הוא הסתכל עליה בעיניים רעבות, מפשיט אותה מהגופיה הצמודה ומהטייטס השחורים שהיו כל כך צמודים שהוא ראה את הקווים של החוטיני, וגם את זה הוא הפשיט ממנה. השדיים שלה היו קטנים וזקופים והפטמות בלטו דרך הגופיה. חזיה לא היתה לה. הזין שלו היה קשה כמו עצם וכל מה שנשאר לו לעשות זה לכופף אותה ולתקוע אותה מאחור כמו שמגיע לכלבה הצפונית הזאת.
ואז האוטובוס הגיע לתחנה והיא ירדה.
אחר כך גם הוא ירד והלך לעבודה. הוא שנא את העבודה הזאת במחסן של המעבדה – כל היום לסחוב – שימי תביא, שימי תיקח. בחיים צריך לקחת מה שנותנים לך, אבא שלו היה אומר, אבל כמה חרא אפשר לקחת?
הוא סידר במחסן את המשלוח החדש שהגיע. ארגזים קטנים אבל כבדים משהו בנזונה, שקרקשו מבקבוקי זכוכית. הסמל הזה שהיה על הקרטונים, כמו משולש מעיגולים עם שפיצים, נראה לו מוכר, אבל מה זה אומר – לא הצליח לזכור. הבוס אמר לו להיזהר עם הארגזים האלה ולשים מסכה על הפנים וכפפות, אבל הוא רק מכסתח כל הזמן, המשה הזה.
מכל העבודה החרא הזאת, חשב שהכי גרוע זה שכולם סביבו הזדיינו ורק הוא עשה ביד כל הזמן. הייתה פעם שהביא ניירות למדפסת של הפרופסור ומצא אותו מזיין איזה סטודנטית בלונדינית עם שדיים מסיליקון. בחניון הוא תפס את משה תוקע את מילי, המזכירה הסנובית של הפרופסור, ואורית, הלבורנטית הכוסית, שיש לה שפתיים של מוצצת, בכלל מזדיינת עם כולם. חוץ ממנו. כי הוא כולה עובד מחסן דפוק.
כוסאומו. נפל לו הארגז האחרון. בפנים נשבר איזה בקבוק והזכוכית חתכה גם את הקרטון וגם את היד שלו. בחיים לא ראה משהו מתיבש כל כך מהר, הנוזל הסגול פשוט נעלם ורק השאיר כתם צבעוני בלמטה של הקרטון. זה דווקא טוב, ככה יוכל לסובב אותו ואף אחד לא יראה. הפצע קצת שרף אבל לא ירד הרבה דם. אולי זה בכלל יוד הדבר הזה. עד שגמר לסדר הכל במקום כבר נהיה נורא עייף. הוא נזרק על הרצפה ליד השולחן של משה ושם את הגב על הקיר האחורי. אף אחד לא ישים לב אם יעצום קצת עיניים עכשיו.
אורית המוצצת נכנסה למחסן וסגרה אחריה את הדלת. היא הלכה אליו ובכל צעד פתחה עוד כפתור, מחייכת ומלקקת את השפתיים. הוא ידע שהיא באה בשבילו. הוא ידע שהיא רוצה למצוץ לו והוא ידע שתגמור רק מזה שתמצוץ לו. זה היה מצחיק.
"אם את רוצה ת'זין שלי, תצטרכי לבקש יפה."
אורית זרקה את החולצה שלה על איזה ארגז, פתחה את החזיה שלה והשדיים שלה נפלו החוצה בכבדות והתנדנדו כמו עטינים של פרה.
"שימי מותק, תביא לי לרדת לך," בקשה בקול מתפנק.
"למה מה קרה?" נעמד ושם ידיים בכיסים, "פתאום נהיית לי נחמדה?"
"כבר מצצתי לכולם ועכשיו אני הכי רוצה ת'זין שלך." היא נעמדה מולו והיה לה ריח מתוק של מסטיק דובדבן.
"יא מוצצת ואם לא בא לי עלייך עכשיו?"
הוא הרגיש פתאום חזק, כמו שאף פעם לא הרגיש.
"תתחנני, ואולי – אולי! אז אני אתן לך למצוץ," אמר לה, למרות שמה שהוא הכי רצה בעולם באותו רגע זה את השפתיים שלה מסביב לזין שלו וכבר נמאס לו לשחק כי הביצים כאבו לו מהבוקר.
"ווקשה," אורית ירדה על הברכיים מולו וליטפה את השדיים הגדולים שלה, "שימי מאמי, תביא לי למצוץ. יהיה לך טוב. אני מבטיחה." היא התחננה ואפילו קשרה את המסטיק סביב האצבע שלה עם הלשון, שייראה מה היא יכולה.
זה נהיה פתאום פשוט כמו במשחק במחשב והוא לחץ על הכפתור שצריך.
ידעה למצוץ השרמוטה. היא מצצה אותו כאילו זה הדבר שהיא הכי רצתה בחיים לעשות. וזה באמת היה. היא התנפלה על הזין שלו כמו איזה חיה מורעבת. ליקקה אותו מכל הכיוונים. שאבה אותו עד שהיא התחילה להחנק ואז רצתה עוד. היא מצצה לו גם את הביצים וליקקה אפילו את החור של התחת. כל הזמן היא גנחה ונאנחה וכל פעם שהזין שלו נכנס לה עד סוף הגרון, היא גמרה, כי זה מה שהוא רצה שיהיה. בסוף החליט שייתן לה מה שהיא רוצה והשפריץ לה עמוק לגרון. כשהיא בלעה את זה הוא המשיך להשפריץ לה על הפנים ועל השדיים ורק מהשפיך שלו עליה היא גמרה שוב, בול כמו שתמיד חלם.
דבר כזה בטוח היה חלום. שימי ניסה לפתוח את העיניים בכוח, אבל העיניים שלו היו פקוחות כבר וזה היה באמת. הוא ראה את אורית על הברכיים, מולו. היא הייתה אדומה ומתנשפת מהגמירה שלה. כולה מכוסה שפיך ורק העיניים שלה בלי פוקוס כאילו היא על משהו.
שימי נהיה קצת צמא ורעב אבל כל מה שהיה במקרר הקטן זה האקטימלים של משה. הוא שתה אחד ואז הסתכל על הבקבוק וחשב שזה בול מתאים. גם אורית פתאום חשבה ככה וישר הלכה למקרר הקטן ולקחה משם אקטימל אחד. היא התישבה בפישוק על הכסא של משה, עם הרגליים ככה על השולחן והתחילה לזיין את עצמה עם הבקבוק הקטן.
הטלפון צלצל. חיפשו את אורית, אבל הוא רק הסתכל איך הבקבוק נעלם לה בתוך הכוס ואמר שאין לו מושג איפה היא ושלא ראה אותה בכלל נכנסת למחסן. המקום של הפצע עוד שרף לו. הוא שיפשף וחשב שבעצם לא אמרו אף פעם איזה ניסויים עושים במעבדה הזאת. בינתיים, הזין שלו התחיל שוב לעמוד והוא חשב שהכי בא לו לזיין עכשיו את המזכירה הסנובית של הפרופסור והחליט שהיא חרמנית עליו מאז שתפס אותה בחניה עם משה.
מילי נכנסה כמו כלבה מיוחמת, עם חצאית שחורה שמתוחה על התחת ההורס שלה. החולצה שלה כבר הייתה חצי פתוחה והעקבים הגבוהים דפקו על הרצפה כשהביאה לו את התחתונים הרטובים שלה, שיריח כמה היא חמה עליו. אבל לשימי דווקא בא משהו אחר. הוא רצה עכשיו לראות אותה שותה אקטימל ישר מהכוס של אורית. בעיקר בגלל שיוגורט חם זה מגעיל. היא כבר היתה בלי החלק העליון כשירדה על הברכיים בין הרגליים הפתוחות של אורית ופתחה פה גדול.
אורית נתנה לקצה להחליק קצת החוצה והכיסוי הכחול של הבקבוקון הציץ מתוך הכוס הרטוב שלה. בזהירות שלא יברח קילפה את המכסה ונתנה לנוזל הלבן והחמים, להישפך על הלשון של המזכירה שליקקה אותו כמו כלבה רעבה. מכל הליקוקים האלה, הזין של שימי כבר עמד לגמרי והוא רצה שאורית תגמור שוב. הכוס שלה העיף את הפלסטיק הריק ישר לתוך הפה של מילי שכמעט נחנקה עליו.
שימי נקרע מצחוק.
בסוף, מילי גמרה להשתעל. כולה היתה מרוחה ביוגורט לבן, אבל לא היה לה אכפת כי כל מה שהיא רצתה זה ששימי יזיין אותה. היא הורידה את החצאית המלוכלכת, העיפה את מה שהיה על השולחן של משה והתכופפה עם התחת באוויר והשדיים מעוכים על השולחן. שימי בא מאחוריה, והתחיל להפליק על הישבן המוצק שלה. פעם מימין ופעם משמאל. היה לו כיף לראות את השריר קופץ עם כל מכה וכששימי נהנה, גם מילי נהנתה. היא בקשה עוד ועוד יותר חזק עד שהתחת שלה היה אדום לגמרי וחם כמו מנורה דולקת. כל פעם שימי בדק עם האצבע כמה היא רטובה, אבל רק כשממש טפטף לה בין הרגליים, תפס אותה במותניים ותקע בה את הזין שלו עד הסוף.
שימי התחיל להבין מה הכוח שלו. הוא החליט שהיא תגמור כל פעם שהוא נוגע לה בדגדגן והחליט שהבוס שלו וגם הבוס שלה יראו מה הכלבה הסנובית הזאת באמת צריכה. הוא זיין אותה בכוח ובכל פעם שהזין שלו נכנס עד הסוף, הביצים שלו הצליפו לה על הכוס. לפעמים הוא פגע לה בדגדגן ואז היא צעקה והתפתלה והיה צריך להחזיק ממש חזק שהיא לא תיפול מהרעידות של הגמירה, אפילו שהכוס שלה נסגר עליו כל כך חזק שאולי לא היה צריך להחזיק בכל זאת.
זה היה יותר טוב מהחלום הכי טוב שלו.
הפרופסור נכנס ביחד עם משה, בדיוק בזמן לשמוע את מילי נאנחת "אאאה… אני עוד הפעם גומרת!!!" ואז הגוף שלה רעד כולו והיא צרחה בקול גבוה "שימיייייי!!!" הם התקרבו בשביל לראות מקרוב. שימי ידע בדיוק מה הוא רוצה עכשיו. אורית באה אליהם, השדיים שלה מתנדנדים כמו פעמונים של פרה ופתחה להם את המכנסיים. היא ירדה על הברכיים והתחילה למצוץ. פעם לאחד ופעם לשני וכל פעם גם עשתה ביד לזה שלא מצצה. בסוף אפילו הצליחה לדחוף את שניהם לפה שלה באותו זמן.
אבל שימי בכלל לא רצה שהם יגמרו, רק שיראו אותו גומר ויקבלו כאב ביצים של החיים, אז הוא סובב את המזכירה הסנובית של הפרופסור ושם לה את הזין מול הפנים. היא ישר פתחה את הפה והוציאה לשון בשביל שיהיה לו איפה לגמור. הוא כיוון את הזין והתחיל להשפריץ. על הלשון, על השפתיים, על העיניים ועל השדיים. איך שהוא גמר להשפריץ אורית עזבה את הזיינים של הבוסים שלא יצא מהם כלום וישר באה ללקק ממנה את השפיך שלו. היא גמרה רק מהטעם.
שימי הסתכל על הבוסים שלו שעמדו עם הזין בחוץ. הם עשו ביד כמו משוגעים וניסו לגמור בכל הכוח. הוא החליט שהם יגמרו, אבל לא עכשיו. רק פעם בחודש, כשהם מקבלים את תלוש המשכורת.
הוא החליט שנמאס לו מהמקום הזה שכבר היה מסריח מרוב שפיך והגיע זמן ללכת הביתה, איפה שהצפונית מהאוטובוס כבר מחכה לו, חמה רצח.
סיפור מעניין ומצחיק , עוד לא יצא לי לצחוק כאן מהסיפורים , מאוד אהבתי
סיפור מהנה, משעשע ומגרה!
קצת אינטלגנציה לש שינוי.
הקונספט של מחשבה שיוצרת מציאות מעולה, תפתח אותו יותר!