זהו המשך לסיפור תישארי איתי – חלק ב ומומלץ לקרוא אותו תחילה.
לפנות בוקר ואני יודעת שנעלמתי להרבה מאד זמן, הדבר הראשון שעשיתי היה לחפש את החברות שלי.
"יעל!! השתגענו מרוב דאגה לאן נעלמת?! ראינו אותך הולכת עם בחור ונבהלנו נורא, את בכל זאת לא כל כך מנוסה.. את בסדר? הוא עשה לך משהו…?" הממ… למען האמת הבחור האלוהי הזה שראיתן אותי איתו? כן הוא איזה מתת אל למין הנשי, יש לו פה חדר סודי שאליו הוא מביא מי יודע כמה נשים, אה ושכחתי לספר? כן.. שכבתי איתו, פעמיים. הייתי אומרת שזהו הישג.
"לא, הכל בסדר, בואו פשוט נלך, אני כבר עייפה.." כשפנינו לכיוון היציאה מישהו תפס לי המרפק…אוי לא, המגע הזה שנעשה לי כל כך מוכר בשעות האחרונות..
"יעל..אני מקווה שלא תכננת לברוח לי, אמרת שתחזרי.." לחש יונתן בקול פיוטי, הוא חייך חיוך עדין שלא הגיע לעיניו, והן היו נעוצות בי כאילו נתפסתי זה עתה מבצעת מעשה שלא ייעשה. מה הוא חושב לעצמו? שאני אחזור אליו ואמשיך להיות הצעצוע שלו עד שלא ירצה בי יותר.. הו… כן אני רוצה.. קול קטן מתחנן מבפנים, אבל אני סיימתי עם השטויות הללו. עוד לפני שהספקתי להגיב חברותיי פשוט צייצו "כן.. היא תשמח להישאר… שיהיה לכם בוקר נהדר…" כן.. תמשיכו להעריץ את האל הזה.. אם הייתן יודעות מה באמת קרה.
נשארנו יונתן ואני לבד בכניסה למועדון והשתיקה התחילה להעיק ממש, הבטתי בו מלמטה למעלה ומצאתי אותו בוחן אותי במבט חושד, אוף מה הוא חושב כבר? מה עוד הוא ציפה שאעשה?
"את רוצה לבוא אליי לקפה וארוחת בוקר? או לאכול בחוץ? יעל רק תאמרי מה את רוצה…"
מה? הוא רציני? טוב, זה כבר ממש מכעיס.
"אני חושבת שיותר נכון לשאול מה אתה רוצה? כבר קיבלת את מה שרצית.. שכבנו.. ונכון היה מדהים, אבל מה עוד אתה רוצה…?"
"אני רוצה לדעת מה אני צריך לעשות כדי פשוט להיות בחברתך, במיטה ומחוצה לה.."
מה? אני פשוט המומה.. אבל כן אני רוצה להיות איתו כמה שיותר.. לבד..
"אלייך" אני עונה בפשטות.
כאשר הגענו לבניין המגורים שבו יונתן גר, ואו זהו בניין מרשים. כמו הבניין שבו הוא גר, כך גם הגבר.. גבוה, חזק ומעט מאיים. הוא הוביל אותי לכיוון המעליות, נכנסנו והוא לחץ על הקומה ה 18, קומת הפנטהאוס. השתיקה שוב העיקה ביננו אבל יכולתי להרגיש עוד משהו, רגש חזק שגרם לי להצמיד את הירכיים ולהיות מודעת באופן נוראי לנשימות ולקצב הלב המואץ שלי. זו הייתה אותה משיכה שהרגשתי כשהעיניים שלנו נלכדו במועדון, הרמתי מבט אל יונתן ולפתע בלי שום הודעה מוקדמת יונתן התנפל עליי והדף אותי לקיר המעלית, קראתי בהפתעה וכבר יכולתי להרגיש את הזקפה ההולכת וגדלה שלו בבטן שלי, העור שלי בער וכל השרירים שלי למטה התכווצו, הוא רק נישק אותי וכבר הייתי חמה ורטובה להחריד בשבילו. איך הוא מצליח לעשות לי את זה ככה?
"אני לא מסוגל להתאפק.. אני חייב אותך כאן, עכשיו, חזק".
נאנקתי בקול ועניתי בקול מתנשף "כן…עכשיו… חזק…אהה.."
תוך מספר שניות הפכה השתיקה המביכה לתשוקה וסקס סוער במעלית, שנינו הופכים רק ללשונות ומגע, לא מצליחים להפסיק, לא רוצים להפסיק. יונתן תפס את שתי רגלי וכרך אותן סביב מותניו, מרחוק שמעתי את קול הרוכסן של הג'ינס שלו נפתח ואז הוא מילא אותי, עד אפס מקום, מותח אותי עד קצה גבולות היכולת שלי, לא עוד הקצב העדין שלו מהפעם הראשונה ששכבנו, זה קצב רצחני, הרסני ואני אוהבת אותו כל כך.
גנחתי בקול והעברתי את הציפורניים על גבו ובתגובה קיבלתי גניחה ממעמקי גרונו של יונתן שרק הדליקה אותי יותר. יונתן נישק אותי חזק והלשון שלו שידלה אותי, ידיו נשלחו לשדיים שלי והוא התחיל לעסות אותם בפראות, גנחתי עוד ועוד ושוב אני מטפסת, עולה ועולה למרחקים חדשים, יונתן שלח את ידו לעבר הדגדגן שלי, ליטף אותו קלות ואני התפוצצתי סביבו בספירלה מושלמת של צעקות, רוטטת סביב הזין שלו, יונקת אותו, יונתן חדר אליי עוד פעמיים וגמר גם הוא. שקענו לרצפת המעלית כשאני עוד בזרועותיו של יונתן והוא עוד בתוכי.
לפתע נשמע "פינג" שהודיע לנו שהגענו לקומה הרצויה, במעורפל שמתי לב שיונתן יצא מתוכי והרים אותי כמו ילדה, סוחב אותי אל פתח הדלת של הדירה שלו, הוא הצמיד את המצח שלו לשלי ונשם "יעל, מה שאת גורמת לי להרגיש.." הסמקתי למשמע המשפט הזה בעל המשמעות הכל כך גדולה שלו…נעמדתי על קצות האצבעות ונישקתי אותו בעדינות כואבת על השפתיים בעודנו נכנסים לדירה, ושוב אנחנו הולכים לאיבוד…
אין מילים סיפור מעולה וכתיבה מושלמת