הבוסית של יואב

רונית.

מנהלת פיתוח בחברת תוכנה מובילה.
בחורה צעירה, כשרונית , מלאת אמביציה.
כבר בגילה הצעיר אמצע שנות העשרים לחייה, התקדמה ומנהלת צוות של בודקי תוכנה.
רונית מאוד מוערכת בעבודה, מקצועית יסודית ומגנט של אנשים אליה.
מלאה בביטחון עצמי ונכונה לה קריירה מרשימה,
במסדרונות החברה כבר מלחשים על הקידום הבא שלה.

יואב.

בודק תוכנה מתחיל בשוק ההייטק, בחור צעיר עם שאיפה גדולה להיכנס וללמוד את התחום.
סיים לעבוד בחברת "סיסטם" לפני מספר שבועות, וכעת מחפש עבודה ומהר.
יואב שולח אינספור קו"ח אך לא מקבל מענה עד כה.
הייאוש לא נהפך ליותר נוח, התשלומים מעיקים וההכנסה אפסית.
בצר לו, יואב בודק אפשרויות לעבודות סטודנטיאליות כשליח וכמלצר.
זמן מה חולף, ויואב מתחיל למלצר בסניף של רשת מזון מהיר.
רונית לקוחה קבועה במסעדה ונפגשת לעסקיות שם לא מעט בשעות הצהריים.
מתיישבת' מזמינה ויואב מגיע אליה לשרתה.
היא אינה מזכה אותו כלל במבט והוא מצידו משתדל להסיט את מבטו מהחזה המאיים לבקוע מן החולצה של רונית.

מפעם לפעם שבה רונית לפקוד את המסעדה.
יואב קופץ על המציאה (ועל הטיפ הנדיב) וניגש אליה בחיוך גדול כל פעם מחדש.
כאשר יואב מגיש את הארוחה, שומע את רונית משוחחת בטלפון ומספרת לחברתה הטובה כי vht מתקשה למצוא בודק תוכנה צעיר' שאפתןץ.. ורציני.
כשיואב שומע זאת הוא מסמן לעצמו בראש, וניגש אליה בסיום הארוחה.
"היי, שמעתי שאת מחפשת בודק תוכנה…ואני יודע, פשוט יודע שאת מחפשת אותי"
רונית לא עונה, משלמת והולכת.
מאוחר יותר יואב מקבל טלפון ממנהל המסעדה עם בשורת איוב- "אתה מפוטר".
"פגעת בפרטיות האורחת, האזנת לשיחת הטלפון שלה" הוא אומר.
יואב שוב יוצא בלילה, שוב שותה, שוב חוזר, לדירה לבד.

בבוקר הטלפון מצלצל "מדברת קרן ממשרד "סיסטם" תגיע לראיון בעוד שעה בדיוק.
יואב לא זוכר כבר למי שלח את קורות חייו, עושה חישוב מהיר ומבין שאין לו דקה פנויה, מבקש לדחות אך נענה בסירוב עיקש, מתארגן במהרה ויוצא לדרך.
מגיע דקה לפני הזמן וממתין בקבלה. קרן המזכירה, בחורה צעירה ומושכת, מסמנת לו להכנס למשרד לצורך ראיון.

יואב פותח הדלת , דרוך ומוכן ורואה שם את רונית מהמסעדה.
"אה…שלום לך" הוא אומר ומאושר כי חושב שיהיה לו קל ופשוט עקב היכרות מקדימה.
"שב" אומרת רונית.
רונית מעבירה אותו ראיון קשה וקשוח, מאתגרת אותו ולא עושה הנחות. יואב מרגיש שהוא מאבד את זה ועוד הזדמנות הלכה, פניו אט אט יורדות לכיוון הרצפה בייאוש, רונית מודה לו על הזמן ויואב יוצא. לדרכו.

למחרת יואב מקבל שיחת טלפון מקרן – "התקבלת, תגיע עוד 45 דקות", יואב לא מבין למה התראה כה קצרה אך מתארגן במהרה ומגיע דקה לפני הזמן.
יואב נכנס לבד למשרד של רונית, אך היא לא אוהבת את זה, מסמנת לו שעסוקה ושימתין בחוץ.

יואב מוצמד לעובד וותיק יותר ומתחיל את דרכו ב"סיסטם" לאחר חודש הוא נקרא לשיחה עם רונית במשרד. שיערה פזור, מבטה רציני וחודר, שמלת מיני מדגישה את גופה החטוב, רונית קמה לקראתו ויושבת לצידו. נעלי עקב שחורות גבוהות רק מבלבלות אותו יותר. מנהלים שיחה על מקום העבודה ורונית מבצעת בדיקה ראשונה.

מפילה את העט בכוונה על הרצפה, יואב מזנק וקם להביא לה. לאחר כמה שניות שוב "נפל" העט יואב כורע על 4 להביא העט, אבל הפעם רונית דורכת על העט. יואב מביט בה מלמטה, רונית מושכת עוד כמה שניות ליתר בטחון מרימה את הרגל ויואב מחזיר לה את העט. עבור רונית זה מספיק להבין, עבור יואב זו רק ההתחלה.

לאחר חודשיים נוספים רונית מודיעה ליואב כי הינו חלק מצוות שנוסע לברלין לצורך פרויקט בן שבוע. יואב שמח על הבשורה, מה רע, בירות חברים מהעבודה וכוסיות. יומיים לאחר הטיסה לברלין, הוא מקבל SMS "תפגוש אותי בחדר 6969 בחצות ממספר לא מזוהה ולא מקבל מענה כשמתקשר.

ניגש בחשש בדקה לחצות דופק בדלת חדר המלון, ״הכנס״ נשמע קול מהחדר.
רונית יושבת שם, לבושה בשמלה שחורה ארוכה עם שסעים שחושפים-לא חושפים את רגליה, מחשוף נדיב, משקפייים, סגריה בזויית הפה וכוס וויסקי ביד השניה.
נשמתו של יואב נעתקת.

"אה…שלום" היא מחייכת "שב".
יושב לידה.
רונית שולפת מהתיק תדפיסי גלישה ומיילים של יואב מהעבודה, והוא נחרד, התכתבויות אירוטיות, פנטיזות , והרבה סטיות בדפים האלו,
הוא מחוויר, היא נוזפת בו על כך שמבזבז את זמנו בעבודה ואין לה ברירה אלא לפטר אותו
יואב מתחנן שיעשה הכל רק לא פיטורים.
"הכל"? אמרה רונית בחיוך ממזרי
"כן" ענה יואב
"מלה אחת של תלונה, של עצבים או כעס ואתה עף מהעבודה".
מהנהן יואב בהסכמה.

רונית מסמנת לו לשבת לידה.
מפילה את העט בכוונה, יואב יורד ומביא לה , שוב ושוב ושוב.
היא נועצת את עקבה המוחדד בגב ידו, הוא נאנק מכאב אך אינו אומר דבר ומביט בה במבט כואב אך מגורה.
היא מחייכת, זה המבחן שלה.
"יותר יפה לך על 4" היא אומרת לו.
היא מסמנת לו להרים את הראש מעט, הוא בטוח שיזכה לנשיקה חושנית אך פתאום "פאףףף" סטירה מצלצלת.
"תקשיבי! מה זה" הו אמתרעם , ופאףף סטירה נוספת
הוא מבין שעדיף לשתוק. פניו אדומות מהסטירות וחמות מהבושה,
"ששש אם אני מחמיאה אתה אומר תודה גברתי" פוסקת רונית,
יואב עונה "סבבה" וזוכה ל-2 סטירות נוספות ואז משחרר בשקט "תודה גברתי".

חיוך בזוית הפה של רונית.
"קום" היא אומרת, מעבירה יד על איזור איבר מינו ומרגישה את התרגשותו של יואב.
"תתפשט" היא אומרת והא עושה זאת ברגע.
"חכה לי במיטה". יואב נגש נשכב עירום על גבו.
רונית מגיעה, ושולפת נר גדול וארוך מהמגירה, מתיישבת על כיסא לידו.
"ששששש" אומרת לו. מתחילה לטפטף שעווה על הבטן החזה,יואב זז מעט רק כדי לקבל עוד ועוד מהנר, מתפתל אך נהנה לראשונה מכאב.
שוטף את רונית במבטים ומת לגעת, להריח, לטעום.
רונית חוזרת לשבת, מסמנת לו לבוא על 4.
מרימה מעט את שולי שמלתה, ואומרת "הנעל שלי קצת מלולכלת לא"?
יואב מבין ומתחיל לנקות אותה בלשונו, מבריק כל פיסת עור.
לאחר מכן מתחיל לעלות מעלה, לכיון הברך, לירכיים, מריח את גופה המדהים, החלק הענוג, רגליה אט אט נפתחות לקראתו, ראשו בתוך שמלתה בלי יכולת לנשום בקלות, את רונית זה לא מעניין והיא מתענגת על לשונו שכבר קרובה קרובה לתחתון שלה.

לפתע היא קמה "שכב על המיטה" אומרת לו
הוא נשכב.
היא מוציאה מהמגירה שוט קטן.
מורידה את השמלה, ומותירה אותו המום למראה נשיותה המתפרצת, כמה סקסית היא!
תחתון וחזיה לבנים לגופה בלבד.
היא אומרת "אם תזוז – תחטוף" כמעט מתיישבת על פניו בהיפוך. צווארו עולה מעלה כדי ללקק, אך מכת שוט בביצים גורמת לו להפסיק.
"שששש לא לזוז!" צווארו חוזר חזרה למקום.
רונית מורידה תחתון וחוזרת חזרה להיות כמה סנטימטרים מעליו.
הוא מת לעלות אך מפחד, היא מתגרה בוף מתקדמת מתקרבת נוגעת לא נוגעת, נותנת לו לטעום מעט ונסוגה, שוב לא שולט בעצמו והפעם סדרת הצלפות על איבר מינו גורמות לו לצעוק מכאב.
היא צובטת את פטמותיו בכל הכוח "שששש לא לבכות ולא להתלונן" היא לוחשת והוא נקרע בין רצונו לצעוק מכאב לבין ההכרח לשתוק מתגרה מזה מאוד ואיברו עומד בכל עצמתו.
רונית מחייכת ולוחצת על הפטמות עוד ועוד ואז, לפתע מתיישבת על פניו עם הכוס החלק המדהים והרטוב שלה.

לשונו מיומנת והיא נגשת ישר למשימה, מלקק אותה במרץ רב, דוחף לשונו פנימה והיא מצדה מזיינת את הפה שלו בכוח, ממש רוכבת עליו, מפעם לפעם היא מתרוממת מעט מעל פניו רק כדי שהוא ינסה להרים את צווארו ויקבל הצלפה על הזין האדום שלו.

לאחר מכן רונית קמה מפניו הרטובות ומעבירה לשון ארוכה, מלקקת את פניו בחושניות אין סופית.
יואב זקור, שוכב על הבטן, מעביר יד על הזין ומקבל סטירה "הזין הזה שלי, לא שלך, הכוס הזה שלי, הכל כאן שלי ואתה העבד שלי, הכלב שלי, המשרת שלי, הזונה שלי".
"כן…גברתי" אומר יואבו רונית אט אט מתיישבת על הזין שלו ומתחילה לרכב, לאט, ברגש.
יואב מתרגש כמו שלא התרגש שנים, הבוסית הכוסית שלו מזיינת אותו, מכאביה לו, עושה בו כשלה, והוא…אוהב את זה.
הזין הנפוח שלו שבתוכה מראה זאת.

רונית דוהרת מהר יותר ויותר, כמו גבירה אצילית בתנועות חושניות, יואב מעביר יד על החזה של רונית, מת לגעת בפטמה.
רונית נשכבת עליו, לוחשת לו באוזן "עד פעם תגע בי בלי רשות ואני אזיין אותך בתחת" יואב משתתק ושם ידיו צמוד לגופו למשמע משפט זה.

הוא עוד רגע גומר אבל אסור לו,
רונית גומרת בסדרת אנחות וחיוך גדול על פניה.
"עכשיו תורך, עבד" אומרת ויואב משחרר בתוכה מטחי זרע מטורפים.

"תודה בוסית" הוא אומר לה והיא מתקנת – "גברתי, לא בוסית, מחוץ למשרד אני גבירה, בתוך המשרד אני בוסית. איך שלא יהיה- אני מעליך".
אומרת מחייכת ונשכבת על בטנו עם חיוך מסופק.