ראשי שמשני צידיו ראש עטרה ואחד רוטט על סוללות, שני באט-פלאגים, ביצת תאווה סינית עם שלט, שרשרת חרוזי תאווה וחגורת סטראפאון עם תותב שחור מרשים.
"מה את עושה עם כל אחד מהם?" שאלתי בחיוך והיא התחילה להסביר לי רק שסתם דיבורים לא הספיקו לי וברגע שהיא הגיעה לויברטור הרוטט דרשתי ממנה שגם תדגים!
ציפי עמדה על הברכיים לפני ואוננה עם הויברטור, הפנים שלה מופנות אליי, הרגליים שלה מפושקות חזק, אוחזת בשתי ידיה את הויברטור הרוטט ומזיינת את עצמה, מזיינת וגונחת בקול, גניחות הנאה תאוותניות.
"עצור!" ציוויתי רגע לפני שהיא גמרה וראיתי את האכזבה על פניה אבל היא צייתה, "בשביל מה זה?" הצבעתי על הדילדו הדו-ראשי.
"זה אדוני" היא הסמיקה, בולעת רוק, "זה כשאני עושה את זה עם אשה"
"עם אשה?"
"כן אדוני, לפעמים אני עושה את זה עם רינה"
"רינה? רינה שאני מכיר… ביץ'"
"כן אדוני, התחלנו עוד בתיכון ואנחנו ממשיכות, אנחנו לא לסביות אבל פעם בחודש אנחנו נפגשות, מפגש בנות כזה, ועושות את זה"
רציתי לחקור אותה יותר אבל הזקפה שלי אותתה לי שהנה באה הרגע, "תכניסי לך את ביצת ההפתעה" ציחקקתי, מצביע על ביצת התאווה הסינית.
הבטתי בה, עדיין עומדת על הברכיים, ציפי התרוממה מעט, אחזה בביצת התאווה והחליקה אותה לתוך הכוס שלה, "עכשיו תני לי ת'שלט" חייכתי, מושיט יד, והיא מסרה לי את השלט של הביצה, "בואי נראה איך זה עובד" מלמלתי לעצמי והפעלתי, ציפי קפצה, כנראה שהפתעתי אותה, אחר כך נרגעה ורגע אחרי התחילה לחייך, "תודה אדוני"
הפסקתי, היו לי תכניות אחרות, וראיתי את האכזבה על פניה, "בואי" קמתי, מושיט לה יד, עוזר לה לקום ומוביל אותה אחרי לעבר החדר שלה, ציפי הלכה קצת מוזר, ברגליים סגורות, כאילו מפחדת "להטיל" את הביצה שבתוך הכוס שלה.

"אני הולך לדפוק אותך בתחת, ביץ'" הודעתי לציפי כשהגענו לחדר שלה.
"תודה אדוני"
"ואת מסכימה?"
"כן אדוני" היא ענתה במהירות.
"אז תראי לי איך הוא דופק אותך בתחת המאהב שלך, יא אוכלת בתחת" פקדתי עליה.
"כן אדוני" היא נשכבה על הבטן על גבי המיטה שלה, דוחפת את הכרית שלה מתחת לאגן ומגביהה את ישבנה, ציפי פתחה את רגליה, כאילו מכינה לי מקום לעמוד בינם, סידרה לעצמה עוד כרית תחת הראש ושלחה ידים לאחור, מפשקת בחוזקה את פלחי ישבנה הגדולים וחושפת בפני את פי הטבעת המכווץ שלה.
"מוכנה?" שאלתי, מתחיל להתפשט.
"כן אדוני"
אני חייב לצלם אותה ככה חלפה פתאום מחשבה בראשי ולקחתי את האייפון שלי, פתחתי את המצלמה, העברתי לוידיאו והתחלתי לצלם, "את מרשה לי לצלם אותך?" שאלתי במין סרקזם כזה.
"כן אדוני" היא לא היססה וענתה.
קודם צילמתי אותה מרחוק, אחר כך עברתי וצילמתי את הפנים שלה, משם המשכתי וירדתי לאורך גופה, מוודא שרואים את הציצי הלחוץ למיטה, שוב מתרחק ומצלם את התחת שלה "ממעוף הציפור" וכמו בסרטי הטבע מתחיל לרדת, מתקרב אל פי הטבעת המכווץ שלה עד שהוא מילא את כל התמונה ושוב התרחקתי.
"עכשיו תזמיני אותי לזיין אותך בתחת" ציחקקתי תוך שאני פותח את החגורה במכנסיי ביד אחת ובשניה ממשיך לצלם, מתרכז דווקא בפניה.
"אדוני מוזמן" היא מיהרה להכריז.
"מוזמן למה? ביץ'" הפלקתי לה בידי הפנויה על ישבנה.
"מוזמן ל…" היא נתקעה לרגע, "מוזמן לזיין אותי בתחת אדוני" השלימה בקול אחרי היסוס קל.
"תתכונני ביץ'" הורדתי את התחתונים שלי והראיתי לה מה היא הולכת לחטוף ממני, "תתכונני יא אוכלת בתחת" עליתי על המיטה ונעמדתי על ברכיי בין רגליה, שוב מתרכז בצילום אחוריה מלמעלה רק שהפעם גם ראו את כל הזיין שאני מייעד לה, "אני הולך לדפוק אותך בתחת, ביץ'" סיננתי במין רשעות כזאת בין שיני והפסקתי לצלם, מניח את האייפון בצד ונשכב עליה, מכוון את קצה הזיין המתוח דווקא אל בין שפתי הכוס שלה, "קודם נשמן אותו קצת" ציחקקתי ותקעתי לה אותו לכוס, מעט, עד שביצת התאווה שדחופה לה שם עצרה אותי, טובל ומרטיב את העטרה ומוציא, "ועכשיו נעבור לדבר האמיתי" גיחכתי, מכוון בידי את ראש הזיין אל פי הטבעת שלה, "אני הולך להכנס בדלת האחורית שלך" לחצתי ת'זיין, פותח מעט את הדרך ומרגיש איך היא מפשקת את פלחי ישבנה חזק יותר, מתכוננת, "אני הולך לתקוע אותך בכניסת המשרתים שלך, ביץ'" ציחקקתי ו…נעצתי!

הרגשתי איך ציפי נמתחת תחתיי, "איי!!" נפלט לה ומייד היא נשכה את הכרית שהניחה תחת ראשה, לרגע היא התנגדה לי, תגובה בלתי נשלטת של פי הטבעת שלה, ואז נפרצה החומה וכל הזיין שלי חדר עמוק לתחת שלה, מתחכך בפי הטבעת שנמתח, נכנס ומרגיש את ביצת התאווה החבויה בכוס שלה.
שכבתי עליה ככה, כשכל הזיין שלי תקוע עמוק בישבנה, לא זזתי, נתתי לה להתרגל לפולש שחדר לתוכה, "תקעתי אותך בתחת! ביץ'" הודעתי לה, כאילו היא לא יודעת, "פתחתי את הדלת האחורית שלך ונכנסתי" ציחקקתי, מרגיש איך לאט לאט גופה הולך ונרגע, "פתחתי ועכשיו אני אדפוק אותך" התחלתי לפמפם בה, התחלתי לאט והגברתי את הקצב, מרגיש את ביצת התאווה הנוקשה הנלחצת אל הזיין שנע בישבנה ואת פי הטבעת המשתפשף בזקפה הנכנסת ויוצאת, שולחת גלי חום בגופי ובגופה.

חגגתי, אין לי מילה יותר טובה לתאר את הכיף הזה של לדפוק את בעלת הבית שלי בתחת, גם התחושה הנעימה של הזיין המשתפשף לו בפי הטבעת המכווץ ובביצת התאווה הנוקשה שבתוכה, וגם הידיעה שאני עושה את מה שהיא לא מרשה לי, שנאמר פירות גנובים ימתקו.
ידעתי שאני לא אחזיק הרבה זמן מעמד בזיון כזה והמשכתי בתוכנית שלי, לחצתי על הכפתור בשלט וביצת התאווה שבתוכה התחילה לרטוט!
"אמא'לה, אני גומרת!" היא פרצה בצרחה והיה ברור שהיא לא מזייפת, "כן, הנה, הנה, זה בא!!" היא המשיכה, "הנה, עוד אחד, עוד אחד בא!" היא הודיעה, גומרת בפעם שניה עוד לפני שהראשונה נרגעה, "אלוהים, אני שוב גומרת" כל גופה נמתח והיא פרסה את ידיה לצדדים ואחזה באגרופיה בסדין, מושכת, "אלוהים! אני מתה!" ציפי התנשפה בכבדות.
לא רק היא גמרה, גם אני, הרטט הזה של ביצת התאווה שבתוכה גמר אותי סופית, "קחי!" נמתחתי כולי, מועך אותה בחוזקה תחת גופי, "קחי!" נעצתי את עצמי חזק יותר בישבנה, "קחי!" צרחתי בשלישית והשפרצתי, מלאתי את ישבנה בשפעת השחיינים שלי, יוצאים למסע ללא מטרה.

שכבתי לצידה, מתנשף, "זיינתי אותך בתחת" אמרתי במין גאווה כזאת. ציפי שתקה. "אמרתי שזיינתי אותך בתחת, ביץ'" גערתי בה.
"תודה אדוני" היא מילמלה.
"את יודעת מה את? ביץ'"
"אוכלת בתחת? אדוני"
"כן, אוכלת בתחת" והייתה לי מין כזאת הנאה להגיד לה את זה. הייתי ממשיך להתעלל בה אבל היה כבר מאוחר ומחר יש לי יום עבודה עמוס, "אני הולך להתרחץ, בינתיים תאספי את כל הצעצועים שלך ותחביאי אותם חזרה" קמתי והפעלתי מחדש את הרטט בביצת התאווה שהפסקתי קודם, "אל תפסיקי אותה לפני שאת גומרת שוב" מסרתי את השלט ופרצתי בצחוק, "ותגידי לו תודה" הצבעתי על הזיין שלי, מצמיד אותו קרוב לפרצופה"
"תודה אדוני" היא הביטה באיבר הרופס.
"ונשיקה!"
"כן אדוני" ציפי נישקה לי את הזיין.

כשיצאתי מהמקלחת הצעצועים כבר לא היו בסלון, ציפי עמדה עטופה בחלוק רחצה וחיכתה בסבלנות ליד דלת המקלחת, כל כך לא אופייני לה, "אני יכולה להתרחץ אדוני?" היא שאלה בנימוס.
"כן" עניתי, מחייך, "בתנאי שתזכירי לי מה את" לא עמדתי בפיתוי שלא להשפיל אותה בפעם האחרונה הערב.
"אני הביץ' שלך, אדוני" היא לא היססה וענתה, "אני האוכלת בתחת".

חלק ה

כשחזרתי מהעבודה למחרת אותו הלילה שבו חגגתי לציפי בתחת מצאתי אותה עומדת במטבח ושותה קפה.
הכנתי גם לי, מרחתי לעצמי פרוסת לחם בקוטג' והתיישבתי ליד השולחן, "למה לא תשבי?" שאלתי, באמת שבתמימות.
"לא, לא צריך" היא גימגמה, מסמיקה קצת.
"שבי, זה בעד אותו הכסף" ציחקקתי.
"לא, כואב לי" היא גמגמה, "בטוכעס" הצביעה על אחוריה, מסמיקה עוד יותר, ואצלי נפל האסימון.
"מה קרה?" העליתי חיוך זימתי כזה על שפתיי, "היורם שלך תקע אותך בתחת?"
"קוראים לו ירון" היא תיקנה, כאילו זה מה שחשוב עכשיו, "ולא, הוא לא היה פה בכלל, רק ביום חמישי אנחנו נפגש"
"אולי זה מקדמה, את יודעת, מין תופעת פנטום כזאת של כאב על החשבון" פרצתי בצחוק.
"נורא מצחיק" היא עוותה את פניה, את ציפי זה לא הצחיק, "תגיד, אתמול כשעשינו את זה, אתה לא במקרה"
"אני?" התממתי, "הרי אמרת לי לא בתחת" עשיתי פרצוף נעלב למרות ששקרתי.

שוב תקלה הרסה לי את התוכניות, אומנם הפעם לא הייתי צריך לטוס לאיזה חור נידח על פני הגלובוס אבל עד שהכל נגמר היה כבר אחרי חצות והתוכנית שלי לזיין התבטלה.
למחרת הייתה חתונה של חבר מהעבודה ושוב לא זיינתי ככה שביום חמישי הבקבוקים שלי היו מלאים והייתי חייב לפרוק אותם.

היו הפתרונות הקלים. הדס, הלא היא אידיסיה המלצרית האתיופית המדהימה, או מירב, ההיא מהגלידריה, ציפי לא הייתה אופציה הערב, הלילה היא עסוקה עם המאהב הנשוי שלה, אבל ויתרתי עליהן, הערב בא לי לנסות משהו חדש, אשה בשלה, מישהי שיכולה בקלות להיות אמא שלי או כמו שקוראים להן בסרטים הכחולים הM.I.L.F–ית, ה-אמא שהייתי מת לזיין, מישהי שעוד לפני שהיה לי את השעון הקסום הייתי רואה כל פעם מהחלון ומפנטז עליה, בעלת חנות הטבע שממול!

"קוראים לי נטע" היא תיקנה אותי פעם כשבאתי לקנות שם וקראתי לה "המוכרת". ידעתי גם שהיא גרושה, את זה כבר ציפי גילתה לי כמו גם את העובדה שהיא גרה לבד ברחוב הסמוך בדירת גג מהממת. נטע היא מנשות השאנטי האלה שהולכות עם צמה ארוכה, שמלה גדולה ורחבה מבד פרחוני דק המתנופף לו ברוח, בלי חזיה, טוב אולי כי השדיים שלה לא היו גדולים מדי, וסנדלים תנכיות, גם בחורף.
אני חושב שבחרתי בה כי עיצבנו אותי בעבודה, בעצם לא עיצבנו ברבים אלא עיצבנה, מישהי אחת, דינה, המזכירה הקלפטה של הבוס, "אתה לא רואה שאני עסוקה" היא נזפה בי בקול הצרצר שלה כשביקשתי ממנה לבדוק עבורי משהו, עסוקה עלאק, מדברת בטלפון עם אמא שלה תוך שהיא גולשת לאתרי רכילות ברשת, רק שלך תתלונן עליה, למי לדעתכם הבוס יאמין? לי או לה שדואגת לכל מחסורו ויותר?
נטע הייתה טרף קל, כל מה שהייתי צריך זה רק לחכות עד קרוב לסגירה של החנות שלה, עשיתי את עצמי בוחר עד שהקונה האחרון עזב, עקבתי אחריה וכמו תמיד בשמונה בדיוק היא ניגשה וסגרה את הדלת, הפכה את השלט התלוי עליה מ-פתוח ל-סגור כדי שלא יכנסו לקוחות חדשים, "אהה, סליחה אבל אני סוגרת" היא הודיעה לי, מחייכת לעברי חיוך מתנצל, ורק אז ניגשתי אליה לקופה. 
קודם נתתי לה לעשות לי חשבון, מניח לפניה את המצרכים שבחרתי ושילמתי במזומן, לא משאיר עקבות.
אספתי את העודף והכנסתי לכיס, "רוצה לראות משהו יפה" חייכתי אליה ושלפתי את השעון של הודיני, עוקב אחריה וברגע שמבטה ננעץ בשעון המבריק אמרתי את מילת הקסם, "סקס" 
לרגע נראה שכלום לא קרה, תמיד זה ככה, אבל אז המבט בעיניה הפך מזגוג כזה, ההבעה על פניה הפכה רצינית, "כן אדוני" היא דיקלמה בטון חסר רגש, "מה אני יכולה לעשות לאדוני"
הצליח לי, נטע נתפסה בחכה שלי, "את גרה רחוק?" שאלתי, מוודא שציפי לא עבדה עלי.
"ברחוב הסמוך אדוני" היא ענתה באותו טון חסר רגש.
"לבד?" המשכתי לבדוק.
"כן אדוני"
"טוב, כשתסיימי תחכי לי פה, אני כבר חוזר ואז נלך אליך הביתה"

מחלון החדר שלי ראיתי איך היא סוגרת את דלת החנות, מושכת ומורידה את תריס הברזל ונועלת. כשירדתי היא עמדה וחיכתה לי, "אני מוכנה אדוני" היא קידמה את פני בחיוך.
"בואי" אמרתי והתחלנו ללכת לעבר הבית שלה. הפעם החלטתי שנעשה את זה אצלה ולא אצלי כי הערב ציפי בבית, אומנם עסוקה עם המאהב הנשוי שלה אבל הסיכוי שהן תפגשנה גדול ומאחר ונטע וציפי מכירות, ציפי לקוחת VIP שלה, לא רציתי שאחר כך תשאלנה שאלות שלנטע לא יהיו עליהi תשובות והחשדות יתעוררו.

"יש לך ילדים?" שאלתי אותה תוך שאנחנו הולכים לעבר הבית שלה, הדבר האחרון שרציתי זה שיהיה עוד מישהו בדירה למרות שהיא אמרה שהיא גרה לבד.
"כן אדוני, שנים, בן ובת"
"ואיפה הם?" שאלתי בחשש.
"הבן בארצות הברית, עושה דוקטורט במסצ'וסטס"
"בוסטון? בעצם קיימברידג'?" 
"כן" והיא נשמעה קצת מופתעת שאני מכיר.
"אוניברסיטת הרוורד?" הסתקרנתי עוד יותר.
"קרוב" היא ציחקקה, "MIT" המשיכה ושמעתי את הגאווה בקולה ולא בכדי, MIT נחשב למוסד הטוב ביותר בתחום הוראת המקצועות הטכנולוגיים ובהכשרת עובדי היי-טק, "והבת שלי חייה עם החבר בקיבוץ ברמת הגולן"

הדירה של נטע אכן הייתה מהממת, מעוצבת בפשטות אבל בטוב טעם, רואים שהושקעה הרבה מחשבה בכל פריט, גם בצד העיצובי אבל לא פחות בצד הפונקציונלי, פוסטר ענק התלוי על הקיר משך את עיניי, לקח לי רגע לקלוט שזאת היא, צעירה, ולמרות זאת שאלתי "זאת את?".
"כן אדוני" היא חייכה למראה המבט שלי, "פעם הייתי דוגמנית".
"תעמדי פה, מולי" התיישבתי על כורסת העור הנוחה "אם עדיין לא ברור לך אז אני הולך לזיין אותך הערב"
"כל מה שתרצה אדוני" נטע השפילה עיניים.
"הרבה!"
"כמה שתרצה אדוני, אני לרשותך" לרגע היא הישירה אלי מבט ושוב השפילה עיניים.
"אכלת?" שיניתי נושא.
"לא אדוני"
"רעבה?"
"כן אדוני"
"תורידי את התחתונים!" שוב שיניתי נושא בלי לאותת.
"כן אדוני" היא הרימה מעט את שולי השמלה הרחבה שלה, התכופפה והורידה את התחתונים שלה, תחתוני ביקיני שחורים, מחזיקה אותם ביד ומהססת מה לעשות בהם.
"תני לי" פתרתי לה את הבעיה והיא מסרה לי אותם, "יופי, עכשיו תלכי לעשות לנו ארוחת ערב" הכנסתי אותם לכיס, עוד מוצג לאוסף המזכרות שלי, "סלט קצוץ וחביתה יהיה מצויין".

כשנכנסתי למטבח נטע עמדה וחתכה את הסלט, ניגשתי אליה ונעמדתי מאחוריה, "תמשיכי" לחשתי לה, שולח ידים ומתחיל להרים לה את השמלה מאחור, מרים עד שנחשף כל ישבנה, "אני הולך לזיין אותך" תפסתי את שולי השמלה בחגורת הסינר שקשורה למותניה והתחלתי לפתוח את מכנסי, "כאן, על השיש" שלשלתי את מכנסיי ואתם תחתוני הבוקסר שלי עד ברכיי, משחרר לחופשי את הזקפה הנוקשה שלי ומפשק עוד קצת את רגליה ברגליי, "אני הולך לתקוע לך את הזיין שלי" כיוונתי את ראש העטרה המתוח אל בין רגליה, משפשף אותו בחריץ שבין שפתי הכוס הבשרניות שלה ומרגיש את הרטט העובר כברק בגופה, לחצתי מעט, רק כדי שהזיין יתפס ואוכל לשחרר את הידים האוחזות בו, וחיבקתי אותה, מניח את כפות ידי על הציצים שלה ומתחיל לעסות מבעד לבד השמלה הדק, מאמת את מה שניחשתי, שנטע הולכת בלי חזיה, "את מסכימה שאני אזיין אותך?" ציחקקתי. 
"כן אדוני" היא ענתה ברצינות.
"ואת רוצה?"
"כן אדוני"
"אז תבקשי!"
"אני מבקשת שתזיין אותי אדוני"
אם לא הייתי כל כך חרמן אולי הייתי מבקש ממנה שתתחנן אבל הייתי חרמן בטרוף! היה לה בושם משגע שעוד הוסיף לזקפה שלי, "תתכופפי" כיוונתי אותה עם יד אחת וברגע שהיא התכופפה, נשענה עם מרפקיה על השיש, דחפתי לה, נעצתי את כל הזיין עמוק בכוס שלה במכת אגן חזקה.

זיינתי אותה לשם הפורקן שלי, למזלה היה לה כוס רחב כי היא לא הייתה בדיוק משומנת אבל ככל שפמפמתי אותה היא הפכה רטובה יותר ויותר, הצטערתי שלא ביקשתי ממנה להתפשט, בא לי לשחק לה בציצי אבל עכשיו היה כבר מאוחר, לא רציתי להפסיק אז מיזמזתי אותה דרך בד השמלה, מעסה את שדיה וטוחן אותה ו…הגניחה הראשונה שלה הגיעה! קודם "כן" חלש, לחישה, ואחר כך "כן!" ברור וחזק, כן תאוותני של מי שעושים לה טוב.
"זה טוב לך?" שאלתי, משחק לה בפטמות הנוקשות.
"כן אדוני" היא גנחה, כן מלא הנאה.
"להפסיק?" משכתי את הזיין החוצה, שואל למרות שלא הייתה לי שום כוונה כזאת.
"לא אדוני!" היא הזדעקה והכוס שלה הפך רטוב יותר כשנעצתי את עצמי חזרה לתוכו, "לא, תמשיך, עוד, בבקשה"

המשכתי, דפקתי אותה בלהט, הזיין המתוח שלי משתפשף בין שפתי הכוס המגורות ושולח בשנינו זרמי הנאה, אוחז ומושך בכתפיה בשתי ידיי ודוחף חזק באגני, תוקע את עצמי הכי עמוק שאפשר, "בואי" הזמנתי אותה, מרגיש שעוד רגע זה בא לי, "בואי!" המשכתי, דופק אותה בתנועות אגן חזקות.
"כן" היא גנחה בקול, כמעט צעקה, "כן, הנה" המשיכה בקול חזק יותר, "הנה, הנה זה בא לי, כן, הנה! זה בא!!" היא צעקה בקול ושרירי נרתיקה חיבקו חזק את הזיין שלי המפמפם בתוכם, "כן, הנה, אני גומרת!!" התפוצצה האורגזמה בתוכה ואיתה גם אני, נצמדתי הכי חזק שאפשר וגמרתי, השפכתי בכיף, פרקתי את המטען הצבור בחלציי עמוק בכוס החם והרטוב שלה.

מפתיע כמה ארוחת ערב פשוטה, סלט ירקות טרי קצוץ דק עם שמן זית, פטרוזיליה ועלי נענע טריים, חביתה מקושקשת עם עשבי תיבול שהיא קטפה מהעציצים שהיא מגדלת, לחם שאור טרי מרוח בגבינת קוטג' 9% רגילה של תנובה וזיתים דפוקים אורגניים מנאות-סמדר יכולה להיות טעימה. 
אכלנו בשקט, כאילו כל אחד שקוע בעצמו, "את זיון טוב" שברתי את השתיקה, "היה טוב לזיין אותך ככה"
"תודה אדוני" היא השפילה מבט ולרגע היה נדמה לי שהיא מסמיקה, "הרבה זמן כבר לא עשו לי ככה"
"עשו לך ככה או עשו אותך ככה?" התחכמתי.
"עשו אותי אדוני" והמבט שלה היה נעוץ בצלחת והפעם היה ברור שהיא מסמיקה, "לא גמרתי ככה!".
"כמה?" הופתעתי.
"שלושה חודשים אדוני" היא הסמיקה כסלק.
"למה?" נפלט לי, כנראה שטקט זה לא החלק החזק אצלי, "זאת אומרת…" התחלתי להתנצל.
"זה בסדר אדוני" היא עצרה אותי וחייכה אלי, "אני אספר לך, בקיצור" היא שוב השפילה עיניים, "אחרי שבעלי נהרג בתאונת דאיה ניסיתי לעשות את זה עם גברים אחרים אבל לא יכולתי שגבר יגע בי… חוץ ממך אדוני" היא כאילו תיקנה את עצמה והמשיכה, "במקום זה התחלתי במערכת יחסים עם אשה, צעירה, מה שהיא עשתה לי אף גבר לא הצליח לעשות לי, אהבתי אותה, אהבתי את מה שהיא עושה לי, ובתמורה אני הפעלתי את קשריי ועזרתי לה להכנס לעסקי הדוגמנות ו…לפני שלושה חודשים, כשהתחילה לקבל קמפיינים נחשבים, היא עזבה אותי, זרקה אותי בשביל מישהי אחרת"
הייתי המום, לא ציפיתי לכזה סיפור, "ואת עדיין אוהבת אותה?" התעניינתי.
"כן" היא הישירה אלי מבט, "מאד"

סיימנו את האוכל בשתיקה. עמד לי, אני לא יודע אם זה מהסיפור או סתם כי היא הייתה שם לידי מוכנה לכל פקודה שלי אבל ברגע שגם היא סיימה קמתי והושטתי לה יד, "עומד לי! בואי נבדוק את המיטה בחדר השינה שלך" 
"כן אדוני"

"תני לי להפשיט אותך" ביקשתי כשנכנסנו לחדר השינה שלה והיא הפקירה את עצמה בידי, נותנת לי למשוך את השמלה הרחבה מעל ראשה ולהשאיר אותה עירומה, "לא, תני לי לראות" לחשתי כשהיא כיסתה את ערוותה ושדיה בידיה והיא נענתה לי, משפילה עיניים ומשלבת את כפות ידיה מאחורי ישבנה במין תנועה בישנית כזאת, "את יפה, אמרו לך את זה" לחשתי שוב, מביט בה מהופנט, היא בגיל של אמא שלי אבל ההבדל צעק לשמיים למרות שאת אמא שלי לא ראיתי אף פעם עירומה, "תשכבי על המיטה, על הגב" ביקשתי והיא נשכבה, מפשקת רגליים ומביטה לעברי בציפייה.

התפשטתי מהר, בער לי בין הרגליים והייתי מת כבר לעלות עליה, למרות זאת עצרתי לרגע כשהורדתי את התחתונים והצגתי את הזיין העומד לראווה, נותן לה לשטוף את העיניים בכלי המפואר שנמתח לו, אפילו משפשף אותו קצת, שפשוף אחד או שנים שיימתח עוד קצת, "רק שתדעי, אני הולך לזיין אותך!" 
"אני יודעת אדוני"
"את מוכנה?" העברתי את האצבע בין שפתי הכוס שלה, חודר קצת, וראיתי את הרעד העובר בגופה, "את מוכנה!" קבעתי כשהרגשתי עד כמה היא רטובה שם, "אני בא" עליתי על המיטה ונשכבתי עליה, מכסה את גופה בגופי ומרים את ישבני, מכוון בידי את הזקפה אל החריץ הרטוב שכבר חיכה לי.
"בוא אדוני" היא לחשה בתשוקה, פותחת חזק יותר את רגליה ומזמינה אותי לשקוע בתוכה, "בוא, אני מוכנה לכבודך"

עשינו אהבה על המיטה הגדולה בחדר השינה שלה. "כן!!" היא גנחה בתאווה ברגע שחדרתי לתוכה, מחליק בקלות לתוך הכוס הרטוב והחם שכבר חיכה לי בשקיקה, "כן אדוני, זיין אותי" המשיכה במין תשוקה בלתי נשלטת, "לאט אדוני, לאט, בבקשה"
זיינתי אותה לאט, כמו שהיא ביקשה, לא אותם פמפומים מהירים וחזקים שאני רגיל, מין זיון שאנטי, זיון מתמשך ומענג, זיון ממסטל, זיון שונה!
"אפשר לנשק אותך אדוני?" היא לחשה.
"כן" התמסרתי והיא הושיטה לי את שפתיה לנשיקה.
התנשקנו, התנשקנו וזיינתי אותה, הלשון שלה חודרת לפה שלי והזיין שלי מחליק באיטיות בכוס הרטוב והחם שלה, נע בתוכה כבוכנה משומנת היטב. הרגשתי את קירות נרתיקה מתכווצים סביב הפולש שחדר, מחבקים באהבה את הזיין שלי, "כן, ככה אני אוהבת" היא לחשה, ספק לעצמה ספק לי, "כן, בבקשה תמשיך, כן, ככה"
המשכתי, נהנה, זה היה שונה מכל אותם זיוני-השעון-של-הודיני שהיו לי קודם, להתנשק ככה לא התנשקתי עם אף אחת לפניה, לרגע היה לי נדמה שלא אני שולט בה אלא היא שולטת בי, שהיא זאת שמכתיבה את הקצב, "אני באה" היא לחשה לי באוזן, מחבקת אותי בידיה, "כן, הנה זה בא לי" היא עטפה אותי גם ברגליה ונצמדה חזק לגופי, "כן, הנה, אני גומרת!" הרגשתי איך כל גופה נמתח והכוס שלה מתכווץ חזק סביב הזיין שלי, "כן, כן! כן!!"
בבת אחת כל גופה רפה ואיתו גם האחיזה שלה בי, "וואו" היא לחשה, "גמרתי, תודה אדוני" הוסיפה במין מבוכה כזאת, מרימה את רגליה לצדדים ומותחת אותם, "אני לרשותך אדוני" כאילו עברה באחת מין מטמורפוזה, "זיין אותי בבקשה, אדוני, תתקע אותי בבקשה"

האורגזמה השניה שלה לא אחרה לבוא, עכשיו כבר שכבתי עליה, מוחץ את שדיה לגופי, ודפקתי אותה כמו שאני דופק בכל פעם, בתנועות מהירות, חזקות, מרים את ישבני ונועץ! מרעיד את כל גופה והגמירה השניה שלה לא אחרה לבוא, גמירה קולנית, צועקת בתאווה, מספרת בקול כמה זה טוב לה, כמה אני גבר!

הייתה גם גמירה שלישית שלה רק שלפני זה הפכתי אותה, השכבתי אותה על הבטן עם כרית גדולה שהנחתי תחת אגנה, ובאתי עליה מאחור, נועץ בה את הזיין המתוח עד הקצה שמצופה במיצי התאווה שלה, תוקע אותה שוב וחוגג, חוגג בגדול, ממש משתולל לה בכוס, מתגרה מהשפשוף הנעים של שפתי הכוס המתחככות בזיין שנכנס ויוצא במהירות ומהצעקות התאוותניות שלה כשהיא מודיעה לכל השכנים כמה טוב אני עושה לה שם בטוטה.
"בואי" הזמנתי אותה לגמור, מרגיש שאצלי זה עוד שניה מגיע, "בואי, בואי" זרזתי אותה, "בואי!" הפלקתי בשתי ידי על פלחי ישבנה, תופס בהם ו… גמרנו ביחד! ה-"הנה!" שלי, נמתח כולי ויורה בהנאה את מטעני הרותח עמוק בווגינה שלה, התלכד עם ה-"אני גומרת!" שלה, מכווצת חזק את שרירי נרתיקה ועוטפת את הזיין שלי בחיבוק אוהב. 

שכבתי לצידה על הצד, נשען על היד ומביט בה שוכבת רגועה כל כך, מסופקת. "זאת היא?" שאלתי, מצביע על תמונת בחורה שניצבה על השידה לצידה.
"כן" היא הסמיקה, "קוראים לה תמר ו…" רבע שעה אחרי, בלי להפעיל איומים או לחץ פיזי כל שהוא, כבר ידעתי את כל מה שהייתי צריך לדעת על תמר ואפילו קצת יותר, שומע ומתכנן תכניות, מחליט בליבי שאני חייב לה לנטע, לא יודע למה אני חייב אבל חייב, חייב לעזור לה.

יש הגורסים שקוקה-קולה היא טעם החיים, אני טוען שקוקה-קולה זה מצויין, ביחוד עם קרח ולימון, אבל זיונים הם טעם החיים האמיתי וכשיש לך שעון קסמים כזה אין לך בעיה לטעום ממנו עוד ועוד.
גיוונתי, הרחבתי את קהל היעד שלי והרחבתי את אוסף התחתונים שלי, לא שוכח לקחת מזכרת מכל אחת שעשיתי בעזרת השעון. לא רק את הדס, מירב ונטע זיינתי אלא גם את הבחורה הגבוהה מהקונדיטוריה, טוחן אותה על ערימת שקי הקמח במחסן, את השתיים מחנות הספרים, האמא גדולת השדיים והבת השטוחה, בשתיהן חגגתי, כל אחת בנפרד ושתיהן ביחד, הייתה גם הספרית, שאותה תקעתי בחדר הכביסה הצפוף על מכונת הכביסה העובדת והיתה הציירת, עוד אישה בשלה שפגשתי יושבת לבד בבית הקפה והזמינה אותי לסטודיו שלה לראות ציורים, קודם היא הראתה לי ציורים שלה ואחר כך אני הראיתי לה ת'שעון, מנצל את המצב ושולח ת'זיין שלי לביקור ידידותי בכל אחד משלושת החורים שלה. 

דינה, המזכירה של הבוס, עיצבנה אותי שוב. הבוס נסע לחו"ל, כנס מקצועי, והיא, גם את המעט שהייתה עושה עבורנו כשהוא פה, הפסיקה לעשות.
דווקא הדברים הקטנים הם הכי מעצבנים, מה כבר ביקשתי ממנה? שתצלצל לשרות של המדפסות ותודיע שיש תקלה.
כנראה שהפרעתי לה באמצע גלישה "מעניינת" באחד מאתרי הרכילות האהובים עליה באינטרנט. "מה אתה חושב לעצמך?" היא פתחה עלי ג'ורה, "מה אני המשרתת שלך? אתה לא רואה שאני עסוקה?" המשיכה להביך אותי לפני כולם בקולה הצורמני, "למה מה?" עשתה לי את התנועה הסיבובית והמעצבנת ההיא עם היד ואצלי הדם פרץ למוח, "אתה בן של מלך? לא נאה לך להודיע בעצמך?"
שתקתי אבל בתוכי רתחתי, כשהבוס פה היא לא הייתה מעיזה לענות ככה, בטח שלא לשלוח אותי לעשות את זה בעצמי. חזרתי מבוייש לתא שלי אבל רק למטרה אחת, נקמה! לארוב לה! מחכה בסבלנות עם השעון-של-הודיני ביד עד שנשארה לבד וברגע שראיתי שכולם התפזרו ניגשתי אליה שוב, בפרצוף מתנצל כזה, שלא תחשוד, "אהה, דינה" כחכחתי בגרוני למשוך את תשומת ליבה, "רציתי להראות לך משהו יפה" חייכתי אליה, חיוך מתחנף, "תראי" הצגתי לפניה את השעון-של-הודיני וברגע שמבטה ננעץ בו לחשתי לה "סקס!" 

את דינה זיינתי על השולחן הגדול של הבוס, מנצל את העובדה שהוא בכנס בחו"ל כדי להפוך את המשרד שלו לבית זונות.
לרגע חששתי שהפחד מהבוס חזק מהקסם כי היא היססה כשאמרתי לה שתפתח לי את החדר אבל הקסם ניצח והיא פתחה, מחווירה קצת כשהתיישבתי בכסא של הבוס, "חכי שאני אקרא לך" שלחתי אותה לשולחן שלה רק כדי לצלצל אליה בטלפון שניה אחרי שהתיישבה חזרה על הכסא שלה ולקרוא לה אלי, "דינה! כנסי אלי! עכשיו!!"
"כן אדוני" היא נכנסה, כולה נופת צופים.
"תנעלי את הדלת ותעמדי שם" הצבעתי על מרכז החדר.
"כן אדוני" היא נעלה ונעמדה מולי.
"התחצפת אלי!" נזפתי בה.
"סליחה אדוני"
"סליחה לא מספיק" ובלי לשים לב אחזתי בשלט העץ המאורך שהיה מונח על השולחן ועליו מוטבע שמו של הבוס והתחלתי לשחק בו.
"אדוני הולך להעניש אותי?" ומשום מה היה מין צליל תשוקה בקולה.
"למה?" התעניינתי.
"כי אדוני מחזיק בשלט העץ" היא חייכה.
"ו…"
"ככה דוד, זאת אומרת מר כץ, תמיד מעניש אותי, אדוני" היא חייכה חיוך מתחנחן, מר כץ זה הבוס שלנו ואף אחד לא פונה אליו בשמו הפרטי כנראה שחוץ ממנה שכשהם לבד פה בחדר בנסיבות דומות.
"איך?" דרשתי.
"מפליק בי כשאני נשענת על השולחן שלו, כמו בסרט הזה, נו…"
"המזכירה" עזרתי לה.
"כן אדוני" היא חייכה.
"ואיפה הו מפליק לך?"
"בטוסיק אדוני" התחנחנה וזה חירמן אותי עוד יותר.
"כשאת עירומה?"
"לפעמים אדוני"

התוכנית המקורית שלי הייתה להוריד אותה אל מתחת לשולחן שתמצוץ לי ואחר כך לזיין אותה אבל אחרי מה ששמעתי התוכנית שלי השתנתה קצת, "אני רוצה ש…" התרווחתי בכורסה המנהלים הנוחה שלו, מותח את הרגליים בהנאה ומחייך אליה, "שתתפשטי!"
הייתה שניה של היסוס אבל אחריה היא שלחה ידים לאחור לעבר רוכסן השמלה שלה, "כן אדוני" היא משכה ופתחה אותו, "כל מה שאדוני רוצה" המשיכה כשהיא מחליקה את השמלה לאורך גופה ונותנת לה לצנוח על הרצפה, "כל מה שאדוני יגיד לי" הורידה את החזיה ושמטה אותה לרצפה ליד השמלה, "אני לרשותך אדוני" הורידה גם את הגרביונים ורגע לפני שגם תחתוני הטנגה שלה הצטרפו לערימת הבגדים שעל הרצפה ביקשתי אותם ממנה, מכניס אותם לכיס, עוד מזכרת לאוסף ההולך וגדל שלי. 
"תסתובבי!"
"כן אדוני" היא הסתובבה לאט, נותנת לי לראות את גופה מכל הכיוונים, דינה כבר לא הייתה צעירה, לדעתי בת 40 ואולי קצת יותר, השפתיים נפוחות, שפתיים של מוצצת כמו שקראנו להם בפינת הקפה, וברור שמישהו הזריק לה שם בוטקס. השדיים שלה, גדולים וזקופים, אבל אפילו לי, הלא מנוסה, היה ברור שמנתח פלסטי עבד עליהם והוסיף לה כמה סי.סי טובים של סיליקון. היה לה גם צמיג קטן סביב המותניים וישבן קצת רופס אבל עדיין דינה הייתה שווה זיון, אין ספק, עדיין היא העמידה לי ת'זיין.
"תראי לי איך את עומדת כשהוא מעניש אותך" 
"כן אדוני" היא התקרבה לשולחן, נשענת עליו כמו בטקס כתוב מראש, קודם המרפקים ואחר כך מניחה את כפות הידים, מסדרת את הפישוק ומנענעת רגע בישבן ואיתו זזו גם שדיה התלויים, מבליטה ת'תחת כאילו מתכוננת, "אני מוכנה אדוני" הישירה אלי מבט.
"מעניין" קמתי, אוחז ביד ימין את שלט העץ המאורך ומכה בו בעדינות בכף יד שמאל, "כמה הוא מפליק לך?"
"חמש על טעות קטנה, אדוני, ועשר על גדולה" היא מהרה לענות.
"ועל חוצפה? חוצפה ענקית?" 
"אהה…" היא גימגמה, "חמש עשרה אדוני?" וראיתי שהיא מחווירה קצת.
"חמש עשרה" סיכמתי, "תתכונני" ובלי באמת לתת לה את הזמן לזה הנחתתי על ישבנה את הפליק הראשון, חזק!
"איי!!" נפלט לה, איי חזק של כאב והפתעה, "סליחה אדוני שהתחצפתי" המשיכה במהירות.
למכה השניה היא כבר הייתה יותר מוכנה, ראיתי איך היא נושכת שפתיים, עוצרת את ה-איי שכנראה התכוון לצאת מפיה ושוב הכריזה "סליחה אדוני שהתחצפתי"
לאחר המכה החמישית עשיתי הפסקה קצרה, לא שהתכוונתי לוותר לה אבל נתתי לה לקחת אוויר ולהתכונן להמשך, "תגידי, את נשואה?" שאלתי תוך שאני מחליק עם קצה השלט שבידי בין שפתי הכוס שלה ומעביר צמרמורת בכל גופה.
"כן אדוני" שמעתי את הרעד בקולה.
"את מוצצת לו?"
"לא אדוני" היא ענתה לי במהירות, "הוא בעלי" הוסיפה כאילו איך בכלל חשבתי שהיא מוצצת לו.
"ולבוס את מוצצת?"
"כן אדוני" היא ענתה במבוכה.
"אז הערב, כשאתם חוזרים מהעבודה, את תתני לו את מציצת חייו, תתני לו לגמור לך בפה ותבקשי עוד, זה ברור?" השלמתי בקשיחות וברגע שהיא אמרה "כן אדוני" הפלקתי לה את המכה השישית.

אחרי המכה העשירית שוב הפסקתי, עוד מנוחה למרות שכבר עמד לי רצח והייתי מת לעבור לשלב הבא, "את יוסל'ה את מכירה?" העברתי שוב את קצה השלט בין שפתי הכוס שלה רק שעכשיו הוא יצא משם רטוב יותר מהפעם הקודמת.
"כן" היא ענתה בסקרנות, יוסל'ה הוא רווק בן 40 שעדיין חי אצל אמא שלו אבל הוא אחד מהגאונים שעובדים אצלנו, גאון במחשבים אבל יורם בשאר הדברים, יורם בלבוש, יורם בהתנהגות ולדעתי, למרות גילו, עדיין בטלן, שזה למי שלא יודע הזכר של בתולה.
"אז אחרי שאני אגמור אתך כאן את תזמיני אותו לפה, לחדר של הבוס, ותפתי אותו, מצידי תאנסי אותו, רק שעוד לפני שאת הולכת הביתה אני רוצה שתדווחי לי שהוא זיין אותך! שהוא גמר לך בכוס! ברור?!?"
ה-"כן אדוני" שלה היה הסימן עבורי לחמש הצלפות נוספות, לא חזקות אבל מכוונות היטב לשפתי הכוס שלה, מגרה אותה, וראו את זה בשפת גופה, מכין אותה לקראת השלב השני שלי, לקראת הזיון שאני מתכנן לה.

לאחר המכה החמש עשרה היא ניסתה להתרומם ולשפשף את ישבנה האדום כאש, "אל תזוזי!" ציוויתי וחזרתי לצד השני של השולחן, למקום שהיא תוכל לראות אותי, "תראי" חייכתי אליה והתחלתי להתפשט, לאט, נותן לה את הזמן לשטוף את העיניים למרות שכבר בער לי שם בין הרגלים.
ראיתי את מבט ההערכה בעיניה כשהיא ראתה את התותח-על שהתנוסס בגאווה בין רגליי, "אדוני, אם יורשה לי להגיד, יש לך שטרונגול גדול" היא חייכה לעברי.
"יותר גדול מזה של בעלך?"
"כן אדוני, הרבה יותר" 
"ויותר גדול מזה של מר כץ?"
"כן אדוני" היא ענתה בטון של איך-בכלל-אפשר-להשוות.
"אז תסתכלי עליו טוב כי את הולכת לחטוף אותו" הצגתי אותו בפניה בתנועה מגונה והלכתי לעמוד מאחוריה, נצמד אליה ומכוון את הזיין המתוח בידי אל החריץ המנצנץ בין רגליה המפושקות.

"וואו" היא גנחה כשנעצתי את כל הזיין שלי עמוק בכוס החם והרטוב שלה, וואו של הערכה, "כן, כמה שהוא גדול" היא המשיכה לגנוח, הפעם בהנאה גלויה, קצת הורסת לי את הכיף כי זה הרי צריך להיות עונש ולא פרס, "וואו, כן, תכניס לי" היא גנחה כשאחזתי במותניה ונעצתי את הזיין עמוק יותר ובליבי גמלה ההחלטה להוסיף עוד שלב בעונש אבל קודם התחלתי לפמפם בה, ישבני נע קדימה ואחורה והזיין שלי מחליק בתוך הכוס המשומן היטב בשמן הסיכה הטבעי שלה.
זיינתי אותה, מתלהב, בשתי ידי הפלקתי על פלחי ישבנה, תופס ואוחז בהם ומפמפם במרץ, הרגשתי איך היא מתחממת, שפת הגוף שלה והגרגורים שהיא השמיעה הכריזו שהיא על סף האורגזמה אבל אז יצאתי מתוכה, שלפתי את הזיין.
"לא תחזיר! תמשיך! בבקשה" היא גנחה בקול מלא תאווה.
"קודם תבקשי סליחה" דחפתי אותו לתוכה, נותן לה להרגיש, ושוב שלפתי.
"סליחה אדוני!" היא ממש בכתה, "אני מבקשת סליחה אדוני, תכניס לי"
הייתי ממשיך להתעלל בה אבל גם לי עמד אז עברתי לשלב הבא, התרוממתי קצת על קצות האצבעות וכיוונתי בידי את הזיין המשומן במיצי הכוס שלה אל פי הטבעת שלה, "לא שם!" היא צרחה באימה אבל זה היה כבר מאוחר, את כל הזיין דחפתי במכת אגן חזקה אל תוך התחת שלה, קורע את דרכי בפי הטבעת שלה וחודר למעמקי ישבנה.

ה-"וואו" שלה הפעם החביא בתוכו כאב והשתהות, "וואו, כזה עוד לא חטפתי שם" היא סיננה בין שיניה, חונקת צעקת כאב, "וואו, אמא'לה, לא ידעתי שהוא יכול להמתח ככה" וכנראה היא התכוונה לפי הטבעת שלה, "וואו, כן" היא גנחה בתשוקה כשהתחלתי שוב לפמפם, הפעם בתחת שלה.
זיינתי אותה בתחת, מרגיש איך אני מתקרב לקטרזיס שלי, "היום את השרמוטה שלי" גחנתי מעליה ולחשתי לה באוזן תוך שאני ממשמש את שדי הסיליקון שלה, "היום את האוכלת בתחת שלי" הוספתי בקול ארסי כזה תוך שאני נועץ בה את זקפתי בתנועה חזקה ומהירה, "אבל את הקרם-דה-לה-קרם שלי תקבלי כאן!" שלפתי במהירות את הזיין מהתחת ונעצתי אותו חזרה בכוס שלה, מרגיש איך הוא עוטף בשמחה את הפולש שחדר ו…השפרצתי, יריתי את כל הארגז פעולה המלא שלי עמוק בכוס הלוהט מתאווה שלה.

אחר כך הורדתי אותה על הברכים והיא גם מצצה לי, יותר נכון ניקתה לי ת'זיין מכל המיצים שלה, בערך בשלוש אחר הצהרים היא באה לדווח לי שמשימת יוסל'ה, היורם, בוצעה ושגם אם הוא היה בתול עכשיו הוא כבר לא.
"אל תשכחי למצוץ לבעלך" חייכתי אליה כשהשלימה את הדיווח על יוסל'ה, מתארת לי בפרטי פרטים איך היא פיתתה אותו ואיך הוא עשה אותה, "ובלי לחפף, אני רוצה שבעלך יגמור לך בפה!" הוספתי למרות שידעתי שאם באמת היא תמצוץ לו או לא אני כנראה לא אדע כי מחר השפעת הכישוף תפוג לה והיא לא תזכור מה עשינו ואת מי היא צריכה לעדכן.

חלק ו 

כמה ימים נמנעתי מלהכנס לחנות הטבע של נטע, חששתי, הזיון שלי איתה היה שונה ואולי גם התגובה שלה לקסם השעון תהיה שונה, אולי במקרה היא זוכרת אותי?

בסוף נכנסתי, הבטחתי לציפי שאביא לחם שאור וגבינת מוצרלה מבופלו. לרגע עבר רעד בגופי כשהיא חייכה אלי, חיוך כובש כזה, אבל ככה בעצם היא מחייכת תמיד, מחייכת לכולם, זה אולי מה שהופך את הלקוחות שלה ללקוחות מרוצים ולקוחות מרוצים הם גם לקוחות שחוזרים, לא צריך תואר שני בשיווק כדי להבין את זה.

נטע לא הכירה אותי. עמדתי מולה, היא עשתה לי חשבון ו…כלום, "מה נשמע" סתמי כמו לכל הלקוחות לפני, אמרה "תודה" בנימוס כששלמתי, הוסיפה "שלום ולהתראות" בדיוק כמו לכולם כשהלכתי ובכל זאת הרגשתי את המחויבות כמו אז, כמו אחרי שעשינו אהבה במיטה הגדולה שלה, המחויבות לעזור לה ואולי אפילו יותר חזק, לא ברור לי למה אבל ככה הרגשתי.

הרעש במועדון היה נורא, אני לא איש מועדונים וציפי התפלאה כשהצעתי שדווקא לשם נלך כדי לתפוס לנו סטוץ, טראנס שצווח בקולי קולות ובאסים שמרעידים את הבטן, באורות האפלוליים ובין ההמון המצטופף לקחו לי כמה דקות למצוא את היעד שלי, את מי שבאתי בשבילה, ננעלתי עליה, יושבת עם עוד בחורה ליד שולחן פינתי, שותות יין לבן ומדברות, אם אפשר בכלל לדבר ברעש הזה.

קודם נתתי לציפי לתפוס לה מישהו ולרדת ממני, אפילו עזרתי לה לבחור בין שני המועמדים שלה, אחד יפיוף צעיר בחולצת טריקו לבנה וגם השני יפיוף צעיר רק עם חולצת טריקו שחורה, שניהם דומים, שניהם עם ג'ינסים צמודים ושניהם עם הבטחה גדולה בין הרגליים.

עכשיו, כשנשארתי לבד, התפניתי לממש את התוכנית שבשבילה באתי, עקבתי אחרי היעד שלי, מחכה להזדמנות לפעול.

ראיתי אותה מתנשקת עם הבחורה השניה, לא נשיקה של נימוס, נשיקה צרפתית לוהטת, ידעתי שאני חייב פעולת הסחה וכוסית מדהימה שישבה לבד על הבר, למרות שהיה ברור מעל לכל ספק שהיא לסבית ואולי בעצם בגלל שהיא לסבית, הייתה בדיוק הפתיון שהייתי צריך.

"תראי משהו יפה" לחשתי לה והצגתי לפניה את השעון-של-הודיני ששלפתי מהכיס, ממתין את החצי שניה הדרושה שמבטה יתמקד בשעון שבידי והוספתי את מילת הקסם, "סקס!"

לרגע נראה שלא קרה כלום, כמו תמיד, אחר כך היא הביטה בי באותו מבט מצועף, "אני לרשותך אדוני, מה תרצה שאעשה?".

האמת שמה שבא לי באותו הרגע היה לתקוע אותה, לזיין לה את הצורה, לא כל יום נופלת לידך כוסית-על כמוה ומודיעה לך שהיא לרשותך אבל אני פה למטרה חשובה אז ויתרתי, זמנית כמובן, רושם לפני שאני צריך לחזור כדי להשלים את המשימה.
"את רואה את ההיא, שם?" הצבעתי על הבחורה שישבה עם היעד שלי, "ההיא בשמלה הכחולה" מיקדתי אותה יותר, שלא תחליף בטעות בין השתיים, "אני רוצה שתפתי אותה! תזמיני אותה לרקוד אתך ואם אפשר גם תעשי איתה סיבוב בשרותים, תתני לה לעשות לך כל מה שבא לה ו…אחר כך, מבחינתי, את משוחררת!"

התוכנית פעלה כמצופה, הייתה שם אומנם איזה סצנה של קנאה אבל שתי דקות אחרי היעד שלי ישבה לה לבד, מבואסת איך מול העיניים קטפו לה את הסטוץ שתכננה ללילה ואפילו השקיעה בה כוס יין לבן אחת או שתים, "תמר?" התיישבתי מולה, לא ממתין להזמנה.

"כן" היא ענתה בהיסוס, מנסה להזכר מי אני, שולחת לעברי מבט מזלזל שצועק "קום-תתחפף, תעוף-לי-מהעיניים".

התעלמתי, "תראי משהו יפה" הצגתי לפניה את השעון-של-הודיני שעדיין אחזתי בידי, ממתין את החצי שניה הדרושה כדי שמבטה יתמקד בו ולחשתי לה "סקס!" ו…דגתי גם אותה, היא נתפסה לי בקרס, היא הייתה בידיי כנועה וצייתנית.
קודם לקחתי אותה לסיבוב בשרותים. באוויר עמד ריח כבד של סקס, התאים היו עמוסים, זוג יוצא וזוג נכנס ואף אחד שם לא מנסה אפילו להסוות את זה. הגיע תורנו ונכנסנו. התאים גדולים, כאילו מראש תוכננו כך שיהיה מספיק מקום לשניים, התאורה אדומה ואפלולית, מוסיפה לאווירת הזימה שבאוויר, על הקיר מכונה לממכר קונדומים ועליה פרסומת לסקס בטוח, בקיצור… סדום ועמורה.
"תני לי את התחתונים שלך!"
"כן אדוני" היא מיהרה להוריד את מכנסי הג'ינס שלבשה ואחריהם את תחתוני החוטיני שלה, "בבקשה אדוני" קיפלה והגישה לי אותם במין ציתנות כזאת ואני הכנסתי אותם לכיס, עוד מזכרת לאוסף.
"עכשיו תמצצי לי" נשענתי עם הגב על הדלת, פתחתי את החנות במכנסיי ושלפתי את הזיין.
"כן אדוני" היא ירדה על ברכיה ואחזה בו בעדינות בידה, "וואו, גדול" מילמלה כאילו לעצמה והתחילה למצוץ בתאווה.
האמת שעוד לפני שהוצאתי אותו כבר עמד לי, הייתי יכול לזיין אותה ישר אבל מציצה טובה היא המשחק המקדים האהוב עלי ואם אפשר אז למה לוותר?
לתמר היה גרון עמוק והיא ידעה למצוץ. עמדתי ולא זזתי, נתתי לה לעשות את העבודה והיא עשתה אותה כמו גדולה, משתמשת בשפתיה ושיניה בדיוק במידה הנכונה כדי להעמיד לי אותו עוד קצת, להקשיח לי אותו בדיוק כמו שאני אוהב.
לא גמרתי לה בפה, למרות שזממתי על זה, "אני הולך לזיין אותך" הודעתי לה, "תסתובבי, על האסלה!" ולא הייתי צריך להסביר יותר, תמר, למרות המגדר שאליו היא משתייכת, כנראה מנוסה בסקס בשרותים כי קודם היא פתחה את החזיה שלה ורק אחר כך נעמדה עם הברכיים על קרש האסלה, נשענת על הניאגרה, מנענעת בישבנה ומודיעה לי "לרשותך אדוני".
"תמשיכי לנענע" טפחתי על ישבנה ותוך כדי כך בדקתי לה שמן, העברתי אצבע חוקרת בין שפתי הכוס המוצג לראווה והרגשתי שהיא רטובה, בהחלטה של רגע שלפתי קונדום מהמכונה והלבשתי לי, "תתכונני" נצמדתי לאחוריה, מכוון עם היד ובלי לחכות נעצתי את חרבי השלופה לתוכה, את כל הזיין המתוח דחפתי לה במכת אגן חזקה, אוחז במותניה, לוחץ ונצמד עוד יותר ומחדיר אותו עד הסוף, עד שאגני נדבק לישבנה.
"וואו" היא גנחה, "גדול ה…בולבול שלך אדוני" היא הוסיפה.
"בולבול?" הפלקתי לה.
"נשר, אדוני. סליחה" היא התנצלה במהירות, "שטרונגול, חדק ענק!" הוסיפה עוד סופרלטיבים.
"כן" גנחתי בהנאה, "כן, נשר" עניתי לה, גוחן מעליה ודוחף ידים אל מתחת לחולצה שלבשה, חופן את שדיה ומתחיל לעסות אותם, לעסות ולדפוק, לפמפם בה.
זיינתי אותה, זיינתי אותה בכיף, בתא הסמוך מישהי גמרה בקול, הם לא מתביישים כאן, "את מכירה את נטע? נטע מחנות הטבע?"
"כן אדוני"
"אני רוצה שתחזרי אליה!"
"כן אדוני"
"לתמיד!!"
"כן אדוני"
"אחרי שנגמור אני רוצה שתלכי אליה ותתנצלי"
"כן אדוני"
"תשפילי את עצמך, תרדי על הברכיים ותבקשי שתסלח לך" הגברתי את הפמפום, מרגיש שזה בא לי, "תעשי כל מה שהיא מבקשת ממך, אבל הכל!"
"כן אדוני" ולפי הנשימה שלה היה ברור שגם היא בדרך הנכונה.
הספקתי. תמר גמרה לפני. "כן" חפנתי חזק את שדיה, "כן, הנה" נצמדתי הכי חזק, הכי עמוק שאפשר, ורוקנתי את הבקבוקים שלי בתוכה, ממלא את הקונדום באותו נוזל גברי לבן וסמיך.
"את זיון טוב, תמר" סגרתי את החנות במכנסיי כשהיא סידרה חזרה את שדיה בחזיה, "תגידי, מי הגבר בינכן, את או נטע?"
"אני אדוני"
"אז אני רוצה שתזייני אותה, תזייני עד שהיא תצעק לשמים" חייכתי אליה, "את זה אני שומר אצלי, למזכרת" הראיתי לה את התחתונים שלקחתי ממנה והיא מהרה ללבוש את הג'ינס שלה, סוגרת בזהירות את הרוכסן שלא יתפס בשיער ערוותה, "ועכשיו תלכי אליה" פתחתי את דלת התא, נותן לה לצאת ויוצא אחריה, "תלכי ותפנקי אותה" טפחתי על ישבנה ושלחתי אותה למשימה החשובה שייעדתי לה.

למחרת בערב ראיתי מחלון החדר שלי את תמר עוזרת לנטע לסגור את תריס הברזל של החנות. אחר כך נטע חיבקה וליטפה אותה והן הלכו לעבר הבית שלה, מתנשקות. המראה הזה העמיד לי, זקפה נוראית, אז ירדתי לבית הקפה הקבוע שלי כדי לפרוק אותה, מחליט בליבי ש-"מי שבאה לקבל את ההזמנה שלי חוטפת". קיוויתי להדס, האתיופית, באה בתיה, לא משהו אבל כמו שאומרים "באין ציפור שיר גם החמור יחשב כזמיר" אז הפעלתי עליה את הקסם של השעון ולקחתי אותה לשרותים.
זיינתי אותה, זיון חפוז, קוויקי כזה כדי לפרוק את הלחץ, אומנם היה שם צפוף אבל הסתדרנו, לא ממש התפשטנו, הורדנו רק מה שנחוץ לצורך הזיון וגם זה לא עד הסוף, היא עמדה על הברכיים על האסלה ואני באתי לה מאחור כשמכנסיי משולשלים עד ברכיי, הרמתי את השמלה הרחבה שלבשה וכיסיתי בה את ראשה, פתחתי לה את החזיה ושחררתי את שדיה הגדולים, משכתי את תחתוני הביקיני שלבשה והשארתי אותם תלויים על רגל אחת שלה ו…זיינתי אותה, מה זיינתי? טחנתי! אחזתי במותניה, תופס בצמיג העוטף אותם ופמפמתי בה במהירות, בועל אותה בתנועות חזקות שהרעידו את שדיה הגדולים ומרטיט את פלחי ישבנה הגדולים והלבנים. הזיון הזה היה בשבילי, לפרוק את הבקבוקים המלאים שלי, לא חשבתי עליה, היא לא עניינה אותי למרות שלדעתי היא גמרה פעמיים לפחות לפני שגם לי זה הגיע.
"לוקחת גלולות?" קיוויתי שאולי השתנה משהו.
"לא אדוני" היא אכזבה אותי.
"בת זונה" קיללתי אותה בקול, שתשמע, "הגיע הזמן שתקחי כבר גלולות" הוספתי עוד כמה פימפומים מהירים והרגשתי איך הלבה הרותחת בחלציי מתחילה לעלות במעלה הזיין וכל עוד נפשי בי ברחתי! שולף את הזיין ממעמקי הכוס החם והעוטף ומשפריץ, משפריץ לה על הגב והתחת, מכסה את חריץ ישבנה בשפיך לבן וריחני.
"תמצצי לי!" הושבתי אותה על האסלה והגשתי לה את הזיין העטוף במיצינו, "תנקי אותו טוב!" ציחקקתי כשהיא התחילה למצוץ לי.
"מספיק" שלפתי את הזיין מפיה לאחר שעבר ניקוי והברקה יסודיים:) "ומחר את הולכת לרופאת נשים ומתחילה לקחת גלולות!" הודעתי לה כשאני רוכס את מכנסיי. היא הסמיקה, "כן אדוני" הביטה בי במבט מתנצל ואכן שבועיים אחרי זה בדקתי אותה, הפעלתי עליה שוב את הקסם, שאלתי ואכן היא עמדה בהתחיבותה למרות שעד אז הייתי בטוח שלא זוכרים כלום מזמן השפעת הקסם, בתיה התחילה לקחה גלולות אז עשינו את זה שוב בדיוק באותו מקום ובדיוק באותה תנוחה רק שאז כבר לא ברחתי, אז נתתי לה להרגיש את שפעת זרמתי החמימה ממלאת את נרתיקה.

זה שציפי עושה את זה עם נשים אני יודע למרות שהיא משתדלת מאד להצניע את זה רק שמדי פעם היא מגניבה איזו מישהי לחדר שלה, נועלת במהירות את הדלת אבל הקולות שבוקעים משם מבהירים בדיוק מה הן עושות שם אחת לשניה ובעצם הרי היא בעצמה הודתה בפני שפעם בחודש היא עושה את זה עם רינה.
זה שציפי עושה את זה עם נשים לא הופך אותה ללסבית, אולי אפשר לקרוא לה דו-מינית כי גם בלי שאני אפעיל עליה את הקסם יש לנו סקס משגע ואני גבר! יש לה מאהב נשוי, גבר, והם מזדיינים כמו שפנים בכל חור אפשרי ויחד אנחנו הולכים לתפוס סטוצים ואני רואה בדיוק את מי היא בוחרת רק ש…אף פעם לא חשבתי שאני אתפוס אותה על חם עם אשה.

ערב אחד חזרתי מהעבודה, קצת לפני שמונה בערב, נכנסתי בשקט כי הייתי שקוע במחשבה על איזה רעיון שעלה לי במוח בעקבות שיחה עם לקוח בחו"ל כי ככה זה בהיי-טאק, אתה לא מפסיק לעבוד גם כשאתה לא בעבודה, התחלתי ללכת לעבר המטבח, מתכנן להכין לי קפה ולראות את מבט, כשרחשים מהסלון משכו את תשומת ליבי. המראה שהתגלה לי כשהגעתי לדלת הסלון השאיר אותי פעור פה. ציפי ורינה שוכבות עירומות על השטיח ושקועות ב-69 לוהט! נשענתי עם הכתף על מסגרת הדלת והבטתי בהן, רינה שוכבת עם הגב על השטיח וציפי עליה, בטן נלחצת לבטן והראש של כל אחת מהן בין רגליי השניה, מפנקות, חופרות עם הלשון עמוק זו בכוס של זאת וגונחות מהנאה.
קודם חככתי בגרוני, רק למשוך תשומת לב ושידעו שאני פה, יצר הרע שבי רצה להביך אותן, אבל זה לא עזר, הראש שלהן היה כל כך עמוק בין הרגליים שכנראה כיסו להן את האוזניים. אחר כך השתעלתי, חזק יותר, הפעם רינה שמעה וצרחה "אמא'לה!" באימה, מגלגלת את ציפי מעליה וקמה במהירות, אוחזת בשמלה הזרוקה שלה ביד אחת וכיסתה בה את הפרטיים שלה, כשביד השניה היא מנסה ללא הצלחה לכסות את שדיה העסיסיים, "שיט!" היא צרחה כאילו לעצמה, "סוטה!" הוסיפה עוד צווחה אחת לעברי וברחה במהירות לחדר של ציפי.
"מניאק" ציפי קמה ונעמדה מולי, מנסה להסתיר את מערומיה בשתי ידיה, "אמרת שאתה נוסע היום לחתונה בחיפה, לא?"
"זה מחר" התכופפתי והרמתי את חולצת הטריקו הגדולה והארוכה שלה המשמשת לה גם כשמלת בית, "קורה" הגשתי לה אותה, מחייך מאוזן לאוזן במין שמחה לאיד כזאת והתיישבתי על הספה, "טעימה ה…רינה הזאת, אהה?" קרצתי לעברה.
"כן, טעימה" ציפי פרצה בצחוק והתיישבה על הספה לידי, "אתה צריך לטעום אותה פעם" הניחה כאילו במקרה את כף ידה על האוהל שהתרומם במכנסיי, "הופה, מה זה? אתה מחביא שם אקדח או סתם שמח לראות אותי?""
דווקא המשפט הנדוש הזה הקפיץ לי פתאום רעיון, לא תכננתי את זה אבל כאילו בדחף בלתי נשלט שלפתי את השעון-של-הודיני מכיסי, "זה לא אקדח, זה השעון, יפה אהה?" הצגתי אותו מול עיניה של ציפי וברגע שהיא נעצה בו מבט לחשתי לה את מילת הקסם, "סקס!"
הזמן הזה שלוקח למילת הקסם לעבור מהאוזן עד המוח ועד שהיא משפיעה נראה לי תמיד כנצח אבל שניה אחרי ציפי הסתובבה לעברי ובפרצוף רציני אמרה, "אדוני רוצה ממני משהו?"
חלק ראשון עבר בשלום, ציפי נתפסה בקרס, עכשיו נשאר לי לדוג גם את רינה. "תקראי לרינה לפה" ציוויתי עליה.
"רינה, בואי, שכחת פה ת'תחתונים ות'חזיה שלך" ציפי צעקה לה.
"לא, אני מתביישת" שמעתי את התשובה מגיעה מהחדר של ציפי.
"רינה, אל תהיי ילדה, בואי" ציפי ניסתה שוב.
"לא, בואי את, תביאי לי"
"רינה! בואי או שאני מקפיאה לך ת'חזיה!"
"מה?" שלחתי מבט מופתע לעבר ציפי.
"משחק שלנו, מין עונש כזה, גם היא מקפיאה לי"
"את לא תעזי" רינה נכנסה בכעס לחדר, "איפה הם?"
הדבר האחרון שרציתי זה שציפי תראה מה אני עושה לרינה, נכון שהיא לא תזכור אבל עדיין היו לי ספקות ורציתי מקדם בטחון. "בואי רגע" קמתי וחיבקתי את רינה עם יד אחת מנסה להוביל אותה לעבר המטבח ולשמחתי היא נענתה לי, "אני רוצה להראות לך משהו בלי שציפי תראה" לחשתי לה באוזן כשהיינו בדרך, "תראי" שלפתי את השעון-של-הודיני מהכיס ברגע שנכנסנו למטבח, "תראי" חזרתי שוב מציג לה את השעון מול העיניים, "סקס!" לחשתי ועזבתי את החיבוק, מחייך ו…יש! גם רינה נתפסה בקרס, מסתובבת לעברי ואומרת את המשפט שכל כך ציפיתי לשמוע, "אדוני רוצה ממני משהו?"

ישבתי בכורסה הגדולה ורינה וציפי עמדו מולי במבט מושפל, כמו שתי תלמידות שנתפסו מעתיקות מול מחנך הכתה, רק לפני רגע הן חזרו מהמטבח לשם שלחתי אותן לשים את החזיות שלהן במקפיא, עניין אותי להבין את המשחק הזה שלהן, "אוקיי בנות, תתפשטו!", הבטתי בהן וחייכתי בהנאה.
"הפרעתי לכן באמצע 69 לוהט" פניתי אליהן תוך שהן פושטות את המעט שלבשו, זאת את השמלה בלי כלום מתחת וזאת את חולצת הטריקו הגדולה והארוכה והחוטיני שהספיקה ללבוש בינתיים, "אז בבקשה תמשיכו" הצבעתי על השטיח, "אבל קודם, ציפי, תביאי בבקשה את הדילדו הארוך עם שני הראשים שלך, זה שסיפרת לי שאת ורינה משחקות איתו".
ציפי הלכה וחזרה, מגישה לי אותו בעינים מושפלות כשהיא מסמיקה קצת, "מעניין" בחנתי אותו, משחק בו והיא מסמיקה עוד יותר, "אוקיי בנות" הנחתי את הדילדו הארוך והגמיש בצד וחזרתי אליהן, "עכשיו תחזרו ל-69 שלכן" מתחתי רגליים וחיוך גדול על פני, "נו, יאללה, אין זמן"
למרות ההיסוס שהיה להן בהתחלה, טוב זה קצת מביך כשהן יודעות שאני יושב ומציץ להן, מהר מאד הן נדלקו מחדש והיו עסוקות בפינוק ההדדי המשותף ואולי העובדה שהצצתי להן הפכה דווקא לקטליזטור כי גניחות התאווה שלהן מילאו את החדר, הן מזיינות זאת את זאת עם הלשון ואני בתגובה פתחתי את החנות במכנסיי, שלפתי ת'זיין המתוח והתחלתי לשפשף אותו בתנועות איטיות, דואג להעמיד אותו עוד קצת מוביל אותו לשיא אבל לא לגמור.
"בנות!" הפסקתי אותן בשלב מסויים, "עכשיו תראו לי מה אתן עושות עם הדבר הזה" זרקתי לעברן את הדילדו הארוך והגמיש עם שני הראשים והן, מצחקקות וכאילו מתוכנתות נעמדו על ארבע, ישבן מול ישבן, ציפי לקחה את הדילדו ובאיטיות דחפה לעצמה קצה אחד לכוס, "בואי" היא הזמינה את רינה וזאת הלכה לאחור, שולחת יד ואוחזת בקצה השני של הדילדו ומובילה אותו אל פתח הכוס שלה, ממשיכה והולכת לאחור ומחדירה לעצמה את החצי השני שלו תוך גניחת הנאה ארוכה. "מתחילים" רינה ציחקקה לעבר ציפי ושתיהן התחילו לזיין את עצמן, מרחיקות ישבן מישבן והדילדו נחשף, ישבן נושק לישבן והדילדו שוב נעלם בתוכן.
נתתי להן לחגוג וכשגניחות ההנאה התאוותניות שלהן מלוות אותי התחלתי להתפשט. ציפי ורינה היו שקועות בעצמן ולא שמו לב אלי עד שנעמדתי מול רינה, "תמשיכו" עודדתי אותן כשהן עצרו לרגע, "אני רק מצטרף לחגיגה" כופפתי ברכיים עד שהזיין שלי היה מול הפה שלה והגשתי לה אותו למציצה. רינה הבינה בדיוק מה אני מצפה ממנה, לא הייתי צריך להסביר לה, היא פתחה את הפה ונתנה לי לדחוף לה ת'זיין, מוצצת אותו, מרטיבה את כולו ברוק שלה. 
"הגיע רגע האמת" שלפתי אחרי דקה או שתים את הזיין המתוח מפיה ועברתי לעמוד בדיוק מעל נקודת המפגש של ישבניהן, עומד כשהן בין רגליי, "עצרו!" עצרתי אותן בדיוק כשפלחי ישבנם נלחצו והדילדו היה עמוק בתוכן, "תתכונני" טפחתי לרינה על ישבנה כשאני מכופף את ברכי, מניח את עטרת הזיין המתוחה בפי הטבעת שלה ועוד לפני שהיא הבינה מה קורה כבר נעצתי את כל הזיין בתוכה, בתוך התחת שלה!
"אייי!" היא צרחה מכאב והפתעה, מנסה לברוח.
"אל תזוזי!" תפסתי אותה.
"אמא'לה, מה אתה עושה לי אדוני?" התבכיינה.
"מזיין אותך, ביץ'" ציחקקתי, "דופק אותך בתחת" התחלתי, נעצתי עוד נעיצה וסחטתי ממנה עוד גניחה, "עכשיו תמשיכו להזדיין" טפחתי להן על הישבן, "כן, קדימה, בקצב" זרזתי אותן כשהן התחילו בהיסוס כזה, "כן, ככה, ביחד" התאמתי את עצמי לקצב שלהן.
זיינתי אותה, דופק את רינה בתחת במין הנאה כזאת, החיכוך הזה של פי הטבעת המתוח סביב הזיין שלי שלח בגופי זרמי תענוג, כיף כזה, ואל זה הצטרף עוד הדילדו שהתחכך בזיין שלי מבפנים והוסיף עוד מימד להנאה, "זה כיף לדפוק אותך ככה בתחת" ציחקקתי.
"תודה אדוני" היא ענתה בתשובה, "גם לי כיף שאתה דופק אותי" הוסיפה למרות שהיה ברור שזה עוד קצת כואב לה, קצת, כי אחרי עוד רגע היא כבר התחילה לגנוח כמו מי שהולכת לגמור ורגע נוסף אחרי היא אפילו גמרה, בקול, צורחת ומודיעה שזה בא לה, שהיא משפריצה!
היא השפריצה ואני אחריה, מצטרף, מרוקן את בקבוקיי המלאים עמוק בתחת שלה, גומר כשחיוך גדול של הנאה על שפתי, נשאר ככה עד שהזיין שלי התרכך והחליק מתוכה ורק אז התרוממתי ועברתי לעמוד לצידן, "בנות, להפרד!" חיכיתי עד שהן תתרחקנה אחת מהשניה והדילדו נשלף מהכוס של רינה אבל עדיין נשאר תקוע קצת בזה של ציפי ולא נופל, "עכשיו אני הולך להתרחץ אז בינתיים תכינו לי משהו לאכול וקפה"
"ומה איתי אדוני?" ציפי הפתיעה אותי בקול מתפנק.
"אל תפחדי, גם את תחטפי" חייכתי אליה.
"אבל אדוני" ושמעתי את התחינה בקולה "אני, עכשיו…" הסמיקה כולה.
"את מה?" קטעתי אותה.
"אני מחורמנת, אדוני, מחורמנת ברמות" שמעתי את התחינה בקולה, "אני מבקשת רשות ל…" נתקעה.
"אין בעיה" ציחקקתי, "את יכולה לעשות ביד" אישרתי לה ועוד לפני שיצאתי מהחדר היא נשכבה על הגב, אחזה בדילדו בשתי ידיה והתחילה לאונן, לדפוק את עצמה עם התחליף זיין הארוך מג'ל גמיש. 

כשחזרתי לסלון אחרי מקלחת טובה כשרק מגבת קשורה לי סביב המותניים ומסתירה את הפרטיים שלי חיכו לי על השולחן כריך מושקע מלחם שאור ופסטרמה של פעם וכוס קפה הפוך.
"אני עשיתי את הכריך אדוני" התגאתה רינה.
"ואני את הקפה, בדיוק כמו שאתה אוהב אדוני" הצטרפה גם ציפי בקול מתחנחן.
"גמרת?" התיישבתי על הכורסה עם הכריך והקפה לידי.
"כן אדוני" ציפי חייכה והסמיקה, "תודה אדוני שהרשת לי"
התחלתי לאכול, מביט בהן עומדות שוב מולי באותו מבט מושפל, "טוב" פתחתי את המגבת הקשורה למותניי וחשפתי את הזיין שלי, שוכב לו ונח, מדולדל, "מי רוצה למצוץ לי?"
"אני", "אני" קפצו שתיהן יחד, "לא, אני" חזרה שוב ציפי כשהיא יורדת על ברכיה ומתחילה להתקרב אלי, "לא, אני אדוני" רינה לא נשארה חייבת, מתלהבת כאילו זה היה הפרס הגדול בלוטו ויורדת גם היא, שולחת יד לעבר הזיין שלי.
"אתן יודעות מה? נעשה תחרות" עצרתי אותן, "הורדת ידים, המנצחת תמצוץ לי" חייכתי והסברתי להן בדיוק איך ומה אני רוצה שיעשו.
לראות שתי בחורות עירומות שוכבות על השטיח, ראש מול ראש, מרפק יד ימין על השטיח וכף היד אחוזה זאת בזאת זה מחרמן, אבל לראות אותן מנסות להוריד האחת את ידה של השניה, מתאמצות בכל הכוח מהשניה שאמרתי להן להתחיל, זה עוד יותר מחרמן, לרגע ציפי הייתה החזקה, מצליחה להוריד קצת אבל רינה התעשתה ויישרה את היד, שוב ציפי הצליחה קצת ושוב רינה לא ויתרה, בשלב מסויים היד שלהן התחילה לרעוד מהמאמץ וזה בדיוק היה הרגע שרינה לקחה את ההובלה, מורידה את ציפי עד חצי הדרך ועוד מאמץ אחד מלווה בצעקה חזקה והיא ניצחה, הצמידה את גב כף ידה של ציפי לרצפה. 
רינה הלכה אלי על ארבע, מחייכת מאוזן לאוזן כאילו באמת זכתה בפרס הגדול בלוטו, ונעמדה בין רגליי, "אפשר אדוני?" שאלה כשהיא מסתכלת לעברי במבט מבקש רשות. "זכית בזה בכבוד" חייכתי חזרה, "תתכבדי" הצבעתי על הזיין שלי וכמו שהיא, עומדת על ארבע בדוגי כזה, היא התחילה למצוץ לי. העמידה שלה הקפיצה רעיון מחרמן במוחי שרק מהמחשבה עליו נעמד לי, "ציפי!" פקדתי על ציפי שעדיין שכבה על השטיח, "היא ניצחה ואת הפסדת, את לוזרית אז לכי תביאי את החזיה שלך מהמקפיא!" 
"אדוני" היא פנתה אלי בקול מתחנחן.
"לכי!"
ציפי חזרה עם החזיה ביד, "תלבשי!"
ראיתי את הרעד בגופה כשהבד הקפוא נגע בעורה, "ברר" היא מילמלה, "אמא'לה" ושוב עבר רעד חזק בגופה, "קפאו לי הבזזים" ניסתה לחייך לעברי, מתחנפת.
"תורידי!"
את זה היא עשתה מהר, "תודה אדוני" מלמלה ולא יכולתי שלא לראות את העור האדום מהקור ובמיוחד את הפטמות הנוקשות שלה.
"עכשיו בואי תעמדי מאחוריה, תעשי לה כבוד ו…תפנקי אותה!"
לא הייתי צריך הרבה כדי שיעמוד לי מחדש, מצד אחד ההרגשה הזאת של המציצה, ואני מוכרח לציין שרינה התגלתה כמוצצת מעולה ומצד השני המחזה הזה של ציפי שעושה מעשים ברינה, מפנקת אותה עם הלשון החופרת עמוק במנוש שלה, "אוקיי" הודעתי להן כשהרגשתי שאני מוכן לזיון הבא, "אני רוצה שתעמדו כמו קודם, על ארבע, ישבן נושק לישבן כשהדילדו מחבר בין שתיכן!" 
נכון, יכולתי לבחור תנוחה חדשה, לגוון קצת, אבל בא לי שוב על התנוחה הקודמת, "נו בנות" ציחקקתי, "צ'יק-צ'ק, עומד לי! תתחברו!" זרזתי אותן וברגע שהן התחברו, אם אפשר לקרוא ככה למצב הזה שהדילדו הארוך תקוע לשתיהן בכוס, נעמדתי שוב כשהגוף שלהן בין רגליי, כופפתי רגליי ונעצתי את זקפתי המתוחה והמכוסה ברוק של רינה עמוק לישבנה של ציפי שמתחתיי. תקעתי לה בתחת שלא תרגיש מקופחת, אם את רינה זיינתי בתחת היא צריכה לקבל בדיוק את אותו הטיפול.
"וואו-אייי!" היא גנחה ושמעו את הכאב בקולה, "וואו, אמא'לה, קרעת אותי אדוני" היא הוסיפה אחרי רגע ארוך ואומנם היו עוד שאריות לכאב אבל התווספה גם ההנאה, "וואו, תודה אדוני, תודה שאתה מזיין אותי ככה" היא גנחה כשהתחלתי לפמפם בה, לפמפם במרץ, מרגיש את החיכוך הזה של פי הטבעת שלה סביב הזיין שלי ואת החום הנעים המתפשט ממנו בכל גופי. לרגע עצרתי, נהנה מהחיכוך של הדילדו, שמפמפם לו בכוס שלה, בזיין שלי. גם ציפי עצרה. "את לא!" הפלקתי לה, "תמשיכי!" והיא המשיכה, גונחת בהנאה, מצטרפת לגניחות של רינה, גניחות תאוותניות של מי שמקבלת את עונתה!

רינה גמרה ראשונה, רינה גמרה גם פעם שניה והפעם ציפי הצטרפה אליה, ברגע שהיא גמרה גם אני חזרתי לפמפם בה, לזיין אותה בתחת בתנועות ארוכות ומהירות, כאב לה, הרגשתי, לדעתי שרף לה בפי הטבעת אבל עכשיו זה כבר היה בשבילי, בשביל ההנאה שלי והיא, היא הייתה שם כדי לספק לי אותה וחוץ מזה כלום לא עניין אותי.
"איי!" נפלט לה.
"אני מאכיל אותך בתחת" ציחקקתי.
"אדוני" והייתה נימה של טרוניה בקולה, "אתה קורע אותי!"
"שתקי ביץ'" השתקתי אותה, "תשתקי ותחטפי!" התלהבתי עוד יותר, מכופף ברכיים, אוחז במותניה וטוחן אותה בשיא ההתלהבות, "תגידי תודה, ביץ', תגידי תודה שאני דופק אותך!"
"תודה אדוני" היא צרחה, אולי להסוות את הכאב שם בתחת, "תודה אדוני שאתה מזיין אותי"
"איפה ביץ'? איפה אני מזיין אותך?"
"בתחת! בתחת אדוני! ב-ת-ח-ת-!-!" ולדעתי גם היא גמרה יחד איתי, כן, גמרתי, גמרתי בכיף, גמרתי ומילאתי לה ת'תחת בשפעת זרמתי החמה"

ההבנה שמחר, כשהן תקומנה עם תחת בוער, הן תתחלנה לחשוד חייבה אותי בתוכנית כיסוי מיוחדת. "ציפי, תביאי את בקבוק הטקילה שאת שומרת, שתי כוסיות ואת קלפי הטריוויה" פקדתי והיא, למרות שראו שכואב לה בכל תנועה, קמה והביאה.
"נשחק משחק קטן" מילאתי להן כוסית ראשונה, "אני שואל שאלת טריוויה ומי שלא עונה נכון שותה כוסית!"
"כן אדוני" ענו שתיהן יחד, מחייכות.
התחלנו, בחרתי בכוונה את השאלות הקשות בתחומים הזויים ומהר מאד הן הלכו והפכו שיכורות וזאת בדיוק הייתה הכוונה שלי, ציפי נשפכה ראשונה, נפלה על השטיח והתחילה לנחור. רינה עוד החזיקה קצת יותר, "תגידי, את יודעת מה מסקרן אותי?" שאלתי, רגע לפני שגם היא נשפכת, "לבעלך לא אכפת שאת מזדיינת עם ציפי?"
"בעלי" רינה ציחקקה, "בעלי הומו!" עצרה לשניה, לוקחת אוויר, "אם אני לא טועה מישהו, בדיוק ברגע הזה, טוחן לו ת'תחת" פרצה בצחוק, "כן, בעלי הומו, אוכל בתחת, נושך כריות, הולך אחורה בשדה תירס" המשיכה באותו צחוק שיכורים שלה, "אז אתה שואל אותי אדוני אם לא אכפת לו?" היה לי חבל עליה, מסתבר שהעורך-דין שהיא העדיפה עלי טבע אומנם בכסף אבל לא היה מציאה, או אולי זה מה שהיא בעצם רוצה?

שאלה אחת נוספת, עוד כוסית וגם רינה נרדמה ואני עברתי לשלב טישטוש הראיות, גררתי את שתיהן למיטה של ציפי, העברתי את הכוסיות והבקבוק הכמעט ריק לחדר של ציפי, דחפתי את הדילדו לתחת של ציפי, משאיר אותו תקוע בתור רמז למה כואב לה שם בתחת.

לפני שיצאתי עוד לקחתי להן את התחתונים, מזכרת לאוסף שלי.

חלק ז

לא תאמינו אבל אכלתי אותה והכל בגלל הפה הגדול שלי! התכונה הזאת שלי לרוץ ולספר לחבר'ה, השגעון הזה שלי לספר איך זיינתי באתר "סליזי", הפיל אותי!

הכל קרה אחרי שפרסמתי את הפרקים הקודמים של הסיפור באתר, לא חשבתי בכלל על האפשרות שמישהי מהן גולשת לאתר של סיפורים ארוטיים בעברית אבל מסתבר שכן, שגם ציפי קוראת אותם בסתר, קראה ומיד הבינה, הבינה ומיד הגיבה, פעלה ו…בעצם למה להקדים את המאוחר? בואו נלך לפי הסדר.


חזרתי הביתה ביום חמישי עצבני, שוב דינה, המזכירה של הבוס, הצליחה לעצבן אותי והייתי מת להעניש אותה, הפעם לדפוק לה ת'צורה בשרותים או על הגג כי הבוס חזר והחדר שלו כבר לא פנוי, רק שלא היה לי את השעון של הודיני איתי, לא שהיא תתחמק מעונש, הבטחתי לעצמי שהבת-זונה תחטוף את שלה כבר ביום ראשון עם ריבית דריבית אבל התבאסתי, אני אוהב להכות בברזל בעודנו חם.

ציפי ישבה בסלון עם רינה. זרקתי לעברן שלום מתחמק ומיהרתי לחדר שלי. דבר ראשון חיפשתי את השעון של הודיני במגירה שאני מחביא אותו, עמוק בין התחתונים, אבל הוא לא היה שם, חיפשתי במגירת הגרביים שמתחת, אולי זה נפל במקרה, אבל לא, גם שם הוא לא היה, הפכתי את הארון אבל נאדה, לא היה זכר לשעון, החוורתי וחזרתי שוב לתיק שלי, אולי במקרה השארתי אותו שם ושכחתי רק שאז שמעתי את ציפי מאחורי, מכחכחת בגרונה כדי למשוך את תשומת ליבי, "מה?!?!?" הסתובבתי אליה בעצבנות.

"אתה מחפש את זה?" היא חייכה אלי ו…הדבר הבא שאני זוכר זה שהתעוררתי למחרת במיטה שלי ושרף לי ברקטום, כאב חד וצורב כזה!

לא הייתי צריך שמישהו יסביר לי מה זה הכאב הזה, ידעתי שדפקו אותי בתחת! זה לא שאני עושה את זה על בסיס קבוע, אולי אם הייתי עושה את זה בתכיפות עכשיו לא היה כואב לי כל כך, אבל פעם אחת כן עשיתי את זה, פעם אחת בחיי נתתי לגבר להכנס בדלת האחורית שלי, זה היה חבר טוב מהצבא שבחופשת השחרור שלנו הוא החליט לצאת מהארון והודיע לי שהוא מאוהב בי, חיזר אחרי, פיתה אותי לנסות ואחרי הרבה מאמץ שלו נשברתי והתפתיתי לנסות.

עשינו את זה פעם אחת, מבחינתי פעם אחת יותר מדי, עצמתי אז עינים והליטופים שלו דווקא היו נעימים, התנשקנו, לא משהו! הזיפים שלו דקרו לי ולפחות הבנתי מזה מה בנות מרגישות כשאנחנו לא מתגלחים לפני הדייט, נתתי לו להפשיט אותי, אחר כך עמדנו קרוב אחד מול השני והצלבנו חרבות, אם אתם מבינים למה אני מתכוון, והאמת שעמד לנו, גם לו וגם לי, הוא מצץ לי ואין ספק שלמצוץ הוא יודע אבל לי הוא ויתר, כנראה שפחד שאני לא אסכים למצוץ ואברח, ראשון הוא הזמין אותי לנעוץ בו את חרבי השלופה, נותן לי קונדום שמנוני שהכין כדי שאלביש על הזיין ונשכב על הבטן, "בוא תעשה אותי" הוא לחש בתשוקה ופישק חזק את פלחי ישבנו בידיו, מזמין אותי לשכב עליו ולהכניס לו, "וואו, גדול התותח שלך" הוא גנח כשתקעתי את זקפתי העטופה בקונדום באחוריו, נושך את הכרית ומנסה להסוות את הכאב בקולו, "כן" הוא גנח אחרי רגע שנראה לי כשעה, כן תאוותני כזה, "כן, זה טוב, תזיין אותי" הוא המשיך ואני התחלתי לפמפם בו.

האמת שלדפוק אותו בתחת היה נעים, החיכוך הזה של פי הטבעת המתוח סביב הזיין שלי, למרות הקונדום העוטף אותו, שלח גלי חום נעימים בכל גופי, לרגע שכחתי מי זה ששוכב תחתיי ודפקתי בהנאה, שוכב עליו, מועך את גופו ומזיין אותו בתחת רק שבשפשוף כזה צמוד לא החזקתי הרבה זמן מעמד וגמרתי, גמרתי לו בתחת, ממלא את הקונדום בזרמתי החמימה!

"עכשיו תורי" הוא חייך אלי אחרי שהורתי את הקונדום המלא, משפשף את הזקפה שהתנוססה בין רגליו ומלביש לעצמו קונדום משומן חדש, "תשכב" הוא חייך ואני, לא נעים לי אחרי שהוא פתח את ישבנו לכבודי, נשכבתי, מפשק חזק את פלחי ישבני, מרגיש איך הוא עולה עלי, מרגיש את ראש הזיין השמנוני נוגע בפי הטבעת שלי, "ברגע הראשון זה יכאב לך" הוא לחש באוזני ובלי לחכות נעץ את כל זקפתו המתוחה עמוק בתחת שלי!

בחיים אני לא אשכח את הכאב שעבר כברק בכל גופי, כאב חד וחזק כאילו פי הטבעת נקרע שם, "תנשך ת'כרית" הוא לחש לי, "זה עוד שניה יעבור" חיכה רגע ככה, לא זז, ואז התחיל לפמפם.

את הכרית נשכתי אבל לעבור זה לא עבר, למזלי הוא גמר מהר אבל לא מספיק מהר, הרקטום שלי בער, הרגשתי אותו נמתח, אחר כך את החום הזה בישבני כשהקונדום התמלא בזרעו ואז המתח בפי הטבעת רפה, "אני הראשון שלך?" הוא שאל בלחישה.

"כן" לחשתי חזרה, מגלגל אותו מעליי, "פתחת אותי" ציחקקתי, מנסה להתבדח למרות ששרף לי שם מאחור, "עשית אותי היום פעמיים, פעם ראשונה וכנראה האחרונה" מילמלתי ואני לא יודע אם הוא שמע או לא אבל הוא לא הגיב.

יותר לא עשיתי את זה, זה לא שהוא לא ניסה אבל הודעתי לו שאני בעסקי נשים וגברים זה לא הטעם שלי, הוא בכה כמו נקבה אז הרשתי לו למצוץ לי עוד פעם, מציצת פרידה ו…זהו, יותר לא נפגשנו, נשארנו חברים אבל רק בפייסבוק וכמו שזה נראה מהדף שלו הוא לא היה צריך להתאמץ הרבה כדי למצוא לו חבר מהמגדר החדש שלו.

בקושי קמתי מהמיטה, כאב לי שם בתחת, והלכתי בפישוק למקלחת, בדיוק כמו אז, אחרי שהוא פתח אותי. קודם צחצחתי שיניים, אחר כך התקלחתי, מנסה להזכר מה עשיתי בלילה אבל ללא הצלחה.

הקולות של ציפי מהמטבח הזכירו לי משהו, זכרתי בוודאות שכשחזרתי מהעבודה היא ורינה ישבו בסלון וראו טלוויזיה, זכרתי שחיפשתי את השעון של הודיני ובמעורפל זכרתי גם שהיא עמדה בפתח החדר אבל זהו, משם רק נאדה, לא זוכר כלום, חור שחור.

קפה, זה מה שאני צריך עכשיו חשבתי תוך שאני לובש את חולצת הטריקו המהוהה ומכנסי ההתעמלות שלי, מוותר על תחתונים, קפה שחור חזק אולי יעיר אותי ויעשה לי קצת סדר במחשבות.

קרטעתי ברגליים מפושקות למטבח, אין מילה אחרת לתאר את הליכת הקאובוי-שלא-ירד-מהסוס-שבועיים-בלי-הפסקה שלי, ונעמדתי מולה, נשען על השיש ולא מעז להתיישב על כסא העץ הנוקשה של המטבח.

"תגידי ציפי, היה ביננו משהו הלילה?"
"ביננו?" היא חייכה וענתה בקול מתמם אבל מהטון היה ברור שהיא מסתירה משהו.
"כן, ביננו, עשית לי משהו?"
"אני?" היא שוב התממה, מחייכת מאוזן לאוזן, "לא משהו שאתה לא עשית לי" היא ציחקקה ובנון שלנטיות שלפה את השעון של הודיני מכיס חלוק הרחצה שלבשה והניחה אותו על השולחן לצידה.

"מניאקית!" האסימון נפל לי בצליל מהדהד ורעד עבר בכל גופי, "בת ז…" עצרתי בעצמי שלא להשלים את הקללה וניסיתי לחטוף את שעון הקסם מידה אבל היא הייתה זריזה ממני, בטח במצבי הנוכחי כשכל תזוזה גרמה לי לכאב חד באחוריי, והצפינה אותו בתנועה מתגרה בחריץ שבין שדיה העטופות בחזיה, מחייכת אלי חיוך לגלגני ומקניט של מי שיודעת שכל הקלפים הטובים בידה.

"מניאקית, מה עשית לי?" חזרתי שוב על השאלה בקול מאיים משהו.
"אתה באמת רוצה לדעת?" היא שוב חייכה את החיוך העוקצני והמתגרה שלה.
"כן!" נהמתי, מסמיק.
"אין בעיה" היא ציחקקה וקמה, לוקחת את כוס התה שלה בידה, "תכין לך קפה ובוא לסלון, אני אספר לך"

כשהגעתי לסלון, מתיישב לאט ובזהירות על הכורסה ונושך שפתיים שלא תפלט לי איזו גניחת כאב קטנה, ציפי הייתה עסוקה בחיבור המחשב הנייד שלה לטלוויזיה. "אסף" היא התיישבה על הספה הגדולה, "בוא שב לידי" היא סימנה לי על המקום הפנוי לימינה.
"לא, פה זה בסדר" התחמקתי.
"לא צריך" היא פלטה, "אתה מפסיד"
"מפסיד מה?"
"לא בא, לא מספרת" היא חייכה מאוזן לאוזן, חיוך של שמחה לאיד, כאילו יודעת מראש שאני אכנע.
עברתי לשבת לידה, שוב לאט ובזהירות, מבחין בחיוך המלגלג ומעדיף להתעלם, "אני יושב" ניסיתי לחייך לעברה, "עכשיו ספרי".
"מכיר אתר בשם 'סליזי'?" היא שאלה ושוב החיוך הממזרי שלה נמרח על פניה.
"מכיר" החוורתי כסיד ועוד חוליה בפאזל הסתדרה לי, "סליזי" זה האתר שבו אני פרסמתי את עלילותיי עם השעון של הודיני ובחיים לא העליתי בדעתי שציפי נמנית בין הקוראים שלו, אומנם אני משתמש בשמות בדויים בסיפור, ציפי היא לא באמת ציפי ואני לא נולדתי בשם אסף, אבל עדיין סיפור כזה לא קשה לזהות, לא רבים גרים בשכירות אצל מישהי שירשה את הדירה מסבתא שלה ובינם יש כנראה רק מקרה אחד שהם הלכו יחד ל"קפה יפו" וקנו שעון עתיק בשוק הפשפשים.

"יופי, אז אתה בטח מכיר את הסיפור השעון של הודיני"
"מכיר" קטעתי אותה, "אבל"
"בלי אבל" הפעם היא קטעה אותי, "תגיד, עד כדי כך אתה חושב שאני מטומטמת? שאני לא אצליח לזהות את עצמי בסיפור?"
"כן. אבל. תראי" גמגמתי, מחליף צבעים כזיקית, "לא חשבתי ש…".
"עדיף שתשתוק, טמבל!" היא עצרה אותי, "הבנתי שלא זוכרים כלום ברגע שהקסם עובד, זאת אומרת אני גם יודעת את זה מניסיוני האישי" היא חייכה אלי, "ועכשיו גם אתה יודע" ציחקקה, "למדת את זה על בשרך!" הפסיקה לרגע ולגמה מכוס התה שלה, "אז ככה, הכל התחיל כשקראתי את הספור שלך באתר "סליזי", הייתי המומה, לא מהתאורים החרמניים שלך על הזיונים שלנו, מזה דווקא מאד התגריתי, אלא על מה שהשעון הזה מסוגל לעשות ו…מה אני אגיד לך? כמעט גמרתי כשזיינת את האתיופית ההיא" ושוב היא הפסיקה כדי לשתות מהתה, כאילו מנסה לבנות את המתח, "חיכיתי בשקיקה לחלק השני וקראתי על ההיא מהגלידריה ולא התאפקתי, אוננתי, אבל אז הגעתי לחלק שבו אתה מתאר איך כישפת אותי, מספר לכולם על הזובור שעשית לי, מפרסם ברבים איך השפלת אותי ולקינוח עוד עשית אותי בתחת! התגנבת ונכנסת בדלת האחורית למרות שהודעתי לך בפרוש שהיא סגורה בפניך ו…זה היה הרגע שהחלטתי לנקום בך, לעשות לך בדיוק את מה שאתה עשית לי, במיוחד אחרי שנזכרתי איך למחרת, כששאלתי אותך אם היה משהו? עשית פני תם ושיקרת לי במצח נחושה!"

לחץ לי ברקטום, כאב מעצבן, בעצם שורף, ניסיתי להסתדר על הספה וכנראה שראו את הכאב על פני, "מה קרה אסף? כואב לך שם בטוכעס?" ציפי ציחקקה ובלי לחכות לתשובה המשיכה, "נו באמת, קצת כאב, אף אחד לא מת מזה, מה אתה? כוסית?? להמשיך?"

"תמשיכי" מלמלתי, בולע את המניאקית שרציתי להגיד לה.

"תכננתי את זה לסוף השבוע" המשיכה ציפי לספר לי מה קרה אתמול, "ריחמתי עליך, רציתי שיהיה לך מספיק זמן לנוח אחרי מסע הנקמה שאני הולכת לעשות לך, אני לא יודעת אם אתה זוכר אבל רינה הייתה פה" היא חייכה.
"מה?" קפצתי ושוב עבר בגופי הכאב החד, "גם רינה השתתפה??" החוורתי וכמעט התעלפתי, הרגשתי שעוד רגע אני פורץ בבכי.
"תרגע" ציפי הניחה יד על ירכי, "היא לא זוכרת כלום, כישפתי אותה עוד לפני שבאת, הייתי צריכה אותה בתור צלמת!"
"מה?!?" קפצתי שוב, מתעלם מאותו כאב שהכה בי שוב, "צילמת??"
"כן, בטח" היא ענתה בפנים רציניות אבל ראיתי איך היא מתאפקת שלא לפרוץ בצחוק רועם, "גם אתה צילמת, כתבת את זה בסיפור שלך"
"אני לא מאמין" מלמלתי לעצמי, מבין לאיזו צרה נכנסתי, "למי הראית?" התפרצתי לעברה.
"למי אתה הראת?" החזירה לי בשאלה משלה.
"לאף אחד!" הזדעקתי, "נשבע לך ב…אמא שלי"
"מצויין, אם אתה לא תראה אני לא אראה, מבטיחה!" עשתה באצבעות כף ידה את סימן שבועת הצופים, "נשמור את הסרטים אצלנו כמאזן אימה".
"גם אני לא אראה, מבטיח, נשבע!" עשיתי גם אני את סימן השבועה הצופית.
"מצויין, אז אם שנינו לא נראה אז אין לשנינו מה לדאוג ועכשיו, במקום לספר בוא תראה את הסרט" כיוונה עם העכבר את החץ למשולש ולחצה והתמונות התחילו להתרוצץ על מסך הטלוויזיה.

אני צלמתי בפלאפון שלי, קטע קטן, היא צילמה במצלמת וידיאו באיכות HD את כל מה שהיה באותו ערב בלי להחסיר פרט ואני עקבתי המום, יושב בדממה בפה פעור ולא מוציא הגה, לא מאמין למראה עיניי!
התמונות הראשונות היו של ציפי מתגנבת לעבר החדר שלי, "את מצלמת?" שמעתי את ציפי לוחשת לרינה וזאת עונה לה בלחישה משלה, "כן גברתי" על המסך ראו רק את ציפי עומדת בדלת החדר שלי, אותי לא! כנראה שרינה פחדה שאני אבחין בה מצלמת, שמעתי את ציפי מכחכחת בגרונה כדי למשוך את תשומת ליבי ומייד אחרי שמעתי את עצמי שואל "מה?!?!?" עצבני.
"אתה מחפש את זה?" ראו את ציפי מחייכת, מציגה לראווה את השעון של הודיני ושניה אחרי אומרת בקול רם וברור, "סקס!"
"גברתי רוצה ממני משהו?" שמעתי את עצמי אומר אחרי שניה של שקט וציפי פנתה לרינה "בואי, צלמי אותו" ורגע אחרי אני הופעתי על המסך, עומד מולן במין דום מתוח כזה.
התמונה עברה אליה, "מעכשיו אתה תקרא לי גברתי ואני אקרא לך פודל!" היא הודיעה לי, מזכירה לי את מה שאני אמרתי לה.
"כן גברתי" התמונה עברה במהירות אלי.
"איך קוראים לך?" בחנה אותי.
"פודל, גברתי"
"יפה, אז עכשיו יא פודל, תרד על הברכיים"
"לא ככה פודל! כמו כלב!"
"כן גברתי" מיהרתי לעמוד על ארבע כמו כלב.
"עכשיו תנבח!"
נבחתי!
"שוב, יותר חזק"
נבחתי שוב, חזק.
"רגלי!"
מהרתי ונצמדתי לרגלה, עומד על ארבע ומתחכך בה, מחכה לפקודה הבאה שתבוא.
"תעשה כמו כלב!"
עשיתי, נהמתי נשימות כלב כאלה עם הלשון בחוץ, רק חסר לי הזנב כדי שאני אתחיל לקשקש בו.
"רגע" היא ניגשה לארון שלי ושלפה משם את אחת העניבות שלי, מתכופפת לעברי ומחייכת, "כלב טוב" היא ליטפה את ראשי והלבישה לי את העניבה על הצוואר, "עכשיו יש לך גם רצועה" אחזה בה, "בוא" משכה אותי מעט ברצועה, מסמנת לי לבוא אחריה, "בוא אחרי לסלון" היא התחילה ללכת ואני לצידה, הולך על ארבע ורינה מצלמת את שנינו.
"תעמוד שם" היא התישבה על הכורסה והצביעה על המקום מולה, שידור חוזר של מה שאני עשיתי לה, "לא ככה, תעמוד על הרגליים"
"תני לי את המצלמה" היא ביקשה מרינה.
"כן גברתי" היא מסרה לה אותה.
"עכשיו תעמדי לידו" המשיכה ופקדה עליה ועכשיו היא צילמה אותנו.
"כן גברתי" רינה נעמדה במקום שציפי סימנה לה, עומדת ישר, מתוחה, ומחכה לפקודה.
"איך קוראים לך?"
"פודל, גברתי" דיקלמתי את השם שהיא נתנה לי כאילו אין טבעי מכך.
"יופי, ואיך לך?" עברה לרינה.
"ביץ' גברתי"
"יופי, ועכשיו תחרות, פודל נגד ביץ', כשאני אשרוק אני רוצה שתתפשטו ומי שיסיים אחרון יחטוף חמישה פליקים כואבים!"
"כן גברתי" הודענו ביחד, לא חושבים בכלל לערער או להתמרד.
ציפי שרקה, התחלנו להוריד, מהר, אני משכתי את חולצת הטריקו מעל ראשי, רינה במקביל הורידה את השמלה ו…היא ניצחה! מתחת לשמלה לא היה לה כלום, לא תחתונים ולא חזיה.
"עבדתם עלי!" קטעתי את הדממה בחדר, מסיט את המבט מהטלוויזיה ומביט בציפי.
"כן" היא חייכה לעברי, "הכל מתוכנן, הנקמה היא בך, לא בה, אז לא הייתי יכולה להרשות לעצמי שתנצח"
"מניאקיות" מילמלתי, מחזיר את מבטי לטלוויזיה וממשיך לעקוב אחר הסרט.
רינה חזרה לצלם, על מסך הטלוויזיה ראיתי את עצמי גומר להתפשט ועומד מול ציפי, מבוייש, "הפסדתי גברתי".
"על ארבע פודל!"
"כן גברתי" ירדתי.
"תביא לי את החגורה שלך"
הלכתי על ארבע למכנסיים שלי הזרוקות בצד והוצאתי את החגורה, "בפה!" היא עצרה אותי כשהתחלתי לחזור עם החגורה ביד, "אתה כלב, לא?" פרצה בצחוק.
הגעתי עד אליה עם החגורה בין שיני ומסרתי לה, "עכשיו תעמוד" היא פקדה עלי וקמה, "יופי, עכשיו תתכופף קדימה" המשיכה כשנעמדתי מכוונת אותי בידה עד שעמדתי בדיוק כמו שרצתה, מתכופף קדימה וישבני בולט לאחור, "עכשיו תתכונן" ציחקקה ונעמדה מאחורי.
רינה הסתובבה סביבי, לא מפסיקה לצלם, עד שנעמדה מאחורי, קצת בצד ומרחוק, לא להפריע לציפי.
"מוכן?"
"כן גברתי!" מהרתי לענות.
ראיתי את ידה המונפת, עם החגורה, ואז נשמעה השריקה ואחרי החבטה, חגורת העור נחתה על ישבני בצליל מהדהד, שולחת זרם של כאב בגופי ומציירת פס אדום על ישבני, "אתה יודע למה?" ציפי ציחקקה לעברי.
"כן גברתי, כי הפסדתי" עניתי.
"ומה אומרים?"
"תודה גברתי"
"אז אני רוצה לשמוע את זה ממך בכל מכה" היא פקדה עלי והנחיתה את המכה השניה, שולחת עוד גל של כאב ומציירת עוד פס אדום על ישבני שמילא עכשיו את כל המסך.
"תודה גברתי" צרחתי וראו שכואב לי, "מגיע לי כי הפסדתי" השלמתי את התשובה שרצתה.
עוד מכה, עוד כאב חד שחלף בגופי, שוב צעקתי את המשפט שרצתה לשמוע ועוד מכה חזקה, חוזרים על אותו הריטואל כשפתאום נשמע קולה של רינה, "גברתי, תראי, עומד לו" והמצלמה התמקדה בזיין שלי, מצלמת מקרוב את הזקפה המתוחה.
"בזבוז" שמעתי את ציפי מסבירה לה, "היום הוא לא מזיין, היום מזיינים אותו" הוסיפה כשהיא מצחקקת ועוד מכה נחתה על ישבני, חמישית ואחרונה, עוד פס שנמתח על ישבני רק שהפעם קצה החגורה פגע לי בביצים ומהכאב החזק נפלתי על הרצפה, שוכב מקופל ומחזיק בהן אבל לא שכחתי לצרוח "תודה גברתי, מגיע לי כי הפסדתי"

"פודל, רגלי!" ציפי לא נתנה לי הרבה זמן לשכב ככה ואני מהרתי ונעמדתי על ארבע לידה, "תעשה כלב!" ואני התחלתי בנשימות הכלב האלה עם הלשון בחוץ, "כלב טוב" היא ליטפה לי את הראש, מגישה את גב כף ידה לשפתיי ואני מלקק אותה, "עומד לך?" היא ציחקקה, יורדת על ברכיה ומשחקת לי בזיין העומד, מותחת לי אותו עוד יותר, "פודל רוצה לזיין?" היא שאלה תוך שהיא משפשפת לי ת'זיין בעדינות.
"כן" עניתי בהתלהבות, ממשיך באותן נשימות כלב קולניות ומהירות.
"תשכח מזה!" היא עזבה לי את הזיין ואני יללתי באכזבה, רציתי לשלוח יד ולשפשף לעצמי אבל היא עצרה אותי, "פודל, לא!" ואני קפאתי, "עוד לא" רינה צילמה אותה מתיישבת בכורסה הגדולה, "תני לי את המצלמה" היא פנתה לרינה ולרגע התמונה קפצה, "עכשיו תשכב על הגב, כמו שכלב שוכב" היא הדריכה אותי ואני נשכבתי, שוכב על הגב עם ידים ורגליים מורמות באוויר, "ועכשיו את ביץ'" היא פנתה לרינה, "תרדי על הברכים לידו ותשפשפי לו!"
הסמקתי ממה שראיתי על המסך, מאיך שציפי השפילה אותי למרות שאז, באותו הרגע תחת השפעת הכישוף, לא בדיוק הבנתי. ראיתם פעם איך ילדים מאוננים לכלב ומתעללים בו?? זה בדיוק מה שציפי עשתה לי, רינה שיפשפה לי, מביאה אותי כמעט עד השיא ובדיוק אז, שניה לפני המפץ הגדול, ציפי עוצרת אותה, "תנוחי רגע, ביץ'" היא כאילו דואגת לה, "שיהיה לך כוח להמשיך" ואני מילל מכאב ותשוקה אבל לא מעז לשפשף בעצמי כי ככה ציפי אמרה לי.
"שפשפי לו!" היא שוב פוקדת על רינה וזאת חוזרת לעשות לי ביד, יד יבשה, בלי חומרי סיכה, ושוב ציפי עצרה אותה בשניה שלפני, צוחקת למראה האכזבה על פני ויללות הכאב שלי.
עוד שני סיבובים כאלה, כשהזיין שלי כבר בער מרוב שיפשופים, ציפי שינתה תנוחה, "תשכבי שם על הגב" היא השכיבה את רינה במרכז השטיח כשהראש שלה בין רגליה של ציפי, "ואתה, שב לה על הבטן" הושיבה אותי עם הפנים אליה, "ועכשיו אני מרשה לך לאונן, אני רוצה שתגמור לה על הציצים"
הצילומים על המסך היו מביכים, אין לי ספק שאם הם ידלפו לאינטרנט אני בצרות צרורות, "מניאקית" מילמלתי לעצמי אבל ציפי שמעה את זה.
"מה? מה אמרת?"
"שאת מניאקית" חזרתי על דברי, הפעם בברור.
"תתנצל או שהוידיאו עולה לאינטרנט" היא הכריזה בתקיפות ועצרה את הוידיאו.
"אם את מעלה אז גם אני מעלה" עניתי באיום משלי.
"אין בעיה, תעלה" היא עשתה את עצמה אדישה, כאילו לא אכפת לה, "אבל כדאי שתראה את הוידיאו שלי עד הסוף לפני שאתה מחליט" הוסיפה איום ברור.
"בסדר" הסכמתי.
"אז תתנצל על זה שקראת לי מניאקית!"
"אני מתנצל" עניתי במהירות.
"לא מספיק" היא קמה ונעמדה מולי, "אני רוצה גם נשיקה" היא פתחה את חלוק הרחצה שלבשה וגיליתי שאומנם היא עם חזיה אבל בלי תחתונים, "פה!" היא הצביעה על שפתי הכוס שלה.
"אני מתנצל" נישקתי, לא מתאפק ומעביר את קצה הלשון שלי לאורך כל החריץ שבין שפתי הכוס הבשרניות שלה.
"מקבלת את התנצלותך" היא התיישבה חזרה, לא טורחת לכסות את הפרטיים שלה שנחשפו, והפעילה את הוידיאו מחדש.

עוד כמה שפשופים וגמרתי, גמרתי בסערה, צורח "כן" ארוך של תאווה והנאה צרופה ומשפריץ, גומר ומכסה לרינה את השדיים בשפעת השפיך הלבן והסמיך שהצטבר באשכיי מכל השפשופים האלה ואפילו מוסיף ומרחיק, מתיז כמה מהטיפות הריחניות על הצוואר והפנים שלה.
"זהו, לדעתי אתה מוכן" ציפי נתנה לי רגע להתאושש והמשיכה בתוכנית שלה, "הגיע הרגע שאני אזיין אותך! מוכן?"
"כן גברתי"
"אם זה עדיין לא ברור לך אז אתה הולך להיות הכוסית שלי"
"תודה גברתי" שמעתי את עצמי בטלוויזיה ולא האמנתי למשמע אוזני
"וכוסית הולכת עם חוטיני וחזיה" היא ציחקקה ופנתה לרינה, "תלבישי לו את החוטיני והחזיה שלך!"
ראיתי על המסך איך קודם רינה מתכופפת ומלבישה לי את החוטיני שלה ואני משתף איתה פעולה, אחר כך עברה והלבישה לי את החזיה שלה ורציתי לקבור את עצמי, אין ספק שהחומר שיש לציפי עלי לוהט בהרבה ממה שאני צלמתי אותה, "יופי, תנוחת השוטר מכיר? זאת שזיינת את האתיופית ההיא, או לפחות כמו שכתבת שזיינת" היא ציחקקה כשרינה גמרה להלביש לי את החזיה שלה.
"מכיר גברתי" עניתי, מסמיק.
"יופי, אז ככה בא לי לדפוק אותך" היא חייכה לעברי, "לך תשען על הקיר!"

עשיתי בדיוק מה שהיא אמרה לי, בלי ויכוחים, בלי להגיד לא, בלי לבקש הנחות, נעמדתי לפני הקיר, בפישוק והתכופפתי קדימה. ציפי החזירה את המצלמה לרינה וזאת המשיכה לצלם, מתרכזת בציפי שקמה והתחילה להתפשט ואני ברקע, עומד בפישוק, נשען על הקיר, לבוש בחזית תחרה וורודה וחוטיני זעיר בצבע תואם שבקושי הכיל את הזיין שלי למרות שרק לפני רגע גמרתי.
ציפי התפשטה מהר, כנראה שבער לה, "אתה השרמוטה שלי" היא ציחקקה לעברי ושלפה סטראפאון משקית שעמדה בצד, מציגה אותו לראווה מול עיניי, "אתה השרמוטה שאני הולכת לנקנק" המשיכה בשעה שהמצלמה התמקדה בסטראפאון השחור והגדול, מצלמת אותו מקרוב ושוב מתרחקת, מצלמת את ציפי שהתחילה להלביש את הסטראפאון לעצמה.
"פודל, אני הולכת לדפוק אותך בתחת" ציפי ציחקקה כשהיא מתקרבת אלי מאחור והתותב הגדול המזדקר בין רגליה קופץ בקצב הליכתה, "תזכיר לי, שימנת לי ת'רקטום לפני שתקעת בי ת'שמוק הגדול שלך?"
"לא גברתי" עניתי, "אבל טבלתי אותו בכוס שלך לפני"
"טבלת אותו בכוס שלי" היא חזרה על דברי, "אוקיי, רינה, בואי תמצצי לי קצת"
רינה מצצה לה, מוצצת ומצלמת, "מספיק!" ציפי קטעה אותה, "עכשיו תצלמי איך אני תוקעת אותו" היא נצמדה לאחורי, מכוונת לחריץ התחת שלי, "עכשיו תזמין אותי לזיין אותך בתחת" היא ציחקקה תוך שהיא מושכת ומורידה את החוטיני הוורוד שלבשתי.
"גברתי מוזמנת" מיהרתי להכריז.
"מוזמנת למה? פודל" היא הפליקה לי על ישבני.
"גברתי מוזמנת לזיין אותי בתחת" הודעתי בהכנעה.
"תתכונן פודל" היא נצמדה אלי חזק יותר וראש הזיין מפלסטיק נצמד לפי הטבעת שלי, "בעצם, תתכונן יא אוכל בתחת, ככה אמרת לי, נכון?" היא דחפה את התותב עוד קצת, מותחת אותו, "אני הולכת לדפוק אותך בתחת, פודל, נקמה!" היא לחשה לי במין רשעות כזאת, "אני הולכת לפתוח את הדלת האחורית שלך" היא צחקה בקול ונעצה בי את הסטראפאון שלה…"פתחתי אותך!" היא חייכה מאוזן לאוזן למשמע צעקת ה-"אייי!!!" החזקה שלי, "פתחתי אותך יא אוכל בתחת".

ישבתי בפה פעור והבטתי בעצמי על המסך, ציפי זיינה אותי בתחת, אוחזת בגומית החזיה הוורודה שלבשתי ומפמפמת בהנאה ואין ספק שזה היה מחזה משפיל, כואב ומחרמן.
זה משפיל כי לא רק שהיא זיינה אותי בתחת, קוראת לי שרמוטה, כוסית ואוכל בתחת אלא שכשהיא הפליקה לי ושאלה "לא אומרים תודה יא-כוסית?" אני גם אמרתי לה תודה! צועק בקול חזק, שתשמע, "תודה גברתי, תודה שאת מזיינת אותי בתחת"!
זה שזה כואב לי היה ברור, שמעו את זה כבר בצעקת ה-"אייי" החזקה שלי כשהיא החדירה לישבני את התותב הגדול, שמעו את זה גם בכל נעיצה חזקה שהיא נעצה בי את הטיל השחור המוצמד לערוותה וראו את זה בעויתות הכאב על פני שרינה דאגה להנציח במצלמת הוידיאו שבידה ו…בעצם עד עכשיו, כשאני יושב וצופה, זז באי נוחות כזאת על הכסא, זה עדיין כואב לי.
כן, זה היה משפיל וכואב אבל זה גם היה מחרמן! עמד לי, ציפי זיינה אותי בתחת ולי עמד ולא סתם עמד, טיל בין יבשתי מוכן לשיגור התנוסס בגאון בין רגלי, "תראי גברתי" רינה צייצה, מצחקקת, מוסיפה עוד השפלה להשפלות שלי, "הוא אוהב את זה, הוא אוהב שאת תוקעת אותו בתחת" צילמה מקרוב את הזקפה שלי, "תראי גברתי, עומד לו!"

"לא!" ציפי עצרה אותי כשניסיתי לשלוח יד ולשפשף לעצמי, "אני לא מרשה לך!" מנעה ממני לאונן ולפרוק את הלחץ באשכי, "אתה תעשה את זה רק כשאני ארשה לך" היא ציחקקה וחילקה לרינה הוראות איך ומה לצלם, "כן, הנה!" מילאו פניה את המסך, מחייכת באושר, "כן, הנה, אני גומרת! אני משפריצה!!"

"תשאר ככה!" היא שלפה את עצמה מתוכי, מתנשפת ומחייכת חיוך מנצחים, "כן, אתה זיון טוב אסף" היא גיחכה והתיישבה חזרה על הכורסה והסטראפאון עדיין מוצמד לגופה, "מה נעשה עם הזקפה שלך?" היא שאלה את עצמה, "בוא יא-אוכל-בתחת" היא קראה לי ואני מהרתי להתייצב מולה, עומד כשרק החזיה הוורודה מסתירה את הפטמות הנוקשות שלי, כן ככה זה כשאני מחורמן הפטמות שלי הופכות נוקשות ורגישות, והחוטיני שהיא משכה והשאירה תפוס בין ברכיי עדיין שם, מגביל את צעדיי, "רד על הברכיים, יא-סוטה!" היא הצביעה על השטיח שלפניה ואני ירדתי, עומד מולה ככה ומביט בה, מחכה למוצא פיה.

מסע ההשפלה שלי עדיין לא נגמר, "לזיין אתה לא מזיין היום" ציפי חייכה אלי, "היום רק מזיינים אותך" היא המשיכה במין שמחה לאיד כזאת, "אבל אם תבקש אני ארשה לך לאונן"
"אני מבקש גברתי" מהרתי לבקש.
"מבקש מה?"
"שתרשי לי לאונן, גברתי"
"תתחנן! ו…"
לרגע ציפי עצרה את הוידיאו, "מה אתה אומר אסף, התחננת?"
"בחיים לא!" הכבוד העצמי שלי צעק במקומי, "אף גבר לא ישפיל את עצמו עד כדי כך".
"הצחקת אותי" ציפי פרצה בצחוק רועם והפעילה חזרה את הוידיאו.
"…תתחנן יפה!" שמעתי אותה משלימה את המשפט.
"אני מתחנן גברתי" השפלתי את עצמי, "אני מתחנן שתרשי לי לאונן, בבקשה"
"אתה ימני או שמאלי אספי?"
"ימני"
"אז אני מרשה לך, אבל רק עם יד שמאל!" היא גיחכה ואני מהרתי לנצל את הרשות שניתנה לי, שלחתי את יד שמאל, למרות שזאת היד החלשה שלי, והתחלתי לשפשף את הזקפה המתוחה שהזדקרה בין רגליי.
"צלמי, צלמי ת'מאונן הקטן" ציפי ציחקקה ורינה התמקדה ביד המשפשפת שלי ובזיין העומד, "נעים לך?" היא פנתה אלי בחיוך מתגרה כזה, "היה נעים לך כשזינתי אותך יא-אוכל-בתחת?"
"כן גברתי"
"מעכשיו זאת גברתי המכובדת!" היא תיקנה אותי.
"כן גברתי המכובדת" שפשפתי במרץ.
"תגיד מניאק, הייתה עוד פעם שדפקתי אותי בלי שאדע?"
"כן גברתי המכובדת"
"כמה פעמים?"
"עוד פעם אחת גברתי המכובדת"
"מתי?"
"בשבוע שעבר, יחד עם רינה גברתי המכובדת"
"בן-זונה, סוטה-מניאק, לא מספיקה לך אחת אתה צריך שתיים ביחד, אהה?"
"כן גברתי המכובדת"
"ו…זיינת אותי שוב בתחת?"
"כן גברתי המכובדת, אותך ואת רינה"
"בן-זונה, עכשיו אני מבינה" שמעתי אותה לוחשת לעצמה "זה כבר יעלה לו" אבל אני על המסך הייתי שקוע בלעשות לעצמי ביד, בלשפשף לעצמי במהירות, "זה כואב ביד" שמעתי את עצמי מתלונן, "מבקש רשות להחליף יד גברתי המכובדת"
"תשכח מזה מניאק" ציפי ציחקקה, "אבל תעמוד כמו כלב על ארבע, לא, לא כמו כלב, כמו פרה! תעשה כמו פרה ורינה תחלוב אותך!"
הסמקתי כשראיתי את עצמי על המסך נעמד על ארבע, לא מאמין עד כמה נמוך התדרדרתי.
"תעשה מו" רינה חזרה שוב על דבריה של ציפי ואני עשיתי, כן, עשיתי "מווווו" ארוך של מי-שעומד-לו-ויעשה-כל-דבר-בשביל-לגמור, "יופי פרה" ציפי ציחקקה "רגע!" היא קמה ושלפה את השפתון מהתיק שלה, "לכל פרה יש מספר" התקרבה עלי וציירה לי 69 על הישבן עם השפתון שבידה ופנתה לרינה, "עכשיו תביאי ת'מצלמה ותתחילי לחלוב אותו!"
ציפי צילמה, רינה חלבה ואני עמדתי על ארבע ועשיתי "מוו" ובכל פעם שהפסקתי לעשות "מוו" ציפי הייתה מצווה על רינה להפסיק לעשות לי ביד, או "תפסיקי לחלוב אותו!" כמו שציפי התעקשה לקרוא לזה, ואני, שהייתי חרמן רצח, השפלתי את עצמי עד אפר ועשיתי "מוו" אחר "מוו" רק שתמשיך, רק שאצליח להגיע הכי מהר שאפשר לגמירה המיוחלת ורק ברגע האחרון, שניה לפני שסוף סוף גמרתי, ציפי שלחה את רינה לשכב מתחתי ולמצוץ לי או איך שהיא הגדירה את זה "תשתי את החלב שלו כשהוא חם, כשהוא רק יוצא לו מהעטין! ודיר באלק! תבלעי הכל! אני לא רוצה לראות טיפה על השטיח" היא הזהירה את רינה.
"זיינת אותי שוב?" היא שאלה תוך שהיא מצלמת ורק קולה נשמע.
"כן גברתי המכובדת"
"בתחת? "
"כן גברתי המכובדת"
"את הסרט הטנגו האחרון בפריז ראית?"
"כן גברתי המכובדת"
"ואתה זוכר איך מרלון ברנדו תוקע את מריה שניידר בתחת?"
"כן גברתי המכובדת"
"אז ככה אתה הולך לחטוף אותה!"
"תודה גברתי המכובדת"
"אבל לפני זה אני צריכה שתחרמנו אותי עוד קצת, תעשו לי איזו הצגה קטנה שיעמוד לי" היא שפשפה לעצמה את התותב המתנוסס בגאווה בין רגליה, "אתה יודע מה בא לי לראות יא-אוכל-בתחת"
"לא גברתי המכובדת"
"בא לי לראות אתכם ב-69! פה לפני, על השטיח!"

עשינו לה את ההצגה הקטנה שהיא רצתה, שכבנו על השטיח ב-69 וירדנו אחד לשני, התאמצנו, האיום של ציפי שמי שלא יתאמץ יחטוף עם החגורה עזר, הראש שלי היה בין הרגליים של רינה, הלשון שלי עושה פלאים בכוס הרטוב והחם שלה והזיין שלי, שרק לפני רגע היא חלבה אותו, חגג לה בגרון ובפה ונעמד מחדש!
רינה גמרה, הרגשתי את זה בטעם שלה שמילא את פי, רינה גמרה שוב, שפת הגוף שלה שידרה את זה ושוב הטעם הסגיר אותה, לי לקח קצת יותר אבל בסוף גמרתי, שוב בפה של רינה, האמת שזה בגלל שציפי דאגה לשטיח והזהירה אותה מראש.

"עכשיו אני חרמנית אש" ציפי קמה, מוסרת לרינה את המצלמה ומתדרכת אותה איך ומה לצלם, "אתה!" הצביעה עלי, "תשכב על הבטן!" חיכתה עד שאשכב כמו שרצתה תוך שהיא מחייכת ומשפשפת לעצמה את התותב הבולט בין רגליה בדיוק כמו שהבנים עושים כדי לשמור על הזקפה, "תפתח ת'רגליים, יא-שרמוטה" כיוונה אותי ברגלה עד לפישוק שרצתה, "ועכשיו ידים לאחור ותפתח את התחת שלך!".
"כן גברתי המכובדת" פתחתי, מפשק את פלחי ישבני בידיי, "עוד קצת, יא-אוכל-בתחת" ציפי ציחקקה, "עוד קצת…כן, ככה, עכשיו חכה ככה, אני הולכת להביא חמאה!"
שכבתי ככה וחיכיתי, ציפי חזרה עם צלוחית ועליה גוש חמאה, נכנסה וירדה על ברכיה בין רגליי, "תפתח חזק!" היא ציוותה.
"כן גברתי המכובדת" צייתי בהכנעה, מפשק חזק יותר את פלחי ישבני.
רעד עבר בגופי מהמגע הקר והשומני של גוש החמאה שהיא הניחה בחריץ התחת שלי, מעסה ומשמנת היטב, "כואב לך? פודל" היא ציחקקה לעברי.
"כן גברתי המכובדת"
"גם לי כאב אחרי שביקרת לי שם ו…תכף יכאב לך עוד קצת" היא הניחה את ראש התותב השחור על פי הטבעת המשומן בחמאה שמרחה, "עכשיו תזמין אותי!"
"אני מזמין אותך גברתי המכובדת"
"מזמין למה?" והיא לחצה עוד קצת, מתחילה לפתוח את הפתח המכווץ.
"אני מזמין אותך להכנס לי לתחת גברתי המכובדת".
"ומה אם מילת הקסם?" היא ציחקקה.
"בבקשה, אני מזמין אותך להכנס לי לתחת גברתי המכובדת, אני מתחנן!" צעקתי בלי בושה, "איייי!!!" המשכתי כשכל התותב השחור והגדול שלה הבקיע את דרכו מבעד לפתח המשומן, "איי!! כן! תודה גברתי המכובדת"
ציפי שכבה עלי, מועכת אותי תחת גופה העסיסי ושדיה הגדולים נמחצו אל גבי ציפי חייכה מאוזן לאוזן וזיינה אותי בתחת! דפקה אותי בהנאה גלויה, ישבנה עולה ויורד והתותב שלה נע בישבני כמו בוכנה משומנת, "תקעתי אותך בתחת! ביץ'" היא הודיעה לי, כאילו אני לא יודע, "פתחתי את הדלת האחורית שלך ונכנסתי" היא ציחקקה בהנאה, "פתחתי ועכשיו אני דופקת אותך" היא הגבירה את הקצב.

"זה מה שאתה אמרת לי" ציפי שברה את השתיקה שבחדר ועצרה לרגע את סרט הוידיאו, "ככה לפחות כתבת בסיפור שלך" היא חייכה לעברי, "למדתי בעל-פה לקראת הערב הזה, ערב הנקמה שלי" ובלי לחכות לתשובה הפעילה מחדש את הוידאו.
ציפי חגגה לי בתחת, אין לי מילה יותר טובה לתאר את ההנאה שקרנה מפניה של בעלת הבית שלי, "אמא'לה, אני גומרת!" היא פרצה בצרחה, "כן, הנה, הנה, זה בא לי!!"

"מחרמן, אהה" היא שוב קטעה את הדממה רק שהפעם לא הפסיקה את הסרט הרץ על המסך, "עומד לך" ליטפה לי את הבליטה שצמחה במכנסיי, "ברשותך" היא משכה את מכנסי ההתעמלות שלי ושלפה את הזיין שלי, "שלום חמודי, מזמן לא התראנו" היא ציחקקה אליו באותו טון השמור לילדים קטנים והתחילה לשפשף לי, "מותר נכון?" עשתה לי ביד ואני שתקתי, שתיקת הסכמה.
על המסך ציפי המשיכה בחגיגה שלה, מחלקת הוראות לרינה איך ומה לצלם, "הנה, עוד אחד, עוד אחד בא לי!" היא נעצה את עצמה עמוק לתוכי והבעת פניי בתמונת התקריב על המסך אמרה שכואב לי, "אלוהים, אני גומרת" כל גופה נמתח והיא לא זזה, "אלוהים! אני מתה!" ובבת אחת היא צנחה עלי מתנשפת.

גמרתי, לא אז, בליל הזובור של ציפי, גמרתי במציאות, הסרט הכחול הזה שרץ על המסך והשפשוף ביד של ציפי עשו את שלהם והשפרצתי.
"איכס, מגעיל" ציפי ניגבה את טיפות השפיך שעל ידה במכנסיי ההתעמלות שלי.
"זה מה שרצית, לא?" עניתי בשאלה.
"מניאק" היא עצרה את הסרט, "רוצה לראות את ההמשך או לספר לך?"
"תספרי".
"אחר כך דחפנו לך לתחת את ביצת התאווה הסינית ושלחנו אותך לעשות לנו קפה…"
"לא" התפרצתי, "אני לא מאמין"
"תראה" ציפי לא התאפקה, פרצה בצחוק מתגלגל והפעילה שוב את הסרט שעל המחשב הנייד שלה ואכן כך היה, דחפו לי את ביצת ההפתעות ושלחו אותי לעשות קפה ו…אכן זה היה מצחיק, מצחיק ומביך.
"בסדר, מאמין" מלמלתי, מסמיק ועוצם עיניים, "עדיף שתספרי"
"איך שאתה רוצה" היא עצרה את הסרט, "היית צריך לראות איך הלכת" היא פרצה בצחוק.
"ראיתי" מילמלתי, מובך עוד יותר.
"כשגמרנו לשתות רינה דפקה אותך בתחת" היא המשיכה, "לה בחרתי את תנוחת המזכירה, מכיר?"
"מהסרט?"
"כן"
"מכיר" מלמלתי, שוב מסמיק במבוכה.
"שלחתי אותך לעמוד ולהשען על השולחן במטבח, הורדתי את הסטראפאון ונתתי לרינה לקשור אותו לעצמה וכשבאנו למטבח אתה חיכית לנו, מודיע לי שאתה ערוך ומוכן למשימה הבאה שלך" ושוב היא פרצה בצחוק מתגלגל.
"עדיף כבר לראות" קטעתי אותה מלהמשיך.
"אין בעיה" היא הפעילה את הסרט מחדש, הריצה קדימה קצת ועל המסך הופיע בגדול התחת שלי ולאט התמונה התרחקה עד שראו אותי עומד כמו שציפי אמרה, בתנוחת המזכירה, עומד בפישוק, נשען עם מרפקיי וכפות ידי על השולחן והתחת שלי חשוף ומוכן.
לרגע כיווצתי את התחת כשראיתי איך רינה מכוונת את ראש התותב השחור אל פי הטבעת שלי, "תודה גברתי שאת מרשה לי לזיין אותו בתחת" היא חייכה לעבר ציפי המצלמת ונעצה לי את כל התותב במכת אגן חזקה, דחפה ועצרה, לא זזה.
הצילום התרכז בפניי, נושך שפתיים אבל ההבעה על פני לא יכלה להסתיר שכאב לי, "כן, עכשיו תזייני אותו" שמעתי את ציפי מחלקת לה פקודות ורינה התחילה לפמפם בישבני, אוחזת במותניי ודופקת אותי בהנאה גלויה.
אם זה לא היה מספיק משפיל שרינה זיינה אותי ככה באה הגמירה שלי והוסיפה עוד נדבך להשפלה, כן, גמרתי, רינה זיינה אותי, לי עמד, ולמרות שלא שפשפתי, ציפי לא הרשתה לי, השפרצתי, יורה את זרמתי הלבנה על הרצפה של המטבח.

לרינה לקח קצת יותר, היא טחנה לי את התחת לפני שגם היא הגיעה לאורגזמה, נועצת את עצמה הכי עמוק שאפשר בתחת שלי וצועקת "כן, הנה, זה בא לי!" מודיעה לכולם "אני גומרת!!"
"אל תזוזי!" ציפי עצרה אותה מלצאת מהתחת שלי ופתחה לה את קשרי הסטראפאון, "עכשיו רד תנקה את הלכלוך שעשית" היא שלחה אותי עם מגבת נייר לנקות את טיפות הזרע שעל הרצפה, לנקות כשהסטראפאון עדיין תקוע לי בישבן והרצועות משתלשלות לכל עבר.
פה הסרט נגמר, "זהו, מכאן כבר לא צילמנו אבל בזמן שאתה ניקית רינה עשתה לי עוד קפה. אחר כך שלחתי אותה הביתה ואותך הורדתי לעוד פינוק אחד בין הרגליים שלי, אני ישבתי ושתיתי ואתה ירדת לי, מצצת לי, דחפת את הלשון הארוכה שלך לתוך הכוס הגועש שלי ונתת לי עוד גמירה אחת מפנקת לפני ששלחתי אותך להתרחץ ולישון, עירום, נכון שאתה ישן תמיד עם חולצת טריקו ישנה שלך?"
"נכון"
"ונכון שהיום קמת בלי"
"נכון"
"קח" היא זרקה לעברי שפופרת משחה, "לך תמרח לך, זה עוזר, מניסיון" היא ציחקקה וקמה, "אני מביאה גלידה ונדבר, יש לנו על מה לדבר" היא שלפה את השעון של הודיני מבין שדיה ונופפה בו בהפגנתיות, "אל תפחד, אני לא מפעילה אותו עליך" היא פרצה בצחוק מתגלגל כשעצמתי עיניים.


אפילוג 

אין ספק שמה שציפי עשתה לי זה זובור והרי אף אחד לא אוהב לספר שעשו לו אחד כזה, בטח לא שהשפילו אותו ככה ודפקו אותו בתחת, אז אתם בטח שואלים את עצמכם "למה לעזאזל הוא מספר לנו את זה?", צודק?
אז זהו, אני מספר כי זה חלק מההסכם שסיכמנו ביננו, ציפי ואני, קודם כל אני מפרסם את הפרק הזה, האחרון בסיפור, ורק אז היא מחזירה לי את השעון של הודיני וגם אז אנחנו הופכים לשותפים! שנינו יכולים להשתמש בשעון, בתאום כמובן או אפילו ביחד, אבל חס וחלילה לא אחד על השני! לה אסור להפעיל את הקסם עלי ולי אסור עליה ולגבי כל השאר, כולל רינה…השמיים והדימיון הפרוע שלנו הם הגבול!
אני מקווה שצוות סליזי יפרסמו את הפרק הזה מהר כי עד שהם יפרסמו השעון של הודיני נשאר אצלה ובינתיים היא חוגגת, מפעילה אותו, לא עליי כמובן, זה אסור לה, אבל כרגע היא חוגגת על מירב, המוכרת עם השדיים הענקיים מהגלידריה שנמצאת בחדר שלה ומפנקת אותה.
זה שציפי עושה את זה גם עם נשים גם בלי השפעת השעון גיליתי עוד קודם, פעם בחודש היא נפגשת עם רינה לערב בנות שטוף זימה שהפך כבר אצלן למסורת, אבל עכשיו, כשהשעון בידה, היא החליטה שחוץ מהגברברים שהיא קוטפת, דופקת וזורקת היא גם רוצה לעשות את זה עם כל הנשים שאני עשיתי בעזרת השעון והערב הגיע תורה של מירב.
קודם היא התגרתה בי. לא רק שמירב התעלמה ממני כאילו אני שקוף וקראה לה גברתי, הודיעה בקול שהיא המשרתת החרופה שלה, אלא שהיא גם הפשיטה אותה מול עיניי בסלון, מורידה לה בגד אחר בגד ותוך כדי כך ממזמזת אותה, מקפיצה את שדיה הגדולים ומעמידה לי את הזיין, רואה את הזקפה שאיימה לקרוא את מכנסיי, מחייכת וממשיכה, דוחפת לה אצבע לכוס, טובלת ומוציאה, נותנת לי להריח את הריח המשכר הזה ומחרמנת אותי עוד קצת.
"אמרנו שלא עושים את זה בסלון" התרעמתי.
"צודק, אין בעיה" ציפי ציחקקה, "בואי" היא הושיטה יד למירב והובילה אותה אחריה לעבר החדר שלה, "אני משאירה את הדלת פתוחה קצת" היא לחשה כשעברה לידי, מלטפת כאילו במקרה את האוהל המתוח במכנסיי שהתרומם סנטימטר נוסף, "אם במקרה תרצה להציץ לי" הכריזה בקול ופרצה בצחוק מתגלגל ונכנסה לחדר שלה.
הגניחות מהחדר של ציפי לא אחרו לבוא, גניחות תאוותניות של מי שמפנקים אותה חזק, בהתחלה עוד הצלחתי להתאפק ולשלוט בעצמי, מזפזף ומחפש משהו לראות בטלוויזיה, אבל בשלב די מהיר, כשהגניחות התחזקו, נשברתי והתפתיתי, התגנבתי בשקט והצצתי בזהירות מבעד לדלת החצי פתוחה.

ציפי שכבה על המיטה שלה, שוכבת על הגב עירומה עם רגליים מפושקות כשכפות הרגליים שלה מונחות על הרצפה. מירב כרעה על ארבע בין רגליה, עירומה גם היא, עומדת בדוגי-סטייל כשישבנה מופנה היישר לכיוון הדלת, לכיווני, רגליה מפושקות מעט וכל הפרטיים המגרים שלה גלויים, והיא יורדת לציפי המשחקת בידיה בפטמות הזקורות שלה, משחקת וגונחת בהנאה.
התחרמנתי, כל בן-אנוש היה מתחרמן ממראה כזה בטח כשכבר עומד לך ברמות, "את חרמנית?" שמעתי את ציפי שואלת את מירב.
"כן, גברתי" ושמעו מקולה עד כמה היא מיוחמת.
"אז אני מרשה לך לאונן, ביץ'" ציפי ציחקקה ומירב מיהרה ושלחה יד אחת בין רגליה והתחילה לשחק בעצמה, דוחפת אצבע לכוס ואוננה בתאווה.
עמד לי, כבר מזמן לא שלטתי בעצמי, עיניי היו נעוצות במחזה הפורנו שמולי והיד שלי נשלחה, כאילו מעצמה, למכנסיים פותחת ושולפת את הזקפה המתוחה ו…התחלתי לאונן.
"אסף!" ציפי הפתיעה אותי פתאום, ברור שכמו שהיא שכבה היא לא יכלה לראות אותי, "אתה מציץ לי?!?"
"כן" עניתי אוטומטית.
"סוטה! ו… אתה יודע מה עושים למציצים?"
"כן" גנחתי, זוכר היטב מה אני עשיתי לה כשהיא הציצה לי.
"ואתה מוכן לשלם את המחיר?" היא ציחקקה.
"כן!" גנחתי, משפשף לעצמי במהירות, להפתעתי העונש הצפוי דווקא יותר חירמן אותי.
"ומה עוד אתה עושה?" היא הפתיעה בשאלה נוספת, עדיין שוכבת כך על הגב וידיה מצמידות את ראשה של מירב לערוותה.
"מאונן!" הודעתי בקול.
"חרמן! סוטה-מין!" ומקולה היה ברור שגם אותה הדו-שיח הזה מחרמן ברמות, "למה, עומד לך?"
"בטרוף"
"ואתה רוצה לדפוק?"
"כן!" הייתי באקסטזה.
"אז למה אתה לא בא, הכוס של מירב מחכה רק לך! נכון ביץ'"
"נכון גברתי"
"אז תזמיני אותו"
"בוא תזיין אותי, בבקשה"
באתי, ועוד איך באתי, את כל הזיין נעצתי למירב בכוס הרטוב והחמים שלה, תקעתי עמוק וזיינתי אותה, גוחן ומשחק בשדיה הענקיים ומזיין אותה בלהט רק שהייתי כבר כל כך קרוב לשיא שלא נשאר לי הרבה זמן להנות מכך, "אני בא!" צרחתי כמו משוגע, נועץ את כל הזקפה האדירה הכי עמוק לתוכה ונצמד חזק לאחוריה, "אני באה!" הצטרפה גם ציפי, מצמידה חזק את ראשה של מירב לערוותה, "אני משפריץ!" הודעתי להן והרגשתי איך הווגינה של מירב מתכווצת חזק סביב הזיין שלי, "קחי!" נעצתי עוד יותר חזק, דוחף לה עוד מילימטר או שנים, "קחי!" יריתי את המטען הצבור באשכי עמוק בתוכה, "וואו" התנשפתי, עומד ולא זז עד שהרגשתי איך הזיין שלי התרכך והחליק מתוכה.
חשבתי שציפי תוותר לי על העונש, אבל לא. "אומנם אנחנו שותפים לשעון אבל חובות צריך להחזיר" היא חייכה אלי, שולחת את מירב לעמוד בפינה ולראות איך היא מענישה אותי.
שכבתי על ברכיה והיא הפליקה לי, חזק, בלי רחמים, רק שבסוף, כשהיא גמרה להעניש אותי עמד לי מחדש, תורן גדול ומתוח, "בוא מסכן שלי" היא ציחקקה ונשכבה על המיטה, שוכבת על הצד ומרימה רגל באותה תנוחה אהובה עליה ואני לא חיכיתי להזמנה נוספת, נשכבתי לצידה, נצמדתי אל גבה, חפנתי בידי את הציצי שלה ובלי לחכות דחפתי לה. זיינתי אותה. הרמתי את השותפה שלי לדירה שהיא גם בעלת הבית שלי, דפקתי בלהט את מי שעכשיו היא גם השותפה שלי בשעון הקסמים של הודיני!