דוגמניות

הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט.

פרולוג

סוזן איזבל (בלה) בנילי, בת למשפחת מהגרים איטלקים ואחת המשפחות העשירות במערב ארה״ב, נישאת בחשאי לאהוב ליבה ביל דוסון למורת רוחו של אביה ארתור לוקה בנילי. בנילי האב והאם מוניקה שאינם דוגלים בגירושין וחונכו וחינכו לנישואים עם בן זוג אחד לטוב ולרע עד שהמוות יפריד מקבלים בסופו של דבר את ביל אל חיק משפחתם.
למרות הנסיונות מצד ארתור לקבל את חתנו הצעיר עד הכנסתו לעסק המשפחתי המשגשג, יקביי בנילי, המתח בין השניים אינו פוחת מה שמביא לעזיבת הזוג הצעיר, שמחליט להסתדר בכוחות עצמו. תוך זמן לא רב מתגלה אצל ביל הכישרון המיוחד שבציור והשניים מחליטים לפתוח עסק משפחתי משלהם בעזרת כספה של סוזן והלוואות בנקאיות קטנות. סוזן וביל פותחים עסק קטן לעיצוב שמלות יוקרה בשם ״בלס דרסס״
(Bella's dresses) שעם השנים הופך לעסק משגשג ואחד החזקים והמוכרים באמריקה והעולם כולו.

לשניים נולדים שלושה בנים, אלכסנדר (אלכס), לוקה ודקלן. עם השנים כשהילדים מגיעים לגיל בגרות הם נכנסים אל העסקים המשפחתיים.
אלכס הופך למעצב אופנה כמו אביו, דקלן הצעיר מפתח קריירת דוגמנות ואילו לוקה מחליט להיענות לבקשת סבו ועובד איתו ביקב המשפחתי, אותו מייעדים לו כשיגיע הזמן לכך.

עם הזמן הופכת בלס דרסס לחברת עיצוב אופנה ולסוכנות דומניות כלל עולמית, בשל התפתחות העסקים מתחילות גם נסיעות רבות של בני המשפחה, בעיקר של סוזן וביל לחו״ל. בנסיעותיה של סוזן לאירופה היא מפתחת רומן עם בחור איטלקי צעיר בשם אנטוניו מרונה.
סוזן ואנטוניו נפגשים לתקופות כשסוזן מגיעה לאירופה, לרגל עסקים. לאחר אחת הגיחות לאירופה מגלה סוזן שהיא בהריון ממרונה, אחרי שהצליחה להסתיר בביתה את ההריון במשך שלושה חודשים, חוזרת סוזן לאירופה במסווה של נסיעת עסקים שמתארכת מעבר לצפוי.
סוזן מספרת לאנטוניו שהיא בהריון ממנו ואילו זה נעלם כלא היה. סוזן מחליטה ללדת באיטליה ונולדת לה בת. שלושה ימים לאחר הלידה מגיעה סוזן להחלטה הקשה בחייה ומוסרת את התינוקת שלה לנזירה, לא לפני שמעניקה לה את השם מוניקה כמו אמה.
סוזן מחליטה לחזור לביתה ללא התינוקת, שנה וחצי מאוחר יותר נולד דקלן בנם הצעיר של סוזן וביל.

אחוזת דוסון, בוורלי הילס

סוזן שכבה לה על מיטת השיזוף ליד הבריכה הגדולה שבחצר האחורית של האחוזה, לבושה בביקיני שחור, גם היום בגילה המתבגר, כמעט חמישים, הייתה סוזן יכולה להרשות לעצמה ללבוש ביקיני סקסי שכזה, על גופה יורדת שמש חזקה. היא אהבה את שעות הבוקר המאוחרות האלו, לעיתים קרובות הייתה מחליטה להישאר בבית ולא להגיע אל המשרדים, לצד אשת העסקים הממולחת והקשוחה שידה בכל, התחבאה בה סוזן הצעירה והמרדנית, זו שבא לה לשכוח מהכל.
היא אהבה לקרוא את הרומנים הארוכים לשפת הבריכה כשמשקפי שמש גדולות לעיניה ולראשה קובע שחור גדול ועגול, מעוטר פס אדום.
היא אהבה לראות את נער הבריכה הצעיר שתמיד היה מאחר להגיע ומבקש סליחה, החום היה עושה את שלו והוא היה חייב לפשוט מעליו את החולצה הלבנה ולהישאר במכנס חום קצר וחגורה דהויה. גופו החסון והצעיר היה מבריק ומנצנץ מהזיעה שניגרה ומקרני השמש היוקדות.
הוא ידע שהיא כבר לא קוראת בספר, למרות שלא רואים דרך משקפי השמש הכהות, מבטה עליו. לא יעבור הרבה זמן עד שתבקש ממנו למרוח אותה בשמן שיזוף.

משרדי בלס דרסס

ביל ישב בכסא הגבוה מול שולחן העבודה, העיפרון בידו והראש חושב על עיצוב חדש, דפיקה בדלת עוצרת את קו המחשבה שלו.
״כן, פתוח״.
הדלת נפתחת ודרכה נכנס אלכס בנו הבכור ובידיו מספר גליונות עבודה.
״בבקשה אבא, הנה העיצובים שביקשת״ אלכס מגיש את הגיליונות אביו.
ביל מסתובב לכיוונו, מניח את העיפרון ומתבונן ברפרוף מהיר בשרטוטים החדישים.
״מה שלומך בן?״ שואל תוך כדי עיון.
״בסדר גמור אבא, איך אתה?״
ביל מסיט את מבטו לכיוון בנו שהולך הלוך ושוב במשרד.
״מה בדיוק מטריד אותך?״
״אה.. לא שום דבר״.
״אתה יכול להגיד לי בן״ ביל מניח את הגיליונות על שולחן העבודה.
״תראה, כבר שלושה ימים שלא ישנת בבית, אתה לא איזה ילד שאני בודק אותך..״ הפסיק מעט ואז המשיך.
״אבל כשאתה לא נמצא בבית בלילות וארוסתך כן מגיעה לישון לבדה ומאוד משועממת יש לומר, אז זה נראה מוזר״.
אלכס לא ענה והביט בחלל החדר.
״אני לא נכנס לפרטיות שלך בן, אבל קלי בחורה נהדרת, לא כך?!״
״אבא אתה חושב שקלי ואני עושים טעות?״ ירה פתאום.
״על איזו טעות אתה מדבר, על החתונה?״
״כן, שאנחנו טועים בהחלטה הזו להתחתן״ אמר אלכס והתיישב על הספה החומה שבצד השני של המשרד.
״אתם אוהבים זה את זו ולכן זו לא טעות..״ ענה והביט בבנו המבולבל.
״או שאתה לא כל כך בטוח שאתה אוהב אותה?״
״לא, מה פתאום אבא״ קפץ אלכס ממקומו, ״ אני אוהב את קלי מאוד, פשוט אני מוקף כל היום בהמון נשים שמשגעות לי את העיניים ואת המחשבה.״
״אה זו הבעיה?!״ צחק ביל, ״אל תדאג בן, בוא ואסביר לך משהו..״

אחוזת דוסון

לבקשתה של סוזן הוא עזב את ידית הרשת לניקוי הבריכה והתיישב על קצה מיטת השיזוף לצידה. היא נשכבה על הגב, פתחה את אבזם החזייה של בגד הים והורידה אותו לגמרי, הוא לא ראה דבר, מלבד קצוות שדיה שנמעכו על המזרן הירוק. הוא מילא את ידיו בנוזל השקוף, שיפשף את כפות ידיו ומרח את גבה, ידיו עברו על עורה החלק, מהגב התחתון למעלה, אל הכתפיים. הוא עיסה את גבה ומרח אותו בשמן השיזוף השקוף.
היא נאנחה קלות, זה כל כך נעים אמרה לו, הוא אהב למרוח אותה בשמן המבריק, שגרם לעורה להיות זוהר בשמש הלוהטת.
הוא מרח את ירכיה ואת רגליה הארוכות, הוא לא פספס אך סנטימטר ותמיד השקיע. לאחר כמה דקות של מריחה נעימה היא שלחה יד אל החלק העליון של בגד הים שהיה זרוק על ידה.
״תודה מתוק, מכאן אני אמשיך.״ אמרה לו.
תמיד עצרה אותו, שמה את החלק העליון בחזרה והמתינה שהשמש קצת תחמם את השמן שעל גופה, הסתובבה בחזרה על גבה ומרחה את הצד הקדמי של גופה, היא המשיכה לבחון אותו, את גופו הצעיר והחסון.

משרדי בלס דרסס

״איפה היה אלכס אתמול? לא ראיתי אותו חוזר הבייתה״ אמר דקלן לקלי.
״שב פה ותמתין טוב?״ סימנה לו לשבת בכיסא שמול שולחנה.
קלי הייתה צלמת בכירה שעבדה צמוד לבלס דרסס והיה לה משרד משלה, מה עוד שהייתה ארוסתו של אלכס. היחס אליה בחברה היה ללא ספק כאל בת משפחה לכל דבר, חלק מאותם השולטים בחברה, משפת דוסון.
״מה קרה מותק, את כועסת עליי?״
״דקלן, קודם כל אל תקרא לי מותק כאילו הייתי אחת החברות שלך, דבר שני הגענו הבוקר כדי לעבוד ולהצטלם לקטלוג, נכון?״
״נו ו..?״ הרים את רגליו קדימה והניח את קצות נעליו על השולחן.
״תוריד את הרגליים..״ דחפה את רגליו, ״תתנהג בצורה נורמלית, זה שאני גיסתך ושאתה ה׳בן של׳ לא נותנת לך את הזכות להגיע למשרד שלי לפני שאר הדוגמנים ולהתנהג בצורה כזו.״
״קלי, קלי, אני באמת אוהב אותך, אבל את עדיין לא גיסתי…״ חייך חיוך זדוני.
״דקלן תיזהר ממני״.
״מה? אני בסך הכל אומר את מה שאני רואה, אלכס הוא אחי ואני אוהב אותו, אבל לא לעניין שהוא נעלם כל לילה, במיוחד שאת נשארת לישון באחוזה!״
״לאן אתה חותר דקלן?״ הסתכלה עליו במבט רצחני.
״אני רק אומר שנראה לעין בבירור שיש בעיות אצל הזוג המלכותי.״
״דקלן סתום את הפה טוב?״ צעקה עליו, ״צא לי מהמשרד עד שיגיעו השניים האחרים״.
דקלן הסתכל עליה בפליאה.
״נו צא, למה אתה מחכה?״

אחוזת דוסון

סוזן עלתה לכיוון חדר השינה, היא עלה במדרגות המעוקלות, המשיכה במסדרון הארוך, חולפת על פני שאר חדרי השינה עד שהגיעה ועמדה מול הדלת הכפולה הלבנה, נכנסה במהירות פנימה, פשטה מעליה את בגד הים השחור ונכנסה אל חדר האמבטיה. סגרה אליה את הדלת ונעלה אותה, היא לא רצתה שיפריעו לה. גם אם במקרה הכי לא צפוי ביל יחזור פתאום הביתה, היא רצה להיות עם עצמה.
היא מילאה מים חמים עם קצף לבן באמבטיה הגדולה, נכנסה ונשכבה בפנים. כל כך נעים. היא סיבנה בקצב את שדיה הקשים, שדיה הגדולים והעומדים, שהגדילה לפני חמש שנים. הפטמות שלה הזדקרו והיא ליטפה וסיבנה אותן. היא הייתה כל כך חמה, כל פעם שהיא הייתה פוגשת אותו בבקרים האלו בבריכה היא הייתה מתחרמנת ברמות קשות עד כדי כך שהייתה חייבת לעלות לחדר ולענג את עצמה.
המים זרמו, הקצף הלבן עטף אותה והיא שלחה יד אל שפתיה התחתונות, מעבירה אצבע על שפתיה, פותחת קלות ומחפשת את הדגדגן, מעסה אותו בתנועות מעגליות. ״אאמממ..״ גנחה.
היא נהנתה מהמגע של האצבע בדגדגן, היא החלה להחדיר אצבע פנימה אל עומק נרתיקה, גונחת תוך כדי שהיא מאוננת, מחדירה עמוק יותר.
״אאהההה… אאאההה..״ גנחה בהנאה תוך כדי שהיא גומרת.

אחוזת דוסון

ביל עלה במדרגות המעוקלות אל חדרי השינה' הוא היה עייף מאוד וסחוט אחרי יום העבודה, כף היד כאבה לו.
הוא פתח את הדלת הלבנה של חדר השינה ונכנס פנימה. סוזן שכבה על המיטה, חצי שכיבה חצי ישיבה, קוראת ספר שאחזה בידה,
היא לבשה בייבי דול קצר מבד משי רך ונעים בצבע שמנת. הוא פשט את ז'קט החליפה האפור והניחו על הקולב העומד בכניסה לחדר.
"היי" אמרה בלי להוריד את עיניה מהדפים.
"היי" החזיר ונאנח, אוחז בכף ידו השמאלית.
היא הרימה את מבטה, הניחה את הספר פתוח והפוך.
"עוד פעם הכאבים האלו בכף היד?" היא התרוממה לכיוונו.
"אני כבר לא יודע מה לעשות, כל יום עבודה עמוס אני מרגיש את היד נקרעת".
היא תפסה את ידיו בקלות והושיבה אותו לצידה על המיטה.
"מתי תלך לרופא לבדוק את זה?"
"סוזן באמת?! את יודעת שאני לא סובל רופאים".
"אין ברירה מתוק, אתה יודע שאין ברירה!"

משרדי בלס דרסס

אלכס ישב במשרדו והיה שקוע בשולחן העבודה, דלת המשרד פתוחה במקצת, פתאום נשמעה נקישה עדינה.
זו הייתה קלי, הוא הסיט חצי מבט וחזר לעבוד.
"אתה לא חוזר הביתה?" שאלה.
"בטח שחוזר, שקעתי לתוך העיצובים ולא שמתי לב לזמן".
הוא התרומם מהכיסא והלך לכיוונה.
"נחזור ביחד?" שאלה.
הוא חיבק אותה, נתן לה נשיקה קטנה ואמר "בשמחה".
הוא שחרר את הלפיתה מגופה והלך להביא את מפתחות הרכב שלו.
"ברכב שלי?" סימן לה עם צרור המפתחות.
"כן, נחזור בבוקר ביחד, אני בכל מקרה גם מחר פה" נאנחה.
"מה קרה?" שאל בעודו מכבה את האור במשרד ונועל את הדלת.
"עזוב, לא חשוב".
"למה? זה חשוב, מה קרה?"
הם התחילו ללכת מחובקים לכיוון המעלית.
"לא יודעת בייבי…" נעצרה לרגע כשדלת המעלית נפתחה, הם נכנסו אל המעלית והיא המשיכה.
"אתה לא חוזר בלילות האחרונים לאחוזה ואני משתגעת.."
הוא עצר אותה, "מה קרה מותק, רק יצאתי לשתות עם חברים", אחז אותה ונישק אותה.
"מצטער שלא אמרתי אוקי?" חייך.
הוא תמיד ידע איך להשתיק אותה ולגרום לה לחייך, אבל הוא הרגיש שזה לא הכל.
"אבל למה את מתבאסת לבוא למשרדים גם מחר?"
"אני לא אוהבת את הימים האלו במשרד, תן לי לעבוד בשטח".
היה אמת במה שאמרה, היא אהבה יותר את עבודת השטח ולא את ימי העבודה במשרד, או בסטודיו, תמיד העדיפה ימי צילום בטבע, אבל היא לא סבלה עד כדי כך במשרד, מה גם שהייתה קרובה אליו.
הוא התבונן בה בתמיהה.
"טוב טוב" רטנה, "אחיך משגע אותי!"
"דקלן?"
"כן, דקלן… הוא מפריע לי לעבוד ומדבר שטויות, זה מוציא אותי משלוותי".
"אוי בייבי, דקלן עוד ילדון, אל תיקחי אותו ברצינות".
אלכס הדביק אותה אליו לעוד נשיקה עד שדלת המעלית נפתחה שוב בקומת הקרקע.

אחוזת בנילי

לוקה התיישב על הכיסא סמוך לשולחן האוכל הגדול.
"תשמע בן, אתה עובד שעות מטורפות".
"אילו עוד ברירות יש לי סבא?" שאל ומזג לעצמו מים קרים.
"עזוב את הילד, תאכל מתוק, אתה בטח רעב".
"זה בסדר סבתא, אין לי בעיה עם זה".
"אפילו אני, בזמנים הכי נמרצים שלי, שהיקב עדיין לא שגשג לא עבדתי בשטח כל כך הרבה".
"סבא כבר דיברנו על זה, המצב כבר לא כמו שהיה, יש בעיות ויש ירידה בעסקים".
"או בן בחייך, תמיד יש עליות וירידות, אלו העסקים, מה גם שהמצב לא כל כך גרוע כמו שאתה מצייר אותו." לגם מהמרק שהיה בקערית שמולו.
"פעם לא היית מדבר ככה, אני זוכר טוב מאוד, אבל אל תדאג יש לי רעיון".
"רעיון? איזה רעיון?"
"אל תדאג סבא".
"לוקה?" הרים את המבט לכיוון נכדו.

אחוזת דוסון

"תשכב פה ואני אטפל בך".
"סוזן מותק, אני באמת גמור מעייפות, אני אתקלח ואעלה לישון".
"ממה אתה מפחד?" הרימה את מבטה, "בא לי לפנק את הבעל שלי. תשכב פה ואל תזוז, אני כבר אעשה את כל העבודה!"
ביל נשכב על המיטה, ידיו פרושות לצדדים, סוזן פתחה את החגורה השחורה שסביב מכנסיו והחלה לפתוח את כפתור ורוכסן המכנס האלגנטי האפור. היא משכה את המכנס מטה לכיוון ברכיו, הורידה את התחתונים והרימה את החולצה הלבנה המכופתרת לכיוון מעלה.
איברו היה מדולדל ולא מוכן לפעולה, סוזן נתנה לו נשיקה קטנה וחייכה.
"אל תדאג, עוד מעט הכל יראה אחרת".
היא פתחה את פיה והחדירה את הזין הנפול לתוך פיה, היא התחילה ללקק אותו, לינוק אותו לתוך פיה. הזין התחיל להתרומם ולהזדקר למגע לשונה, הוא גדל לה בפה והיא אהבה את זה, היא הרגישה טוב טוב איך הוא מתנפח לה בפה. ביל התחיל להרגיש את ההנאה שבדבר ונאנח קלות. היא התחילה לעלות ולרדת על הכלי שהיה נפוח וזקור בתוך פיה.
"או בלה, או בלה." הוא גנח.
היא אהבה שהוא קרא לה ככה, הוא קרה לה ככה רק במצבים האלו, היא אהבה את השם הזה, זה השם האהוב עליה. היא המשיכה לעלות ולרדת על הזין הזקור.

אלכס וקלי הגיעו אל האחוזה, הוא החנה את הרכב והיא עצרה אותו מהיציאה מהדלת שנפתחה.
"חכה רגע אלכס."
הוא עצר את פעולתו והסתובב אליה.
"אתה אוהב אותי?"
"איזו שאלה זו יפה שלי?"
"תענה".
"ברור שאני אוהב אותך, טיפשונת".
היא המשיכה להסתכל בו לרגע וחיבקה אותו חזק.
"אני אוהבת אותך אלכס".
"גם אני מותק, אני אוהב אותך מאוד".
הוא המשיך לחבק אותה ושאל "מה עובד עלייך? את לא רגועה".
"אני יודעת" ענתה, "אולי בגלל ההתרגשות מהחתונה הקרבה".
"אני אוהב אותך, אין לך סיבה לחשוב אחרת".

סוזן עלתה וירדה על הזין הזקור, ביל הרגיש איך הוא מתנפח בתוך פיה של אשתו. הוא אחז בראשה והניע אותו למעלה ולמטה, נותן את הקצב.
סוזן התחילה למצוץ לו חזק יותר את הזין. עולה ויורדת, מכניסה ומוציאה.
"או בלה, זה טטווובב." הוא גנח.
היא עלתה וירדה, הכניסה והוציאה בקצב היד שלו.
"בלה אני קרוב, אני.."
היא עצרה שנייה ואמרה "גמור לי בפה." וחזרה למצוץ לו.
היא הכניסה את הזין שלו עמוק אל תוך פיה, עד גרונה החנוק, הכניסה והוציאה בקצב מהיר, מרגישה איך איברו של בעלה מתנפח בפיה,
איך עוד כמה רגעים ספורים הוא הולך להתפוצץ לתוך גרונה.
"אאאוווו בלההה" הוא גנח ובעוד היא עולה ויורדת על הכלי שלו הוא משפריץ, משפריץ לה חזק בתוך הפה, מטח של זרע חם.
היא המשיכה למצוץ בזמן שגמר בפיה, עולה ויורדת, בולעת הכל עד הטיפה האחרונה.
"או בלה, או בלה".

אחוזת דוסון

סוזן התעוררה, ביל עדיין ישן והיא החלה להתארגן ליום עבודה. לבשה חולצת משי לבנה עם מחשוף קטן, מיני שחור עד מעל הברך, ז׳קט שחור ונעלי עקב שחורים, ענדה עגילי זהב ארוכים, לצווארה שרשרת עם תליון צלב קטן לצד לב משובץ יהלומים.
אודם אדום לשפתיה, שיערה בגוון החום מסורק לאחור, גולש על כתפיה. האייפון שלה צלצל… ״בוקר טוב״ ענתה לשיחה בעודה יוצאת מהחדר.
״בוקר טוב אמא״ השיב לוקה מהצד השני של הקו, ״אני צריך לדבר איתך״.
״אוקי.. אני מקשיבה״.
היא לא הייתה רגילה לקבל שיחות כאלו מלוקה, בטח שלא בשעת בוקר כה מוקדמת.
״זה לא לטלפון״.
״אז תבוא לכאן כשתוכל ונדבר״.
״אם זה בסדר, היום זה מצוין״.
״אני בדרכי למשרד, תוכל להגיע לשם היום?״
״בהחלט״ ענה בנחרצות.
״אז תגיע היום למשרד, אני אהיה שם עד מאוחר״.
״תודה אמא, אני אבוא״ ענה וסיים את השיחה.
סוזן התבוננה בצג המתכבה המומה במקצת, מה זה היה, שאלה את עצמה.

משרדי בלס דרסס

על הדלת של המשרד נשמעה נקישה, באותו הזמן גם אינטרקום הטלפון המשרדי נפתח וקולה של שלבי הפקידה הנאמנה של סוזן פתח ואמר, ״בוקר טוב גברת דוסון, יש לך אורח״.
״אני שמה לב, מי זה בשעה כזו?״
עוד נקישה נשמעה על הדלת.
״הבן שלך״ חיוך נשמע בקולה של שלבי.
״לוקה…״ אמרה בעודה מורידה את האצבע מהכפתור של הטלפון המשרדי, ״פתוח״.
לוקה פתח את הדלת, מבטו אחורנית לכיוון שולחנה של שלבי.
״בוקר טוב אמא״ ניגש לחבק את אמו.
״בוקר מצוין״ קמה סוזן ממקומה לקראתו.
״לא חשבתי שתגיע כל כך מוקדם, וואו״ הסתכלה בשעון שעל זרועה.
״יצאתי מוקדם״.
״כן אני שמה לב, אם עשית כזו נסיעה כל כך מוקדם זה אומר שהעניין חשוב מאוד״.
״חשוב ביותר!״
״בוא נשב״ היא סימנה לו על הספה הלבנה.
הם התיישבו ושקט שרר לכמה שניות עד שהוא התחיל לדבר, לא לפני ששאלה אם ירצה לשתות משהו.
״לא, זה בסדר כבר שתיתי קפה הבוקר״ ואז שינה את דעתו ״יודעת מה? לא תזיק לי עוד כוס״.
סוזן קמה לכיוון השולחן וביקשה משלבי שתי כוסות אספרסו.
לוקה חייך, הוא רצה לראות את שלבי נכנסת למשרד וזה הצליח לו.

אחוזת בנילי

״אתה יודע שזה לא בסדר?״ היא אמרה לו.
״מה לא בסדר בזה שאת יפהפיה שכזו?״ ענה לה ארתור הזקן ותפס בקצוות שמלתה.
״זה לא בסדר, אדוני.. מה אם הגברת תבוא?״ נסתה לברוח, אבל הוא אחז בה בכל הכוח, משך את שמלתה למטה וחשף שד חצוף ועומד.
״תראי איזו יפה את״ נישק את שדה, ״אף אחד לא ידע״, הוא אחז בשדה וליקק את פטמתה המזדקרת.
״רואה, גם את רוצה״ חייך והמשיך ללקק.
הוא פתח את רוכסן מכנסיו ושחרר את איברו הגדול שהחל להזדקר.
״אני מפחדת״.
״אין לך שום סיבה״, הרים את שמלתה והזיז את תחתונה הלבן הצידה, הוא ליטף את שפתיה התחתונות והרטובות.
״תראי כמה שאת רטובה״ חייך והחדיר במכה אחת את איברו אל תוך נרתיקה הרטוב והלוהט.
״אאאוווו..״ היא גנחה מכאב והנאה יחדיו, האיבר הגדול שלו מילא את החלל הקטן והרטוב של נרתיקה.

משרדי בלס דרסס

״תראי אמא באתי לדבר עסקים היום״.
״בשמחה, כולי אוזן״ ענתה והוא ראה בבירור את התמיהה שהביעה.
״לא תוכלי יותר להתעלם מיקבי בנילי!״
אמו לא ענתה לו ורק הביטה בו.
״השליטה ביקב היא כבר כמעט שלי לחלוטין אמא, כבר לא תוכלי להפנות גב לעסק המשפחתי הזה, לעסק שבנה את המשפחה הזו..״
״לוקה!״ הרימה עליו את קולה, ״העסק שבנה את המשפחה הזו הוא המשרד שבו אתה יושב כעת״.
״אמא, עכשיו זה כבר אני, לא סבא״ קם מהספה הלבנה, נקישה בדלת, זו הייתה שלבי.
״כנסי שלבי״ הורתה סוזן.

אחוזת בנילי

הוא חדר לנרתיקה, איברו הנפוח והזקור פוצץ אותה לגמרי, היא נשענה על הקיר, כפות ידיה פרושות עליו.
״אאהה אההה..״ גנחה.
הוא משך בשיערה השחור והארוך, המשיך להחדיר לה עמוק וחזק.
״אני אוהב לזיין אותך תלמה״, הוא המשיך וחדר, נכנס ויצא, חדר לתוכה עמוק.
הזקן זיין אותה בעמידה, החדיר לה עמוק כאילו היה סוס צעיר בן עשרים, היא גנחה ורכבה על איברו האדיר. תמיד כאב לה בהתחלה ואז הכאב התחלף בהנאה משגעת. הוא המשיך לדחוף לה וחדר עמוק וחזק עד שגמר לה במעמקי נרתיקה. הוא יצא ממנה, סגר את רוכסן מכנסיו, היא נשארה צמודה אל הקיר, הזרע שלו מטפטף ממנה.
״תתארגני זריז ותתחילי לעבוד, כבר מאוחר״ אמר בטון קשוח ויצא מהחדר.

אחוזת דוסון

קלי ואלכס היו בדרכם לעבודה, היא שוב חשבה לעצמה כמה לא חיכתה לשעות העבודה בסטודיו לצילומי המגזין כשדקלן יסתובב בין רגליה כל היום. היא הסיטה את מבטה לחלון והתבוננה בדרך שחלפה על פניהם. שקט שרר ברכב והיא שקעה במחשבות. היא חשבה על ליל אמש, על הסקס שהיה לה עם אלכס, כמו סקס של פיוס על המתח של התקופה האחרונה. מה עבר עליהם? חשבה לעצמה.
זה באמת הלחץ מהתאריך המתקרב או שבעצם הם התרגלו אחד לשנייה ולהיפך עוד לפני שהתחתנו.
היא שכבה אתמול כמעט ללא נוע על המיטה, מעולם לא הרגישה כה מרוחקת בזמן שהזדיינה עם אלכס. הוא שכב מעליה, רכן וזיין אותה, החדיר את הזין העבה שלו לתוכה והיא בקושי הרגישה. עברו בראשה דברים שדקלן כל הזמן אמר לה ורמז לה. היא לא הייתה שלמה עם עצמה ואכלה את עצמה על כך שלא העזה לעלות את הנושא בפניו. היא לא זוכרת מתי קרה להם שאחרי אקט אחד זריז ובלתי מספק הם עלו לישון ונרדמו זריז כאילו כלום.

אלכס הרביץ נסיעה בפורשה האדומה, היה נראה שהוא עסוק בנסיעה, אך ראשו היה במקום אחר. ראשו היה תקוע במחשבות על אמש, הוא הרגיש רע עם עצמו שלא היה כנה עם קלי, הוא ידע שהוא לא כנה, הוא רכן מעליה וזיין אותה בזמן שחשב על אחרות. אולי בגלל שלא הרגיש נעים הוא גמר מהר ולא ניסה לפתח את זה מעבר, הסתפק בשפיכה מהירה בתוכה ולילה טוב. הוא לא נישק אותה, לא ליקק את שדיה ומשך בתלתליה השחורים כמו שתמיד נהג ומאוד אהב. לא הקפיץ אותה עליו בזמן שפתח את ישבניה לצדדים. הוא חשב על דוגמניות שהסתובבו מולו כל הזמן, דוגמניות שחשקו בו ורצו אותו בכל רגע. הוא ניסה שלא לחשוב על אותה דוגמנית צעירה שירדה לו במשרד בזמן מדידות של שמלה חדשה, אך לא יכל. זה פשוט הכה בו שוב ושוב.

משרדי בלס דרסס

״אני לא מבין אותך אמא..״ אמר בזמן ששלבי נכנסה פנימה עם המגש ועליו שתי כוסות אספרסו.
הוא התבונן בה ולא הסיט ממנה את המבט, כמעט שנקע את צווארו בסמן שהיא עשתה את דרכה לכיוון היציאה מהמשרד.
״על המזכירה שלי שמעת?״ חייכה סוזן והרגיעה קצת את האווירה הלוהטת.
״פשוט אני רוצה שתביני, אני יודע שהיו לך ועדיין יש לך חילוקי דעות עם סבא, אבל עכשיו זה אני אמא״.
״אלו לא בדיוק חילוקי דעות, אבל עזוב, אני באמת קשה איתך לפעמים״.
״אין לל סיבה לזה אמא, בחרתי בזה כי אני מרגיש ששם המקום שלי, לא בין הבדים והמסלולים..״
הוא לא סיים את המשפט והיא הניחה את ידה על ידו.
״אני מקבלת את זה, באמת. גם אם לפעמים זה נראה לל שלא… תאמין לי שזה לא קשור אליך״.
״אני דווקא באתי בהצעה עסקית שהאמת יותר משתלמת לי אמא, אבל חשבתי שתשמחי״.
״אני מקשיבה, דבר איתי״.
הוא יישר את גבו והתחיל, כיחכך בגרונו לפני.. ״תראי סבא לא יודה בזה, אולי גם יכולת השיפוט העיסקית שלו כבר לא כמו שהייתה, אבל היקב ממש בצרות״.
״הזקן העלוב הזה״ לחשה בארסיות.
״זה היה רעיון שלי בלבד אמא, הוא אפילו לא יודע שאני כאן ומה בתוכניות שלי״.
״אז מה באמת בתוכנית לוקה?״ זירזה אותו.
״אני יודע שבינך ובין סבא יש נתק מוחלט, אבל חשבתי שעכשיו שאני מתחיל לקבל את ההחלטות הכבדות והרציניות יותר בניהול היקב, למה לא לעזור לו דרך בלס…״
היא לא כל כך הבינה לאן הוא חותר.
״גם בלס תרוויח מזה לדעתי..״
״אני לא יורדת לסוף דעתך לוקה, אולי תהיה יותר ברור?״
״אני לא מבין איך עד עכשיו לא חשבת על זה בעצמך״ אמר, היא הסתכלה עליו במבט שואל.
״למה שלא תפתחי ליין חדש שכולו קשור ליקב?״ ירה לאויר.
״מה?״ שאלה אותו בזמן שכבר קלטה את הרעיון שלו ובתוך עצמה ידעה עד כמה זה רעיון גאוני.
״אל תדאגי, אני אדבר עם סבא, הוא יסכים. יותר מזה״ אמר, ״את תראי שאני אצליח לשכנע אותו להגיע לחתונה של אלכס וקלי.״
״בזה אין צורך לוקה, זה לא״.

בוגוטה, בירת קולומביה

״תכניס אותן!״ צעק בכל חזק.
הוא נכנס פנימה אל החדר, מיטה ענקית במרכזה, אורות עמומים. עמד מולם רק במגבת קטנה שלא כיסתה יותר מידי.
״הנה רפוסה (Raposa – שועל בפורטוגזית)* אלו הבנות החדשות״.
עמדו מולו שתי זונות צעירות, אחת גבוהה ורזה מאוד, חזה שטוח, שיער שחור לא יפה במיוחד, לבושה בחזייה שחורה ומיני כסוף.
השניה נמוכה יותר, יפה מאוד, חזה בינוני ועומד, חזייה קטנה מכסה ומכנסון לבן קצר, מגפי עור עד הברך לרגליה,שיער בגוון חום בהיר גולש. מבטה חודר וקשוח.
״תשאיר אותה״ סימן לו על השחרחורת היפה ונתן למגבת ליפול מעל גופו, הוא עמד מולה עירום והיא התחילה להתפשט.
״חכי רגע, היום את לא כאן בשביל זה״.
היא הפסיקה להתפשט והסתכלה עליו, לא מבינה מה הוא אומר.
״איך קוראים לך?״
״קרליטה״ ענתה.
״תראי קרליטה, הרבה זמן שאני מחפש כאן מישהי כמוך״.
״מה.. מה הכוונה.. מישהי כמוני?״ גימגמה.
״אין לך מה לפחד ממני״ חייך והתקרב אליה, הסתובב סביבה ונעמד מאחוריה, מלטף את שיערה וצווארה.
״כאן בבוגוטה המסריחה אין את הבנות היפות שאני אוהב. פנים נאות כמו שלך, עור בהיר ומהפנט, שיער בהיר, כולן כמו קופות פה, אבל את? את משהו שאני צריך!״
״צריך?"
״כן! צריך ואם תסכימי לשתף איתי פעולה, את תהיי עשירה מאוד״, נושא הכסף מיד העלה על פניה חיוך קטן, אך ברור.
״במחשבה שנייה גם בשביל זה את פה..״ הוריד אותה על הבירכיים והחדיר את הזין המזדקר שלו לתוך פיה הקטן.
בעודו מחדיר לה את הזין לפה והיא מוצצת לו בהנאה מרובה הסביר לה, ״קצת ליטוש פה ושם ואני אהפוך אותך בדיוק למה שצריך״.
הוא המשיך לזיין לה את הפה, היא מוצצת לו, מכניסה ומוציאה את הזין מתוך פיה.
״יאללה בובה, תתפשטי לגמרי, אני הולך לטחון אותך״.

משרדי בלס דרסס

סוזן ישבה בכיסא המשרדי הגדול שלה, חשבה על הפגישה שהייתה לה עם בנה. לא יודעת איך להמשיך את יום העבודה, בראשה התרוצצו מחשבות, מחשבות רבות, לא כולן טובות. היא מאוד שמחה בשביל לוקה, שהוא מתקדם, עסקית ונהיה בוגר ואחראי.
אבל המחשבה על הזקן לא יצאה לה מהראש, היא לא רצתה קשר אליו, בכלל! שנים שלא התראו ולא דיברו, היו לה את כל הסיבות, כל הסיבות כולן!

בעודה ישבה וחשבה במשרדה, בנה לוקה שיצא ממש משם לפני דקות אחדות, ניסה לשכנע את שלבי מזכירתה הנאמנה של אמו לצאת איתו. "חמודה שלי, אני רואה שגם לך בא, אני רואה את המבטים." אמר לוקה לשלבי בזמן שישב על קצה שולחנה ושלח יד לכיוון פניה.
שלבי ניסתה להתחמק מהיד המושטת לעברה. "אתה יודע שאני לא יכולה לוקה דוסון.." אמרה לו שלבי, " אתה יודע שאני אישה נשואה."
"נשואה או לא נשואה שלבי, אני מרגיש שאני חייב להחזיק אותך קרוב אליי.."
"לוקה, לוקה, בבקשה.." אמרה בזמן שהקים אותה מהכיסא שבו ישבה מאחורי שולחן
העבודה העמוס בניירת.
"אין מה לדאוג שלבי יקירה." אמר לה לוקה, אחז בשתי ידיה, מצמיד אותה לקיר ומדביק לה נשיקה חזקה ומלאת תשוקה. שלבי ניסתה להתנגד לשנייה אחת בלבד ואחריה התמסרה לנשיקה הזו לחלוטין. הם התנשקו בטירוף מוחלט, לא עניין אותם שמישהו יכול לראות, הם היו בתוך עולם משלהם לכמה שניות.
"וזו רק ההתחלה." אמר לה לוקה כששפתיהם התנתקו זו מזו והלך לדרכו.
הוא נעלם במסדרון לכיוון המעלית, שלבי נשארה המומה ומרחפת.
נשיקה כזו מלאת תשוקה מעולם שלא קיבלה, גם לא מבעלה דרק.

קלי ישבה במשרד, דמעות זולגות מעיניה. היא הייתה בטוחה שאלכס לא נאמן לה, לא "בלעה" את הסיפורים שסיפר, שחזר ואמר שהוא יצא עם חברים, אין לה בעיה שיצא ויבלה וייהנה עם חברים, אבל שלושה ערבים רצופים, שלושה ערבים לא לחזור מהעבודה ולא להודיע דבר. היא לא קנתה את זה.
"בוקר טוב גיסתי היפה." צעק דקלן שפרץ אל תוך משרדה.
קלי קפצה מהכיסא מרוב בהלה, הסתובבה ומחתה את הדמעות מעל לחייה.
"השתגעת?!" צרחה עליו.
"הבלתי אותך, מצטער מותק." התקרב אליה ונגע בכתפה.
"אל תיגע בי ובטח שאל תקרא לי מותק, אני לא אחת החברות שלך".
"הלוואי והיית!" צחק והלך אחורנית.
קלי הסתובבה והסתכלה עליו במבט מזלזל.
"מה קלי, בכית?." התקרב אליה שוב.
"זה לא עניינך!" עצרה אותו עם היד. "באנו לעבוד, לא בשביל שטויות".
"זה בגלל אלכס נכון? ידעתי, ידעתי שהוא יפגע בך הדפוק הזה".
"תירגע ומהר, איך אתה מדבר על אלכס, זה אחיך הגדול!" סימנה לעברו אצבע מורה.
"נו ו.. אז זה נותן לו זכות לפגוע בך?"
קלי לא הבינה לגמרי את דקלן, הוא כבר התנהג מוזר מהרגיל. לעולם לא הראתה חיבה מיוחדת כלפיו, היותו דוגמן צעיר ושחצן עשה את העבודה יופי מבחינתה, לא עניין אותה מעולם שהוא הבן של ואח של… כשהיא שחזרה לרגע דברים בראש, אפשר לומר שהיא הייתה תמיד די מגעילה כלפיו.
"דקלן, תראה… אני…"
הוא עצר אותה, המתין שנייה ואז אמר לה: "אין לי בעיה קלי… תראי אני אסתום את הפה ואתן לך לעבוד, נצטלם יפה, הכל יעבור חלק היום.. אבל תבטיחי לי שאחרי זה אנחנו
נשב ונדבר."
"דקלן תראה.."
""לא קלי, תבטיחי לי" הטיח בה שוב.
"בסדר," התנשפה, "מה אני אגיד לך?!"

הטלפון הנייד של סוזן צלצל, היא הסתכלה על הצג וענתה מיד.
"כן" ענתה מהר.
היא הקשיבה לצד השני מספר שניות ושאלה "אתה בטוח?"
היא שוב הקשיבה לבחור מהצד השני של הקו.
"הפעם אתה באמת בטוח?"
עוד כמה שניות של הקשבה והיא ניתקה את השיחה.
היא קמה ממקומה, רועדת כולה.
"אני לא מאמינה…" לחשה לעצמה, "סוף סוף.. האם אנה, סוף סוף!"

אחוזת דוסון

"היום אני לא אהיה במשרד, יום חופש." חייך ביל כשדיבר בטלפון הנייד.
הוא הסתובב בחדר השינה עם בוקסר בלבד.
"את יודעת שבימי החופש האלו אני אוהב להיות עם עצמי ובלי המשפחה…"
הוא הוריד את הבוקסר ונכנס אל חדר האמבטיה.
"אני עכשיו עירום, נכנס להתקלח… כן מותק, עירום כמו שאת אוהבת".
ביל פתח את הברז לכיוון המים החמים.
"תהיי מוכנה, עוד חצי שעה אני מגיע."

מרכז העיר, אל.איי

אלכס ישב בכיסא והתענג מהמופע, בחורה גבוהה ורזה בעלת חזה סיליקון גדול ועומד, שיער בלונדיני גולש, עמדה בחוטיני שחור קטן ונענעה את גופה לצד עמוד ריקוד. הוא הרגיש טפיחה מכובדת על הכתף, מארק התיישב על ידו.
"אז מה גבר, מה עניינים?" שאל מארק.
"הנה שוב פה!" חייך אלכס.
שניהם הסתכלו במבט מהופנט על הרקדנית.
"היום זו היא?" שאל מארק.
"נראה לי שכן" ענה לו אלכס.
הרקדנית, נעמדה מעליהם, היא ירדה והתכופפה על ברכיה ועלתה בחזרה. הם יכלו לראות בוודאות איך החוטיני הקטן נכנס עמוק בין שפתי הכוס הרחב שלה. היא העבירה לשון מעל שפתה העליונה, אחזה בשידה העגולים והעומדים, הרימה רגל לכיוון העמוד, שמה יד אחת והסתובבה עליו. שיערה הבלונדיני התנופף לו והיא משכה את עיני שני הגברים שישבו מולה.
היא קלטה שהם אמידים , הבגדים היקרים והלוק הסגיר את זה והיא רצתה אותם. הם היו מהופנטים, מאוד מהופנטים ורצו אותה מאוד. מארק הסתכל על אלכס, תנועה אחת שלו הספיקה לו להבין שכן.
הוא התרומם מכיסאו, סימן לבחורה לגשת אליו. היא חייכה, ירדה מהעמוד והתקרבה, היא התכופפה לכיוונו, מארק הוציא ערמת שטרות ושם לה אותם בחוטיני הדק. היא חייכה חיוך סקסי וירדה מהבמה, כמה שניות ובחורה החליפה אותה בעמדה. היא הובילה אותם לחדרי הריקוד הפרטיים.
"לא לשם." אמר לה מארק.
הרקדנית הבלונדינית הסתובבה ושאלה בלי לומר מילה למה הוא מתכוון.
"לשם." הצביע אלכס לכיוון חלון שאת פנים החדר הסתיר וילון בצבע בורדו עז. היא הסתכלה בחבילת השטרות שהיו צמודים אל אגנה.
"אל תדאגי." אמר לה מארק. "את תקבלי עוד הרבה, ויש אישור לזה. את לא הראשונה!"
הרקדנית היססה לכמה שניות, חשבה ואמרה: "אוקי, אם יש אישור של ניקולאי, אז מבחינתי זה מצוין."

בוגוטה, בירת קולומביה

״אז עכשיו תשבי ותלמדי אוקי?! זה חשוב מאוד שתדעי טוב מאוד את השפה.״ אמר לה רפוסה. קרליטה ישבה ליד השולחן הקטן, המורה לאיטלקית ממולה.
״אני לא מצליחה להבין, בשביל…״
הוא התקרב אליה ועצר אותה מהדיבור, מבט אל עיניה היפות.
״תיזכרי את כל מה שאמרתי לך, מהיום תכניסי לך לראש שקוראים לך מוניקה ואת דוברת איטלקית.״ קרליטה הסתכלה בעיניו לשניה נוספת והטעינה את מבטה.
״מוניקה, הבנתי.. אני מוניקה.״
״אני יוצא עכשיו, אני חייב להגיע לליסבון בהקדם האפשרי.״ אמר רפוסה, ״יהיה מי שישמור עלייך כאן עד שאחזור, בינתיים תלמדי.״ הוא נישק אותה על שפתיה וסתר קלות ללחיה. ״ילדה טובה״.
אחוזת דוסון

קלי ישבה בחדר השינה, היא ניסתה שוב להתקשר לאלכס, אך לשווא. שוב נעלם ולא ענה לה. היא הייתה בטוחה שאלכס לא נאמן לה. היא ישבה על קצה המיטה ובכתה. דקלן עמד על מרפסת חדרו, הוא יכל לראות בבירור את המתרחש בחדר השינה של אלכס וקלי, כל עוד הווילון לא הוסט הוא ראה טוב מאוד. לעיתים רחוקות קרה שהווילון היה פתוח ולא מוסט לאורך חלון המרפסת הגדולה של חדרם והערב הוא יכל לראות את קלי יושבת על קצה המיטה, הוא הצליח לזהות שהיא מוחה דמעות מלחיה.
קלי נשכבה על המיטה והחלה לפתוח את כפתורי חולצתה הלבנה, היא פשטה את החולצה מעליה והורידה גם את חצאית המיני השחורה, היא נשארה לשכב בחזייה תחרה בצבע שמנת וחוטיני שחור. דקלן התבונן, מסוקרן מאוד, רצה לראות מקרוב. היא לא הייתה שקטה וליבו יצא אליה. הוא ידע שאחיו הבכור לא נאמן לקלי, הוא ידע זאת בודאות.

מרכז העיר, אל. איי

אליסון רכבה עליו, היא דהרה כשהוא שכב על המיטה בחדר המלון, ידיו פרושות לצדדים והיא דוהרת, ידיה על חזהו, אוחזת בשיירות החזה המאפירות ודוהרת על איברו שממלא את חלל נרתיקה. רטיבות מילאה את איברו שנתקע חזק ועמוק שוב ושוב.
״ככה אני אוהבת את זה אהובי, ככה אני אוהבת״.
הטלפון הנייד שלו צלצל, הוא הסיט את הראש והיא סובבה לו אותו חזרה.
״אולי זו סוזן.״ אמר לה.
״לא משנה לי מי זה, בטח לא אם זו המכשפה שלך״.
ביל החליט שלא לענות, הוא תפס את ישבניה והחל לזיין אותה חזק יותר ומהר יותר כשהיא רוכבת מעליו.
״אאאווווו ככככןןןןן אאאווווו..״ גנחה ודהרה על איברו בפראות, שיערה הבלונדיני הגלי מתנופף לו באויר. ביל הרים אותה באויר והתחיל להיכנס ולצאת במהירות כשהם ישובים על המיטה. אליסון השתוללה, הרגישה איך איברו מתנפח בתוך נרתיקה, הרגישה איך הוא עוד רגע מתפוצץ לו.. והופ בום טראח, הוא הפציץ לה עמוק לתוך הנרתיק את נוזל הזרע הלבן והדביק שיצא במטחים כבדים.
הם נשכבו על המיטה.
״וואו זה היה יום מדהים.״ היא אמרה.
״כן, ענק!״ אמר גם הוא.
אליסון הוציאה מחפיסת הסיגריות שעל השידה סיגריה והדליקה, היא שאפה ונתנה לו. הוא לקח את הסיגריה ממנה, לקח את הטלפון הנייד שלו והקשיב להודעה שבמשיבון.
״זו אכן הייתה סוזן, היא בדרכה לנמל התעופה, נסיעה דחופה לאירופה.״ יידע אותה.
״אולי תישארי כאן עוד כמה ימים?״
״אתה רציני?״
״את חייבת לחזור הלילה לניו-יורק?״
״יש לי טיסה בעוד ארבע שעות, אבל אין לי בעיה לשנות את התאריך, אתקשר עכשיו לסוכנת הנסיעות שלי.״
מארק פתח את הדלת ונתן לרקדנית היפה להיכנס ראשונה, הוא ואלכס נכנסו אחריה. אלכס הוציא מכיס המכנסיים שלו עוד חפיסת שטרות ונתן לה.
״אני מאמין שזה אמור להספיק לא?!״
היא חייכה והניחה את השטרות ביחד עם אלו שמארק נתן לה מקודם על שולחן עגול קטן שהיה בקצה החדר.
״אנחנו נכייף הלילה חבר׳ה.״ חייכה הרקדנית והורידה את החוטיני הקטן.
השניים נעמדו מולה, היא ירדה מולם על הברכיים ותפסה את מכנסיו של אלכס, מתחילה לפתוח את רוכסן המכנס. היא פתחה את הרוכסן ושלחה יד מעל תחתון הבוקסר, ממששת את הכלי המזדקר מתחתם, שלפה אותו החוצה וראתה איך הכלי הזקור קופץ מול פניה.
היא ניגשה למארק ופתחה את רוכסן מכנסיו והוציאה מהתחתונים את איברו הזקור.
היא תפסה לשניהם את הכלים הזקורים, כל איבר ביד. החלה למצוץ לזה ולזה, עוברת מכלי אחד לשני.

אחוזת דוסון

נקישה נשמעה בדלת, קלי קפצה מהמיטה, ״רק רגע.״ אמרה, ניסתה למחות את הדמעות והלכה לכיוון חדר האמבטיה ושמה על עצמה חלוק רחצה. היא ניגשה לכיוון הדלת ופתחה, מהצד השני עמד דקלן לבוש במכנס שחור וגופיה לבנה.
״כן דקלן?״ קיבלה את פניו בפנים נפולות.
״מה קורה קלי? הכל בסדר?״
״לא כל כך, אבל זה לא חשוב עכשיו״.
״בטח שזה חשוב קלי״ נכנס פנימה והיא עזבה את הדלת ונכנסה לפנים החדר נכנעת לו.
דקלן סגר את הדלת אחריו, הוא אחז בכתפיה של קלי, הוא התבונן בפניה הכאובות.
״אלכס לא חזר עדיין מהעבודה?״
״לא, הוא גם לא עונה.״ החליטה פתאום לשתף אותו, דמעות חזרו וזלגתי מעיניה.
״אין לך מה לבכות בגללו.״ חיבק אותה, מחה את הדמעות מלחייה. ״קלי הוא לא שווה את זה.״
היא הסתכלה עליו, למה כל כך איכפת לו ממנה שאלה את עצמה. מה בדיוק הוא עושה?
דקלן חיבק אותה, העביר את ידו הימנית על שיערה המתולתל. ״את יפה קלי.״ אמר.
היא התרוממה על קצות האצבעות ונישקה אותו, נשיקה קלה, מהוססת.
דקלן הצמיד את שפתיו אל שפתיה, ידו עברה אל שדיה, הוא הכניס יד אל החלוק ומישש את שדה הימני, הכניס את ידו לתוך החזייה ומישש את שדה העגול, הרך והנעים.
״לא דקלן, לא.״ עצרה אותו, זזה לאחור והדפה את ידיו ממנה.
״אני אוהב אותך קלי, אני אוהב אותך!״