שתי צול

היו לה בעל ושלושה ילדים. היה לה רכב כבישטח נוצץ, נעליים של גוצ'י, תיק של פראדה וגוף מעוצב לא פחות, ומחלון המשרד בקומה ה-25 האנשים ברחוב נראו לה מאוד קטנים. יותר קטנים ממלחכי הפנכה שהתרוצצו לה בין הרגליים כל היום בתקווה לאיזו טפיחה על השכם והעלאה קטנה בסוף השנה. חוץ מזה היה לה בור בנשמה.

נעמה באה למשרד באותו בוקר סחוטה מהפקקים ועם מספיק כעס על העולם כדי להבריח למחסה את כל העובדים. היה לה חם ודביק ושוב המזגן המחורבן לא עבד. רק אתמול חזרה וצעקה על הנהלת הבנין שיבואו סופסוף לתקן את המזגן הדפוק. שוב האימייל שלה מלא זבל, לפטופים בהזדמנות, ארוחה זוגית, חופשה בחו"ל, פתיחת צ'אקרות בגליל – מה זה בכלל צ'אקרה, ולמה צריך לפתוח אותה?

"צ'אקרה זה כמו מין מרכז אנרגיה כזה בגוף, ואם לא פותחים אותם אז נהיים חולים, או בדכאון".

היא הרימה את הראש בהפתעה. היא היתה כל כך מרוכזת בעצמה ובעצבים שלה, שעד אותו רגע כלל לא ראתה אותו שם בסרבל עבודה מלוכלך ונעלי עבודה מרופטות, עומד על הסולם ומתעסק בפתח של המזגן.

"אמרתי את זה בקול?"
"מרגע שנכנסת לא הפסקת לקלל ולדבר בקול, מותק," הוא אמר מתוך החור בתקרה.
"סליחה!? איך קראת לי?", ואם היו לו עיניים בתחת, אז הגיצים שרשפו מעיניה היו מרשימים אותו. אולי.
"קראתי לך 'מותק', אבל עכשיו נראה לי 'כלבה' יותר מתאים" הוא לא טרח אפילו להוציא את הראש.
"מה זה? מה אתה חושב -" היא התרוממה מכסאה אדומה מכעס ורועדת מעלבון.
"אני חושב שזה לא הצ'אקרות שלך שצריך לפתוח גיברת," הוא ירד מהסולם וניגב ידיים שחורות על מכנסיו.
"מה -" המילים לא הצליחו לצאת לה מהפה.

"את התחת צריך לפתוח לך כלבה, ואם תבקשי יפה אני יעשה לך טובה." זוג עיניים קטנות ושחורות ננעץ בה, אומד את קימורי גופה כאילו הייתה רהיט למכירה.

"את התחת שלי אף אחד לא פותח," היא התעשתה, "בטח לא אתה. ואם אתה לא עף מכאן עכשיו, הדבר היחיד שיהיה פה פתוח, זה הראש שלך."

"אני קובי, אם תצטרכי עוד משהו." העיניים שלו התרוממו בנחת מהחזה שלה, והוא יצא כשגיחוך מרחף על פניו והסולם תלוי על כתפו.
אף אחד לא מדבר אליה ככה. אף אחד. בטח שהפטמות שלה עומדות. היא כועסת, הן תמיד נעמדות כשהיא כועסת. מלמלה לעצמה, וקברה את עצמה בעבודה.

קילומטר שני. כשהדופק הולם ברקותיה, זיעה נוטפת ממנה ובעיניים עצומות, נעמה חבטה את רגליה שוב ושוב במשטח הגומי, דורסת את כל הזעם והתסכול שהצטברו בה במשך היום. השיר באייפוד התחלף והיא הגבירה את הקצב, רומסת את התמונות שעולות בה. קילומטר רביעי. העייפות התחילה להאט אותה ומחשבות אחרות התחילו לצוף מקרקעית התודעה . פתאום נעשתה מודעת לקשיות הפטמות שלה כנגד הבד הלח של חזיית הספורט ועיניה נפקחו מיד לוודא שאף אחד לא נועץ בהן מבט. הקצב שלה התקלקל, בקוצר נשימה סיימה את הריצה. "את מתחרפנת, נעמה" אמרה לעצמה בדרכה למקלחת והביתה.

מזל שהגיעה לפני שהילדים נכנסו למיטה, למרות שכבר החמיצה את ארוחת הערב איתם, לפחות יש לה את השעה הזאת להחזיר לעצמה קצת שפיות, להזכיר לעצמה למה זה שווה לחצות את כל הפקקים פעמיים ביום. בעצמה היא נכנסת למיטה מעט אחרי הילדים, צריכה מנוחה. גם הלילה אורי מבלה עד השעות הקטנות מול המחשב. כבר היה עדיף שתהיה לו מאהבת, אז היה אפשר לפוצץ את זה וזהו. היא זקוקה לפורקן הלילה, יותר מכל לילה אחר, יותר מתמיד.

האצבעות שלה מצאו את דרכן בין רגליה, מלטפות, נדחפות, מתעגלות, עושות את המסלול הבדוק והידוע אל השיא החטוף שאחריו תבוא מנוחה חמימה. רק שהלילה הרטיבות נטפה ממנה ביתר שאת ואצבעותיה גלשו בחלקלקות מחוץ לאזור המוכר. מגורה מכדי לחשוב, אצבעה החלה סובבת את החור ההדוק. תחושות זרות אך נעימות חשמלו אותה ואט אט היא העזה יותר, עד שהרפתה את עצמה ואפשרה לקצה האצבע הרטוב ממיציה להחליק פנימה, אל המקום האסור. היא הבליעה גניחה אל תוך הכרית, כשידה השנייה הפסיקה למולל ולצבוט את פטמותיה והחלה לפרוט על הדגדגן התפוח. ללא אזהרה מוקדמת נמלטה מפיה צעקה גרונית עמוקה אל תוך הכרית, נחשול של חום מציף אותה, מרעיד את כולה, שולח גלים במעלה ובמורד גופה, מותיר אותה מתנשפת להיסחף אל תוך חלום.

הטלפון שעל השולחן צלצל.
"רצינו לוודא שהמזגן תקין," לרגע עמדה נעמה להגיד שהכל בסדר.
"מה בסדר? קודם הוא לא עבד, עכשיו הוא מקפיא. מה כל כך מסובך לעשות שהוא יעבוד כמו שצריך?"
"טוב, נשלח אליך את קובי, הוא היה אצלך אתמול ואמר שהוא סידר את הבעיה."
קובי. צמרמורת עברה בגבה ולא בגלל ששמה את התרמוסטט על המינימום. היא רצתה שיבין שהפטמות שלה היו ככה רק בגלל הקור. באמת, זה מה שהיא רצתה.

"אז מה, שוב בעיות במזגן?", הוא נכנס בלי לדפוק, וסגר אחריו את הדלת.
"עכשיו המזגן מקפיא" היא הזדקפה מאחורי השולחן. שיראה כמה קר לה.
"כן, רואים." העיניים שלו עברו מהפטמות שלה, אל התרמוסטט מאחוריה.
"אני לא יכולה לעבוד ככה, גבי", היא הישירה אליו מבט מאשים.
"אם את מבקשת…", הוא גיחך אבל לא זז ממקומו.
"קובי. לא גבי. קובי" פתאום היא התחילה לגמגם.
"נראה לי שמצאתי את הבעיה" הוא התקרב אליה, עבר את השולחן.

פתאום נעמה התחרטה על הכל, על הרעיון הדבילי עם התרמוסטט, על החולצה הלבנה הדקה שלבשה היום, על החצאית שפתאום הרגישה לה קצרה מדי ובעיקר על התחתונים. אם החוטיני הזה לא היה כל כך צמוד היא לא הייתה כל כך רטובה כעת. הוא היה כל כך קרוב עכשיו שריח הזיעה שלו הכה בנחיריה וברכיה נפרדו בלי ששמה לב בכלל.

"מישהו שיחק לך בתרמוסטט," הוא סובב אותו לאמצע, אך מבטו היה נעול על רגליה.
"באמת?" אכזבה השתלטה במפתיע על קולה.
"אבל הבעיה האמתית, היא כמו שאמרתי לך אתמול," בתנועה מהירה אחת היד שלו הייתה בין ירכיה, ממששת, בודקת את הרטיבות. "את צריכה שיפתחו לך את התחת, הוא הדוק מדי."

הפה שלה נפער בתדהמה. היא לא תיתן לו לגעת בה ככה.
"מה? את רוצה קודם למצוץ? הנה, קחי." הוא פתח את הרוכסן ומול פניה זינק הזין הכי עבה שראתה בחיים שלה. "ראית פעם זין שתי צול, כלבה?"

לפני שהיא הספיקה להבין מה היא עושה, הלשון שלה טיילה לאורך הזין של קובי. הוא היה מלוח מזיעה, אבל לא כל כך ארוך כמו שהוא היה עבה. היא לא הייתה בכלל בטוחה שהפה שלה יכול להיפתח כל כך גדול, כל כך רחב. היא לא תדע בלי לנסות. לאט לאט היא לקקה אותו, בוחנת אותו בלשונה מכל הכיוונים, מקיפה את הראש התפוח וטועמת טיפה שמנונית מהקצה. הטעם הסעיר אותה, היא רצתה אותו בתוכה. היא הקיפה אותו בשפתיה, מרגישה אותן נמתחות, ואז הרפתה והחליקה אותו עוד ועוד פנימה עד שלא יכלה יותר.
נעמה איבדה את עצמה ברגע הזה. היא כמעט נחנקה, כמעט הקיאה, עד שדחף קדום שהיה רדום בתוכה כל כך הרבה זמן התפרץ, והיא התחילה לזיין אותו עם הפה בכל הכוח. תופסת בישבנו המוצק להפתיע ומשחילה את הראש שלה שוב ושוב, קורים של רוק נמתחים משפתיה אל הזין, היא אוספת אותם בלשונה ורוצה עוד.

בבת אחת הוא הקים אותה מהכיסא שלה, ודחף אותה על השולחן. היא לא רצתה להיפרד מהזין הזה, אבל הוא היה כל כך חזק, שלא הייתה לה ברירה. היא הרגישה את שדיה נמעכים על השולחן, הפטמות שלה חופרות בבשרה שלה, ואחוריה התרוממו אליו, מחפשים אותו. הוא הרים את החצאית שלה ובמשיכה ברוטאלית קרע מעליה את החוטיני הרטוב.

גניחה עמוקה נמלטה מפיה כאשר הזין שלו נתקע עמוק וחזק בתוך הכוס הרטוב שלה, הכוס הרעב שלה, שלא הרגיש בשר חם בתוכו כל כך הרבה זמן. נעמה הרגישה איך הכוס שלה נמתח ומתרחב כדי להכיל את הזין העבה הזה. לידות קיסריות לא הכינו אותה לכזאת מתיחה. היא כמעט צעקה כשנזכרה שמעבר לקיר נמצאים הרבה אנשים שבחיים לא היו חושבים שיש לה בכלל כוס ושהיא צריכה זין שמן בתוכו. היא שמעה את קולות השכשוך הרטובים כשהזין של קובי נכנס ויצא ממנה בקצב הולך וגובר. היא הרגישה את הביצים השעירות שלו נחבטות בדגדגן שלה והיא לא הייתה לגמרי מופתעת כשאורגזמה אדירה הכתה בה בנחשול עצום של רעידות והתכווצויות.

היא כן הייתה מופתעת כשהרגישה רעבה יותר משהייתה אי פעם. היא הייתה צריכה עוד. לרגע היא התכווצה. רק אתמול נכנסה לשם אצבע בפעם הראשונה, והזין הזה ממש לא אצבע. אבל כבר לא היה לה אכפת. היא רצתה עוד. היא הייתה צריכה עוד. נעמה עצמה את עיניה בחוזקה ושמעה את עצמה אומרת "אתה צודק, אני צריכה שתפתח לי את התחת". וכדי להדגיש את הדבר היא שלחה יד לאחור ודחפה אצבע מכוסה רוק אל חור התחת הקפוץ שלה.

האצבע החליקה פנימה בקלות יחסית לאתמול, אך מהר מאוד היא נמשכה החוצה ואצבע גברית עבה החליפה אותה, רטובה ממיציה שלה. בקושי הספיקה להתרגל אליה ואצבע שנייה נדחפה. זה כאב. היא רצתה שזה יכאב. היא רצתה עוד. היא הניעה את ישבנה בתחינה, רוצה עוד ממנו בתוכה. האצבעות יצאו ממנה והיא הרגישה פתאום ריקנות, התחת שלה פעור לאוויר העולם, היא סובבה את ראשה וראתה נטיף גדול של רוק צונח על ישבנה, חשה אותו קר ורטוב זולג לתוכה.

עכשיו זה היה הזין שלו, מסוכך היטב מהכוס שלה , שנצמד לחור התחת הפעור שלה. היא הרגישה את חומו ואת קשיותו והרפתה את עצמה, מכינה את עצמה לכאב המפלח. במקום זה הרגישה את אצבעותיו על הדגדגן שלה ובתוך הכוס שלה, מביאות אותה תוך נגיעות ספורות לעוד גמירה מטורפת. ההתכווצויות שלה נפסקו ואחריהן נרגעו הרעידות ברגליה. בתוך כל אלה הכאב של החדירה היה רחוק, ועד שחושיה חזרו אליה במלואם, כבר הרגישה את התחת שלה פתוח לרווחה עם זין שתי צול בתוכו.

הוא נע בתוכה. לאט בתחילה ואז מהר יותר ויותר. אוחז במותניה הוא שיפד אותה שוב ושוב, עד שלבסוף הוא השמיעה נהמה גרונית, ונעמה הרגישה בפעם הראשונה את התחת שלה מתמלא בזרע חם.

בקומה התחתונה של החניון, בפינה הרחוקה ליד חדר המכונות, היא הייתה שלו לעשות בה כרצונו, ככל העולה על רוחו. שם היה המקום שלו, שם היא נתנה לו את עצמה כל פעם מחדש, בלי גבולות, בלי מגבלות. היא – נעמה – מנהלת בכירה, שלושה ילדים, בעל ורכב כבישטח נוצץ, היתה שם על הברכיים, בשפתיים משורבבות ובעיניים רעבות, זרם חם של זרע מוטח בפניה, בשיערה, על לשונה – הזין שלו משפריץ עליה פעם אחרי פעם והיא מקבלת כל מטח בשקיקה, רוצה לרָצות אותו, רוצה שלא ילך ממנה, לא עכשיו ולא אף פעם.