זהו המשך לסיפור חמישים גוונים של י׳ – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה
בעולם של כאב, בעולם רב של אופל, בעולם שכל אחד בו נותן עצת אחיתופל.
בעולם של אפור, ללא גבול מגודר, בעולם בו ל"קרטותפל" יש שימוש מאוד מוזר.
בעולם הזה י' מרגיש, איך התופת על גופו זה עונג מרעיש .
ובגלל שהעולם האפל שלעיל הוא חלק מ-י' והוא חלק פעיל, גם בעולם הזה, כמו בכל המישורים, אישה במחשבתו, עושה בו שפטים.
ובמחשבתו שלו, האישה היא השולטת,
עם תחרה שחרחרה ודרישה לכניעה מוחלטת,
כך היא מגיעה, עם נעל עקב,
מצמידה שוט לגרונו של י' הדואב.
והאישה, אשר מוגדרת כ"האור הגדול", "מגדלור בעולם של אופל" ו"אומנות ללא מכחול",
ברגע אחד במחשבתו של י' הצעיר, היא הופכת למיסטריס,
למלכתו של מחבר השיר.
ועם נעל העקב היא מתחילה כך לדרוך ועם רצועת עור את גרונו היא מתחילה קצת למעוך,
ושליטה מלאה על גופו וגפיו, היא אט אט משיגה ממנו, על לא עוול בכפיו.
לאור נרות מרצד ושעווה מטפטפת, כאשר התחרה אותה עוטפת בגוון אפל ומלטפת,
עם בקבוק של מרלו ממנו היין ניגר, על גופו של י' היא קוראת כך תיגר.
בלחש עדין, עם רטט קל, היא מגיעה עד אוזנו ופולטת את הכלל:
"אתה רק שלי, לא של אף אחת אחרת, אתה שלי בלבד י' ואותך לא משחררת"
ולפני ש-י' מגיב, היא עם ענב ירקרק, סותמת את גרונו בטעם ממותק.
"הבנת את הכלל?" היא בלחש שואלת ועם הלשון והיין בגופו היא מטפלת.
